זה עוזר?

ציון הלא תשאלי – ויקיפדיה

אם את רוצה עוד עזרה אז יש לי קצת ידע ממחשבת.. אז אולי אני יכולה לעזור

בכל מקרה לילה טוב

לילה טוב גם לך

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kuzari/shaar-2.htm

Sefer Kuzari 1

לא יודע עד כמה תשיגי מהספר 'הכוזרי' בלימוד עצמי..

יכול להיות אפילו בעיה עם זה.

כשלומדים אותו לבד, ובמיוחד בגיל צעיר יותר, ובכללי בספרי 'חקירה', אם לומדים בצורה הלא מדוייקת, יכולים להשאר רק עם השאלות, והרבה בעיות יכולות לצאת מכך, ולכן, ברור שהספר חשוב וכו', אבל צריך ללמוד אותו בצורה הנכונה, ובזהירות.

כמו הרס"ג בתקופתו, כן שאר ההולכים בדרך החקירה הונעו לכתוב את ספריהם מאחר שבתקופותיהם הלך וגבר הבלבול וחוסר הידע הבסיסי אצל היהודים. חיי היהודים, שהתנהלו בין נוצרים ומוסלמים, גררו את היהודים לוויכוחים ודיאלוגים ששיקפו עד כמה הם בורים בתורתם ודתם, מה שהוביל אצל כמה מישראל להתבולל בין הגויים, בעודם שומעים את דברי הארס וטענות השטנה שכוונו כחיצים ישירים נגד היהדות. לדידם של היהודים הפשוטים, טענות אלו שהופנו כלפיהם, היוו סתירה גמורה ליהדותם. בזמן זה, שינסו את מותניהם ונטלו על עצמם - כל אחד בתקופתו ובמקומו הוא, להיות הלוחמים את מלחמת ה', ולהשיב היטב למנאצים בדרכם הם: באמצעות השכל וההיגיון האנושי.

ספרי שיטה זו, הבנויים כשכליים ופילוסופיים, מלמדים את מחשבת ישראל על ידי ראיות איתנות ומוצקות, שנקלטים בבהירות מושלמת למוחו של הקורא, המוצף בן רגע בתשובות בנויות היטב לתהיותיו וקושיותיו. וכך, בהתעמתות ישירה עם הטענות הפילוסופיות הבאות מחוסר ידע בסיסי, הם מחזקים ויוצקים כוח במוחו של כל יהודי להשיב כראוי לטוענים עליו, מתוך בטחון גמור שתורתו, תורת ישראל, היא תורת האמת. יחד עם זאת, הם אף מתייחסים לפולמוס הדתי שבין היהדות לשאר הדתות.

ספרים אלו נקראים כעוסקים בשיטת ה"חקירה", משום שמטרתם היא לחקור ולחתור לאמת, ואכן כשמם כן הם.

אמנם, על אף המעלה שבספרים אלו, הזהירו גדולי ישראל שלא לקרוא בספרים אלו, וכמו שקרא הרמב"ם לספר "מורה הנבוכים", שאם מישהו כבר נבוך - שיעיין בספר ויפתור את מבוכתו, אך באם לאו, יתכן שהקושיה תובן אצלו יותר מהתירוץ, ויצא שכרו בהפסדו.

היחס לשיטה בחסידות

ההבדלים בין שיטת החקירה לשיטת החסידות היא, שספרי החקירה מוכיחים שיש בורא לעולם - על ידי שכל בלבד. תורת החסידות מסבירה שתכלית עבודת ה' האמתית היא כאשר תהא למעלה מהשכל, מתוך אמונה פשוטה ותמימה. הדברים מגיעים עד כדי שאפילו המצוות ההגיוניות והמובנות בשכל אנושי, צריכות להתקיים - על פי החסידות - מתוך כך שאלוקים הוא שציווה לקיימם, ולא מתוך כך שהשכל מכריח לקיימם, וזאת משום, שאם מצוותיו של היהודי ייתלו בשכלו, עלול שכלו להובילו למסקנות הפוכות מן היהדות. אך אם לא ייתלה בשכלו, אלא יעבוד את בוראו מתוך אמונה, ממילא שכלו לא יכול להפריעו.

לפיכך, שיטת החקירה, שכל מהותה שכל והיגיון, אינה עומדת על דרישת החסידות, לפיה עבודת ה' צריכה להיות למעלה מן השכל. החקירה שהותרה על פי דרך החסידות ואף מומלצת כיסוד מרכזי בעבודת ה', היא החקירה והדרישה בגדלות השם יתברך, להעמיק בגדולתו על פי תורת החסידות, אך לא ח"ו החקירה במציאותו יתברך.

אך למרות כל זאת, אדמו"ר הצמח צדק כתב ספר המסביר את החקירה על פי החסידות בשם דרך אמונה במשך שנים נמנעו החסידים מללמוד בו, בפשטות מצד הטעם הנ"ל. אך בתשס"ג הו"ל הספר מחדש.

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק אמר לבניו (בעת לומדו אתם בספר מורה נבוכים: בשביל ללמוד חקירה צריך קיבה חזקה, לרמב"ם, לאדה"ז ולי - יש כזאת, אך לכם אין כזאת, ואסור לכם ללמוד. ופנה לאחד מבניו ואמר לו: "ולך וודאי שלא"^[2].

“ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו, לאהבת החקירה וידיעה… אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו: אל תדבר ותסתום דברי פיך, שאם כן, לא יהיה בירור הדת. ואדרבא, דבר כמו זה אומרים: תדבר ככל חפצך… כי העלם דברי המתנגד בדת, אין זה (אלא) רק בטול וחולשת הדת… כי השכל מחייב שלא יהיה מניעה מזה כלל ולסגור פיו של אדם בדבר שהוא מגיע אל הדת, רק פתשגן הדת נתונה אל הכל… וע”י זה האדם בא אל תוכן אמתת דברים ולעמוד על האמת הגמור, ואין הסגר לדברים כמו אלו. כי כל גבור שרוצה להתנגד על אחד להראות גבורתו, הוא חפץ מאוד שאותו שבא כנגדו יתגבר בכל אשר יוכל, ואז, אם ינצח [את] אותו הגבור שבא להתגבר כנגדו נראה שהמנצח גבור ביותר.” (באר הגולה, באר שביעי, המהר”ל מפראג).

כן, פעם, אבל לבד, ולא התקדמתי הרבה מדי, בערך עשרים עמודים. פשוט עניין אותי..

ספר חשוב מאוד. ענינו הוא לא חקירות פילוסופיות דקות באמיתות הדת אלא העמדת קווי יסוד לאמונה. מה גם שעולה מדברי הגר"א שהוא ספר חשוב מאוד וצריך ללמוד אותו.

לא אמרתי שהספר לא חשוב, גם לא אמרתי שלא צריך ללמוד אותו, הוא חשוב, וצריך ללמוד, אבל כמו שאר הספרים בנושא, צריך ללמוד אותו בזהירות רבה, ולא לבד, כי כשעושים את זה בצורה הלא נכונה, עלולים להשאר רק עם השאלות, ולהגיע למקום לא נכון ולא טוב, ולכן בסך הכל אמרתי שצריך ללמוד, אבל בזהירות הדרושה.

אין ענינו של הספר חקירות בדת דוגמת רס"ג ורמב"ם, וכן, למדתי את כל הספר ב"ה. אם זוהי גישתך אל תלמד גם פרשנים על התורה, כי הם מקשים קושיות, או בכללי ספרים ביהדות.

אתה לא מסכים שצריך ללמוד את הספר בצורה נכונה, ובזהירות?

כדי שלא להבין דברים שלא התכוונו אליהם?

זה נראה לי דבר בסיסי בכל ספר, ובמיוחד בספר שהוא בכ''ז ספר חקירה

הזהירות נדרשת תמיד, אבל לא ברמה שבה אתה מתאר אותה.

אז אתה הצלחת, ואחרים יכולים לפול בזה, ולכן כשיש גדולים ממני וממך שהזהירו מזה, בסך הכל אמרתי שצריך ללמוד אבל בזהירות.. אני לא מבין מה כל כך ''נוראי'' בלכתוב שצריך להזהר לא להבין דברים לא נכונים מספר חקירה?

וכמוני עוד כמה גדולי ישראל, 

אז לשיטתך יש כמה גדולי ישראל (אולי, לא מכיר, אבל זה לא אומר שהם לא קיימים.. פשוט לא מכיר את הנושא כ''כ)

ולשיטתי יש כמה גדולי ישראל, אז למה אנחנו מתווכחים?

מטרתו של דיון או ויכוח הוא לברר דברים. אם את רוצה להשאר במשבצת המוכרת לך מבלי לחשוב כי כך אומרים חלק מגדולי ישראל, בסדר גמור. 

אבל כל זה לא נוגע פעמים רבות לילדה בת 14..

ויכול לצאת מזה דברים לא טובים אם לא לומדים בזהירות הנדרשת, 

אבל עזוב את הויכוח הזה.. ראה את התגובה הקודמת שלי ''אתה חושב כך''

הויכוח?

במקום לשלוח הודעה כל פעם שאת נזכרת במשפט נוסף שרצית לכתוב, [במקרה שלנו, 4 הודעות] פשוט תלחצי על ''עריכה'' ותכניסי בתוך הודעה אחת את כל המשפטים.. מומלץ..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות