בעייני חווית המקווה תלויה בבלנית,
ובמקווה שלי הבלנית ממש מדהימה!
1-אני מאוהבת בהרגשה של האחרי. נקייה .במחזור פחות מקפידה(אם כי כן מקפידה פשוט לא אותו דבר)
2-המקווה שלנו מרגיש כמו ספא.הבלנית חמודה ב"ה ולא מציצנית.ויש ריח של בריכה. אני כן מרגישה שאני מקיימת רצונו יתברך,ויצא לי כבר שהלכתי בשביל המצווה בורא עולם כי הייתי בריב עם בעלי ולא רציתי מגע.
3-בהתחלה של החתונה לא עשיתי בצורה טובה איזה משהו הלכתי כי לא ידעתי-ושלחתי לרב שאלה ושאני טרודה... והוא אמר לי (לא זוכרת בדיוק את המילים) שאנחנו בני אדם , ואנחנו עושים את המקסימום השתדלות והכל בסדר. ולעשות ברוגע.
4-אני משננת לעצמי את 3 בשביל לא להיות אובססיבית. (אם כי צריך לשאול רב על כלשאלה אני לא פוסקת !!!!!)
5-מדברת לה' לפעמים בחזרה מהמיקווה , ואחרי המקווה, מתפללת ובוכה ומבקשת בקשות
6-לעשות את הדברים בנחת.גם אם לפרוס את זה על פני כמה ימים.
סעיף 7-והכי חשוב - לשאול רב על כל דבר שלא נעים לך לעשות כהכנה !!!!! יש הרבה הרבה דברים שהם בכלל לא חובה והייתי בשוק !!!!!! ואז באמת את רואה שמה שנשאר זה דברים "קלים" .פעם הייתי עם לק ג'ל שבוע ומשהו שבועיים ,שאלתי 2 רבנים(גדולים מאוד) ואמרו לי שכל עוד הלק שלם ואני הייתי הולכת כך לחתונה של אחותי ועוד כל מיני שאלות אני יכולה לטבול עם זה.
בקיצור? לשאול רב!!!(על כל דיקדוק שקשה לך בו) וללכת למקווה יפה ושנעים לך בו .
אני בדיוק מחפשת את שלי... תודה
נגזרות של מה שטוב לי,המחשבה המובילה היא- שאני במרכז.
)) אשריכם!!!אם_שמחה_הללויה
מנסה לעזורזה בהחלט יום חגיגי וצריכים שיתוף פעולה גם של הבעל..
מנסה לעזוראני לוקחת איתי מראש בגד קצת יותר מיוחד. בגד שבעלי יותר אוהב שאני לובשת ביומיום ולובשת אותו אחרי המקווה.
תכשיטים- יש עליי תמיד. אז חוזרת איתם גם.
ולוקחת איתי גם תיק איפור קטן ובושם.
אני גם לא יוצאת מוקדם למקווה (עד שהבעל חוזר ועד שמתארגנת ועוד..) אבל משתדלת להכי לי את מה שאני צריכה עוד קודם. לא ברגע האחרון.
ואני גם רוצה להגיע הביתה כבר אבל חשוב לי להיות מאורגנת ומטופטפת. מכינה ת'צמי לפגישה 
זה נותן הרגשה הרבה יותר טובה מאשר לבוא עם בגד שעברתי איתו את כל היום/ לא מאופרת וכו'.
ממליצה מאוד!
בגלל זה מבאס אותי כשיוצא לי טבילה בליל שבת/ ליל חג. כי אי אפשר להתאפר ולהסתרק אחרי הטבילה ואני לא אוהבת להיות ככה.
למרות שלבעלי זה בכלל לא משנה אבל בשביל ההרגשה שלי זה לא עושה לי טוב כל כך.. 
וגם בגלל שאני צריכה לטבול סמוך לבית ולא אוהבת לטבול שם.
