שימי בלילה לפני השינה.
זה יספיק.
אחרי כמה לילות יעבור.
בכל מקרה, כל הכבוד! מצדיע!!
בהצלחה.
את יכולה לאוורר בבית, או להוריד את הנעליים, ולהיות רק עם הגרביים- שזה יותר מאוורר..
סנדליים עם גרביים זה זוועה
אתם פוגעים ברגשות שלהם...
א. הריני מעודד: זה בקושי עובר...
ב. העיקר זה שהרגליים יהיו נקיות
ג. תחשבי מה יוצר חשוב לך? אני לפני כמה שנים החלטתי שאני הולך רק עם חולצה ארוכה, מכנסיים רוכות ונעליים... ולפעמים זה מעצבן אבל זה מי שאני...
לטבול במקווה זה ממש לא לטבול ולצאת, זה הרבה יותר מזה, וזה סאיטואציה שלימה...
שאין לך אותו בכלל....
באופן כללי לפני שחרית השעון נגדך....
בישיבה: אין לי זמן לעלות קמוה וחצי לחדר.
בבית: אני לא מתכוון לקחת קרוקס לבית הכנסת...
אבל אני יותר צנוע מאישה, אני הולך רק עם ארוך (חולצה ומכנסיים), אני הולך לבריכה עם ארוך (כנ"ל) ועם ציצית ואני ישן עם פיג'מה ארוכה (כנ"ל)... אני יודע שזו לא ההלכה, אני חושב שזה רצון ממני...
והאמת היא, אני לא נהנה... אבל נהנה מזה שאני יודע שאני עושה רצון ה'...
אבל אני והחומרות שלי לא דוגמה לכלום... אני בתענית דיבור מאז שאני קם עד שאני מסיים שחרית, כשאני נוטל ידיים של בוקר אני נוטל 12 נטילות ולא 6... אני לא מתפלל בלי נעליים וכו'...
כדאי לך להיות חבדני''ק
לא תהיה שונה.. כי כולם אצלנו הולכים כמו השני שורות העליונות שאמרת. (וזה לא ממש מדוייק ש''זה לא ההלכה'', כי יש בעיה גם לבנים ללכת עם מכנסיים שמסתיימות לפני הברך וכו')
ב: כל הכבוד על החומרות האחרות, השאלה במה מהם יש טעם.. זאת אומרת, העניין של התענית דיבור, לא הייתי קורא לזה כך, אבל ברור שזה משהו ראוי וטוב, אבל מה העניין של 12 נטילות? יש איזה עניין קבלי כזה?
ג: מי מתפלל בלי נעליים??
א. כבר אמרתי לך שאני לא חב"דניק... הלכות צניעות זה אחד היסודות של חסידות... (ויש הרבה שמחמירים יותר מחב"ד)... אני חושב שכרגע רצון ה' ממני זה שאני לא אהיה חב"דניק...
אכן, יש פוסקים שאומרים שבצניעות לגברים זה ברוב הדברים ע"פ מנהג מקום, וכן הם יתירו בקיבוצים להתפלל עם קצר...
ב.אני במשפחה במקור מבעלזא, אני מקפיד מאוד על כמה שיותר מנהגי בעלזא... כבר כתבתי בעבר שלכל מנהג יש סיבה כמובן...
בענייים שהזכרת:
הרבי ר' מיילך מליז'ענסק כותב בהנהגות האדם שצריך מאוד להיזהר כי תיבה אחת של דיבורי חולין לפני התפילה מבטלת את כוונת כל התפילה... (והנהגות האדם זה לאנשים פשוטים). הרמ"מ מרימינוב כותב שדיבור חולין לפני שחרית מדחה את כל היר"ש בידיים ממש!
12 נטילות זה דעת היעב"ץ (אם אני לא טועה), וגם הפסקי תשובות כותב שמי שיכול שיעשה את זה וזה מנהג בית בעלזא.
ג. מלא חברים שלי, עם סנדלים. או עם קרוקס וכו'...
גרביים זה לא מצווה, זה חומרה.
זה אולי רצוי מאוד, ומאוד מוערך, אבל זה חומרה.
חשוב מאוד לא לבלבל.
שהרגל תהיה יבשה לגמרי
כשאת שמה.
ולקנות סוג איכותי כמובן.... משו דק לקיץ אולי...
כל הכבוד להן
אבל לא בשבילי
מתרגלים.....
אני לא מכירה כמעט אפשרות לצאת בלי, מרוב שזה בטבעי אצלי.
אני לא אוהבת..
במיוחד בקיץ עם סנדלים
אז בצבע רגל הכי יפה. (לדעתי... )
אני יגיד לך תאמת, אני לא מלאך ואני לא לובשת הכייי צנוע שצריך.......
למיטב ידיעתי גם אני לא מלאכית
(בגלל זה)
שוביה!חייבת לומר שאת ממש מיוחדת!
מגיבה לעניין ובנעימות תמיד
אשרייך!
(מסמיק)
(צוחק)
שוביה!אז מאיפה השם של הניק שלך?
שוביה!בכולופן כל הכבוד לך שוביה.
בלי גרביים
יש גרביים מיוחדות שהן מבד מאוורר (כותנה) נגד פטריות וזיעה
אני ראיתי בב"ב
פטריות ברגליים יש גם להרבה אנשים שהולכים עם סנדלים כל היום, לויודעת עד כמה זה קשור
חשוב להקפיד על ניגוב הרגליים היטב אחרי המקלחת, ולהפחית סוכרים בתזונה
כשאת בבית תמיד תורידי את הגרביים
(אלא אם כן את ממש מקפידה ויש גבר זר בסביבה)
גרבי כותנה- ממש מאוורר
ויש כל מיני טלקים ומשחות בבתי מרקחת ממש יעילים.
(גם לי היה ועבר ברוך ה' ואני עדיין עם גרביים)
זה בעיה להסתובב בבית בלי גרביים ועם חצאית לא ארוכה
ואין הקלות מבחינת צניעות כשאת בבית עם אחים מעל בר מצווה או אבא,
לפי מה שאני יודעת
כיסוי ראש זה שונה כי בבסיס זה מותר, כמו לרווקות
אני יודעת שליד משפחה קרובה אין בעיה עם זה
(אבא, אח, בעל, בן)
מה המקור?
בעיקר ככה אנחנו נוהגים בבית...
אבקש מאבא שלי את המקור.
קולמוס הנפש.קולמוס הנפש.טונה(לא דג)פשוט אני מעריצה של טונה.
אחד הראפרים......
והתגובה על המנהג היא מיועדת לשוביה!
מי זה טונה?קולמוס הנפש.מסתבר שאכן כדאי להיזהר מגילוי הרגליים גם ליד אח- כך לפי הברור שלי....
אצלנו פשוט לא מקפידים על כך (זה קשה)
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
