ואני מרגישה לבד .
אמנם יש לי הרבה עזרה פיזית מההורים אבל הקושי הוא מול בעלי .
הוא מאוד אוהב את החופש שלו , את השיחרור , לצאת עם חברים וכו'
ומאז שילדתי יש מתח באוויר - הוא מרגיש שהוא נחנק ואני מרגישה שאני אמא ל3 , שני ילדים וגם בעלי שהטיפול בו הוא הכח קשה כי זה לא פיזי אלא נפשי .
אני פשוט צריכה אותו יותר בבית , יותר תומך, יותר חזק, יותר מכיל , יותר לוקח אחריות .. והוא ככל שהוא מרגיש את הציפיות האלה הוא יותר צריך חופש ואוויר .
אני באמת חסרת אונים - קשה לי .אני צריכה בעל חזק ותומך ובמקום זה אני צריכה להיות החזקה , והמשחררת כי אחרת יהיה פיצוץ .
הוא מבין בשכל את הטענות שלי אבל בפועל זה ללכת על ביצים שלא ירגיש חנוק ואז פיצוץ מטורף שלנו וכלום לא שווה את הסיוט של המריבות האלה .
סוף פריקה .
ואת תישארי בבית ותוכלי לישון.



מדברים