זה באמת מאוד מאוד לא הגיוני. זה שה' מחיה ומהווה את כל המציאות- לא נתפס בשכל. הוא לא נתפס, אינסופי.

אני באופן אישי הגעתי לזה כשכבר לא היה סיכוי בדרך אחרת, לא היה מישהו אחר שיעזור לי. הייתי חייב מה שנקרא "לזרוק את השכל" פשוט כי אין משהו אחר. כדי להציל את עצמי.

אני מבין שיש כאלה שהשכל לא כל כך הורס להם וקשה להם לזרוק אותו לטובת האמונה. אחד מרבותיי אמר שהאמונה לא שלמה כשלא מדברים עם ה'. כי אז ה' קיים... מקסימום 3 פעמים ביום בתפילה. אבל להגיע למודעות- חייבים לפתח קשר אישי ורציף. 

לגבי הקשר שלי עם ה'- ברור לי שהוא מדבר אלי כל הזמן, מבחינתי זה מצחיק להגיד שלא אני מאמין בזה מאוד כמעט כמו שאני מאמין שהוריי אוהבים אותי. לפעמים אני זוכה להרגיש את זה.

האמת היא שכל המציאות היא דמיון. הסתרה. צמצום. בעיקרון לא קיים שום דבר חוץ מה'. "מלא כל הארץ כבודו" "לית אתר פנוי מניה" (אין מקום פנוי ממנו) אז... ברור שאני מדמיין שה' עונה לי. זה פשוט נראה לי דמיון יותר אמיתי.

(רוב מה שכתבתי מבוסס על רבנים גדולים אולי אשלח מקורות בהמשך)

ההגדרה של אמונה זה "למעלה מהשכל" הכח לתת אמון באנשים במציאות, סותר את השכל בהכרח כי השכל שואל- "אולי יש לו אינטרסים?" אי אפשר לחיות ככה. עיין בסיפור "החכם והתם" של ר' נחמן. אני בוחר להאמין כי הבנתי שהשכל שלי לא יכול להסביר הכל. אפשר אפילו להגיד שזה רציונלי. ואם הזכל היה מסוגל להסביר את הקב"ה- אז הוא היה סופי. משהו שאני יכול להבין. אבל הוא אין סופי. ממלא את כל המציאות וסובב לכל המציאות. זה לא משהו שהשכל יכול לקבל. כי ה' נמצא גם בתוך המח של חילוני כופר מוחלט אפשר להסביר את זה? ה' מחיה גם את הרשעים הכי גדולים... אפשר להסביר את זה? מזל שאי אפשר. האלוקים שלי גדול מזה. והוא מדבר אפילו איתי אחרי כל מה שעשיתי. וכל התפיסה שה' לא מדבר איתי- נובעת מאי אמונה בעצמי דבר ראשון. זה בריחה, הדחקה של השכל של מה שהאדם היה יכול להגיע אם הוא היה מתאמץ קצת. יש משפטים מדהימים של ר' נחמן על מה שאדם יכול להגיע בעולם הזה על ידי התבודדות (ממשלה על המלאכים, השגת אלוקות בבחי' רצוא ושוב, שעשוע עולם הבא וכדומה).

מה שלא הגיוני זה לא אומר שהוא מטופש. אהבה זה לא הגיוני. לפעמים היא מטופשת לפעמים לא. 

מוזמנים לחפש את מה שכתבתי בעקבותיו.

דבר ראשון נשמע לי פלספני ואני ספרדי טוב ולא מבין בזה.

דבר שני- בן כמה אתה? אהבה רגש עמום? איפה אתה חי?

זה אמונה מאוד חלקית... יש דרגות באמונה. צריך כל החיים להגביר את המודעות לנוכחות שלו בכל פרט קטן. וזה על ידי דיבור. עצם זה שאדם מאמין שיש משהו חשוב בעולם כמו צדק או אהבה- כבר יש לו אלוקים. אולי הוא לא אין סופי כמו שלי לכן הוא נחשב פסל ולא אמת.

אמונה זה שריר. קח למשל להאמין לאדם. אפשר לפתח את היכולת הזאת. כמו לאהוב. אתה בוחר במה להאמין. אפשר להאמין בהגיון (למרות שהוא גם עשה שמות בעולם... התיאוריה של הנאצים גם נבנתה על הגיון מסוים) ואפשר להשתמש בהגיון על פי האמונה. (אז איך מגיעים לאמונה הנכונה מלכתכילה? כתוב שמי שמחפש את האמת- ה' שולח לו מלאך של אמת כמו למלך כוזר)

כמה תובנות - נוער וגיל ההתבגרות

יש המון הבדלים וההגיון הוא צד אחד קטן.. אפשר להגיד- אמונתנו כללית, נוגעת בכל תחומי החיים והאומה, לא רומסת את מקומו של הפרט. ההגיון נחמד אבל הוא מוטה הרבה פעמים על ידי רגש, או הרצון להיות צודק והמבין יבין...

