המצחיק הוא שדווקא הילדים מסתגלים הכי מהר... (יכול כבר להפוך אצלם למשהו חביב). אין בזה שום דבר מפחיד. לך אולי יפריע, קשה לדעת. בחלונות סגורים פחות שומעים.

ב. מקום טוב. אוכלוסיה מגוונת, מכל הסוגים בערך [דתיים (הרוב), לא דתיים, ישראלים (הרוב), עולם מרוסיה, אמריקה, אתיופיה, פרו, הודו וכו'..] תחבורה ציבורית תדירה לירושלים בעיקר. גני שעשועים.. בכללי, נחמד להסתובב ברחובות. בכל מקום צריך גם לדעת להיזהר, בפרט כשמדובר בילדות/נערות שמסתובבות לבד במקומות מבודדים.

ג. לדעתי, מציאת חן של מקום - זה משהו מאד אינדיבידואלי. למשל, יש כאלה שאוהבים שיש אוכלוסיה מגוונת, יש כאלה שרוצים מקום שכולם "דתיים". יש אוהבים מקום שקט, יש אוהבים מקום רועש.. חשוב להתרשם אישית.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות