מתי לספר לבן ה8 על ההריון? ומה לענות עד אז?אמאשוני
אז הבן שלי ילד סקרן יש לו חיישנים קולט הכל..
מפסח הוא שואל אותי אם יש לי תינוק בבטן וכו'
בשלב כלשהו אמרתי לו כשיהיה לי תינוק אני אספר לך.
זה נפלט לי מתוך רצון לתת לו תחושת בטחון אבל כמובן לא נכנסתי לדיוק מתי לספר.
אתמול הוא שאל/קבע שיש לי תינוק ונפלט לי לא.
(יש לי תחושה שההריון הנוכחי לא מתפתח ובכל מקרה תינוק זה לא, אולי גוש תאים)

אני יודעת שהשאלה תעלה שוב מתישהו.
בגדול הייתי חושבת שנכון לספר אחרי סקירת מערכות במידה והכל תקין.
יש לכן רעיונות מה לענות עד אז?

אני לא מתחברת לתשובה של צריך להתפלל.. זה עושה לי קונוטציה של מחלה או של חוסר וודאות קיצוני.

יש רעיונות לתשובות אחרות? (אגב גם בעלי פיתח בטן אז אפשר להתלבש על זה אם כי אני בטוחה שהשאלות נשענות על דיבורים שכנראה הגיעו אליו)
איזה שבוע את? ומה הסיבה שהוא כבר שואל הרבהבתי 123
זמן האם כי הוא מאוד רוצה ומצפה או שראו אצלך כבר בטן?
שבוע 5אמאשוני
מפסח צמחה לי בטן שלא הצלחתי להוריד.
וגם היו דיבורים לפני כן כי התלבטנו בגלל הקורונה אז אולי הוא שמע??
אין לי מושג אנחנו מאוד משתדלים לא לדבר בכלל על הנושא כשהם ערים.

וגם הקטנה כמעט בת שלוש ותפסה גדילה בזמן האחרון והוא מאוד קשור אליה ומכנה אותה התינוקת שלי (יש לי אבא, אמא, אחות התינוקת במקום להגיד שתי אחיות..)
והיא מתרגזת כשקוראים לה תינוקת אז אני אומרת נכון את כבר לא תינוקת את גדולה
אז נגיד על זה הוא שאל מתי יהיה לנו תינוק..

או כשפירקנו את מיטת התינוק לאחרונה הוא הסביר ל"תינוקת שלו" שאנחנו שומרים את המיטה כשיהיה לנו תינוק...

אני חושבת שהוא חושב שאם הקטנה כבר לא תינוקת אז צריך להיות תינוק חדש..
וזה חדש שהיא לא תינוקת. עד הקורונה היא הייתה תינוקת עם טיטול והכל.
מנסה לענות תראי אם את מתחברתבתי 123
דבר ראשון אם הוא שואל שוב תשאלי אותו למה הוא שואל
אם יגיד שזה בגלל הבטן תסבירי לו שיש עוד סיבות לבטן.. נסי לדבר איתו על עצם השאלה שלו תסבירי לו שכשיהיה תינוק בדרך את תספרי לו ואין צורך לשאול.
לילדים מאוד קשה לחכות הזמן הזה נראה להם נצח אז כדאי לנסות לדחות את זה כמה שיותר במיוחד שיש לך ילדה בת שלוש ברור שהוא יספר לה ישר וזה ממש לא הזמן.
אני חושבת שהזמן הכי מתאים הוא כשמספרים כבר לכל הסביבה כדי שלא ישמע מהבן של השכנים וזה יבוא ממך וגם שכבר יש בטן משמעותית שכבר רואים
מתחברת מאודאמאשוני
הבעיה איך אגיד לו את המשפט "כשיהיה תינוק אספר לך" אם אני בהריון כרגע ולא מספרת לו?
אמנם הבטן זה לא מההריון אבל בכל זאת..

סמוך לסקירה אני יכולה לענות שאנחנו לא יודעים כי הבטן לא שקופה ורק אצל הרופא נוכל לראות עם מכשיר מיוחד וכשהרופא יספר לנו אנחנו נספר לך. זה גם ימנע את חוסר האמון של איך לא סיפרת אתמול..

אבל עד אז.. לענות שאני בהריון של עוף וקציצות ואבטיח? (זאת תשובה שעניתי לפני שבאמת הייתי בהריון)
כי זה לא באמת תינוק (עדיין)תפוחים ותמרים
וכי אין לו מושג כמה שבועות יש בהריון
גם לי בקושי יש....
וגם בתור מבוגרת - הריון הוא נצחחחחח
בעיני זה לא ממש שקר, אני הייתי חיה עם תשובה כזו בשלום
בדיוק זה לא שקר כרגע יש עובר שבעז"ה יתפתחבתי 123
להיות תינוק
אפילו שאנחנו משתמשים במושג תינוק בדרך בפועל במשמעות האמיתית זה לא שקר
תודה רבה!אמאשוני
עזרתן מאוד!
אני אספר לך כשיהיה מתאים לספרמיואשת******
כמו שכתבתי לך למטה. אני אספר לך לפני כולם , זה משפט שמאד משמח אותם.
אין לי1234אנונימי
עדיין ילד בגיל הזה. אז אני לא יודעת כל כך.

אבל כן חשוב בעיניי להגיד אמת, גם אם היא חלקית.

אז אם הוא שואל אם את בהריון ואת לא רוצה עדיין להגיד לו, אני חושבת שגם תשובה כמו "הריון בהתחלה זה משהו פרטי שלי ושל אבא, ולכן גם אם אני בהריון אנחנו לא נספר כי זה סוד שלנו. כשיהיה תינוק אנחנו נספר לך" משהו בניסוח כזה, שמצד אחד זה לא שקר, מצד שני זה לא אמת לגמרי. וגם זה נותן מקום ומלמד אותן שיש דברים פרטיים שלא בהכרח מתאים לשאול עליהם (או שגם אם מתאים לשאול, יש לכם זכות לשמור על הפרטיות שלכם)

או להחזיר את השאלה אליו, "למה אתה חושב שאני בהריון?"

אני ספרתי אחרי סקירה מוקדמתאורוש3
הרגיש לי מספיק מוקדם כדי שלא ישמעו מהסביבה. ויחסית אחרי בדיקה מעמיקה שהכל בסדר ואחרי שליש ראשון שמרגיש יותר להפלות ח''ו. הם שמחו והתרגשו מאוד. אמרתי להם שייקח עוד זמן עד שהתינוק יגדל ובינתיים אנחנו מתפללים שיהיה בריא והכל יהיה בסדר. עבר בסבבה ב''ה. הם היו בני חמש וחצי ושלוש בערך.
והם שאלו אותך אם את בהריוןאמאשוני
בשלב שהיית בהריון ולפני שרצית לספר?
תודה
האמת שלאאורוש3
והם שאלו הרבה פעמים לפני דווקא. מוזר.
חושבת שהייתי עונה. תבקש מ-ה'. אולי בקרוב. או משהו כזה. בטח בשבוע חמש.
תודהאמאשוני
אם אענה אולי בקרוב הם ישאלו 5 פעמים ביום אם עכשיו אני בהריון
חחחחאורוש3
אז תבקש מ-ה'. במילים שלך. ובקשר למה שהגבת למעלה הם היו איתי בשקיפות. וגם בסקירה. ובעלי לא. עניינים טכניים שכאלה. ראו סרט בטלפון בחוץ. ואמרתי שאני בבדיקה. ביום אח''כ שספרתי להם אז אמרתי שראו בבדיקה שיש תינוק וכו'.
רצו לדעת אם בן או בת חח. זה ספרתי אחרי הסקירה השניה. פחות סיכוי לטעות
לא תשובות. פשוט לנהל שיחה לא בזמן שהוא שואלמיואשת******
ולהסביר שהריון זה דבר ארוך, ואישי, ואבא ואמא מספרים לילדים מתי שהם חושבים שזה טוב להם, ושלא ידאג הוא ידע לפני כל אחד אחר, את מבטיחה לו! אבל זה פשוט משהו שלא שואלים. ואם זה משהו שהוא מאד מאד רוצה אז כמו כל דבר אחר אפשר גם להתפלל (כמו להצלחה במבחן ועוד דברים כאלו. לא חייב להיות קונוטציה של מחלה חס ושלום)
לגבי מתי, אנחנו סיפרנו אחרי סקירה מוקדמת. והסרטנו
איזה קורעים שהסרטתםאמאשוני
ותודה רבה על התגובה!
אחרי כל הזמן שחיכינו? אלמנטרי 😁מיואשת******
התגובה היתה מדהימה!
יאאא סיקרנת!אמאשוני
בשמחה מיואשת******
אני ישבתי עם כל הילדות סביבי בסלון ובעלי הסריט
אני לא זוכרת איך ניסחתי את זה בדיוק
אבל התגובה היתה קפיצות, שאגות אושר, ריצת אמוק בכל הבית, חזרה לסלון, עוד שאגות אושר, קפיצות אחת על השניה... אחד הרגעים היפים בחיי , באמת.
מדהים!!אמאשוני
מתוקות!! איזו התרגשות 😍😍
מזכרת משפחתית מדהימה!
ככה זה אחרי שנים של- אולי כבר יהיה לנו תינוק 💕מיואשת******
אשתף אותך, מבלי להביע דעה, במה שהיה לנו:השם בשימוש כבר
הילד שלי בן עוד מעט 9. כשהיה בן 7 נקלטתי להריון שנפל בשבוע 13. בערך בשבוע 10 בעלי ואני דברנו על ההריון, ולא ידענו שהוא שומע הכל. אז למחרת, כששאל, אמרנו לו את האמת, שאני בהריון ובע"ה יהיה לו אח או אחות והוא שמח והתרגש. ואז(לא בדיוק, אחרי 3 שבועות)קרתה ההפלה, ונאלצנו להתמודד עם שאלותיו ותהיותיו ולספק לו הסברים מניחי דעת ובד בבד-לא להפחיד או להלחיץ אותו. וזה היה די מאתגר.
מאחלת לך שהכל הכל יהיה תקין, קל, בריא.. אבל כדאי לחשוב על הכל מראש.
בשורה התחתונה-אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל, הייתי נזהרת עוד יותר בדיבור. גם ככה לא התכוונו לספר לו בשבוע כזה מוקדם, יצא ששמע אז לא הסתרנו כבר,אבל נגיד כן בסביבות חודש חמישי שישי,כשהייתה יוצאת בטן, הייתי מספרת מן הסתם. אבל לא לפני.
המון הצלחות והריון קל ותקין! ידיים מלאות בע"ה..
יואוווו סליחה על הניצלושאמא3
@השם בשימוש כבר אני בהלם מזה שיש לך ילד בן תשע....!!! מההה?! הייתי בטוחה שאת צעירונת שהתחתנה לא כזה מזמן 😅
קטעיםםם!

ולך @אמאשוני אין לי דברים חכמים רק להגיד שאת נשמעת אמא מהממת ואיזה כיף שיש לך כזה דיבור עם הבן שלך. איזה ממיס הוא ✨
לקחת את זה כמחמאה? או רמז שאני כותבת שטויות שלהשם בשימוש כבר
צעירות נלהבות??

הזדמנות טובה לומר לך שאני אוהבת לקרוא אותך! ועשית עלי רושם נהדר!! 🙂🌷❤️
חחחח הכי במחמאה שאפשר 💕אמא3
🙂 תודה...( 32 זה נחשב צעיר עדיין כן? )השם בשימוש כבר
לגמרי מחמאה!התמסרות
את מכניסה רק שמחה לכאן.
כשאני רואה תגובה שלך אני ישר נכנסת
או! ז א ת מחמאה!!!השם בשימוש כבר


תודה, נשמה. 🌷❤️

באמת?
אני רצה להקריא לבעלי!
גם אני חשבתי ככה! 😁מיואשת******
וגם לקחת כמחמאה??? כי קצת נעלבתי😥 נשמע שאניהשם בשימוש כבר
כותבת שטויות!!!
זה לא שאת רואה תמונה שלי ואז אומרת-יואו! יש לך ילד בן 9?את נראית אחת שהתחתנה עכשיו!!!!!
לא! זה נשמע שאת רעננה וצעירונת חסרת דאגות 😁מיואשת******
נו, טוב.. אם את אומרת..השם בשימוש כבר
מפוייסת.

🙂
אתן לא אמיתיות!אמאשוני
כל שרשור הופך לקרקס 😆
עכשיו את מבינה למה לא רואים עלייך ילד בן 9?
לקחת את זה כמחמאה???השם בשימוש כבר


אמממ. סליחהמיואשת******
באמת ניצלשנו לך את השרשור ליותר מדי שטויות ❤️
חח בכיף!אמאשוני
למה לא, תמשיכו לעשות שמח 😅
תודה רבה!אמאשוני
⁦❤️⁩
וואי מצטערת לשמועאמאשוני
ותודה רבה על השיתוף!!
בהחלט נקודה חשובה. ההריון הקודם שלי היה בסיכון גם בשלב שראו אז היה מורכב לספר עליו אבל הם היו קטנים ולא ידעו מה כלום אז קיבלו כל מה שאמרנו.
הפעם הוא באמת גדול אז זה מורכב יותר.
צודקת אנחנו ממש חייבים להקפיד על זה יותר.
🙂 הכל בסדר... והעיקר שהכל יהיה תקין, יקרה! ❤️השם בשימוש כבר
מהסיבות העצובות אני מספרת רק אחרי סקירת מערכותתפוחים ותמריםאחרונה
ועד אז אומרת:
מה פתאום, אכלתי יותר מדי /
מה, כל כך השמנתי????
וכאלה
כן, גם לשאלות מפורשות של דודה של בעלי (אמיתי!) בלי להסס.
ענייני הילודה שלי הם פרטיים ונדונים ביני לבין בעלי בלבד, עד שאי אפשר להסתיר את הבטן. ואז אני גם אומרת לדודה שיש לה חושים מחודדים....
חייבת לשאול, מה גורם לך לחוש שההריון הנוכחי לא מתפתח?מקופלת
את לא חייבת לשאולאמאשוני
את מסוקרנת לשאול

שבוע שעבר הרגשתי תופעות הריוניות אופייניות כמו עייפות, אבל ממש, כזאת שלא יכולתי להסתכל על המחשב בעבודה כבר ב13:00
בנוסף בחילות.
בעלי התכופף אני אומרת לו איזה קטע שאתה מסוגל להתכופף בלי לחטוף בחילה. בעלי אומר אני לא מבין למה את צריכה לבדוק...
יומיים אחרי האיחור קיבלתי תוצאת בטא 85 ולא בדקתי הכפלה.
ערב שבת לא הייתי מסוגלת לאכול כלום. בעלי פתח את הסיר של המרק חשבתי שאני מתה. ואני מאוד אוהבת מרק עוף!!
אבל בשבת אני קמה כמו כלום. משתוללת עם הילדים, אוכלת הכל, אפילו שותה שתי כוסות נס. (עד שנגמלתי חח)
בקיצור מאז כלום. עובדת 12 שעות בעבודה בלי להרגיש, אוכלת ושותה הכל הכל רגיל.
אולי רק רגישות לריח נשארה.

