נוסעים לכותל כל המשפחה,
כולם מתרגשים מחכים בציפייה,
שירי ירושלים כולם שרים,
ואומרים תהילים,
אחי הגדול מתחיל בתפילה,
אחותי הקטנה מספרת סיפור על ירושלים העתיקה,
אימי מתחילה בתהילים,
ואבי מצטרף בשירים,
ורק אצלי כלום לא נפתח,
לא מתרגשת, ולא שמחה ,
לא מרגישה את האווירה,
ומתלוננת על הנסיעה הארוכה,
נוגעת בכותל,
פתאום משהו נפתח,
פתאום מרגישה בבית,
פתאום מרגישה אהבה,
ואז מבינה,
אני פשוט בבית,
בבית של אבא,
שאוהב אותי לא משנה מה קרה,
שאוהב אותי לא משנה מה מרגישה,
שאוהב אותי כמו שאני,
פשוט זה מה שאבא רוצה,
שיבואו אליו הביתה,
שיספרו,
שידברו,
שיבקשו,
פשוט לבוא לאבא,
לכותל.
