יש כאלה שנשואים עשרות שנים, ובן/ת הזוג לא יודע/ת כלום.

אבל האמת היא שזה נכון גם לעוד הרבה דברים אחרים, שלא נדע. בתי הכלא מלאים באנשים שהתחתנו, והיו בעל למופת, והורים לדוגמה, ופתאום מסתבר להפתעת כולם שהם פושעים גמורים שחיו חיים כפולים...
אז עכשיו נבחר לא להתחתן, לא להקים משפחה, לא לחיות בזוגיות, רק מתוך הסיכוי הקלוש שבן הזוג מסתיר מאיתנו אמת איומה? 

זאת נשמעת גישה מאוד לא חיובית לחיים...

מה גורם לך בכלל לחשוב דבר כזה כלפי מי שאת יוצאת אתו?

נ.ב.

יש דרכים לדעת, אבל לא אכתוב עליהן כאן, וחלקן ספק חוקיות.

הדרך הכי טובה לדעת בלי לעבור על החוק - לשאול אותו (בתקווה שלא ישקר), את חבריו (בתקווה שהם יודעים האמת), את רבניו וכו'. אבל כמובן שזאת דרך מוגבלת מאוד...

מה שאפשר לברר - מבררים.   

אבל תמיד החיים יהיו מפתיעים ולא בידינו לשלוט בכל מה שיקרה... 

שאני חושבת שאפשר להרגיש אם יש או אין רגש

צריך רק לשים לב לבחון את זה כדי לראות שזה קיים.

זה לא שבגלל הפורום אני חושבת ככה 

כבר היה לי חשד קטן זמן מה

אבל תמיד אמרתי לעצמי שזה בכלל לא הגיוני ואני מדמיינת

ואז בפורום הבנתי שזה בעצם כן הגיוני.

כשאנחנו נמצאים ביחד הוא די אדיש למראה שלי

גם כשאני לובשת את השמלה הכי חגיגית ויפה

זה לא נראה שמעניין אותו במיוחד לשים לב לזה או לשים לב למראה שלי בכלל

הוא רגיש ומקסים ואינטלגנט וכמובן ירא שמים באמת

(ואולי זאת הבעיה? הרי מי שיש לו נטיות הפוכות והוא לא ירא שמים אז הוא בכלל לא ינסה לצאת עם בנות)

כבר יצאתי עם בנים בעבר אבל אף אחד מהם לא היה מתאים לי כמוהו

לכן אני יודעת איך הם הסתכלו עלי לפעמים

העיניים שלהם לפעמים ברחו קצת לכיוון השתפיים שלי למשל

במהירות הבזק כדי שאני לא אשים לב

אבל כמובן ששמתי לב

אצלו זה פשוט לא קורה...

היינו לפני כמה זמן בבית קפה כשעוד היה מותר

ובשולחן לידינו ישבו כמה חיילים עם מדים

והוא פשוט לא הפסיק להסתכל על אחד מהם. חייל שבאמת נראה טוב ואפילו טוב מאוד. ממש ראיתי את זה. הוא הסתכל עליו לעומק

כאילו ממש בחן אותו, חיפש את העיניים שלו.

הוא גם היה פחות מרוכז אלי באותה פגישה.

ממש הרגשתי שאני בתחרות עם אותו חייל על תשומת הלב שלו

ובעיקר... בעיקר קיוויתי שיום יבוא והוא יסתכל עלי בצורה כזאת.

אני לגמרי בעד שתסמכי על התחושות שלך.

במקרה כזה אני אפילו בעד, למרות שזה מביך מאוד , שתשאלי אותו בצורה מפורשת אם הוא בכלל נמשך אלייך

ואל תאפשרי לו להתחמק, בחוכמה ובעדינות תתקפי את הנושא הזה מכל הכיוונים עד שתקבלי תשובה מניחה את הדעת, אם בכלל תתקבל תשובה כזאת..

סליחה שאני כותבת את זה

אבל למשל מזה שהעיניים שלו לא נודדות לפעמים

אולי הוא פשוט עם שליטה עצמית גבוהה מתוך יראת השמים שלו?

זה חריג? נורמלי?

הכל כל כך מבלבל

@פשוט אני.. ידע להדריך אותך טוב יותר..

אבל מצד שני אם היו למשל פותחים על נפילות באינטרט זה היה טריגר לפתיחות עוד ועוד שרשורים בנושא כי דבר מזכיר דבר לכל מי שהנושא מפחיד/מלחיץ/מעניין  אותו וככה לבחון את הקשר הנוכחי/העתידי/מהעבר..

גם אם פותחי השרשורים אולי אולי לא מציגים מקרים אותנטיים

בסה"כ אנחנו לגמרי מרוויחים מהנוכחות שלך כאן, לומדים המון בזכותך

מעדיפה את הנוכחי.

אה, יש גם את נושא מי משלם בדייטים שגם הוא חומר בעירה לא קטן חח

אבל אני לא יכול להבטיח שזה המצב.

אבל עדיין יש כאן עניין מחשיד.

שאלה לכיוון: רמת היראת שמים הכללית שלו, לפי ההתרשמות שלך, היא גבוהה דיה, כדי שיהיה מתאים לומר שגם כאן זה השליטה העצמית הזו?

אני תומך בגירסה שאת צריכה לשאול אותו, בעדינות, לדעתי אין צורך להעלות את הנושא של נטיה הפוכה, אלא לשאול האם הוא נמשך אלייך.

א. הוא לא שם לב לבגדים שאת לובשת וכו' - 

אם היית יודעת כמה נשים נשואות נעלבות כי הבעל לא שם לב לבגד החדש שלהן, או לעגילים המהממים שהן קנו לעצמן... זה לגמרי נורמלי אצל הרבה גברים.

אם הייתי ליצן, הייתי אומר לך שדווקא גבר שכן שם לב לבגדים של אשה, הוא יותר חשוד בהיותו בעל "נטיות הפוכות" (אבל זו כמובן סטיגמה ואני נגד סטיגמות )

ב. הוא לא מסתכל עלייך כמו שאת רגילה שבחורים מסתכלים - 

אני מדבר בכל יום עם לא מעט אנשים ונשים, ילדים וטף. בחיי, אני לא מסתכל לאף אחד מהם על שום איבר בגוף בזמן שאנחנו מדברים, מלבד על העיניים. אני פשוט רגיל להסתכל על העיניים של בן שיחי. אני חושב שזה מאוד פוגע להסתכל על מקום אחר בזמן השיחה (להסתכל על האף זה מעליב, כאילו האף גדול ובולט. להסתכל על השפתיים עלול להיתפס (בלשון העם) כ"החפצה", כלומר ניסיון ליהנות בצורה לא ראויה ואף מבזה מגופו של האחר. וזה עוד לפני שבכלל הזכרתי את עניין שמירת העיניים שאנחנו מזכירים 3 פעמים ביום בקריאת שמע...

ג. מה שקרה במסעדה - 

אני יכול לחשוב על שלל סיבות לזה שהוא הסתכל על החייל. למשל, יכול להיות שהדייט קצת שיעמם אותו, אז העיניים שלו סתם נדדו להן ברחבי המסעדה. יכול להיות שהוא היה מאוד טרוד במחשבות, ולכן לא היה מרוכז. יכול להיות שהחייל הזכיר לו מישהו. יכול להיות שהוא בכלל לא הסתכל על העיניים שלו, אלא הסתכל על הסיכה שיש לו על החולצה, וניסה להיזכר לאיזו יחידה הסיכה שייכת (קטע של גברים, לנסות להכיר את כל הסיכות שיש).

אציין שאם אדם מנסה להסתיר את נטייתו המינית, הוא לא יבהה בגבר בצורה כל-כך בולטת כמו שאת מתארת, בטח לא ליד הדייט שלו. 

בסופו של דבר יכול להיות שאת צודקת עם החשש שלך, ואני ממליץ לך לפתוח את זה בשיחה. שיחה שבה הוא לא יחשוש מלספר דבר כזה, לא יפחד שתשנאי אותו (אחרת אין סיכוי שידבר)

(אני יכול להגיד לך מהכיוון ההפוך, שלפני שסיפרתי לאנשים על עצמי כשהייתי בישיבה התיכונית, העליתי את הנושא הזה כבדרך אגב כדי שאוכל לברר מראש מה דעתם. מי שהביע דיעה שהייתה גורמת לי לשנוא את עצמי עוד יותר - פשוט לא סיפרתי לו כלום).

למשל, כמו שאת בוודאי שואלת אותו שאלות על עניינים אקטואליים אחרים, תשאלי בטבעיות "מה אתה אומר על כל הסערה עם הרב פרץ וטיפולי המרה?", או בכל דרך אחרת שבה אפשר לשלב את הנושא הזה. התשובה שלו, ויותר מזה - התגובה הטבעית שלו (הבעת פנים, תזוזה של הגוף, ידיים וכו') יכולות ללמד הרבה.

מצד שני, זה יכול לגרום לו להבין שאת חושדת בו, ורק להיסגר עוד יותר.

לסיום, 

מיעוט של הגברים הם בעלי "נטיות הפוכות", ומיעוט מקרב אותם גברים מנסה לרמות את בני המין השני בשביל להתחתן.

כמובן שכל מה שכתבתי זה בגדר נקודות למחשבה.

צר לי אם ציפית לקבל כאן תשובות של ממש, כי פשוט אין תשובות במקרים האלה.

רק בוחן כליות ולב יודע מה קורה בתוך נפש האדם, וכל ניסיון שלנו מבחוץ לאבחן את הבחור הזה נידון מראש לכישלון.

בתור מישהי שיצאה עם בחור בעל נטיות הפוכות אני רוצה להביא את הצד השני..

היו כמה שכתבו שאת סתם חוששת ופשוט הפורום מרכז מקרי קיצון בחסות האנונימיות אז את יכולה להישאר רגועה,

אז יש אמת בדבר, הגיוני שנכון ברוב המקרים והחששות, אבל רוצה להגיד שגם בהחלט יכול להיות שאת צודקת וחשוב לי להביא את הצד הזה...

כשהבחור שיצאתי איתו בחר לספר לי זה היה אחרי זמן ארוך מאוד שיצאנו, וכשהוא סיפר, זה לא הפתיע אותי, פשוט ידעתי.. הרגשתי כזה לפני.. היו לי חשדות קצת והוא רק ביסס לי אותן.

אני לא אומרת את זה כדי להלחיץ, אבל כן רוצה להביא לך מבט ריאלי שזו סיטואציה שיכולה להיות והיא לא כזו מופרכת והזויה.. זה לגמרי קורה.

לכן אני מציעה מה שכבר הציעו לך ודוחפת אותך לעשות את זה.. תדברו!!

לא לשאול אותו על נטיות הפוכות, אלא על מקום הרגש בקשר.. זה נושא לגיטימי לחלוטין שמועלה בין רוב בני הזוג במהלך קשר מתקדם...הרבה פעמים שיח כזה גם מפיל קירות ומחיצות שהיו ביניכם לפני ומשחרר את הרגש ומקרב...

לגבי המשפט האחרון שכתבת על הסתכלות שלו עלייך גם בצורה אוהבת וחמה-

לגמרי מגיע לך נשמה!! אין סיבה שלא תרגישי אהובה ורצויה! אבל קחי בחשבון שזה דורש עבודה..(בכללי, בלי קשר לנטיות הפוכות.. תמיד כל זוג נמשך אחד לשני? לא...)

ולכן בתור התחלת העבודה וגם בשביל הרגעת הנפש שלך- תדברו!

בהצלחה גדולה בנחת וישוב הדעת!

התיאור שלי נשמע לך מוכר? זה היה דומה?

הוא גם שאל אותי איך 'ידעתי', לא ידעתי ככ לענות, זה לא שידעתי בוודאות, אבל זה עבר לי בראש.. בעיקר הרגשת הלב.. שגם קצת נבעה ממשפטים שזרק פה ושם...

ואולי גם מתוך שיחות 'יחסינו לאן' בנוגע למקום השכל והרגש..כל מיני משפטים כאלה של 'בשכל אני ממש רוצה אבל ברגש זה עוד מורכב לי' וכשניסיתי להבין מה מו מי ' זה לא קשור אלייך.. זה קשור אליי..'

התיאור שלך לא נשמע לי דומה ממש לשלי, כלומר גם הוא לא כזה שם לב לבגדים, אבל כאילו זה לא מה שהעיד מבחינתי.. חסרים אנשים שזה לא האישיו שלהם בחיים? לא ייחסתי לזה ככ משמעות, וזה לא מה שגרם לי לחשוב.. ולא היו לי סיטואציות ששמתי לב אליהן כמו שאמרת עם החיילים..

בהודעה הקודמת כתבתי שאני רק רוצה להציג שזה יכול להיות קיים ולהביא את הצד השני, קשה לי להשליך ממקרה למקרה, כי כל אדם הוא שונה ובייחוד בנושא הזה שיש ככ הרבה פרטים וזה לא ככ פשטני שאם הוא כך אז גם אדם אחר כך...

אגב, אחרי שדיברנו, הוא יותר שם לב לבגדים וגם שיח אוהב ומחמיא וכו היה.. משהו ממש נפתח בינינו.. גם אצלי זה נפתח, לא רק אצלו, כאילו הרגש שהיה חסום הגיע אחרי שהוא פתח והביא את עצמו לגמרי.. כנראה משהו בתת מודע שלי קלט שהוא חסום וחסם גם אותי קצת? לא יודעת להגיד..

לך ספציפית אני די מאמינה , אבל השאר לא בטוח . בטח לא "בדוק בוודאות"

אך @פשוט אני.. אינו טרול. 

הוא שותף בפורום מתוך רצון אמיתי להיטיב. 

אבל אקדים לגבי מה שאמרת:

בגדים - לא יודע כמה זה אומר משהו, באופן אישי לא חושב שהייתי אומר למישהי משהו על הבגדים/מראה משהו אלא קרוב לאירוסין וגם זה בספק. (אולי זה תלוי בשמרנות וסגנונות שונים...)

הסתכלות - קודם כל לגבי האחרים שפגשת באופן עקרוני לא ישא אישה עד שיראנה, אך מצד שני הסתכלות של תאווה אסורה, ויש מה לברר בנושא הלכתית, אבל כל עוד מישהי מגיעה במצב שיהיה סיבה להסתכל על הכתפיים כמו שאמרת אז מתבקש שהבחור יעשה את זה גם מבחינה תורנית כדי לבחון כמה זה חמור הלכתית.

לגבי הבחור, יכול להיות שזה לא משמעותי מבחינתו דברים שהיית מחפשת שיסתכל או מנגד שהוא עושה את זה בלי שתראי, ולא נראה לי שזה קשה לעשות את זה...

חיילים- יכול להיות שהוא מכיר אותו בצורה כלשהי ובאותה פגישה הוא לא היה לגמרי מרוכז מסיבות אחרות...

מכיוון שזה נושא משמעותי שמלווה אותך אני מציע ככה:

1) בתור פעולה ראשונית, תבררי עם עצמך כמה הנושא הזה מפריע לך במצב הנוכחי, כמה את חוששת מזה, ובמידה והוא כזה מה תגובתך והאם ברצונך להתחתן איתו למרות זה (זו שאלה מאוד קשה, ובמידה וזה אכן המצב והחלטת להמשיך לנסות אז כדאי להתייעץ הרבה)

2) לא הייתי ממליץ לעלות את זה ישירות, גם הייתי נזהר כי במקרים כאלה אנשים יכולים להסתיר דברים.

חוץ מזה יש לי כמה רעיונות מעשיים ומידע שיכול לעזור לך לפי ידע כללי ואנשים כאלה שאני מכיר, אז את יכולה לפנות במסרים במידת הצורך...

ביחס לנושא הרגיש הזה, אבל לא נראה לי שזה מחייב.

בשלב מתקדם של דייטים נראה לי שאפשר כבר לדבר על משיכה באופן כללי אם יש או אין. לרדת יותר לעומקו של עניין זה רק ממש לקראת חתונה.

כמו כן, השאלה העיקרית היא האם את בוחרת לסמוך על זה שהוא לא ולהוריד מעליך את זה או שאת אכן מרגישה שאת צריכה לבדוק את העניין.. אני חושב ששני הצדדים הללו הם התחלת הדיון פה. את שניהם כדאי לשקול ברצינות.

אולי אפשר, להעלות את זה, לא כשאלה, אלא לספר על זה כחשש כללי, שלא קשור דווקא אליו ולהתנהגות שלו.

[אלא מעצם הסיטואציה, שנפגשים עם בחור ולא יודעים מה איתו בתחום הזה, וכו'].

זה הרבה פחות פולשני, וזה נותן לו הזדמנות לספר [בפרט אם כל מה שיש לו להגיד זה להרגיע, שביחס אליו, אין סיבה לדאגה].

וכמובן, צריך לעשות זה מאוד בעדינות, מתוך מחשבה איך הדברים יתקבלו אם לא הכל בסדר.

צריך להעלות את זה בצורה נייטרלית, בלי שיפוטיות ובלי להראות פחד מהנושא הזה או מאנשים כאלה.

ובוודאי לא על תחושת רתיעה כללית מאנשים כאלה. אבל ברור, שגם בת שלא מפחדת או שיפוטית, ואפילו אם היא מוכנה לשלם את המחיר, בשביל לזכות בכלל האישיות של הבחור, חיי נישואין כאלה הם מבחינתה דבר לא פשוט וסיבה לחשש, ואני לא רואה דרך להסתיר את זה.

מאידך, כאשר לא מוצבת בפני הבחור שאלה ישירה, אם הוא לא רוצה לומר את האמת וגם לא לשקר, משאירים לו את האפשרות לא לענות, ולא דוחפים אותו לשקר.

אני לא אומר שבהכרח מה שאני מציע עדיף, ובסופו של דבר זה גם עניין אישי. אבל נראה לי שצריך לשים לב גם לנקודה של כנות מהצד של הבת, כאשר היא מצפה לכנות מהבחור.

הסטטיסטיקה היא המקור לשלוט ברגש הזה. (מי אמר שהוא לא ימות יום אחרי? מי אמר שהוא גבר אולי הוא עשה ניתוח. מי אמר שהוא זה שיצא איתך, אולי זה אחיו התאום (שלא ידעת עליו))

בנוסף, יכול להיות שאת בטלטלה כי זה דבר שנודע לך לאחרונה...

המוח שוכח דברים כאלה.

אני לא יודע אם בא לך לשמוע עכשיו מה שיש לי לומר,

אבל אני מגיב כרגע דוקא מתוך הזדהות עם הכאב והצער שהבעת

נכון, יש הרבה כאב. אסור להתעלם ממנו.

אבל גם יש הרבה הרבה טוב

(ולא כי לא חוויתי/ חווה ניסיונות וכאב. אני באמת משתדל להרגיש כאב של אחרים ולא להתעלם מזה. ללמוד ממדתו של ה' ש'עמו אנכי בצרה'.

אבל אני מתבונן בעולם ורואה שיש גם כ"כ הרבה טוב, ואם נותנים לכאב משמעות, וכש"כ משמעות אלוקית זה אמנם לא פותר, והכאב נשאר, אבל זה הופך את זה לקל יותר)

רק אני חושב לציין, לעניות דעתי,

(ומחילה שאני מעיר- הכל מאהבה..)

יש גם צער וסבל שלא עובר, יש התמודדויות שהן לכל החיים.

ומה שצריך לדעת זה איך לחיות איתן בשלום, איך לחיות עם עצמי בשלום, בהרמוניה פנימית, בשלוה.

ולא שלום פוליטי כמו שיש בין מדינות, אינטרסנטי. שלום שרואה את הטוב בכאב או לכל הפחות מעניק לו משמעות

ומקום של כבוד

כאן נדרש שינוי יסודי. לא שינוי שתלוי בזמנים המתחלפים, שמעבירים מאתנו את הכאב.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).