חוץ מזה אוקיי עזוב את כל מה שכתבתי לפני. הגעת לזה שצריך להאמין בה' על פי הגיון. מה עכשיו? ברור שלדבר איתו! ברור שלפתח את המודעות לאמת שהגעת אליה על פי ההגיון. והפיתוח הוא אין סופי. צדיקים חיים בתחושה שבכל פרט קטן בחייהם ה' נמצא. איך הם עשו את זה? הרבה צדיקים אמרו- דיברנו עם ה'. 

חחח איזה מתנשא אני.

סתם.

תפתח תעינים, פתח תאוזניים גם אני לא שמעתי/ ראיתי בהתחלה. (התחלה- סוף שביעית. לא הכל אבוד...)

ולא דעת כזאת... יש מכאובים אחי בעולם.. ודעת כזו בעולם... זה לא זה אחי תאמין לי. כשאתה תמים- זו הדעת הכי גדולה.

אם יש יהודי אמיתי ותמים בעולם הזה... לילה טוב

למה ''חלילה''? זה נשמע תגובה ''לחוצה''

או צודק, שהיה צריך לנסח את התגובה קצת אחרת?

@מהללאל אתה עוד בבידוד?

תתפללו.. אם אני הולך להתקע פה יותר מהשבוע שנשאר לי, ולא יהיה לי ספרים.. זה יהיה אסון..

אין שום ייאוש בעולם אפילו למקולקל כמוני...

אני חושבת שהתפילה זה  סוג של טיפול פסיכולוגי או משו כזה. כשאדם מדבר עם אישיות כל שהיא ומאמין ב100 אחוז שהיא באמת קיימת ומקשיבה לו ועוד יותר אם הוא חושב שיש לאותה אישיות כוחות בלתי מוגבלים אז זה לא משנה אם זה באמת נכון ולא משנה אם אותה אישיות או אל קיים בכלל עצם הדיבור והפריקה נותנים כוחות להתמודד ולהמשיך. 

אני יספר לך סיפור אמיתי!! [יווו איזה חופרת]

פעם אני וחברה חפשנו מלא זמן טרמפ ואז חברה שלי אמרה לי "טוב אני אומרת פרק תהילים"

ואמרתי לה שאני לא מאמינה בזה ככה ושזה סוג של מחייב את ד לענות לנו ואם הוא לא עונה זה מאכזב והורס אמונה ובכלל  לא אוהבת את האידיאולוגיה של זה ועוד חפירות כאלה 

אבל היא בכל זאת אמרה 

ואיך שהיא סיימה הגיע טרמפ היא התיישבה והרימה משהו שהיה מתחתיה וזה היה...

ספר תהילים

ומעניין האם פותחת השרשור התכוונה ל-'עונה' במובן שכתבת כלומר עוזר, או ל-'עונה' במובן של מגיב לי באמירה (כלומר מספק לי ידע כלשהוא, בין אם בע"פ בכתב או בכלל בטלפתיה)?

ניראלי שהיא התכוונה "עונה" - עוזר כי הקב"ה לא יכול להגיב לנו במשפטים ישירים (לפי מה שאני יודעת...)

אז הסיפור אכן רלוונטי, אם כי צע"ג האם ניתן ללמוד מסיפור יחיד.

ב. נבואה?

ברור שהוא יכול להגיב בנבואה אבל התכוונתי כיום....

לא יודעת מה איתך אבל לפי מה שאני יודעת הנבואה פסקה בבית שני...

אם כך את לכאו' צודקת.

אם כי אולי הוא יכול לכוון אותנו למקום עם תשובה לדברינו.

ברור שהוא יכול לכוון אותנו למקום הנכון, וזאת לדעתי התשובה שאנחנו מקבלים ממנו כשאנחנו פונים אליו...

בניגוד לסיפר ש-'אמממ' כתבה.

כי הוא היחיד שיודע מה באמת טוב בשבילנו ויכול להיות שמשהו שהוא רע בשבילנו בסוף יהיה טוב 

אבל שומע הוא בטוח

הפותחת לא שאלה האם הוא שומע אלא האם הוא עונה.

אם הוא היה עונה כל הזמן ולא מסתיר פנים אז לא היה שום קושי בלקיים מצוות כי ידענו למה ואיך ואין לי כוח להקליד הרבה אז בפרטי..

הוא יכול.. יש לי חברים שהוא פתח אותם לאמונה בעזרת ניסים די גלויים...

 הוא בוחר מה שהכי טוב לנו

לא צריך להיות קטנוניים בתיאורים של ד כי בכל מקרה הוא מופשט לגמרי

זה תואר של יכולותיו.

כי לאמר על ה' שהוא ''לא יכול'', זו כפירה..

ובצורה פשוטה, זה היה אחד מבעיות המרגלים, שלא מזמן למדנו עליהם שאמרו ''מבלתי יכולת ה' '' שכביכול ''אפילו ה' לא יכול לנצח את עמי הארץ'', ולכן, אמנם לא תופס בה' שום שם, ולא משנה ופועל בו שום דבר, אבל צריך להזהר בדברים כאלה..

לכולם יש שאלות באמונה וזאת שאלה שאף אחד לא יכול לענות אליה כי לאף אחד אין הוכחה שאתה חי למען משהו משמעותי באמת.

ד מסתיר ממנו פנים כדי שיהיה אתגר בחיים שלנו.

לא הבנתי אותה עד הסוף.

אף אחד לא יודע למה הוא חי לכולם יש חיפוש כלשהו

אני עמוק בתוך החיפוש הזה אבל אני מאמינה שאם ד לא מתגלה זה לא בגלל שלא אכפת אלה בשביל שננסה למצוא למה אנחנו חיים ויהיה לנו משמעות לחיים

עד עכשיו המסקנה שלי, חיפוש=משמעות

כי מה הטעם בחיים שהכל מובן מאליו

זה אחד הדיבורים הכי חזקים ששמעתי אי פעם... 

אני חושב שלחפש את ה' זו האמת. ה' הוא עצם האמת (ר' נתן)

תודה על זה בכל מקרה

אני חושבת שהקב"ה לא מתגלה כי כשהוא יתגלה אז מצד אחד יהיה יותר פשוט להאמין אבל מצד שני יהיה יותר פשוט לומר "זה לא משהו מיוחד, זה משהו שאני יכולה לראות/לשמוע, לא הגינוי שהוא 'אחראי' על העולם הזה, שהוא בנה אותו".

זאת סיבה שעוד יותר מחזקת. לי את האמונה בקב"ה.

מקווה שהבנת למה התכוונתי...

למרות שלדעתי [הלווי שיכולתי לכתוב מניסיוני] 

לדבר עם ד זה תמיד מרומם

מה תעשי כשגם זה יהפך לקדוש? תעברי לג'?

סתם.....

ברור שזה מרומם ואני גם ב"ה עושה אתזה הרבה....

לא מבינה למה את חושבת חושבת שזה סותר...

כתבתי על המשפט "אני עמוק בתוך החיפוש הזה אבל אני מאמינה שאם ד לא מתגלה זה לא בגלל שלא אכפת אלה בשביל שננסה למצוא למה אנחנו חיים ויהיה לנו משמעות לחיים"

הייתי צריך לשים לב שזה כתוב בלשון זכר

שיש טוב הנגלה, וטוב המכוסה, טוב שמכוסה הוא בעצם טוב שנראה לנו כרע, ובעצם הוא טוב ממקור הרבה יותר נעלה, ומרוב שהוא נעלה, אין לנו השגה בו ואנחנו חושבים שהוא רע, וטוב המגולה, הוא טוב ממדרגה תחתונה ביותר, שאנחנו מסוגלים להכיל, ואנחנו יודעים שהוא טוב, אבל לא צריכים לבקש מה' לקבל טוב המכוסה, בצורה שלא נקלוט.. אלא לבקש מה' לקבל את הטוב המכוסה, בצורה שלמרות שהוא כ''כ נעלה, אנחנו נוכל לתפוס אותו בשכל שלנו (העניין פה הוא מאד מאד בתמצות.. וכדאי מאד לעיין בתניא..)

אם להאמין שזה ה' ענה או שסתם, במקרה, הדבר המסוים הזה קרה. מעניין אותי- אתה מחליט לקב"ה איך לענות? מה בגלל שהוא לא ענה בדיוק בצורה שחשבת הגעת למסקנה שזה דמיון? תנסה להיות קשוב קצת למציאות אחי. הוא עונה כל כך הרבה- אבל הוא רוצה לקדם אותך. ברור שהוא לא יענה איך שחשבת. אתה תשאר לעד תקוע בבור הזה שלך בלי להתקדם. 

אז הוא עשה נסיון. בא נראה אם הוא מתקדם. אני עכשיו לא אענה לו. האם הוא מסוגל לשנות את אורך החשיבה שלו?

שאלה טובה.

בהצלחה

למה לעבוד על עצמך??

תחשוב שאמנם אתה לא רואה את הקב"ה אבל כשאתה מבקש ממנו משהו הוא דואג לך....

אני אתן לך דוגמא - 

פעם אחת אמרתי למורה שאני לא יודעת את החומר למבחן ואין מצב שאני עושה אותו, המורה אמרה לי שאני עושה ואין שום הנחות.

יום למחרת הילדה החכמה של הכיתה שאלה אותי אם אני רוצה ללמוד איתה ואמרתי לה שכן, למדנו למבחן מלא זמן ובאמת הצלחתי בו.