ביום רגיל אני מרחיקה נדוד וטובלת בעיר אחרת ששם הרבה יותר נעים לי וחדש ויפה ובלניות מקסימות וכו'... זה משפר את ההרגשה.
אנסה לבדוקמנסה לעזורקרוב לרמת גן.
לא יודעת פרטים... למי שרלוונטי וגרה באיזור - אז תהנה
(וגם בשביל עצמנו) שיום של מקווה זה יום פינוק לאישה.
כמה שאפשר לנוח לפני כן ולהתפנק.
אז נכון שזה נשמע מצחיק 
כי לא יוצא לי בכלל לנוח במהלך היום ואני כל יום במירוץ מטורף אבל כן משתדלת להתפנק במה שאני יכולה.
בעבר, כשהייתי בלי ילדים, הייתי מכינה ארוחה טובה ואחרי המקווה אוכלים יחד ומדברים והכל.
עם ילדים- זה פחות שייך.
מה שכן- ביום של מקווה אני לא משקיעה בבישול לילדים. מבשלת משהו קליל.
עושה את מה שאפשר מבחינת הכנות בלילה קודם. כשהילדים ישנים.
ומה שלא- עושה במקווה.
בעלי מגיע הביתה מוקדם באותו היום (כמה שניתן) ואחראי להשכיב את הילדים ולסדר מה שצריך בבית. שהכל יהיה נקי והילדים יישנו עד שאגיע
זה חשוב. נותן הרגשה טובה שהבית מסודר ונקי.
אני משקיעה בזה שאני נוסעת לעיר אחרת (ולא ליד הבית) במקווה חדש, משופץ, נוח, יפה.
ממש הרגשה של בית מלון.
אני לוקחת איתי מה שאני צריכה וזה כולל חלוק מגבת שלי!! שהכי נוח לי לטבול איתו והכי מרגיש לי נעים ככה וכל מה שאני צריכה.
(כרגע אני עם רכב ועם רישיון אבל גם בעבר כשלא היה לנו רכב היינו משקיעים ביום של המקווה בנסיעה לעיר אחרת.
בד"כ בעלי היה לוקח רכב מההורים או מחברים או שהיינו משלמים למונית כדי שתהיה לי הרגשה טובה ומקום טוב לטבול בו)
אני אומרת תפילות מיוחדות לפני הטבילה וזה בהחלט מרגש אותי.
אחרי הטבילה אני מתאפרת (בחדר מיוחד לכך במקווה או במקווה עצמו אם ניתן) ולפעמים לוקחת למקווה בגד יפה יותר שבעלי אוהב יותר.
תכשיטים, בושם וכו'
וחוזרת הביתה.
אם מצליחה להחליף מצעים לפני שאני הולכת למקווה- מה טוב. ואם לא- אז אחרי...
אותי, היום של הטבילה מאוד מרגש ונעים.
(חוץ מהטבילה הראשונה שאחרי הלידה שמלחיץ אותי להשאיר תינוק פיצי עם בעלי כי בד"כ הם לא ממש רגועים בגיל כזה קטן).
אם אני רעבה- אני קונה לנו משהו לאכול על הדרך ואנחנו אוכלים אחרי שאני חוזרת הביתה.
(בד"כ אחרי מקווה ושהיה ממושכת במים- נהיים רעבים )
אני טובלת 7 פעמים וכל טבילה אני מכוונת על מישהו אחר שצריך ישועה. וכמובן על בעלי, עליי והילדים שלנו.
זה בהחלט יכול להיות מרגש וכייף.
עם הכנה טובה וחשיבה חיובית ושיתוף פעולה של הבעל.
דבר נוסף שעלה כאן בשרשורים זה החשש מכך שפספסנו משהו בחציצה או בהכנות קודם-
מה שאני למדתי זה שעדיף לא להיות יותר מידי פדנטים ואז אין בעיה אם פספסתי משהו.
זאת אומרת שמלכתחילה לא להקפיד להוריד את השיער מליון אחוז ושלא הכל יהיה מליון אחזו ולבדוק מליון פעם ולהיות בחששות. כי אז אם שכחתי משהו- זה באמת חוצץ
אבל אם אני עושה במיטב יכולתי ולע מעבר לזה- גם אם לא הורדתי הכל במליון אחוז- אין בעיה של חציצה.
ובכל זאת- אם יש משהו שאני לא בטוחה לגביו- אני מבקשת מהבלנית שתעזור לי לפני הטבילה.
בהצלחה לכולן
שויהיה בקלות, בטוב, בקדושה ובטהרה ועם המון שמחה ובריאות לכולם!!
בשורות טובות
מפנה שעה לאמבטיה בנחת, ההכנות בנחת ומרגישה טהורה ומצוחצחת וזה אושר גדול. אה.. וגם ממש מעריכה ומחבבת את הבלנית, משאירה זמן גם לשוחח איתה קמעה (אם אין מישהי אחרי)- גם מרענן וגם מחכים.
בבקשה אל תשנאו אותי...
קוראת פה המון שרשורים על כמה קשה לנשים עם המצווה הזו, ופשוט נכמר לי הלב.
אני מתה על זה. אפשר, אפשר לזרוק עליי עגבניות (אם אפשר שרי, צהוב )
לא אוהבת את הריחוק, והשבעה נקיים.
אבל כשמתקרב יום המקווה אני כל כך מצפה לו- כנראה בגלל שאחרי זה חוזרים להיות מותרים.
אני מתכננת מה אעשה באיזה יום.
עושה לעצמי שעווה, משקיעה בזה.
פדיקור- לעצמי, ממש נהנית מזה, בערב, קונה לי מוצרים כדי לעשות את זה טוב, משקיעה.
ביום של המקווה, מקלחת טובה, ציפורניים, אוזניים, טבור וזהו.
ויש לי ליד הבית, 20 שניות הליכה מקווה ספא מווששלללםםםםםם, שווה לי לשלם יותר בשביל זה.
ולא נתקלתי אף פעם, בכל מני מקוואות בבלניות מרגיזות..
והייתי במקוואות ישנים ומגעילים, לא פעם.
ועדיין מתה על זה.
ברור שיותר אוהבת להיות מורת פשוט וזהו, אבל אני חושבת שזה טמון בעניין שעוד בימי רווקותי כשהייתי בחורה נורא עניין אותי כל הסיפור, ממש נמשכתי לזה, לשמוע סיפורים כבר רציתי לדעת איך זה..
ואני מאוד לא אוהבת שמסתכלים עליי, במערומיי, פאדיחה אש. או שהבלניות ממש צדיקות ולא עושות פרצופים או שהן רגילות שטובלות אצלן זברות (סימני מתיחה ונהנים ייייההההההה)
אבל תמיד הייתה לי כמיהה למצווה הזו.
אוהבת אותה, בפשטות.
רעיון לסטארטאפ- לפתח כלור במקוואות, שאחרי שיוצאים השיער לא מגעיל כאילו לא השקענו בו עם מרכך שאנחנו אוהבות!
אין עלייך את תמיד מפרגנת לי
עד 12:30
ופתאום אני לא רגועה…
אני עם הילדה בבית ותינוק
וסבבה למ איתה ממש
אנחנו נהנים אפילו וכואב לי כאילו מחר זה היום הראשון של הגן…
בעיקר בשבילה אני רוצה שתלך, היא אוהבת את הגן
מרגישה מוזרה
בעיקרון הייתה אצלנו אזעקה אחרונה בשבת
ולפניה היה מתישהוא באמצע שבוע לא זוכרת מתי.
לא מחזירים את כל המעון, רק חלק מהילדים
ורק ילדים להורים חיוניים נשארים עד 16:00
כי חייב לישון בממד ולא לכולם יש מקום בממד
כמה אפשר להסיק מזה.
כי נגיד יש מקומות שאפשר לפי ההנחיות לפתוח, אבל אין מספיק מיגון. אז מראש החזירו רק חצי מהילדים
אז למשל במקרה הזה, אני לא יודעת אם זה נכלל בספירה שלהם או לא
ובעלי בבית
וגם חששתי ממש
אבל זה היה מוצלח גם לה וגם לי
היא נהנתה סוף סוף מחברה
בבית משעמם לה
ולי היה קצת שקט לנשום
היה טוב לכל הילדים.
אפילו שהיתה אזעקה בזמן שהם היו במסגרות.
אם טוב לכם בבית, לא חייב לשלוח.
אם היה לך טוב איתה בבית, וגם ככה את ובעלך בבית אז למה שתרצי לשלוח?
לק"י
בעיני יותר מוזר לא לחשוש.
ואם טוב לכם בבית, אז בכלל...
והכי טבעי שתרצי שתהייה לצידך ואיתך בטח בתקופה כזו.
אצלנו פתחו ושלחתי, אבל ילדים גדולים יותר.
וסוף סוף הצלחתי לעבוד במרץ
ומה העלה לכן את העצבים היום?
אולי כשיולדים באוגוסט
בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"
לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!
ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.
בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.
פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.
אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?
הוא גם הלך לאיבוד אתמול.
מטפס על המשענת של הכסא.
מטפס לגובה בגן שעשועים.
עומד על השולחן.
אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.
היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח
איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?
שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.
ואז בא אלי בתלונות.
בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.
האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..
שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...
לעלות לשיחת סינכרון.
(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)
עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.
הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.
מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??
(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)
ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?
כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?
לא הבנתי
וגם מי המשורר?
גם לא בזמן מלחמה
שעת השכבות זה לא זמן לעבודה
אנשים מנותקיםם
ממש מתאים לאחים קטנים לומר דבר כזה 🤭
בהצלחה ממש עם כל ההתמודדויות!
הבן הבכור שלהם בן 22 עם צרכים מיוחדים
הבנתי שהם קיבלו בזמנו ברכה מהרב חיים קנייבסקי שיהיה להם מלא ילדים
בשבת צחקנו על זה מלא
דמיינו כמה בגדים צריך לכבס
כמה ליטר חלב קונים ביום
איך הולכים לישון
ואיך האמא זוכרת מה צריך כל ילד
חשבנו אולי היא מעסיקה איזה מזכירה כדי לטפל בכל הדברים שקשורים לביורוקרטיה
בקיצור.. מטורף
והבנתי שהיא עוד צעירה אז כנראה שזה לא הסוף 🤣
הלוואי שיצא מפה שרשור גדול ומועיל!
צריכה את עזרתכן.
רוצה לשים פה כותרות של נושאים: זוגיות, הורות, התפתחות אישית ונראה מה עוד
ותכתבו תכנים שאתן מכירות בנושא.
זה יכול להיות ספרים, פודקאסטים, קורסים דיגיטליים בתשלום, רשימות תפוצה...
העיקר - מניסיון אישי בלבד, ורצוי שלא מוגבל למקום וזמן.
יש היום כזה שפע של ידע,
שלהגיע לדבר הנכון יכול להיות משנה חיים,
ולטבוע בים של אפשרויות לא מוכרות זה קל מאוד.
אז אשמח לשיתוף הפעולה שלכן, וכמובן מוזמנות להציע עוד נושאים...
אותך בפרטי על הקורס של ליאורה?
אין לי המלצה לפלטפורמה ספציפית, אבל אפשר לחפש תכנים שלו.
מזהירה מראש שהוא מדבר באופן טבעי על הרבה תופעות שנפוצות יותר אצל מתבגרים חילונים, אבל יש הרבה מה ללמוד.
לעקירת הרגלים רעים ולימוד הרגלים טובים
(למרות שאני בלמידה תמידית של התפתחות אישית בהרבה נושאים
אין לי כמעט על מה להמליץ כי אני לוקחת מכל מקום
מלמידה בעבודה
מתכנים אקראיים ברשת
מסיטואציות עם אנשים
ועוד
הדברים שמלווים אותי לאורך כל השנים
זה דווקא לא תוכן
אלא למידה אישית
התבוננות עצמית על סיטואציות שהיו> למידה מטעויות> תכנון לשיפור עתידי> יישום והתמדה
כי בעצם שום תוכן לא עושה עבודה
אלא רק נותן מידע
והוא הופך משמעותי רק בלמידה עצמית אמיתית)
היה לנו אירוע שממש השקעתי בשבילו
סוף סוף אהבתי את איך שהייתי נראית וזה באמת נדיר
נכנסת הביתה
והוא מסתכל עלי ואומר: זה לא יפה, את פשוט נראית לא יפה.
אוקי, נושמת עמוק
מנסה להבין מה מפריע לו
והוא מדגיש לי שאין לו בעיה ושאני אלך איך שבא לי אבל תמיד חשוב לו להגיד לי את האמת ואת כולה.
בסוף החלטתי שאני הולכת ככה כי באמת אהבתי.
באיזשהו שלב בערב הוא אמר לי שאני נראית מהמם
לא קניתי את זה אבל האמת הרגשתי מיליון דולר😅
ואז חזרנו הביתה ועברנו על התמונות והוא כזה
זה פשוט עושה לך פרצוף ענק ורחב ומבליט לך את האוזניים
וגם את השמלה לא אהבתי ככ
את רואה איך אני אומר לך את האמת? את תמיד יכולה לסמוך עלי
פפפפפ אתה לא אמיתי
לא אמיתי
כאילו אני מבינה מאיזה מקום נובע
וזה באמת חמוד
אבל אתה רואה שאהבתי
למה צריך ככה לפנצ'ר?
זהו. פרקתי
נשמח לשמוע מה האפשרויות ואיך זה הולך...
אנחנו גרים בבניין (שיש בו מקלט, כנראה לשאר הדיירים פחות יהיה דחוף לבנות ממ"ד), ויש לנו חמישה חדרים (אחד מהם סלון ואחד מהם קטן, בערך מטר וחצי על שלושה מטרים).
יש כזה דבר להפוך את המטבח לממ"ד? (המטבח אצלנו הוא חדר בפני עצמו, והוא די גדול)
יש לכן המלצה?
טווח מחירים?
דגשים מה חשוב?
מיטות יהודיות כמובן
באשל רהיטים בסנהדריה
אין להם תצוגה
קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית
הבנתי שהם זולים בפער
אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים
יש מיטות שיש
אפשר לשאול מה נקרא זול?
חברה אמרה לי מתחיל ב16000
נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..
(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)
מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000
מזרונים יש יקרים יותר או פחות
כלומר מה כולל המחיר?
שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.
אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש.
מאד מרוצים.
אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.
והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה
אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה
ננסה במקומות שהמלצתן כאן
קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון
ומרוצים
בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).
התינוק הראשון שלי שלא מוכן לקחת מוצץ 😪
והוא כל הזמן בידיים או יונק,חייב מוצץ
אצל הבת שלי, שהייתה סרבנית בקבוקים, רק בקבוק של לנסינו עבד.
אגב, בדקת אם יש לו לשון קשורה? (אצל הבת שלי בדיעבד זה כנראה מה שגרם לה לרצות מבנה מסוים של מוצצים ולהסתדר רק עם הבקבוק של לנסינו...)
אין לו לשון קשורה
שמעתי על הבקבוקים,לא סגורה על המוצצים
הכי דומים לפטמת הנקה
בגרסה של היום
איפה אפשר למצוא?
עם הפטמה בצורת כדור. יש בסופר פארם נראה לי.
ויש ילדים שגם לא מוכנים לקחת מוצץ למרות הכל...
אפשר במקום מוצץ למצוא שמיכה נעימה/חיתול בד או חפץ אחר מרגיע.
