לזה קוראים שטיפת מוח עם מסרים מנוולים לציבור שלנו. 

עכשיו, בגלל שזה אנדרדוס אז זה לכאורה מותר. איכס. טפו.

על מה הסרטון, על מה הוא מדבר, איזה מסרים סמויים יש בו? 

הבעיה היחידה בסרטון שהוא לא ממש מצחיק

(אולי אם מקצרים אותו לחצי דקה אז כן)

הרי לכאורה הסרטון הזה על קניבליזם. אבל חוץ מהכותרת ושרואים אותו שם על הכיריים זה כמעט ולא מדבר על קניבליזם. הוא מוצף במסרים להט"בים... 

ישר בהתחלה הם אומרים משהו בסגנון של "אנחנו משפחה רגילה לגמרי חוץ מהעניין". אח"כ די בסוף זה האלה שקוראים עליהם בעיתונים אבל הם במציאות אנושיים וכאלה. נורא ברור. מגעיל....

לא הבנתי מה הבעיה שלך

אתה נגד זה שהם צוחקים על להט"ב?

על הפמיניזם שהיה ברור שהם צוחקים על הפמיניזם... פה יש מסרים של הכלה ונורמליזציה גם למשפחות קניבלים. או להטבים במילים אחרות

אבל משווים את זה לקניבליזם.. אחי אתה בנאדם הזוי

זה בדיוק דרך של הטמעת מסרים. ככה בדיוק עושים את זה בדרך שלא מייצרת התנגדות כזאת גדולה... 

האמת שבהתחלה לא חשבתי על זה בכלל עד שהסבו את תשומת ליבי לעניין.

רק במקום להגיד להטב כי אז אף אחד לא יקשיב להם הם אומרים קניבליזם, שזה מראה שזה כאילו סאטירה אז אפשר להקשיב לזה, רק שבעצם המסרים הם אותם מסרים. משפחה רגילה רק עם עניין מסויים, אנשים כמו כולם רק שבעיתון קוראים לא ככה. הטמעת מסרים בצורה מעולה. אבל גועל נפש של מסרים

כי אם הם היו משמעים מפה של הומואים אף אחד לא היה מקשיב לזה כי זה נושא שחסום מראש... אבל כשזה על קניבליזם זה לכאורה מצחיק ומאפשר למסרים האלה לחדור...

זה נשאר חי וקיים.

לא רק הסנדלים. 

כל השירים שלהם הם על שירים לועזיים חילוניים למהדרין וחצי ובעצם נתנו לגיטימציה לציבור הדתי שרואה אותם לשיר את זה... נורא ואיום...

שואה רוחנית הדבר הזה. 

למה אם אני רוצה לחנך את הילדים שלי על טהרת המוסיקה שכידוע משפיעה על הנפש בצורה מאד משמעותית ורוצה שישמעו רק דברים נקיים, קדושים וטהורים שמשפיעים לטובה, וחוץ מזה הם רואים קצת צחוקים וסאטירה, אז הם לא ישמעו את מקור השירים אף פעם ב"ה אלא אם כן בתוך התוכן הזה שהם מאמינים לו ורואים מכניסים את השירים האלה ונותנים להם לגיטימציה לזוהמה והתועבה הזו... 

זה הורס את החינוך, זה הורס את הקדושה והטהרה. לא ראוי... אני רואה את זה בשטח על אחים וחברים. למה למען ה' אחותי צריכה לשיר את השירים המתועבים האלה במקום לשיר "וטהר ליבנו".  הרסו הכל בגלל העאלק סאטירה. מסווה של סאטירה.

אתה אומר דברים נכונים,

אבל כן קצת מגזים

הגזמה! חינוך וקדושה וטהרה הוא משהו הרבה יותר עמוק מלשמוע מנגינה שחיבר יהודי שלא שומר מצוות. ללכת ברחוב לפי זה, גם הורס את החינוך, הקדושה והטהרה, אם כך אולי לא נלך ברחוב. מה עם ללכת לכותל?! יש שם נשים שלא לבושות בשלים וכן יש שם גברים בלי כיפות שאולי מדברים דיברוים שיטמאו את האוזניים הקדושות שלך.

מה עם ללכת לבית חולים או ללכת לפארק או למעיין, שם בכלל אנשים מדברים דיבורים שמעסיקים אותם ומתלבשים כאוות נפשם, מה הילד שלך יעשה חו וחלילה?! תכלא אותו בבית??

ישר אחר כך כתבת, לא ראוי. זה כבר ביטוי יותר הגיוני. אולי לא ראוי שאנשים דתיים שרים שיר שהם כתבו במנגינה שכתב איש שאין לו כיפה. אולי.

אבל בוא, זה מוגזם

הדוגמאות שכתבת לא דומים למוסיקה בהרבה מאד דברים. 

א. ביהדות יש יחס מאד מיוחד למוסיקה אותו דבר גם בתורת הנפש. המוסיקה יכולה לרפא אנשים, להרגיע ולהכנס ולהשפיע על הנפש הרבה יותר מכל דבר אחר כמו לשמוע מילה ברחוב או לראות משהו לא רצוי. עם זה אפשר להתמודד עם חינוך נכון ושמירת העיניים. 

ב. הדברים האחרים שכתבת זה דברים שאי אפשר ממש להמנע מהם. ללכת ברחוב או לשמוע אנשים מדברים מסביב. אם נסתגר בחדר בבית המצב יכול להיות הרסני הרבה יותר גם לאדם וגם בכללי. זה לא בריא ולא נכון. חינוך טוב ונכון על פי תורה תורם לזה המון. שמירת עיניים ברחוב וויסות השמיעה לדברים טובים יותר. מוסיקה לעומת זאת נתונה לבחירה. מה לשמוע ומה לא. ממה להיות מושפע וממה להימנע כי זה משפיע לרעה. וזה בדיוק זה. 

ברגע שיש אנשים עם כיפות על הראש שלכאורה טובים לנו ומשרתים את עולם הערכים שלנו, ברגע שרואים אותם מה שהם אומרים ומוציאים החוצה הוא לכאורה כשר. אבל כשהם מועלים בזה ובמקום להוציא תכנים כשרים ומצחיקים הם מכניסים לנו דברים גועליים, מוסיקה לא כשרה ולא יפה חלק מהשירים עם קליפים לא כשרים בכלל - זה כבר נוראי. לשירים המקוריים לא היינו מגיעים כי היינו יודעים להמנע מדברים שלא קשורים אלינו. אבל כזה מגיע דרכם זה הופך את זה להרבה יותר נורא כי זה באצטלא של לגיטימיות. 

(אגב הלחן של התקווה הוא לא יהודי...)
זכורני ששאלתי את מו"ר נשיא הישיבה והוא אמר לי שלשמוע מוזיקה של גוי זה כמו לשבת על כסא של גוי... דהיינו אין שום איסור בדבר. אבל הוא כן אמר שיש לפסול שירים על פי הלחן והעיבוד (הקצב, כלשונו).
ועוד, כששאלתי את רה"י לגבי איזה זמר גבעות שיצא עליו קול, והייתה שמועה שרה"י אמר שאסור לשמוע את שיריו, אז ביררתי והוא הסביר שרק בגלל תוכן המילים, ועל הלחן עצמו אין שום פסול (ואדרבה היו שרים לפעמים לחן שלו).

אבל זה רק חלק ממחשבותיי בנושא. ועוד חזון למועד.

זה כל כך לא דומה. 

1. מי שלקח את המנגינות לזמירות שבת היו גדולי עולם.

2. העולם פעם הוא לא העולם של היום... פעם לא היו שירים דוחים ומגעילים כמו שיש היום בתרבות המערבית והפוסטמודרנה ולכן זה הרבה פחות נורא.

3. השירים המקוריים שמהם נלקחו המנגינות לזמירות שבת לא כולם מוכרים ומובנים ובכל מקרה אין חשש שאנשים וילדים ינסו לחפש את המקור או אפילו ידעו שיש מקור. בשירים של היום בהחלט כן.

ובחריפות יתר. יותר ממה שכתבתי כבר. 

מה שהיה פעם הוא חד משמעית לא מה שיש היום. התרבות השתנתה, הסגנון התשנה וגם המילים. אל תתמם

הילדים שלי בעז"ה יגדלו על שירים קדושים וטהורים בלי כל התועבה הזאת

הוא התכוון לומר שאתה אף פעם לא יכול לדעת מה יצאו הילדים שלך גם אם אתה צדיק מאד

אבל את ההשתדלות צריך ואפשר ודאי לעשות

להטביזם במסווה של קניבליזם. אבל זה נורא שקוף. 

ברור, מסרים כאלה מכניסים דרך תרבות לכאורה וסאטירה כי אם ליברמן יגיד לנו לקבל להטבים לא נקשיב לו. אז אם חבורה של אנשים עם כיפות על הראש מכניסים לנו מסרים כאלה דרך סאטירה זה הכי נוראי! ככה זה גם נכנס בציבור שלנו וגם הורס מבפנים

הם לא היו בעד הקניבלים

להטמיע מסרים של משפחה רגילה רק עם עניין קטן או להגיד שאנחנו רגילים לקרוא עליהם דברים בעיתון אבל הם בני אדם רגילים לכל דבר ונחמדים זה לא נקרא לצחוק... זה נקרא שטיפת מוח להטבית

זה שטיפת מוח בעצמה... היו כמה בדיחות ביינישים נחמדות אבל המסרים הושתלו ברצינות... 

מי שהוא בעצמו סובל מזה לא יכול להסתכל על הדברים בצורה אמיתית. אלא בצורה מאוד רגשית ומוטה.

(לכן למשל, למרות שאפשר להזדהות עם ההורים של גלעד שליט למשל... למעשה לא אמורה להיות להם שום יכולת להשפיע. ההגה נמצא בידי מקבלי ההחלטות וטוב שכך...)

כי הוא בכלל לא מבין את ההתמודדות אז מה הבעיה להגיד שהם פשוט אנשים דוחים וזהו

(ואני בכלל לא מדבר על האם באמת מגיע להומואים זכויות של סטרייטים וכו' סתם זה מעצבן שמישהו פשוט קורא להם מגעילים וזהו ואפילו בלי טענה עניינית והוא מודה שהוא היה מדבר אחרת אם הוא היה נולד כך אבל העיקר שהוא ב"ה לא זה משפט מגוחך)

(ולענ"ד דברי @המקדש השלישי בדרך "להקיא מהם" קאי על אנדרדוס... שלשיטתו מחדירה לראשנו מסרים שליליים...)

אבל לגופו של עניין, לגבי ה שאלות כבדות המשקל - אני לא מסכים עם הקל וחומר, כיון שדווקא בגלל שהאדם החיצוני לא יכול להבין את גודל ההתמודדות והקושי, דווקא בגלל זה הוא יכול לחשוב ולחקור את הדברים בצורה אמיתית כנ"ל,
- וזה כולל המון שאלות, לא רק את הדברים שהזכרת, אלא גם שאלות מחקריות - האם הם יכולים להתרפא, האם ראוי לעודד אותם להתרפא, האם זה טוב כל התעמולה הלהטב"ית וכו' ועד לסוגיות המוסריות של פונדקאות וגידול ילד ללא דמות אם/אב וכו')...

ובדיוק. אני בעד לדון תמיד לגופו של עניין. לשני הצדדים, שתמיד הנידון יהיה לגופו של עניין.

וכידוע אני לא נכנס לבתים של אנשים כדי לראות מה הם עושים ח"ו במיטה או לא ולא מתערב. נגד תעמולה וצעקה של הדבר הזה אני נגד בצורה חריפה - וזה לדעתי מה שאנדרדוס עשו. ובצורה גרועה יותר כי דווקא להם יש הרבה יותר השפעה במגזר. ושום דבר לא יעצור אותי מלדבר נגד תעמולה להטבית. אם יש פה כאלה, לא דיברתי אליהם כי הם לא עושים פה תעמולה ב"ה. 

בגלל שאף אחד לא חושב שמדובר בקניבליזם באמת זה הופך את זה למגוחך... אבל המסרים הועברו ברצינות... הלוואי ולא הבנתי טוב וכל שאר העויילם לא הבין כמוני.

כלומר, אני אפילו לא בטוח שכוונתם דווקא ללהטב"ים. זה נראה לי צחוק בכללי על כל הדתל"פים, על כל השומרי מצוות "חוץ מ"...
חוץ מנגיעה, חוץ ממשכב זכור, חוץ ממאכל אדם.
סתם זה נראה לי מגחיך אותם ובגדר "ליצנותא דע"ז" דמותר.

ולמרות זאת יש את הסיפור הידוע ר' אבהו ומנשה (סנהדרין ק"ב). שרבי אבהו ננזף על שקרה  לשלושת המלכים ששאין להם חלק לעולם הבא חבריו, מפני היצר העז לעבודה זרה באותה התקופה, שהיה גורם גם לא לחטוא אילו הוא היה במקומם.

 ואני חושב זה המצב גם הלהט"ב, לא אני, ולא אתה התנסנו בנסיונות שלהם. ולכן לפי דעתי ליצנות בדבר הזה זה מאוד לא שייך. אני מאמין לאנדרדוס שהם לא התכוונו ללהט"ב, ולמרות זאת לפי דעתי הסרטון הזה הוא לא במקום. והנזק בו רב מהתועלת.

מצחיק הזוי ועצוב

שאני מנהל שוב את הדיון הזה

(הקודם היה עם אחד שבעד הקהילה ה"גאה".)

אתם בוחרים בכוח איזה מסרים לראות בסרטון

יתרה מכך- הם כתבו והבהירו בפירוש שאין שום קשר כזה או אחר

ללהט"בים.

מי שלא עושה תעמולה אני אוהב אותו כמו כל אחד אחר.

ממעשיהם של אחרים מותר לי בההחלט להתעצבן ובמיוחד אם זה הורס לי את הנשמה והחינוך

בית המשפט: אלברטו ניסמן נרצח

"אין ספק שהנשיאה לשעבר הורתה לרצוח את ניסמן"

הלכו

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה