א'. קודם כל, עבודה ישר מתקשר לעבודת ה', עבודת המידות ועבודת המשכן.
קודם כל נישואין זה עבודת ה'- שם ה' נקרא על איש ואשה, האותיות שמחברות ביניהם זה י-ה. חיבור של שמים וארץ, שכל ורגש, קודש ומעשה. הקשר בין האיש לאשה זה עבודת ה'. האדם בגן עדן הופקד לעובדה ולשומרה, והקב''ה פיצל את האדם לאיש ואשה כדי שיעזרו אחד לשני- האיש בשדה והאשה בבית (טוב, בסדר.. היום זה השתנה
). אפשר על דרך הוורט/ הדרוש לומר שכאשר איש ואשה משלימים זה את זה ועזר כנגדו- אז באמת הם נמצאים ב'גן עדן'. אבל אני לא דרשן דגול אז נמשיך הלאה..
נישואין זו גם עבודת המידות- עבודת המידות של כל אחד לטובת השני, כמו שאומרים- כל אחד דואג לעולם הזה של השני ולעוה''ב של עצמו.
ובודאי, אין ספק- כל עבודת המידות שקודמת לנישואין חשובה מאוד. כדי להשלים פאזל של שני חלקים, כדאי שהחלקים יהיו כמה שיותר חופפים- ''אין מזווגין לו לאדם אשה אלא על פי מעשיו', אז בודאי שכל אדם שמתחתן בונה פאזל. אבל אם אנחנו רוצים שהפאזל הזה יהיה יותר שלם.. כדאי שנהיה שלמים בעצמנו
.
והדבר השלישי- עבודת המשכן. חינוך הילדים. הבית הוא כמו משכן, והילדים שגדלים בו צריכים להתחנך על עבודתו. זו עבודה גדולה, חינוך הילדים זו עבודה קשה שבמקדש. מדוע? כי נדרש דיוק גדול מאוד. חנוך לנער על פי דרכו- אנחנו צריכים לכוון במדוייק, להתאים לילד הנכון את מה שהוא צריך, לכוון לשעה הנכונה- לעיתוי המתאים. והעיקר- שיהיה מתוך אהבה גדולה, מתוך הסתכלות פנימית ועין טובה ואמיתית. לגדל בנים עובדי ה', יראי ה'. שגם הם בבוא הזמן יבנו את מקדש המעט שלהם. בלבבי משכן אבנה.
ב'. ממ.. מה העבודה הזאת לכם. 'כי זה כל האדם'.
אני מתחתן כדי להיות אדם שלם, ואני אדם שלם ככל שאני אדם טוב. וכדי להיות יותר טוב צריך לעשות עבודה. עיקר הטוב הוא החסד, וכדי להגיע לזה צריכים לעבוד על המון מידות- התורה כולה היא חסד.
ולמשל, כשאני דן לכף זכות אני עושה חסד- אני מחיה את האדם, ואם חסרה לי עין טובה והסתכלות כללית- אני פחות דן לכף זכות, ואני פחות אדם טוב במובן הטהור של המילה.
ג'. טוב זה עניינים שבחלקם ביני לבין ה', כך שאני לא אכתוב כאן דברים קונקרטיים. יש בודאי מידות שיותר טבועות בי ויהיה יותר קל, ומידות שפחות קניתי כך שיהיה יותר קשה.
הגר''א אומר שכל עבודת האדם בעולם הזה היא שבירת המידות. אולם אנחנו יודעים, ש"יותר קל ללמוד את כל הש"ס מאשר לתקן מידה אחת", אמר ר' ישראל סלנטר מגדולי תנועת המוסר.. אז מי אני ומה אני. אולם מצד שני- אם אין אני מי לי ו'לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין ליבטל הימנה'.