כשאמרתי למורה שבסוף הצלחתי במבחן בזכות החברה הזאת המורה סיפרה לי שהיא ביקשה ממנה ללמוד איתי כדי שאני אדע ואעבור בקלות.

הבנת למה התכוונתי?

בשביל להסיק מהם משהו ומה שהוא כתב (שכנראה די נכון אגב) זה שהמסה שאנחנו חושבים שיש היא זיוף וזה הכל בדמיון.

אלא אם כן דיברת עם ה' והוא אמר לל שהוא סידר את זה.

ואם זה בדמיון -זה לא אמיתי?

ברור שאם האוטובוס הגיע מיד אחרי שביקשת- זה  לא נס קריעת ים סוף אבל ברור שהיא יכולה להרגיש שה' ענה לה ברור שלא צריך לתלות בזה את האמונה שלך אבל זה בהחלט יכול לתת הרגשה שיש מישהו ששומר עלי. דרך אגב- כמעט כל הניסים קרו בדרך הטבע  כך שמי שרוצה לא להאמין יכול למצוא תרוץ. לא חייבים לבקש מה' במודע אבל הוא 'עונה' לנו בכל מקרה..

ב. עד כמה שהבנתי זו טענתו שזו רק הרגשה.

השאלה היא כמה אתה מוכן להכניס אותו לסיפור. ברור שזה נראה "רק דמיון" אם היית מבין את זה לגמרי לא היית בחירה היית עובד את ה' בכל כוחותיך בלי שום מחשבה על שום תאווה.

בחר בטוב אחי.

אני לא מצליחה להבין איך אפשר לא להכניס אותו לסיפור??

ממש קשה לי לחשוב שמה שקורה לי קורה במקרה, סתם ככה, זה ממש מוזר!! איך אנשים יכולים לחשוב ככה???

והשאלה היא גם כמה אתה מכניס את ה' לחייך אם אתה הוא נוכח ואתה מרגיש שהוא עזר לך למצוא איזו נעל ולהביא את האוטובוס בזמן או שאתה לא מרגיש את זה לא כל אחד מרגיש כל הזמן את ה' לצידו ויותר נכון הוא שרובנו לא מרגישים אותו כל הזמן אבל יש כאלה שיותר ויש שפחות.. -זה לא דמיון זה למה אתה מיחס את זה

לומר שתמיד הוא עונה - זה דמיון שאכן עובד כמו שכתבת - שאם זה קרה אומרים הנה זה הועיל ואם לא מתעלמים מזה..

אבל לומר שמגוחך לבקש ממנו דברים?

בא תנמק למה.

אתה מאמין שהוא קיים?

אתה מאמין שהוא שומע את תפילתך (דהיינו - יודע שאתה מתפלל)?

אתה מאמין שהוא מעוניין שיהיה לך טוב?

אתה מעוניין שלפעמים הטוב תלוי בתפילה (ואדם אין לעבוד וכו')?

מה מבין הנ"ל מגוחך?

צריך להחליט מה זה "השגחה" ועד כמה זה קיים וכו', 

אני כותב את זה מניסיון של וויכוחים עם @שחר אורן... אני איתו בישיבה...

בין הרב מיכאל אברהם לרב משה רט.

שאני מדבר איתו ומקגיש שאני מדבר עם מישהו - ברור.

שהוא עונה? פחות.

לפעמים רואים ממש "מויפת" איך התפילה נענית מיד או משהו כזה,

אבל בד"כ זה לא ככה.

אבל תכל'ס אני מאמין (יודע!!) שהוא שומע אותי ומקשיב לי.

ורוצה לעזור לי, ועושה את זה.

זה מספיק לי...

וְעִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁבָּרָא כָּל הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ, וְשֶׁיַּחְזְרוּ וְיִדְבְּקוּ בְּשָׁרְשָׁן דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחַזְרוּ וְיֻכְלְלוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת וּבִשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכּל נִמְצָא כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְנִכְלָלִין בְּשָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת עַל יְדֵי זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילָם, בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא בִּשְׁבִיל זֶה...

אךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַחֲזר וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת אי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי בִּיטּוּל שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּיטּוּל, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ, וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ.

ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ב

הלוואי שהיה משהו או מישהו שיה יכול להראות לי את האמת באמת...

כל העולם הזה הוא חצי אמת 

כרגע אני חיה כי לדעתי א. להתאבד זה ממש אגואיסטי ב. אני נהנת בחיים ג. אני לא רוצה לקחת סיכונים

אם את רוצה דיבור יותר ארוך ומפורט אפשר בפרטי...

אם הוא תמיד עונה או האם יש עניין לדבר עם ה'? 

אז נתחיל מהסוף, דיבור עם ה' זה תפילה- בקשת משהו, או תשובה או אמירת תודה.. אז ברור שיש בזה עניין

דוד המלך כבר אמר "אשפוך לפניו שיחי, צרתי לפניו אגיד" 

והדברים מפורשים בהרבה ספרים - ראשונים ואחרונים.

אם הוא תמיד עונה, אני לא בטוח שאפשר להגיד דבר כזה.  לדעתי לא.

לפעמים מתפללים ומתפללים ולא זז כלום בינתיים. 

ואם מדובר על רמזים מה לעשות במצב מסויים, ר' נתן נחמן כותב

שלפרש רמזים צריך להיות אדם מאד מבוטל לתורה ולאמת כדי שלא נפרש דברים לפי נטיית הלב - וזה שייך בצדיקים גדולים והרוב לא כאלה. 

מה הכוונה לא עונה?? הוא תמיד עונה, אנחנו פשוט לא תמיד שמים לתשובה או לא רואים אותה מיד...

מניין לנו (או לך) שהוא תמיד עונה.

לא אמרתי שלא רואים בכלל, אמרתי שאולי בהתחלה אנחנו לא רואים אבל אח"כ אנחנו רואים שהוא עונה כי אם לדוגמא אני במשבר וביקשתי שיוציא אותי ממנו - אני בסופו של דבר יוצאת ממנו... אני לא נשארת בו תמיד ואם נשארתי בו סימן שיש לזה סיבה ואו שזאת התשובה שלו או שאני צריכה לחכות בסבלנות לתשובה יותר ברורה...

יתכן (ואף מאוד סביר) שהיית יוצאת מהמשבר בכל מקרה.

את מניחה שהוא עונה וכשקורנ משהו טוב את אומרת הנה הוא ענה, וכשקורה משהו לא טוב את אומרת שיש סיבה נסתרת, כלומר האמונה השלך לא מבוססת על המציאות.

גם אם קורה משהו טוב אני אומרת שהוא ענה...

אם התשובה שלו הייתה שאני אשאר במשבר סימן שאני צריכה להבין מפה משהו, אבל - הוא עדיין ענה!!

אולי זאת לא התשובה שרציתי אבל זאת עדיין תשובה...

אני יודעת שהוא ענה לי כי אני מאמינה בו, ואני מאמינה שכל מה שקורה לי, גם הדברים הטובים וגם אלא שפחות - ממנו!!

למה לא מבוססת על המציאות??

אני מציאותית ויודעת שלא הגיוני שמשהו בעולם קורה בלי שמישהו מלמעלה "מושך בחוטים"....

אז אמונתך לא ניתנת להפרכה ע"י המציאות= לא מבוססת עליה.

ב. האמירה - "לא הגיוני שמשהו בעולם קורה בלי שמישהו מלמעלה "מושך בחוטים"...." איננה מבוססת על המציאות אלא על הנחה פילוסופית. (מוזמנת לקרוא על ההבדל בין הרציונליזם לאמפיריציזם).

הגיוני שהאמונה לא תהייה מבוססת על המציאות כי אם להיות ריאלית - להאמין בדבר שאתה אפילו לא יכול לראות זה לא הגיוני.

אבל זה העניין של אמונה, שאני מאמינה למרות שזה לא הגיוני, למרות שזה לא מציאותי...

אמונה שאיננה מבוססת על המציאות יכולה להיות הגיונית, היא פשוט לא מבוססת על המציאות, לדוג': האמונה שלכל דבר יש סיבה היא הגיונית גם אם היא איננה מבוססת על המציאות.

מה מניע אותך להאמין במשהו לא הגיוני?

למה זה לא הגיוני??

זה ברור שלכל דבר שקרה יש סיבה הגיונית, גם אם אני לא מבינה אותה - זה ברור שיש סיבה... אין מצב שקרה לי משהו סתם ככה, חייבת להיות לזה סיבה...

אמרתי שזה הגיוני גם אם לא מבוסס מציאות.

אם אמרת שזה הגיוני למה שאלת מה מניע אותי להאמין בדבר שהוא לא הגיוני??

הוא אמר שזה לא "מבוסס על המציאות" - דהיינו - מבורר שכך.

זה כן "הגיוני" - דהיינו - יכול להיות שכך. 

"אבל זה העניין של אמונה, שאני מאמינה למרות שזה לא הגיוני, למרות שזה לא מציאותי..."

כמו שכבר אמרתי - אמונה זה לא דבר מציאותי... אני יודעת שזה לא מציאותי ואני עדיין מאמינה, למה? כי אמונה זה מעל למציאות ואני חושבת שזה המבחן שלנו, האם מה שמעל למציאות (אמונה) זה משהו שאנחנו מסוגלים לעשות...

משהו ריאלי, משהו הגיוני

למה להאמין במשהו לא הגיוני?

כבר עניתי על זה... ... - נוער וגיל ההתבגרות

א. למה יש לנו עניין כזה?

ב. זה משנה איזה?, האם הדוגמא של 'יחידי' טובה לעניין הזה? אולי להאמין שיש קנקן תה המסתובב סביב השמש יותר טוב?

א. כי אני מאמינה במשהו שיש לי הוכחות לדברים שהוא עשה, יש אנשים שדיברו איתו, שמעו אותו.

ב. ברור שזה משנה!! אני יודעת מה זה קנקנן תה ואני יודעת מה זה מטוס נייר, זה דברים שאני רואה... זה דברים יותר מוחשיים...

כבר אמרתי - אני חושבת שעצם זה שאני לא רואה את הקב"ה - אני יכולה יותר להאמין בו...

ב. וזה שאת יודעת מהם למה זה מונע ממך להאמין באפשרויות שציינתי?

ג. למה זה עוזר לך להאמין בו? 

א. להאמין במשהו בלי הוכחות, זה לא הגיוני.... להאמין במשהו עם הוכחות (לדוגמא - שאני מתכתבת איתך) - זה הגיוני...

ב. כי אני יודעת מה זה קנקנן ומה הוא מסוגל לעשות ומה לא...

ג. כי אני יודעת שהוא יכול לעשות הכל... לא משנה מה אני אבקש ממנו, הוא יכול לעשות.

אני יודעת שהוא גם אבא שלי וגם המלך, לא משהו אחד... 

ברגע שיקבעו לי אותו - יהיה לי קשה להאמין בזה...

בניגוד לטענתך כאן- ... - נוער וגיל ההתבגרות.

למה זה שהוא חסר גוף מגביר את יכולותיו, ההיגיון נותן הפוך בדיוק.

צודק, אתקן את עצמי... האמונה בקב"ה יכולה להיות הגינית אם אני באה עם הוכחות... אם אינלי הוכחות - יש מצב שיגידו לי שזה לא הגיוני...

זה שהוא חסר גוף מגביר את יכולותיו כי אם נגיד אני בכותל ורואה את כל אנשים מתפללים.

אם הקב"ה היה בתןך גוף הייתי אומרת שזה לא הגיוני שהוא יכול להקשיב לכולם ביחד אבל ברגע שהוא לא מוחשי - זה יותר הגיוני, יותר פשוט לי להאמין בו...

ב. אני חושב שעדיף שנוותר כרגע על הדיון בגשמיות ה', זה נושא ארוך והוא ראוי לשרשור בפני עצמו.

ג. גם הדיון הזה יפסיק כרגע כיוון שאני הולך לישון, לילה טוב.

א. לדעתי עדיף להאמין למשהו עם הוכחות, זה ברור...

ב. מסכימה...

ג. ההמשך יחכה כנראה למחר בערב כי לא אהיה מחבורת עד אז...

למה שאני לא יסגוד לקנקן תה בגלל שאני רואה אותה ומבינה שלא משנה איזה סוג מיוחד יהיה הקנקן הזה הוא עדיין גשמי מדי ומוחשי מדי ושמתיישהו אחרי כמה שנים הוא ישבר ויזרק

עצם זה שאני לא רואה את ד זה מה שגורם לי להאמין בו שאני יודעת שלא משנה כמה זמן יעבור הוא עדיין יהיה ובגלל זה האמונה שלי בו נשארת לתמיד ולא נזרקת מתיישהו לזבל

את יכולה גם להאמין בצ'ימבלולו, גם אותו את לא רואה...

אם זה הקריטריון...

(אפשר לפתוח במסגרת הפרוייקט שמגובלת הציעה או סתם לפתוח דיון).

אבל לגופו של עניין- למה את מניחה שמשהו גשמי חייב לההירס לאחר זמן?

מדבר על מערכות, אם אנחנו מקבלים את העיקרון של אחדות ה' הוא לא רלוונטי (לפחות להבנתי).

חוץ מזה, האם ה' מחוייב לחוקי הטבע?

למה היא מניחה שדבר גשמי וכו'.

לא בקשר ישיר לה'.

זה שונה, יש הבדל בין לעלות על מטוס נייר לבין להאמין במשהו... האמונה זה לפי דעתי קצת יותר גדול....

ברור שיש הבדל... .. - נוער וגיל ההתבגרות

זה לא יתכן להסתפק בזה בפחות,

על מטוס כזה לא תעלי,

ולא תגידי "זה המבחן"

אז למה את מקדישה את חייך לדבר ש"אולי לא"?

ויותר מזה - דוגרי - אולי דת אחרת היא צודקת,

ואת תינמקי לנצח בגיהנם כי היית יהודיה?

מה תגידי אז לשומרי הגהינם - "עמדתי במבחן, האמנתי בלי ראיה"?

את חייבת להוכיח לעצמך את אמיתות מה שאת עושה.

אבל אני עם הוכחות... יש הוכחות שהיהדות זה הדת הנכונה, יש הוכחות לקב"ה ולניסים שלו.

אני לא אתן עכשיו הוכחות כי אני לא יכולה עכשיו, אבל יש הוכחות!! אל תגיד שאין!!

טוב, אני רואה שאני לא כ"כ מצליחה לבטא את עצמי בכתב, ויוצא שמבינם אותי אחרת ממה שהתכוונתי, נדמה לי שמיצינו את מה שאפשר להפיק מהדיון.. תודה לכם.. אני פורשת כאן, בהצלחה בהמשך הדיון...

ובעיקר איך הוא לא. מה הכוונה "היית יוצאת בכל מקרה?" לפעמים הוא עונה בדרכים קצת אחרות. לפעמים הוא עונה- "אתה צריך לחזק את הסבלנות שלך, חכה" ואם זה לא הוא שענה- מי ענה? הטבע? מי זה הטבע? הכוכב שהיא פנתה אליו? מי היחיד שעונה? חוץ מזה שיש הבטחה "ושמעתי כי חנון אני"

אם כי פה זה קצת יותר מורכב כי מדובר בנפש האדם.

מה הוא לא ידע שיהיה עוד כך וכך שנים ילדה שתהיה במשבר? הכל מדויק. "הטבע" גימטריה אלוקים. אז אתה לא רואה ממש אבל אם תפתח תעינים - יש ניסים גלויים בעולם. "אין טבע בעולם כלל!" (ר' נתן)

כרגע הוא עובד בכוחות עצמו.

אין טבע בעולם כלל! (ר' נתן)

הוא לא עובד בכוחות עצמו, תחשוב על זה שיש הרבה דברים בעולם שנראים לנו טבעיים אבל זה לא!!

למה דברים נראים לנו טבעיים?? כי התרגלנו אליהם... ואם לא היינו מתרגלים אליהם?? זה היה נראה לנו נס מטורף...

אלא זה כמו לדוגמא שאמרו לילד מי המלך על הארץ שהוא חי בה, מעכשיו הוא יודע שכל מה שקורה קשור אליו..

ככה -אחרי שהקב"ה גילה את ממשלתו ביציאת מצרים ומעמד הר סיני, מאז ידוע שהכל זה הוא.

נס או לא נס - זה לא משנה

מניין לך שהוא זה שענה לך - נוער וגיל ההתבגרות

מעניין לדון פעם, האם ככל עיקרי האמונה שלנו הגיעו מהר סיני?

כמה שידוע לי כן בהחלט.  אבל זה לא המקום.

ולפי החסידות, וכפי הסבר הבעש''ט, ממש ממש לא שייך לאמר שהטבע עובד לבד, אלא באמת בכל רגע ורגע ה' מקיים אותו, זאת אומרת, הבריאה של ה' היא לא כמו לדוגמא נגר שיוצר כיסא מעץ, שלאחר שסיים ליצור את הכסא, הכסא לא צריך את ה''תחזוקה שלו'' והכסא עומד בפני עצמו.

אלא הבריאה של ה' היא לא חד פעמית אלא ה' מהווה ומחייה את הבריאה בכל רגע מחדש, ואם ה' יפסיק לרגע אחד את דבר ה' המהווה את הנבראים, הבריאה תתבטל.. 

אבל בכל מקרה

א(זה ויכוח בפ''ע

ב(הרוצה באמת להבין.. יעיין במקורות. ולא יקרא ממה שכתבתי, כי אני מנסה לכתוב בשיא התמצות והפשטות..

ונדירה.. ובסוף מצליח להכנס שוב.. אז לכולם.. אולי אני אכנס רק עוד חצי שנה.. ואולי גם מחר.. אז תהיו מוכנים

דרך אגב.. טוב שאתם מעלים קצת נושאים רציניים.. כי מהסקירה שלי.. לפורום נהיה רמה ששואפת לאפס..

לפעמים אדם מבקש משהו ולא מקבל, לפעמים הוא מסובך ולא באה לו שום עצה מה לעשות.

אז באותו זמן הקב"ה לא ענה לו.

הוא ענה לו, אולי האדם צריך לחפש יותר/לנסות להבין יותר אבל הקב"ה ענה לו.

הקב"ה הוא כמו אבא, אבא לא נוטש את הילדים שלו כשהם צריכים עזרה... להפך, הוא עוזר להם יותר, גם אם לא רואים ישר....

"למה תחריש.. כבלע רשע צדיק ממנו"   "אל תעלם אוזניך"

לפעמים הקב"ה לא עונה. 

זה לא סותר את היותו אבא, יש לו תוכניות לתיקון העולם

גם אבא שלי לא תמיד עונה לי מה שאני רוצה שיענה... יש פעמים שאני מבקשת ממנו משהו והוא אומר לי לא ורק אח"כ אני מבינה שזה היה נטו לטובתי... 

הוא ענה לו- אתה צריך סבלנות! זה פשוט לא התשובה שהוא רצה לקבל אז בכח השכל הוא מעוות לעצמו כאילו ה' לא ענה לו...

מה שאתם אומרים זה פרשנות נטו...מחילה

הוא עונה, זה שהם לא הבינו מיד שזאת התשובה וזה שאולי הם ציפו למשהו אחר זה לא אומר שהוא לא עונה!!

שפעם בא אליו אדם ואמר לו שהוא מתפלל על משהו ולא נענה..

החזון איש אמר לו "הוא עונה לך, התשובה היא - לא!"

בסדר.. אבל את זה צריך להבין לבד זה לא נקרא "הוא ענה לי"

למה לא נקרא שהוא ענה?? כי זאת לא התשובה שרצית לקבל??

ויותר מזה, לפי התורה לענות זה לקיים את בקשתי

בסליחות אנחנו אומרים "עננו" זה תפילה שיעזור לנו

כשאליהו הנביא אמר "ענני ה' ענני" הוא התכוון שיקיים את בקשתו.

... - נוער וגיל ההתבגרות

אפשר גם לפרש את המה שמכונה "לא עונה" בתור תשובה, פשוט היא תשובה שלא מתאימה לאגו שלי כי היא לא בדיוק מה שרצית, אבל ה' רוצה את הכי טוב בשבילי אז יכול להיות שהוא יפעל קצת אחרת ממני. יענה תשובה בסגנון אחר

לענות זה להגיד משהו

מי שיש לו פה - יכול לענות בדיבור.

אבל לדוגמא אחרי נטילת ידיים, כשאתה לא יכול לדבר - אתה מוצא דרך אחרת לדבר...

ככה גם הקב"ה, הוא לא יכול לדבר במילים אבל הוא יכול לדבר בדרכים אחרות...

נראה לי שהקב"ה יודע לשלוח רמזים שיהיו ברורים אפילו להכי טיפש אם הוא רוצה.

"אם הוא רוצה".. מי אמר שהוא רוצה?? אולי העניין הוא שתתעמק בתשובה ולא תבין מיד??

מכירה את הסיפור?

למה זה אמונה להגיד שבהכרח הוא עונה...

לא קורה שהורה נותן לילד שלו להסתדר לבד?! 

או שהוא בעונש אז הוא נשאר שם לחשוב על מה שהוא עשה..?

זה מה שאמרתי... הגיוני שהתשובה של הקב"ה היא שאני צריך לחשוב על מה שעשיתי.. שאני עוד לא ראוי לעזרה...

לדעתך זה נחשב לענות.. לדעתי זה לא אבל סבבה.

אבל לא נראה לי שלזה התכוון פותח השרשור, וגם לא אלו שאמרו את מה שאמרו.

כי כל פעם שמישהו אמר לו "דיברתי והוא ענה לי" הוא מבין שהכוונה ממש קיבל תשובה.

הרי זה יהיה מצחיק לעודד אדם לדבר עם ה' באמירה "דיברתי עם ה', הוא ענה לי" ובעצם הכוונה היא שלא קרה כלום והתשובה היא לא. 

א. הוא לא תמיד אומר לא

ב. למה זה מצחיק? אני פניתי אליו, הוא ענה לי, זה שזאת לא התשובה שרציתי - לא אומר שהוא לא ענה לי... זה שהוא אמר לי לא (לרוב זה כרגע לא) לא אומר שהוא לא ענה לי...

אם רוצים להגיד שדיברנו איתו וטוב לדבר עם ה', תגיד " אני מדבר עם ה' זה טוב כי כך וכך..."

מה הטעם להגיד למישהו את החלק של המשפט "הוא ענה לי" ובעצם הכוונה שלא קרה כלום והוא הבין שהתשובה היא לא.

אם בין כך הכל זה תשובה איכשהו, מה הוא בא להגיד פה?

ההבדל הוא פשוט אם אתה רואה את ה' כחלק מהחיים שלך או כמנהל כללי של כל העולם.

חוצמיזה, המטרה היא להיות בקשר עם ה', כל דבר שקורה אתה משתף אותו ועי"ז מתקרב אליו, וממילא באמונה אתה רואה אותו בכל דבר ואז הקשר הרבה יותר חזק..

האמונה בהשגחה פרטית היא האמונה בזה שרק ד רואה את התמונה השלמה

אז יכול להיות שממש הייתי צריכה עזרה וכעסתי שד לא עונה לי אבל בעצם זה רק לטובתי כי אני לא יכולה לדעת למה הוא לא ענה 

ובכלל יכול להיות שד שלח משהו לעזור לי אבל אני לא ראיתי אותו בתור שליח של ד

האמונה השלמה היא לדעת שמה שד עושה הוא לטובה ושאנחנו לא רואים את כל החלקים בפזל

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות