החתונה היא אירוע נחמד, אבל מה לעשות שלא זוכרים ממנה יותר מדי בהמשך הדרך...
הפרפרים נעלמים כמה שבועות אחריה, ההתרגשות לאט לאט מתחלפת בשגרה, אבל...
זו לא סתם שגרה. זו שגרה של חיים עם האדם שמשלים אותי. עם מי שגורמת לי לרצות לחזור הביתה עוד לפני שיצאתי מהבית לעבודה, עם מי שהחיוך שלה כובש את ליבי גם אחרי שנים ביחד.
שגרה של לדעת שיש תמיד מי שדואג לך ומתגעגע אליך, שגרה של טוב שממלא את הלב בכל פעם שאוכלים ארוחת ערב ביחד, אחרי שכל הילדים כבר ישנים במיטות.
שגרה שבה לפעמים יש ריבים וכעסים, אבל תמיד משלימים כי איך אפשר לכעוס על חלק ממי שאני...
שגרה של לחזור מבית הכנסת בליל שבת, ולראות אותה בשמלה יפהפייה ליד השולחן, מוכנה לשיר בכמה קולות ''שלום עליכם''.
שגרה של שירי שבת המתנגנים מפיהם של ילדים רכים, ילדים שהם המתנה הכי גדולה שהקב''ה נותן לזוגות אוהבים.
החתונה היא לא אירוע השיא של החיים. היא בסך הכל מסמלת את תחילת הדרך, את הצעדים הראשונים בדרך לחיים מלאים ומאושרים.