כשהחיים מסמנים לך לשוט בהר,
או כשהם מסמנים לך לצלול בפסגה,
ואתה שותק,
דומם,
מקשיב,
מחפש מנוחה,
ויש זרקור,
שם בכפור,
מקום בלי עתיד ועבר,
יש שם אור,
בלי מקור,
שיחדל היום או מחר,
ואתה שותק,
בוכה,
מקשיב,
תועה,
מדלג ומקפץ,
יושב ובוהה,
הוזה,
מחפש,
זה נעלם ושוב מנצנץ,
והשמש שוקעת,
התריסים נסגרים,
והלב -
רועד מבפנים.
