אין כללים... כל אחד לפי מנהגו.

יום מסוגל יש אומרים שהברכות שמברכים יתקיימו (של מי שיש לו יום הולדת)

המנהג הוא לעשות חשבון נפש, לראות מה היה בשנה האחרונה, מה יהיה בשנה הבאה, להתפלל (אני משתדל לגמור את כל ספר תהילים - זה בערך שעתיים), ובעיקר לא לבזבז את היום הזה...

כמובן ללמוד תורה...

מזל טוב!

אין שום הלכה בענין,

אומרים שאת מסוגלת יותר ביום הזה לברך אחרים,

תחגגי..... פעם בשנה מותר...

לי היה בשיא הקורונה כך שהפסדתי חגיגות....

כדאי לבקש מה מה שרוצים...
זה יום מיוחד!
(אם מדובר בעברי....)

שתחיי עד +120 שנה

תודה לכולם על האיחולים. 

לקחתי קצת ממה שאמרתם..

רק בשמחות

גם לי היהה ממש בשבוע האחרון ואני ספציפית הלכתי לכותל וזה

אני למשל ביומולדת נוסעת לאיזה מעיין או משהו בסגנון לבד ופשוט מנגנת וחושבת על החיים. לי זה ממש טוב

ודרך אגב, סבא שלי היה תמיד אומר שיומולדת עשו רק לפרעה (המקום היחיד שמוזכר בתנך יומולדת זה שעשו לפרעה)

לבעל שם טוב הקדוש יש מסר ליום ההולדת: שום אדם שחי אי פעם עלי אדמות ויחיה בעתיד, לא יכול למלא את התפקיד המיוחד והספציפי שאותו נתן לך אלוקים. ולכן באת לעולם. בעל יום ההולדת צריך לדעת שלפני מספר שנים החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו ,לכן הוא ברא אותו עם תפקיד ייחודי שאף אחד לא יכול לעשות במקומו. בגלל זה אומרים חז"ל: "אין העולם נברא אלא בשבילי...".

כן זה גם רעיון פשוט לחשוב על החיים

דבר שני אין בתורה שום התיחסות למישהו שעשו לו יום הולדת חוץ מפרעה מצד שני יש פסוק שכותב בני אני היום ילדתיך שאל מימני וכו כלומר ה' אומר לאדם שיכול לבקש מה שרוצה ביום ההולדת שלו אז לנצל לתפילות

עד 120 , שנים של אושר ועושר , שמחה סיפוק כל מה שהלב שלך צריך...

הצלחה וקרבה לה.

בטח עבר. אבל אולי יעזור לאחרים...

משמעות יום ההולדת ביהדות

ריבונות סקר תענו ותפיצו

התחיל ערב לפני- עליתי להר קרוב לאולפנה. קומזיץ עם חברות, התבודדות קצרה (סקירה על השנה האחרונה, בקשות ותודות, רצונות). בבוקר טיול זריחה למעיין עם חברות טובות תפילה מול נוף אדיר גיטרה ושירי נשמה. בהמשך היום, חברות שלי חגגו לי מסיבות באולפנה, שירים ריקודים, ברכות ואיחולים. כל היום בעיקר הייתי בראש של למצות ולנצל את היום עד הסוף ופשוט להפוך אותו למשמעותי ומרגש. הלכתי לירושלים עיר הקודש עם חברות, מסיבות עניינים ברכות לחברות מעומק הלב. נגמר בלילה אצל חברה שחנש אחרון, לכתוב למחברת רשמים חוויות, סיכום שנה ושאיפות, ולמיטה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....