מה זה "קרה בטעות, קורה לכולם"? למה לקרר?

הגאון מוילנא נגע בטעות במוקצה בשבת, והתעלף פעם אחר פעם כשנזכר בזה!

התחושה בריאה והרצויה היא של צער בגלל משהו כזה. זה מראה על זהות ושייכות לתורה ולמצוות, לעומת קרירות וקהות של "קורה לכולם"

אבל רואים שראוי להרגיש צער.

לא מבין מאיפה הדחף הזה "לקרר".

(זה מן הסתם תלוי בהבדלי גישות), אבל ככל הידוע לי (כך הר"מ שלי בחטיבה אמר לי) מבחינה הלכתית זה נחשב מתעסק (עיינו בויקיפדיה ) וזה לא בעייתי.

אם כן אשמח שתאיר את עינינו.

אני לא בקיא, רק ציטטתי את מה שהר"מ שלי אמר לי.

מי שהתכוון לפעולה שהוא עשה, רק ששכח ששבת - זה מקרה קלאסי של 'שוגג', וכשייבנה ביהמ"ק הוא יביא קרבן חטאת.

'מתעסק' זה מי שבכלל לא התכוון לפעולה, למשל הרים פרח שחשב שהוא תלוש מהאדמה ורק אחכ הבין שהוא בעצם קטף אותו

היא הרי לא חשבה להדליק את האור- אם הייתה חושבת על זה ודאי שלא הייתה עושה זאת- היא עשתה את הפעולה ללא שום תשומת לב ומתוך הרגל.

בסופו של דבר זו היתה כוונתה, גם אם בתת מודע. מצעסק הכוונה היא שהוא מתעסק במשהו אחר, כוונה אחרת, וזה בא לו כאילו ממילא.

ההגדרה של מתעסק זה מלאכה שנעשתה בלי שהאדם שעושה אותה יודע שהוא עושה אותה (כמו כאן...) גם אם זה היה לה בתת מודע שלה היא לא חייבת משום שזה צריך להיות במודע.

האם זה נעשה אגב מעשה אחר (-השענות על הקיר) או מחשבה למעשה אחר (-תלוש ונמצא מחובר) מחד, או כמעשה מכוון לעצמו, כמו שמשתמע שהיה כאן, מאידך, גם אם ללא שימת לב.

זה שהיא לא מרגישה כלום זה עצוב נורא

אחרת זה בכלל לא היה מטריד אותך...

הלחץ הזה, אומר שאת מאמינה ויודעת שצריך להרגיש שטוב שזה לא היה קורה - וזה הכי חשוב!!

אבל את לא בדרגה הזאת וזה בסדר...

תעשי תשובה לפי דרגתך ותתפללי שתזכי לדרגה הזאת.

שייתכן וזאת קריאה מהנפש לחדש אותה. קריאה מה' לחדש משהו בקשר בינכם. אם זה לדבר יותר או ללמוד יותר... אשריך שאת רוצה שיכאב לך

אמרו לי פעם שמקרה כזה (או מקרה דומה) גם אם לא התכוונת לחלל שבת את צריכה לעשות על זה תשובה בגלל "מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב" -אם אם עברת עבירה אז כנראה היית בגדר "חייב" ואת צריכה לעשות תשובה.

(אם את רוצה מקורות תכתבי ואחפש לך.)

קשה להבין איך חוזרים בתשובה על עבירה שבשוגג,

לכן אולי דרך נכונה לתיקון היא לעשות חשבון נפש,

ולחשוב על פגם או עבירה אחרת שעשיתי, שעליה אוכל לחזור בתשובה..

ולהתפלל שיתכפר לי גם על השוגג.

זה לא הופך אותה למרשעת.. כולנו 'חייבים' על המון דברים לצערינו.

ראש השנה הזה זה קרה לי שוב והאור נשאר דולק לא כיבתי

זה היה מגניב כי הרגשתי שאשכרה אלוקים נתן לי לתקן

מה קרה לכם זה ממש בסדר לפתוח את הלב ולדבר ככה. גם אם לא מרגישים הכי בסדר גם אם מרגישים שלא קרה כלום באנו לעולם כדי לתקן וגם אם קרה ובטעות הדלקת את האור בלי כוונה. אז עושים תשוב ה' שופט בצדק וברחמים וה רוצה שנעשה תשובה. וממש מחכה לתשובה שלנו אנחנו בני אדם וזה דרגה יותר גבוה ממלאכים כי מלאכים לא צריכים לעוד בניסיונות!! אותנו ה מעמיד בניסיונות. אז צריך לתקן. חוץ מזה אם כיבית והדלקת נורת לד (סוג של נורה) אז עברת על דרבנן ולא על דאוריתא שזה פחות חמור. אבל אם זה היה להט או פלורוסנט אז זה דאורייתה וצריך לעשות תשובה.. 

להדליק את האור בלי לשים לב זה מתעסק ו"דבר שאינו מתכוון" ולכן את פטורה

אגב, "מתעסק" ו"דבר שאינו מתכוון" הם שני דברים נפרדים לחלוטי-חלוטין.

תוכל לשלוח לי מקורות ללמוד מה ההבדל בין שוגג למתעסק?

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות