אז אני משתדל להעיר למורה במהלך השיעור בצורה מכובדת, אבל המורים צועקים עלי שזה חוצפה שאני מתקן אותם ואז מוציאים אותי מהכיתה!
אז מה לעשות? אני לא מסוגל לראות שמורים מלמדים טעויות ואז בסוף התלמידים משלמים על זה במבחנים!
יש לכם רעיון איך לא יצעקו עלי?
זה מסובך
אולי תלך אל המורה כשהתלמידים עובדים או משהו , ותגיד לו בשקט באמצע השיעור
או שאחרי השיעור והוא יכנס ויגיד את הטעות , המורים לא מטעים בכוונה
מה שעושים זה נותנים למורה להבין ורק רומזים בצורה חכמה 
ואז היא חושבת שהיא עלתה על זה לבד...
ואם אי אפשר אז עושים כאילו לא מבינים למה היא התכוונה במקום של הטעות ואז היא רואה שהיא טעתה
לפעמים כשאני יודעת שמורות יתעצבנו לא משנה מה אני יאמר אני אומרת את מה שרציתי לחברה לידי
כי אני מבינה שרוצים שכל הכיתה תדע ותבין אבל על חשבון מה זה?
אז מי שיושבות לידי יודעות ואין מה לעשות
אולי תנסה לכתוב להם שם שלדעתך מדובר בטעות, ולמה.
למורים נורא נורא חשוב הכבוד שלהם...
והכבוד שלהם לא כזה חשוב להם כמו הידע של התלמידים.. אז אם משהו מתקן אותם בדרך ארץ, לא יקרה לו שום דבר.. וישמחו דווקא..
ממנו, המורים שלך חייבים לעבוד על עצמם! בכל מקרה אין לי רעיון איך לעזור לך אבל בהצלחה!
או לשאול שאלה שתגרום לו לשים לב. (אם זה טעות שנפלה לו בשגגה ולא מחוסר ידע)
למשל - "לא הבנתי איך הגעת מא' לב', אתה יכול להסביר?" ואם הוא עונה בלי לשים לב, אז לשאול- "אבל הרי ככה וככה..."
קיצור, לא חייבים להגיד לו במפורש שהוא טועה כדי שהוא יבין את זה.
או להגיד- "אני זוכר ערך שפעם למדתי משהו כזה וכזה, אז זה לא נכון מה שהבנתי אז?", ושוב אם הוא לא מרגיש בטעות מאיזושהי סיבה, אפשר להמשיך- "אבל זה קצת מוזר כי זה היה אמין". ואז אגב, אפילו אם הוא יתעקש, כבר זה נכנס לאנשים בראש לפחות ברמה מסוימת.
ובכל מקרה, יש טעויות שהן לא כל כך נוראיות, ולא על כל טעות צריך להעיר. ולא חייבים לריב עם המורים על כל דבר. היה לי מבחן שמורה הוריד לי על זה שכתבתי תשובה נכונה, בנושא שהוא לא הבין בו, ניסיתי להתווכח איתו, אבל זה לא עזר אז ויתרתי וזהו... (שמו אותו להיות מורה של מקצוע שזר לו, ובמקרה אבא שלי מומחה בתחום...)
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.