אבל זה נוגד את הרצון הפנימי שלי

שהוא קצת מנותק מהמציאות (נראלי) אבל הוא מבטא רצון טוב

כי זה סיוט ברמות על ללמוד ככה

מניסיון כואב

נגיד למצוא משהו שכיף עכשיו, מטרה עכשווית, ולא משהו רחוק כי זה קשה רצח לחיות רק בשביל מטרה רחוקה.

כאילו פעם אמרו לנו שהחיים זה כמו נהיגת שטח, עין לרחוק ועין לקרוב,

כאילו חוץ מהמטרה אידיאלית ענקית, צריך גם להסתכל על המטרות הקטנות שבדרך המכשולים וכאלה..

ולהנות גם מהם..

זה אידיאל מהמם בעיקרון, רק לא סגורה על איך ממשים אותו...

בהצלחה נשמה

יומיומיות

אבל הם לא חלק מאותה מטרה, לכן אין קשר בין אותן מטרות קטנות לעצם המאמץ הזה שעולה לי פעם אחר פעם בכישלון

ו@נועה גבריאל

תודה על מה שכתבת, אני משתמשת כבר בכל אותם עזרים אלה שבחינם וגם אלו שלא

כולל נסיעה למרחק לשיעורים פרטיים וויתור על דברים אחרים כמו יציאות וכאלה

אולי באופן מזערי

כנראה המקסימום שיש לי לעשות זה לקוות למעט מוטיבציה 🙄

בעצם זה כל מה שהיה לי מההתחלה

הייתי ב3 יחידות ועדיין היה לי קשה

אבל לא השקעתי בתכלס, וכיום אני שמחה על זה.. הציון הנמוך לא הוריד לי בכלום בחיים, ב"ה

אני משקיעה, עד כמה שאני יכולה

זה לא עוזר, במיוחד לא אחרי עצם הקושי שלי לשבת ללמוד 

אבל תודה

דבר ראשון, מאחל המון הצלחה, אבל אני מאמין שאת זה כבר אמרו לך הרבה.

מכל מקום, אולי יש לי כמה טיפים שיוכלו לפחות להוריד את הלחץ. דבר ראשון, אם את בשביעית אז את יכולה לעשות כמה בגרויות שנה הבאה. את הקלות אפשר לעשות בחורף, שם בכל מקרה יש פחות לחץ; לדוגמא עברית, או ספרות, או מחשבת, או כל בגרות שיש לך בשביעית והיא לא קשה מצד עצמה אלא פשוט מוסיפה עוד לחץ, שקיים בגלל הבגרויות הקשות (שאני משער שזה אנגלית, מתמטיקה, ואולי מגמה ריאלית כלשהי). כך שכעת יהיה לך יותר זמן לנשום בין בגרות לבגרות.

דבר שני; אם יש מישהו קרוב במשפחה או בחברה שגם אומר לך שאין לך סיכוי, פשוט תיגשי אליו ותסבירי לו עד כמה זה פוגע בך. ומניסיון, זה ה ד ב ר  שהכי פוגע מכל דבר אחר. אפשר להיות גאון ולהיכשל בגלל כאלה דברים, או לא כל כך מוכשר, ולהצליח אם יש מישהו שמעודד אותך בצורה טובה. הרבה פעמים אנשים לא מבינים שזה פוגע. הם חושבים שאת לא משקיעה מספיק, או שפשוט המקצוע או החומר הזה לא מתאים לך. אז למה שלא תרדי מהחומר הזה?   -אז לא. את יודעת מה את עושה, ויש לך יכולות, ואת זה צריך להסביר לאותם אנשים טובים שרוצים לייעץ לך עצות כאלה.

שלישית: תקחי יום אחד בשבוע, שיהיה שלך. תעשי בו מה שאת אוהבת. מכיון שאת בעומס ואין לך זמן פנוי, אני משער שהכי טוב זה יום שבת. את כתבת שאת הכי אוהבת ללמוד תורה. אז הנה; יש לך יממה שלמה, שכל כולה רק שלך. אל  ת ח ש ב י

על הלימודים. במשך השבת הבגרות צריכה לעוף מהראש ותשימי אותם במגירה כלשהי במוח, את ספרי הלימוד תשימי בארון או תכסי אותם, כדי לא לראות אותם, וזהו. מה שאת לומדת זה רק תורה, שאת אוהבת, או כל דבר אחר שאת אוהבת לעשות. אני כותב את זה מניסיון שמאוד עזר לי לעבור את התקופות האלה. 

מקווה שיעזור.

נ.ב. בכל מקרה, אל תוותרי על הרמה הלימודית או על סף הציונים שאת רוצה. זה יכול לעזור מאוד במהלך החיים. וגם בלי קשר לכך - את עומדת כעת לפני אתגר שאם תעמדי בו בהצלחה, זה יהיה בשבילך מקפצה לכל החיים, כשתעמדי במצבי לחץ או אתגרים.

זה כיוון שלא חשבתי עליו, ואולי זה באמת מה שאעשה

גם ככה יש מקצועות שההקלות בהן לא משמעותיות במיוחד .

היא לא אמרה את זה מרוע לב אותה מורה, אני יודעת

היא כנראה לא חשבה שאני משקיעה מספיק, היא פשוט לא יודעת שכבר נתתי את המקסימום מעצמי

נראלי היא ניסתה דרך שונה להמריץ אותי, זה לא עבד בגלל שאין לי דרכים נוספות להשקיע בכל אופן, השתמשתי בכולן.

גם אחי אומר לי שלא אצליח, באופן כמעט קבוע, הוא גאון, בטח קל לו לדבר, אל אני לא הטיפוס שילך להסביר לו שזה חסר רגישות, ככה שזו מלחמה אבודה

אני אהיה בסדר.

ותודה, זה טיפ מדהים

אני לומדת כבר בעיקרון כמעט כל בוקר, משתדלת להתנתק מהמחשבות והדאגות כמה שניתן

אולי אני צריכה לעשות את זה יותר

מול הטירוף של ההצלחה הגשמית שמבוססת על נתונים חיצוניים בלבד שהחברה שקועה בזה היום צריך פתרון מטורף. (זו הצעה. קחי מה שטוב לך). אמונה ברמה כל כך חזקה שכל הטירוף של העולם לא ישפיע עלי. בטחון. לנסות לעשות השתדלות... אבל אם לא עשית ישר לקום ולהיות רק בשמחה כי המקום שבו את נמצאת- זה בדיוק בדיוק בדיוק המקום בו ה' רצה שתהיי ומשם אפשר להתחיל להתקדם.

אמונה- לדבר עם ה'. להרגיש אותו נוכח, להיות במודעות שהוא נמצא בכל שלב הכי קטן בחיים שלי עד לרמות הכי פשוטות. לבקש ממנו גם על למצא את הסנדלים שלי. 

אני לא בטוח שזה יוביל אותך לבגרות מלאה אבל זה יוביל אותך למקום טוב.

מקווה שעזרתי. בהצלחה

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!