יותר קשה מלהתרגל לחילוניות הוא להתרגל לחזור להיות דתי שוב.
יותר קשה מלהתרגל לחילוניות הוא להתרגל לחזור להיות דתי שוב.
קוראים לזה context switch
הזמן (או העלות) של לעבור ממצב אחד למצב אחר.
באופן כללי אולי את צודקת
לגביי אישית לא בטוחה שזה נכון. יותר קשה לי הצעד של להיפרד מהדת (עובדה שעד היום זה לא הצליח לקרות וכל פעם חזרתי)
למגזר שממנו הגיעו.
אני לא חושבת שנכון לקשר בין רמה אמונית ודתית לבין אסונות.
תשובה סליחות וכו' ועם כל המחשבות והרגשות בלב?
השנה לא (או עדיין לא) התמודדתי עם הרגשות האלה.
כנראה הזמן עושה את שלו, ויותר ויותר ברור לי שהסליחות הן לא כלפי ה' או ביחס למצוות.
אני גם לא מאמינה במצוות או שמישהו בודק אותן, וכל הצ'ק ליסט הזה לא בשבילי ומרגיש לי קטנוני .
אם כבר אווירת סליחה אז יותר ביני לבין עצמי והסובבים אותי, לא כלפי אלוקים.
לכזה שלא מופיע בתפריט הראשי.
בעז"ה תכף תשובו
, טוב לראות שלא כותבים פה הרבה...
.
בא לי כבר לשחרר.
לתת להכל לקרוס.
להישיר מבט אל המציאות ולהפסיק להתחבא.
סיימנו עכשיו סדר שני.
מעדיפה פעמיים כיפור מאשר פעמיים ליל הסדר😶
תודה לאל שיש את מי לארח.
לעשות רק יום טוב אחד?
אתם ישראלים לא?
תאמת אני ניסיתי לקחת בכיף את ליל הסדר והכנתי להם קסמים על עשר המכות אז היה ממש כייף ומצחיק
אפשר גם להגיד לבעלך להריץ קצת להבא שיעבור יותר מהר ובשמחה
זה לצאת בשבת בתל אביב לבר רנדומאלי לנסוע ברכב לעשן לחלל שבת לגמרי.
ואז כשאתה חוזר למיטה אתה ממלמל מסטול שמע ישראל כי בלי זה קשה לך להרדם
להניח תפילין ולקרוא לא תתורו ואז להיות במועדון בלילה 😉
בלי קשר לזה שחיי הלילה של תל אביב זה אחד המדרדרים
ותאמת שלי לא יוצא להניח תפילין ביום יום כמעט בכלל
זה חלק מהטקס של קפה וסיגריה של הבוקר 🤷🏽♂️
בלי זה משו חסר לי
אבל זאת הפעם היחידה שלא אכלתי כשר
ולא אחזור על זה בינתיים
משום מה זה מחסום שקשה לי לעבור
למרות שלא מאמינה🙄