העיקר של הכל הוא, שכאשר האדם משתדל לקנות את המידות הטובות, והולך בדרך ה', ועושה הכל מתוך ענוה גדולה- לא מייחס את המעלות שלו ומה שהוא קונה לעצמו- בודאי שהקב''ה יעזור לו. וגם אם אנחנו לא מושלמים, אבל כן משתדלים- הקב''ה עוזר. כמו שאני יודע לגבי עצמי, שאיפה שאני נמצא כיום מבחינות מסויימות ביחס למה שהייתי בעבר- בכוחות עצמי לא הייתי מסוגל בכלל להגיע לזה. ורק בחסד א-לוה ממעל, הקב''ה נתן לי את מה שיש לי היום.
ד'. כן בהחלט. לעבודה יש גבולות. חז''ל אמרו 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'. יש דברים שאינם בשליטתי. יש לי נקודת פתיחה, משם אני מתקדם וכל ההתקדמות שלי בעולם היא רק ביחס לעצמי ולא ביחס למדד אובייקטיבי חיצוני יהיה אשר יהיה. שזה מצד אחד מרחיב את הנפש, ומשמח, ולא מתסכל- כמו שבעולם החיצוני הרבה מאוד אנשים נהיים מתוסכלים כי אינם יכולים להגיע למדדים שהחברה מציבה בפניהם, שנחשבים כיום כדברים ה'אידיאליים'. זה ביחס לעבודת המידות.
בנוסף- קו אדום אחד זה ואהבת לרעך כמוך. העבודה שלי, לא יכולה להיות על חשבון אשתי או כל אדם אחרץ גם העבודה המשותפת שלנו- לא יכולה להיות על חשבון השכנים וכדומה. כל מסגרת העבודה שלנו היא במקום שלנו, איננו מתגדרים במקומם של אחרים. יש לנו את התפקיד שלנו, לכל אחד ולכל קבוצה- כמו משפחה, והתפקיד הזה הוא חלק מכלל ישראל שלם וכן הלאה. כשאני שוכח מהם גבולות הגזרה של העבודה שלי- אני משבש את הכל, העבודה שלי לא לגמרי נכונה.
עוד קו אדום זה שמחה ונחת. 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל'. אם העבודה גורמת ללחץ- זה לא טוב. עבודת ה' צריכה להיות מתוך מקום מאוזן ומתוך הרמוניה. צריך להיות חיבור שלם בין שמים לארץ. תפארת ישראל. צריך גם חסד, לא רק דין. ועוד ענין- 'לא תעלו במעלות על מזבחי', אנחנו לא ממהרים, אנחנו בונים בנין בנחת. יש לנו בית מקדש שלם לבנות- כל אדם בתוכו, ובין בני זוג, וביחד עם הילדים.. צריך שזה יהיה בנחת- שיתאים לכל אחד ואחד, לאשתי, לילדים.
ונקודה אחרונה ואסיים בע''ה
- קו אדום של להיות קשובים לעצמנו. כן, כמו שצריך לתת מקום לשכל צריך גם לתת מקום לרגשות ולנפשות השונות, לגוף ולכל חלקי האדם. לא לדחוק שום דבר, להופיע כל דבר בצורה נכונה. לכן, אם אני מרגיש שעבודה מסויימת מעיקה עליי ודוחקת איזשהו כח בי- צריך להקשיב טוב לעצמי ולדעת מה עושים. כיצד פותרים את הקונפליקט. הקב''ה נתן תורה ומצוות כדי שיהיה טוב לאדם- לא רק בעוה''ב אלא גם בעוה''ז. המטרה היא לעבוד את ה' ממקום טוב, לא רק מתוך כבישת היצר- זה לא התכלית. התכלית היא לא לכבוש את היצר, אלא לכוון אותו. ממילא בסופו של דבר הוא ייהפך לטוב גמור.
ואותו הדבר אמור גם לגבי אשתי לעתיד בע''ה והילדים- צריך להקשיב להם, לדעת מה טוב עבורם. להיות רגיש אליהם- אבל הבסיס להכל הוא הקשבה, גם הקשבה פנימית ככל הניתן.
