ברור. כ"כ ברור
כי בחייאת לא היה אכפת לי מהשעות הדפוקות האלו, וסתם לשכב עם הפלאפון על הריצפה של השירותים
בחייאת לא היה אכפת לי מכלום.
ובדקות הראשונות דפק לי הלב כאילו השמיים עומדים ליפול עליי
ולא קרה כלום.
אני מאוכזבת? אין לי מושג
סתם שחור לי
סתם מגעיל
המחשבה על העובדה שזה יכול לקרות עכשיו כל פעם מחדש
ושמבחינתי פרצתי הכל אז יאללה
בואי נלך עד הסוף.
ואיך דפק לי הלב לעזאזל
ועכשיו הוא על מצב שקט
ועכשיו כולי על מצב שקט
ומגעיל לי.
ושחור לי.

