והחלום ההוא.
ממתי אני זוכרת חלומות בכלל.
היא.
עבר מלא זמן מאז הפעם האחרונה שחשבתי עליה.
מאיפה זה בא פתאום.
ופתאום היה איזשהו רצון פיצי פיצי אליה.
ה.ז.י.ה.
כבר אמרנו?
אני צריכה להתפכח דחוף.
או שבעצם להתמסטל.
וכל אתמול והיום לא הפסקתי לבכות.
אני לא מסוגלת להתמודד עם זה. בפנים. פיזית ונפשית.
(לחלום ההוא
היה סוף טוב.
Maybe
?It can really happen
I want.
I really want.)
