אבל  וזה אבל גדול, 

כתבתי את זה כי אני לא רוצה להיות שם.

ואני מנסה להשתחרר מהחוויות שיש לי מהדברים האלו.

אני יכולה להעיד על עצמי, שלמרות כל הדברים המקובעים שאני אומרת אני כמעט אף פעם לא פוסלת עליהם, באמת כדי לתת צאנס.

אין שום כלל איך זה צריך להתנהל, אבל יש איזשהו בסיס, בסיסי ביותר שצריך לדעת וזה קשה בלעדיו. (תדירות של פגישות / יצירת קשר למשל. כמובן הכל בזרימה, אבל צריך לדעת מה הנורמה)

זה לוקח כוחות נפש, כי הרבה פעמים דייטים מלמדים אותך מה טוב לך ומה מדויק לך, ככה שבפעם הבאה אתה ממוקד יותר.

קרה לי פעם שיצאתי עם בחור הרבה זמן, ולקח לו המון זמן להחליט להפסיק את הקשר על דברים שאם היה ממוקד בהם יותר מתחילה זה היה נגמר מהר.
(אני למשל, הייתי יודעת לזהות דפוסי התנהגות שלא מתאימים לי בכלל, ושהראו על חוסר נכונות אבל הבלגתי בגלל שזה פעם ראשונה ואני לא צריכה לשפוט. חכמה אחרי מעשה )

לקח לי המון המון המון זמן למצוא בעצמי את הכוחות להכנס לכל הסיפור הזה שוב.

זה עובד הרבה פעמים יחד.

ואני לוקחת לתשומת ליבי להשתמש באמת בחוכמה שרכשתי מהניסיון

אני נניח בדיוק הפוך ממך

לא שיצא לי לפסול על זה מתיישהו אבל מניחה שאם היו אומרים לי על מישהו שהוא מונח עמוק וכמה שנים בדייטים רציני זה היה דורש ממני עבודה קטנה על כל מיני מחשבות שהיו קופצות..  כגון זה שהוא שחוק וכו

גם אם אני יודעת שזה לא נכון, וכל מפגש עם אדם הוא שונה ואחר, עדיין מניחה שהיו עולות לי מחשבות..

חושבת עם עצמי, לא ככ בטוחה אבל אולי ההרגשות האלה, שלי ושלך, נובעות מתחושה שאני צריכה מישהו ש'נמצא במקומי' כדי שיבין אותי ויהיה מדוייק לי.

לדוגמא מה שאמרת שהוא עלול להיות לא מספיק מודע, נשמע שקצת השלכת מעצמך ועשית סוג של כלל, (שלא במודע בהכרח) -

את הפכת מדוייקת לאחר זמן שיצאת, ולכן כנראה כדי להיות מודע בוגר ומדוייק אתה צריך לצאת זמן מה..

יש בזה דבר אמת שכל אדם שפוגשים הוא מדייק ומגדל אותך, אבל אני חושבת שזה בדיוק כמו כל דבר אחר...כמו שכדי להבין אותי ושיהיה לי טוב איתו אני לא צריכה בהכרח שיהיו לו אותם התחביבים שלי ושהוא יהיה מונח ממש במקומי, כך גם כאן, לא חייב שהוא יהיה ממש במקום שלי.. במה שאני חוויתי...

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.. חח קצת התקשיתי..

זה מגניב וממש יפה.

בסוף בנים מתחילים עם פגישות בגילאים יותר מאוחרים מבנות. יש כאלה שאפילו רק בגיל 24 - 25 מתחילים. בגלל זה אם את בעצמך צעירה, אז הרבה מאוד בחורים שרלוונטיים בשבילך, כנראה יהיו עם הרבה פחות ניסיון בעולם הדייטים ממך. 

שמעתי כבר כמה סיפורים על זוגות נשואים שהאישה הייתה הראשונה שהאיש יצא אתה, והיא עצמה יצאה עם הרבה בחורים לפניו. 

לדעתי יש יתרון במישהו שעוד לא השתפשף כל כך. הלב שלו נפתח הרבה יותר בקלות.  

אני מבין את החששות שלך. יש בהם היגיון.

באמת יש כאלה שיעשו קצת טעויות של טירונים, לעומת זאת יהיו גם כאלה שכבר מההתחלה ידעו מה צריך לעשות (הרבה בחורים שואלים חברים שיש להם ניסיון כדי לבוא מוכנים - עד כמה שזה עוזר). 

לגבי זה שלא תמיד יודעים מה טוב להם - אכן יש כאלה שרק לאחר שיפגשו כמה בחורות הם יבינו מה הם מחפשים. אבל יש כאלה שעשו עם עצמם בירור, והם יודעים מה הם מחפשים. בסוף ראיתי כבר כמה פעמים חברים שהתחתנו עם הבחורה הראשונה שהם יצאו אתה. 

הבעיה שלי זה איך לשחרר ולהעיז לצאת בכל זאת?

בעיקר בראש.

אני יודעת ומבינה את הסביבה שאני חיה בה, ויודעת שיש הרבה שהתחתנו ככה.

ברור לי שזה פספוס לא לעשות את זה,

ולכן אני מנסה לראות איך אני משחררת אותי מהחששות..

אבל היתרון על הלב שנפתח בקלות יותר, מעניין דווקא

איך כולם הבינו בכל-כך קלות את הנושא 

במיוחד בדור שלנו

בכל אופן, יש גם דוסים שבאים מרקע "לא דוסי", אני מניח שזה לא גרוע מבעלי תשובה <צ>

אין שום סיבה לא לנסות לצאת עם בחורים צעירים - אבל תהיי ממוקדת מאוד- אחרת גם שם תתבלבלי.

והכי חשוב? תתפללי על זה..

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"