אני יודעת שיש יחידות סגולה שלא חוות את התופעות והכל תקין אבל לא נראה לי שאני אחת מהן וגם תופעות שהיו ומפסיקות בפתאומיות זה מחשיד.

זהו, נראה.
מישהי כאן עשתה ממ"ד בבית? או מכירה מישהו שעשה?מתואמת

נשמח לשמוע מה האפשרויות ואיך זה הולך...

אנחנו גרים בבניין (שיש בו מקלט, כנראה לשאר הדיירים פחות יהיה דחוף לבנות ממ"ד), ויש לנו חמישה חדרים (אחד מהם סלון ואחד מהם קטן, בערך מטר וחצי על שלושה מטרים).

יש כזה דבר להפוך את המטבח לממ"ד? (המטבח אצלנו הוא חדר בפני עצמו, והוא די גדול)

האמת שפחותעל הנס
אני פשוט מאזור אחר,ושאלתי את בעלי כי הוא מבין יותר אבל לא היתה לו תשובה
שמעתם על האישה שילדה 21 ילדים ב21 לידות? 🤭😱פרח חדש

הבן הבכור שלהם בן 22 עם צרכים מיוחדים

הבנתי שהם קיבלו בזמנו ברכה מהרב חיים קנייבסקי שיהיה להם מלא ילדים

בשבת צחקנו על זה מלא

דמיינו כמה בגדים צריך לכבס

כמה ליטר חלב קונים ביום

איך הולכים לישון

ואיך האמא זוכרת מה צריך כל ילד

חשבנו אולי היא מעסיקה איזה מזכירה כדי לטפל בכל הדברים שקשורים לביורוקרטיה

בקיצור.. מטורף

והבנתי שהיא עוד צעירה אז כנראה שזה לא הסוף 🤣

האמת שאני אכולת קנאה מהרגע ששמעתי את הסיפוררוצה לשאול שאלה

בכל החלומות שלי יש לי מלא ילדים, ויש לי זמן לכולם, ואני לא מרגישה את ההריונות בכלל, ומניקה בקלות גם תוך כדי...

אני יודעת שזה לא מתאים לי

שלי אין אנרגיה לעוד ילד ועוד ילד בלי לנוח באמצע

ולעוד הריון כשיש ילד שהוא עוד תינוק

ולהצליח ליצור קשר אוהב עם כל ילד

ולטפח את הזוגיות בזמנים כאלו הורמונליים

אבל זה לא סותר את זה שאני מקנאה במי שכן יכולה, צריכה לעבוד על המידה הזאת כי כל פעם כשאני שומעת על מישהי שמצליחה ככה כואב לי על עצמי שאני לא יכולה....

חגים אצל ההוריםשמחה כפרוייקט

אנחנו משפחה קטנה, כולם נשואים

עם 3-4 ילדים.

ויוצא שליל הסדר אף אחד לא נוסע להורים.

כל אחד הולך לצד השני משיקולים שונים וההורים שלי נשארים לבד.

אז עד ששכנענו אותם להתפנק והם סגרו פסח בחו"ל ביטלו להם בגלל המצב.

האמת שפחות כיף אצלם אין מה לעשות.

ובכלל ליל הסדר זה כיף כשיש הרבה בני משפחה ואקשן.

אף אחד לא רוצה להקריב את החג שלו ותכלס לא נעים בכלל.

כואב לי על ההורים, אני יודעת שזה לא יפה. אבל זה להרוס לבעלי את החג.

מה עושים?

זה מפריע להורים?כורסא ירוקה

יש זוגות שנחמד להם השקט שלהם, הזמן שלהם.. אם הם כאלה אז הכל טוב.

אם זה מפריע להם אז לדעתי האישית אחריותכם כילדים לעשות תורנות וכל פעם מישהו אחר "יקריב" 

מה עם להזמין אותם אליכם?רק טוב!
אולי אפילו עם עוד אח שיהיה יותר מעניין...
יש ציבורים שמאוד מקובל שהמחותנים מזמיניםאמאשוני

יעני ההורים של בעלך מזמינים אתכם ואת ההורים שלך. אולי כשזה מצריך שינה זה פחות נפוץ אבל עדיין אפשרי.

בשלב מסויים הילדים יותר ויותר מזימינים את ההורים ואז אפשר להזמין את שני הצדדים.

יש להם חברים במצבם?

אם לא שאחד מהאחים יוותר השנה, ובשנה הבאה שיסעו לחול ואז שנה אח"כ מתחלפים.


בעיני להשאיר הורים ליל סדר לבד כשזה לא מרצונם זה קו אדום.

אם זה יעלה לך בזוגיות אז  אולי אין ברירה, אבל אם זה רק עניין של באסה, גם אם באסה גדולה ממש, אז אולי נכון להתגבר.

לא יודעת מה זה אומר להרוס לבעלך את החג, שלא יהיה קריאת הגדה כמו שהוא אוהב או מנהגים שהוא רגיל אליהם?

או לא אוהב הכוונה שלא יוכל לעשות סדר פסח מינימלי אפילו מסיבה כלשהי. זה שני דברים שונים.

כותבת לך מהלבפה משתמש/ת

דבר ראשון - להתחלק בין האחים- חצי השנה אצלכם וחלק בצד- השני.ואז תמיד יהיה איתם מישהו


וגם...ובעיקר

אנחנו שנים לא רצינו לעושת פורים עם ההורים שלי כי כמו שאמרת..משעמם אצלהם וזה לא מרגיש חג..

גם להזמין פחות רצינו כי עישנו אם חברים והרגיש לנו לא זורם

כנ''ל אחותי

ויצא שהרבה שנים הם היו לבד לבד בפורים


והיום כשהם מבוגרים

אני כמעט בוכה מלחשוב על זה שכל שנה הם היו לבד

ועכשיו הם לבד כי לא יכולים לארח ולא להתארח

וכמה היתי רוצה לתקן ולהחזיר את הזמן לאחור ולהיות ברגישות כלפיהם ולא לחשוב רק על החג שלי

לא חייב כל שנה.אבל כ ן לחשוב עליהם..אולי להזמין אלינו


כשהם מזדקנים פתאם רואים דברים אחרת

פתאם מצטערים למה לא היינו עבורם מספיק

אם אתם כמה אחים ולכל אחד 3-4 ילדים זה מעט?ואז את תראי

לדעתי כדאי לתכנן את זה ככה שבאף שנה ההורים לא יהיו לבד...

זו לא אופציה מבחינתי.

אולי ירצו ללכת לאחד האחים שלהם? זאת אופציה?מנגואית
בעניישירה_11

אין מצב בעולםםםםם להשאיר הורים ליל הסדר לבד!

עם כל הכבוד לנוחות ולכיף גם הם מסרו את עצמם בשבילכם.

תורנות חובה

ואפילו לא נעים בכלל שהם מודעים לסיטואציה.


אחרכך כשהם יזקנו זה עוד יותר יכאב לכם

וכל הכבוד לך שאת על זה 🩷🩷🩷

ממש מסכימה איתךדיאן ד.

אין מצב להשאיר הורים לבד בליל הסדר.

 

הכי הגיוני שתעשו האחים תורנות.

לא יודעת כמה אחים אתם, אבל בהנחה ש-3 פלוס

זה יוצא שפעם בשלוש שנים כל אחד צריך להיות אצל ההורים.

אפשר אגב גם להזמין אותם אליכם.

 

ואם זה מקובל אצלכם, אז שחמיך וחמותך יזמינו אותם אליהם יחד אתכם.

 

אבל להשאיר הורים לבד... לי זה ממש ממש צורם.

מצטרפתהבוקר יעלה

וגם אנחנו משפחה קטנה וההורים שלי לא אוהבים את הלבד

אנחנו מקריבים למען ההורים את הנוחות שלנו. כל השנה אגב מוודאים שהם לא לבד בשבתות ובמיוחד בחגים! אין אופציה להשאיר לבד.

היה לי ממש קשה לקרוא אותך( הפותחת )מתנצלת אם אני לא רגישה  אבל בעלך יכול להתגבר על הנוחות שלו. 

איפה כולכם הייתם בשנה שעברה?רוני 1234
הכי הגיוני לעשות שנה-שנה אז אם בשנה שעברה הייתם אצל הצד שלו הכי הגיוני להיות השנה אצל ההורים שלך.

לא כתבת כמה אחים אתם, אבל אם אתם 4 או יותר אפשר להתחלק לזוגות ואז אתם אף פעם לא "לבד" אצל ההורים.


אצלנו במשפחה יש קבוצה רק של האחים בלי ההורים ולפני כל חג אנחנו מוודאים שהם לא לבד. לפעמים בראש השנה הם בוחרים להשאר בבית ולא לבוא אלינו אבל בגלל שזה יותר חג של תפילות ופחות משפחתי זה קצת פחות נורא. אם הייתי יודעת שהם לבד בפסח ממש היה נשבר לי הלב…

לא להשאיר הורים לבדמולהבולה

אלא אם הם רוצים את זה...

במיוחד לא בליל הסדר זה נורא עצוב 

נראה לי החג האמיתי זה להיות איתםבעלי במילואים

כתבת שלהיות אצלם זה להרוס לבעלך את החג... בעיני בדיוק הפוך.

לחגוג במקום כשאתם תהיו בטוב וההורים שלך לבד, זה לא חג..  ככה כותב הרמבם...

אנחנו הפסדנו הרבה  פעמים ליל ח הסדר או ראש השנה עם במשפחה שלי שאצלם כיף ומשפחתי, כדי שחמי וחמותי לא יהיו לבד. אפילו שאצלם שקט וצפוף...

תעשו בינכם סבב.

מוסיםה עוד משפט,בעלי במילואים

כתבת שאפף אחד לא רוצה להקריב את החג שלו. וזה מובן.

אבל נראה לי שאחת המילים שמתארות הורות זה הקרבה. וזה הזדמנות להשיב טוב להורים על כל מה שהקריבו עבורכם

יקרה, זה מאוד חריג בעיניי שמתוך 4 ילדיםדיאט ספרייט

אף אחד לא רוצה לעשות את החג עם ההורים.

הייתי יכולה להבין אם אלו היו הורים מתעללים,

אבל אני מבינה שזה לא המצב.

איך ההורים שלכם עשו את החגים?

מה היה עם סבא וסבתא שלך?

זה יוצא פעם בארבע שנים.

אי אפשר פעם בארבע שנים ל"סבול" עם ההורים שילדו אתכם?

ההורים שלי הם חילונים ולעשות איתם חגים ואפילו שבתות זה לא נעים בכלל בכלל.

לא ברמה הרוחנית מבחינת עבודה רוחנית ותפילות ושאר רוח, ולא מבינה דתית ארצית פשוטה.

פתאום כיבו את האורות,

פתאום מישהו הוריד את המרק מהפלטה,

זה לא פשוט בכלל אבל עושים את זה במאמצים מרובים מאוד מתוך הכרת הטוב ומתוך כיבוד הורים.

בסה"כ הזמן שלהם איתנו הוא קצר וכל עוד היו הורים סבירים- לא מכים, לא מתעללים, מפרנסים, מלבישים, משחקים קצת עם הנכדים- אני לא רואה סיבה שלא לחגוג איתם חג אחד פעם בארבע שנים.

אם אין הרבה אנשים ואקשן תעשו אתם את האקשן.

תבואו כמה אחים, תזמינו שכנים, אנשים בודדים, חיילים אולי.

אם הילדים שלי לא היו רוצים לחגוג איתי, אני חושבת שהייתי ממש ממש מצטערת.

אני מדברת רגע רק על עצמי.

הייתי חושבת שאו שהייתי הורה רע,

או שהייתי הורה טוב מדי וכנוע ולא לימדתי אותך איך להעריך ולכבד אותי, או שבמחילה הילדים שלי לא כ"כ טובים.

מקווה שהסברתי ברור ובכבוד.

3-4 נכדים למשפחהאמאשוני

יכול להיות שהיא בת יחידה למרות שנשמע שיש לפחות 2, לפעמים משנים מעט מפאת אאוטינג.

בכל מקרה צריך להיזהר לא להיות שיפוטיים מדי.

לצורך הדוגמה יכול להיות שיש לה אח אחד בחו"ל,

או שיש לה אח שהוא במילואים ואשתו עושה חג לבד אצל ההורים שלה, אולי כבר שנה שלישית ולמעשה רוב הדאגה להורים נופלת עליה והיא רוצה להרגיש צעירה ולהתפנק קצת..

סתם דוגמה, אז מה שכתבת נכון, רק לשים את זה בסוגריים שלא מכירים מספיק את התמונה המלאה.

אוי נכוןדיאט ספרייט

כל המספרים התבלבלו לי לגמרי

ומקבלת גם את שאר הדברים שכתבת

סליחה - אפשר שיימחק.

זה ממש חשוב מה שכתבת לדעתיאמאשוני

פשוט לא אישי כלפי סיטואציה ספציפית.

מעורר השראה הגישה שלכם.

תודה על זהמאוהבת בילדי

השנה ממש רצינו לעשות חג בבית, אבל ההורים שלי באופן מפתיע יהיו לבד (2 אחים שלי מתארחים אצלם קבוע כל שנה לחג ראשון ולכן לנו אין מקום גם אם נרצה. השנה אח אחד הולך לצד של אשתו והשני אהחליט שהוא עושה פעם ראשונה בבית)

 

ובזכות שקראתי אותך שאלתי את אמא שלי אם היא רוצה שנבוא ואפילו עשיתי את זה בצורה שהיא תרגיש שאנחנו רוצים לבוא וזו הזדמנות בשבילנו...

והיא ממש ממש שמחה! אבל היא כבר הציעה לאחותי הגדולה (שכבר 10 שנים עושה בבית לבד) לבוא והיא מחכה לתשובה ממנה...

זהו. הלוואי ויסתדר. ויעמוד לך לזכות.

כולן פה צדיקות מאוד🙈הריון ולידה

אז אני אכתוב פה את נקודת המבט הלא צדיקה שלי, רק כדי שתדעי שאתם לא לבד...

אצלנו להורים של בעלי יש שלושה ילדים. שניים נשואים ואחת לא. רק לנו יש כמה וכמה ילדים (לאח השני הנשוי יש בת אחת שנולדה אחרי הרבה שנים).

לפני כמה שנים החלטנו שאנחנו עושים ליל הסדר בבית (למרות שאצל ההורים שלי, משפחה ברוכה, דווקא כיף).

עשינו את זה שנה אחת כשהגיע התור אצל ההורים שלי, ובשנה אח"כ בעלי שאל אם אולי בכ"ז נעשה אצל ההורים שלו כדי שלא יהיו לבד (אחיו היה אמור ללכת לצד של אשתי). אני ממש ממש התלבטתי, כי ליל הסדר הפרטי שלנו היה כ"כ מוצלח והיה לי קשה לוותר על זה (וגם בעלי הודה שאצל ההורים שלו לא נוכל לתת לילדים את מלוא תשומת הלב, כי הם רק רוצים כבר להגיע לשולחן עורך ופחות מעניין אותם דברי תורה וכאלה).

ואז הייתה הקורונה, וזה פשוט פתר לנו את הבעיה🤭

ומאז המשכנו לעשות לבד בבית וזהו, וההורים שלו לפעמים היו עם האח השני ולפעמים רק עם הבת הרווקה.

מציינת שתי נקודות חשובות:

1- ההורים שלו דווקא אנשים שאוהבים שקט, וקשה להם לארח אותנו לאורך זמן. גם לסתם שבת אנחנו כבר לא מתארחים אצלם כי זה פרויקט גדול מדי בשבילם. פוגשים אותם באמצע שבוע, כמעט כל שבוע.

2- אחותו של בעלי עם קשיים נפשיים, כשאנחנו באים לשם היא לא מסוגלת להיות שם (נשארת סגורה בחדר שלה). מה שאומר שאם נהיה שם בליל הסדר - היא לא תהיה שם... (ובגלל הקשיים שלה גם עם חברות וכד' היא לא תחגוג) אגב, נודע לנו על הקשיים האלה רק בשנים האחרונות... לפני כן לא הבנו למה היא תמיד מתחמקת מנוכחתנו. (בתחילת שנות נישואינו היא עדיין הייתה בסדר והייתה איתנו כשבאנו לבקר)


זהו, רק כתבתי את הסיפור שלנו (באנונימי גם בגלל הבושה וגם בגלל הפרטים החסויים על גיסתי). לא יודעת אם אפשר להסיק ממנו לסיפור שלכם...

אי אפשר להסיקהבוקר יעלה

גם הצד של בעלי אוהב  שקט לכן הולכים פחות.

מדברים על משפחה שכן רוצה אורחים.. 

זה בסדררקאני

את לא היחידה

וכשיש מקרים יוצאי דופן זה הגיוני ומתקבל

מדובר פה על מקרה קלאסי

 

אנחנו עוד לא יודעים מה לעשות השנה

אבל גם אצלנו יש סיפור מורכב יותר

 

את לא צריכה להרגיש רגשות אשמה על זה

אין קשר לצדיקוצשירה_11

תמיד יש יוצאי דופן ופרטים שונים

מתייחסים כמובן למקרה רגיל

אגב, המלחמה כנראה תמשך גם בליל הסדררוני 1234

אז אם זה שיקול משמעותי (אין ממד, נסיעה ארוכה וכדו') קחו את זה בחשבון.

גם אצלנו ההורים מבוגרים, כולם התחתנושושנושי

וברור שיש תורנות

או שההורים מתארחים או שמארחים את הילדים התורן, כל שנה לפי הסידור שהכי מסתדר להורים מול האח התורן

טוב, בהתחלה זה לא היה כל-כך מובןשושנושי
היו כאלה שעשו בעיות וטוב שהבת הקטנה (להלן: אני) עשתה להם את המוות. אבוי לאח שלא יארח או יתארח.
קראתי אתכןשמחה כפרוייקט

מבינה שהמצב אצלנו עצוב יותר ממה שחשבתי

לאף אחד לא באמת אכפת מההורים ברמה של הקרבה

הם אנשים לא קלים ואין לצערי הערכה

אין לי כוח להכנס לזה מול בעלי כי החג אצל ההורים שלו זה חתיכת אירוע ואנחנו שם מאז החתונה

אני לא רוצה לדמיין את ההרגשה שתהיה לי לדעת שהוא בטוח מבואס ברמות אבל אין לו ברירה

ולא, ההורים ממש לא שמחים להיות לבד

שנים קודמות היה להם סידור שכבר לא רלוונטי

בכל אופן אחים שלי לא יזרמו על תורנות

כל אחד מציג את תירוציו ואני לא במקום של להטיף להם

אני רקרקאני

מבינה אותך ממש ממש

🫂🫂🫂

זה לא פשוט

וואי איזה קשה זהשירה_11

סיטואציה לא פשוט. בכלל

הלוואי שימצאו איזה רעיון שירגיע אותך


תתפללי 🩷

מהצד של בת הזוגהמקורית

יכולה לומר שאנחנו 6 שנים חוגגים סדר בבית וחמתי מארחת כל שנה. השנה ייתכן ולא תארח בגלל המצב, ואני לא יודעת מה מבחינת אחים שלו. כרגע אחות רווקה כל שנה מגיעה, ועוד אחת נשואה לא יודעים

אני מבחינתי אם אדע שהם לבד כלומר רק האחות הרחוקה מגיעה - מעצמי אציע לבעלי ללכת וממש בלב שלם

אבל ודגש חשוב - לא סובלים שם חלילה, בכלל, פשוט מעדיפים את החג אצלנו בבית עם פחות המוניות

אז אני אומרת - אם ההורים בלתי נסבלים, מעירים, כועסים, מתפרצים, והאווירה עכורה - לא רואה סיבה ללכת לסבול. יש להם אחריות להנעים ולהתאים את עצמם לאורחים, כמו שהפוך. זה מערכת דו צדדית


אם זה רק "לא כיף כמו אצל חמתך" - חד משמעית הייתי הולכת.

האמת?אנונימית בהו"ל

לא יכולה לדמיין מצב שהיינו משאירים את ההורים לבד בליל הסדר..

שנה שעברה נסענו לבד להורים של בעלי למרות שזה ממש לא פשוט אבל היה לנו ברור שכיבוד הורים מעל הכל.

מסכימהיערת דבשאחרונה

אז הוא יהיה מבואס

קורה

הוא אדם בוגר שמסוגל להבין את הסיטואציה ולהתגבר

מחפשת שם תנכי ומקורי (אבל לא הזוי 😅) לבןאנונימית בהו"ל

שם אחד, לא שניים.

תודה! 

חוזרת לניק שלי למעקב 

תופתעי מכמה שמות מודרניים הם תנכייםכורסא ירוקה
יש בתנך מאות אם לא אלפי שמות של בנים, שנחשבים היום בקטגוריות שונות - חלקם נחשבים מודרניים (יותם, עידו, דניאל) חלק כבדים/מבוגרים (יששכר, זבולון, יחזקאל) חלק דוסיים (אלישע, אלישיב) חלק יותר חרדיים (זאב)   וכו.. אז אולי תמקדי בסגנון
זאב הוא לא שם אדם בתנ"ךדיאט ספרייט

אשכנזים קוראים לעצמם וולף או זאב, או שניהם יחד.

אבל זה לא מהתנ"ך.

בכל מקרה שמות יפים שאני ממליצה ואוהבת ממש:

איתי, עידו. 

מופיע בתהילים פרק פגכורסא ירוקה
כשם של שר במדין. 
לא הכרתי, לכן מתקנת ומוסיפהדיאט ספרייט

שזאב איננו שם של יהודי במקורות.

ואם הכוונה היא כפי שאת טוענת, לא הייתי רואה בזה כשם טוב בכלל וקשה לי להאמין שיהודי יקרא על שם אותו הזאב מספר תהלים.

בעדות אשכנז היה מקובל לקרוא על שם בעל חיים כתוספת כוח בזמן שהייתה הרבה תמותה ולכן נפוצים שמות של בעלי חיים ומכאן יש יהודים ששמם הוא זאב או דב או אריה וכך גם לנכדים שלהם.

ככה לפחות מקובל גם כיום אצל החרדים.

ולכן מהסיבה שמדין הם עם עוין לישראל ובפרק הזה שאת מפנה המשורר מקלל את העם ואת זאב המלך יש לי יסוד להאמין שאין זה הזאב התנ"כי שהיהודים קראו על שמו.

מסכימה כמעט לגמריכורסא ירוקה

נכון שזה לא שם יהודי או של יהודי, ונכון שהשם המקובל זאב הוא לא על שמו. אני גם לא בטוחה שכל מי שקורא לבן שלו עידו מכוון שזה יהיה על שם הדמות התנכית...


אבל רק אומרת אשכנזים לא המציאו את הרעיון של לקרוא על שם בעל חיים - חמור, זאב, עורב, גמלי, סוסי, נחשון (זה מנחש), שפן ועוד הרבה שמות בתנך מבוססים על שמות בעלי חיים, וזה רק שמות של גברים. קיים גם בשמות של נשים (דבורה, יעל, רחל, חולדה, לפי חלק מהמפרשים -לאה).

לא כתבתי שהמציאודיאט ספרייט

אלא שבעדות אשכנז היה מקובל.

בזמנים שהיה מקובל לקרוא בשמות מהתנ"ך לכל חריגה מהרשימה המקובלת הייתה סיבה.

אז לקרוא דבורה ויעל זה טבעי וזה היה קיים בכל עדות ישראל בגולה כי השם תנכי.

לקרוא אריה ודוב וזאב היה מקובל רק בארצות אשכנז  כשהייתה מגיפה, כשהילד היה חולה או כשאחיו לפניו נפטר.

אח"כ נולדו נכדים וקראו להם בשם הסבא והסבתא, או על שם רבנים או כשכבר עלו ארצה והשם השתרש.

נדיר מאוד למצוא זאב אבוחצירא, אבל כנראה שנמצא  יעל ודבורה אבוחצירא

דווקא במשפחה הלא אשכנזית של בעליהמקורית
יש זאב ואריה
השאלה על לפני כמה שנים מדובריעל מהדרום
לק"י

גם לאבא שלי יש שם נוסף שהוא שם של חיה, וזה על שם מישהו (אשכנזי נראה לי).


(אין לי מושג לגבי הנושא. סתם מעלה השערה).

קצת יותר מ60המקורית
ממש ממש לעלות ממרוקו עם השם זאבדיאט ספרייט

זה דבר נדיר ביותר באמת.

למרות שכבר פגשתי מרוקאים שעלו ארצה עם השם הרצל (שהוא שם גרמני) כשהם טוענים שהשם הוא על שמו של חוזה המדינה 😆 אז מי יודע

הם לא עלו ממרוקוהמקורית

אבל עדות המזרח

וגם הרצל יש להם🤭

עכשיו צחקתי בקולדיאט ספרייט
אריה דרעי נולד במרוקו..כורסא ירוקה

והוא לא האריה היחיד הספרדי.

הרצל ספרדים באמת לרוב נקראו על שם בנימין זאב הרצל (שאגב הסיבה לקרוא זאב אריה וכו היתה הרבה פעמים ממש לא קשורה למגפות אלא לברכות של השבטים כמו פה - בנימין זאב, יהודה אריה, נפתלי הירש (צבי))

הסיפור המקורי מופיע בספר שופטים, בסיפור של גדעוןבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך כ"ה באדר תשפ"ו 21:59

"וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב זְאֵב וַיִּרְדְּפוּ אֶל מִדְיָן" (שופטים ז', כ"ה)

תהלים פ"ג מזכיר את הסיפור הזה...


 

(ואני מסכימה שהשם היהודי 'זאב' הוא וודאי לא על שם זאב הזה, שהיה אחד משרי מדיין ואויב של עמ"י)

מוסיפה את השם גל למשלים...

שאני חשבתי שלגמרי חדש. אבל נמצא בתיעוד ארכיאולוגי מסוף בית ראשון או משהו כזה. 

כך שגם אם לא מופיע בתנ"ך מאוד יכול להיות שהיה בשימוש בתקופת התנ"ך

ועידו היה הסבא של זכריה הנביא שגם כן היה נביא בעצמו....

והשפה העיברית היא עדין השפה העיברית של אלפי שנים, גם אם איבדנו חלק מאוצר המילים בעקבות הגלות... כך שאולי גם בתקופת התנ"ך היה אגם, ים וכו

ענר, אביה, אימרי, כרמי, בארי זה בסגנון?אביגיל ##
מוסיפה עוד: עתי, ארד, עיליאביגיל ##
וואו איזה שמות הבאת פה!שוקולד פרה.
עתי, ארד, ענר ואימרי מהתורה? מדהים!
מה זה עתי? ואיך מנקדים?יעל מהדרום
עַתַּי. דמות מקראית לא בדיוק בקיאה מעבראביגיל ##
הבנתי. נשמע מוזר...יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אני מרשה לעצמי להגיד את זה, כי מניחה שאין פה מישהי שקראה ככה לבן שלה.

כן כן מהתורה. שמות מהממים, הייתי קוראת בהם בכיףאביגיל ##
עד כמה מקורי?עכבר בלוטוס

חלק כשמות בתנך וחלק כמילים בתנך

איתמר

אלקנה

דביר

ישי

מלאכי

עוזיה

עמיחי

אליאב

אימרי

אביה

רואי

אחיה

אלחי

אלרואי

בניה

מתניה

 

 

יאר (לא יאיר)תוהה לעצמי
פדהאל, אביסף, מעשיה, שכניהמתואמת
בגדול - תפתחי את ספר דברי הימים, והרבה שמות מקוריים ונדירים תגלי שם
שובאל,שכניה,פתחיה, יש מלאפה משתמש/ת
אביתר,איתמרמולהבולה
מלאכי, הושע, מיכה, עובד, נחשון, פרץ, אלימלך, בועזשיפור
עמינדב, יונדב, אליאב, עשהאל, אליעם, עמיאל, עתניאל, שריה, יואל, עמוס, עובדיה, צפניה, זכריה, אליהוא, עמי, עמיהוד
אנחנו התלבטנו בין אלנתן לעידושוקולד פרה.

שניהם מהממים בעיניי, ושניהם מהתנך.

בסוף בחרנו אלנתן.

צוריאלרק טוב!
מכירות מישהי שמגישה תמת לאנשים?עכבר בלוטוס

התייאשתי

סוף שנה תכף ועוד לא גמרתי להגיש

ומלא מלא כסף בחודש

במה את נתקעת?השם שלי
גם אלרגית לבירוקרטיה הזאת וגםעכבר בלוטוס

לא מצליחה להבין איזה מסמכים אני אמורה לצרף, פשוט כל מסמך רלוונטי?

כי זה נורא כללי מה שהם כותבים באופציות 

מה זה אישורים ותצהירים? שכירים? הריון ולידה?

 

מרגישה סתומה אבל זה עושה לי חושך בעיניים

 

בדרך כלל כותבים איזה מסמכים צריךהשם שלי
ויש גם סימולטור מסמכים, שאת מכניסה את הנתונים הרלבנטיים, אומרים לך איזה מסמכים את צריכה.

אפשר להגיש בינתיים חלק, או אפילו לפתוח בקשה בלי לצרף כלום, ואז הם כותבים לך מה חסר. (רק שזה לוקח יותר זמן).


כשאת מצרפת מסמך, את צריכה לבחור את האופציה הכי מתאימה לטופס, אבל לא לפי האופציות בודקים מה צריך.


המסמכים הבסיסיים: להורה עובד- תלושים של 3 חודשים רצופים, מכל מעסיק (אם אין להם נתונים מביטוח לאומי), להורה לומד- יש טופס של אישור לימודים שצריך למלא, אחרי לידה-אישור חזרה מחופשת לידה, לעצמאיים- אני לא מכירה, אבל גם אמור להיות טפסים.

יואו תודה! מצאתי עכשיו את הסימולטור הזהעכבר בלוטוס

גאוני!

מרגישה סתומה שעד היום לא ידעתי על קיומו

אם את צריכה עוד עזרה, בשמחההשם שלי
תגידי מה את צריכהמתיכון ועד מעון

אני נאבקתי בהם רבות עד שקיבלתי כסף, אבל להסכמתי לוותר

אשמח לסייע

תודה לכן!עכבר בלוטוס

אנסה מחר בבוקר לטפל בזה

אם אתקע אשאל

תודה גדולה!

רק שתדעי שבעיני זה לגמרי שיטת מצליחמתיכון ועד מעון

הם מתישים עןד ועוד עד שתתייאשי.

ואני גם שכירה וגם עצמאית, אז זוועה כפולה

זהו גם לי זאת הסיטואציה וגם בעלי עם 3 קטגוריותעכבר בלוטוס
נתפלל עליך...מתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל אל תרפי מהם, זה הרבה כסף, ומקבלים החזר רטרואקטיבי

הרדמותרקאני

עד עכשיו הבת שלי (שנה וחצי) הייתה הולכת לישון בלי בעיות

מיטה בקבוק חושך לילה טוב סוגרים את הדלת

בימים האחרונים היא בוכההה ונרדמת רק אם שוכבים במיטה לידה ונותנים לה יד

וזה מתישש ולא בא לי שהיא תתרגל

איך עוצרים את זה לפני שזה הופך להיות קבוע?

גם אצלנו היה ככהשושנושי

שבועיים שלוש וזה עבר. היא לא תתרגל, היא פשוט רוצה אותך עוד קצת איתה.

לגדול היה את זה, אני זוכרת שהיה לי ממש קשה. עד שמגיע הלילה שוב בכי?

ישבנו לידו לפעמים גם שעה עד שנרדדם, אחרי תקופה זה הפסיק לבד.


מה שכותבת זה על סמך ניסיון אישי, כמובן יהיו דיעות אחרות. 

תודה!רקאני

מרגיע

אני חושבת שאחת הבעיות הגדולות שלנו זה שהיא עדיין איתנו בחדר לצערי הרב

 

מלחמה עכשיואיזמרגד1
יכול שהיא מרגישה אותכם, אם יש אזעקות בלילה אז השינה שלה השתבשה לה ואולי פחות איכותית... אני במקומכם חושבת שהייתי פשוט זורמת איתה ואחרי המלחמה אם זה נשאר עובדים על זה.
זה לא משפיע עליה בכלוםרקאני

חוץ מזה שיש לה יותר זמן איכות איתנו כי היא בלי גן

האזעקות והבומים לא מעירים אותה

ולא מזיזים לה

היא לא מתייחסת לזה יותר מלרעש של משאית בכביש

ואנחנו לא הולכים לממד או מקלט כי אין לנו באזור

אז מהבחינה הזאת היא לא נראלי מושפעת מהמלחמה

השאלה אם אתם מושפעים מהמלחמהאיזמרגד1
ילדים מרגישים אותנו...
גם אנחנו לא ממשרקאני

בסוף כולנו מושפעים אבל לא משהו קיצוני

החיים שלה די אותו דבר... חוץ מהגן

 

אוקיאיזמרגד1אחרונה
האמת שבכללי הגישה שלי בנושא זה שילדים לפעמים צריכים עזרה כדי להירדם, בטח תינוקת קטנה בת שנה וחצי, ואם הם מאותתים לצורך הזה זה בסדר לתת להם. אבל הגישה שלי לא מתאימה לכולם כנראה😅
אצלי גם האיראנים שיבשו הכל..פה משתמש/ת

עד שמסכים לישון...מאוחר...

מבאסס

תזכורת לעצמי ⏰נגמרו לי השמות

היי עצמי

תזכורת חשובה:

אל תשכחי שזה כאילו.

זה רק כאילו זמנך בידך

זה רק כאילו אם את בבית כל היום אז את צריכה או חייבת או אמורה להספיק עוד ועוד ועוד

תזכרי רגע שיש מלחמה. (בתוך מלחמה בתוך מלחמה)

נכון את רוצה להספיק, להתקדם

אבל יש לך זללני אנרגיה בלתי פוסקים בדמות התרעות, אזעקות, שינה קטועה, מלחמה בחוץ, חדשות על העם היקר שלך, דאגות, חששות, חוסר ריכוז, בלבול ועוד ועוד.

האנרגיה שלך היא לא פנויה.

למעשה היא נזללת בכל רגע נתון.

אם בעבר ה100% שהיית צריכה לשאוף אליו היה X

אז עכשיו אפילו 50% או 20% הם הם ה100% החדש במצב הנתון הנוכחי!

תזכרי רגע עצמי ⏰

בדיוק כמו שאמרו הרבה פסיכולוגים ואנשי בריאות הנפש בזמן האחרון - התפקיד שלך במלחמה הזו הוא לשמור על החיים של הילדים שלך. ועל החיים שלך.

נכון שזו מטרה ראויה? נכון.

ונכון שבעת מלחמה זו מטרה שהיא אף מספיקה? נכון. מספיקה והותר.

אז זו המטרה שלך.

כל השאר בונוס.

אם תצליחימעבר  - יופי. אם לא - לא.

ומה הכי חשוב? - לא להיות עם הלקאה עצמית.

אל תאשימי את עצמך, אל תתבאסי על עצמך, אל תשפטי את עצמך, אל תבקרי את עצמך

את עצמך שלא הייתה מספיק פנויה לילדים

את עצמך שלא הספיקה כל מה שרצתה להספיק

את עצמך שלא התקדמה כמו שהיא רוצה להתקדם

את עצמך שבמרדף סביב מטרות בעת טירלול המלחמה.

את עושה מה שאת יכולה ומסוגלת.

גם אם זה נראה לך כלום ושום דבר - זה המון.

את שומרת על החיים שלך ושל ילדייך, את שורדת, את חיה.

באמת שזה המון.

ובבקשה לפחות אל תאשימי ותבקרי את עצמך

כי זה זללן אנרגיה כ"כ עצום, ואין לך יקרה שום אנרגיה פנויה בתוך הטירלול הזה

אז לפחות בלי זה.

טוב?

זוכרת?

שימי שעון מעורר ⏰

ותעוררי חמלה, אהבה וקבלה שלך את עצמך, בטח ובמיוחד שעכשיו.

את אלופה ❤

העלית לי דמעותרקאני

זה נכון גם אם לא הולכים לממד או מקלט? ובעצם החיים ממשיכים סוג של כרגיל?

בוודאי, כי "בתוך עמי אנוכי יושבת"נגמרו לי השמות

אנחנו מושפעים מכל מה שקורה בארץ שלנו, בעם שלנו.

גם אם לחלק יש יותר אזעקות ולחלק פחות או אפילו בכלל לא.

ודאי שזה משפיע ושואב המון אנרגיות.

כל המציאות היא מוטרפת ולא הגיונית.

והתגובות שלנו הן תגובות נורמליות והגיוניות בתוך המציאות שהיא הלא הגיונית.

לכן לנרמל לעצמנו את מה שאנחנו מרגישות,

ובעיקר לא להוסיף לעצמנו עוד טון של אשמה עצמית (שגם לא נכונה כלל וגם לא מקדמת) זה חשוב מאוד.

ואם נצליח אפילו להרים לעצמינו - זה בכלל וואו

תודה❣️רקאני

באת לי בזמן

ב"ה ממש ❤נגמרו לי השמות

ממש שמחה לשמוע, בהצלחה גדולה יקרה 🙏❤

תודה גדולה על זה🙏אחת כמוני
באהבה גדולה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
ופסח? מה איתו? ⏰⏰נגמרו לי השמות

פסח נראה כמו הר בלתי עביר בעת הזו.

כל שנה הוא מאיים אבל השנה הוא ממש נראה בלתי אפשרי.

אז שנייה יקרה.

קחי אוויר

ונסי לראות במבט-על את המציאות בהינתן כל הבלתמים וכל האילוצים,

ולקחת את ההיתרים מפוסקי הלכה וללכת על פיהם.

אם זה אומר מגירות וארונות שלמים שלא לגעת בהם אלא רק לסגור ולכתוב "למכירת חמץ" ולהכליל במכירה. גם אם יש חמץ גמור שם, יש הרבה שמתירים בעת מלחמה לכלולם במכירת החמץ.

את יכולה לשאול את הרב שלכם ולקבל פסיקה פרטנית ומדויקת שתיתן לך קצת אוויר.

אם זה מכירת חמץ כוללת, לא לגעת בארונות רבים בבית אלא רק לסגור ולכלול,להתרכז רק בניקיון המטבח והחמץ הברור בבית וכל מה שאפשר לעשות כדי להוסיף אוויר.

כל אחת ואיפה שהיא יכולה.

ושוב הכי חשוב - לעשות מה שאפשר ומה שניתן בלי השק ששוקל מאה טון של ביקורת והאשמה עצמית על כמה אני בעצם לא... ולא... ולא...

כי האני הזו בתוך מלחמה. 

והאני הזו קודם כל רוצה לשרוד ולשמור על כל היקרים לה.

וזה לוקח המון המון המון משאבים ואנרגיה.

לא רק פיזית, גם נפשית ורגשית.

ומה לעשות שאנו בני אדם מוגבלים ואין לנו מלאי בלתי נגמר של אנרגיה... האנרגיה שלנו מוגבלת מעצם היותנו בני אדם.

נסי לראות את כל ה"מה כן" את.

לא ה"מלא לא".

כי גם המה לא הזה מורכב מכ"כ הרבה אילוצים וזללני אנרגיה כבר שנתיים וחצי (או 6, מהקורונה, או אפילו יותר). וזה ממש מצטבר בלב ובגוף ובנפש, ובטח ובטח שעכשיו.

את רוצה להתלבש על איזה פרויקט, כולך מרץ, ובום - התרעה.

את אחראית ואלופה ושומרת על החיים של כולם ומתמגנים.

ואז?

מה, ככה כאילו כלום?

ככה אפשר לעבור בבום לעשות את הפרויקט?

והגוף שרועד מה איתו?

והילד שבוכה מה איתו?

והנפש שמפחדת וחרדה מה איתה?

והחדשות ששמעת על אחים שלך מהעם שלך מה איתן?

והריכוז שממך והלאה בגלל הכל מה איתו?

והצלילות, הבהירות והכוחות שהתנדפו כולם כלא היו מה איתם?

אז אי אפשר אותו דבר.

ואפילו לא קרוב.

אפשר לחיות.

להבין שהמטרה היחידה שאני כן לוקחת על עצמי זה לשמור על החיים של הילדים שלי ושלי.

ושכל כל כל כל השאר אני רגע שמה בפרספקטיבה שונה.

אני כן אנסה, כן אנסה מה שאוכל, אבל לא לא לא אהיה עם ביקורת עצמית!

אני רק ארים לעצמי ולא אוריד!

כי אני א-ל-ו-פ-ה!

את אלופה!!!

וגיבורה כ"כ כ"כ כ"כ

ומה שתצליחי מעבר וואו! ענקית!

ומה שלא תצליחי - יש לכך סיבה! הכי טובה שיש! ואפילו מאה סיבות.

אז לאהוב את עצמך גם ככה.

לקבל כוחות

לקבל אוויר

להביט פנימה לחלק אלו-ק ממעל ממש שבתוכך

ולזרוח, מבפנים

כי כמה כמה שאת אהובה טובה יקרה ראויה ומספיקה!!! ❤👑

ואי תודה!!לפניו ברננה!

באת לגמרי בזמן

גם הראשון וגם השני


ואם אני עם תינוק חולה אז זה שהייתה פה ארוחת צהריים חמה וסדר באמצע היום (שכבר אין לו זכר) אני פשוט עברתי את המכסה במעל ל100% ועכשיו רק לנוח..

מדהימה!נגמרו לי השמותאחרונה

רפואה שלמה למתוק במהרה ב"ה 🙏

ובטח שעברה המכסה של ה100%

ואפילו בהצטיינות יתרה!

אפילו רק תינוק

ועוד חולה

ועוד מלחמה

וארוחת צהריים חמה

וסדר באמצע היום

אלופת עולם 👑

תנוחי עם כתר על הראש, ובלי טיפת אשמה ❤️

זה יפה ונכון,רק רגע קט
אבל מה אני עושה אם אין לי ילדים לשמור על החיים שלהם?
שומרת על החיים שלךנגמרו לי השמות

זה גם מספיק והותר ❤

משחק קופסא לגיל 5-6חנוקה

שבת 4 תוכל להשתלב

עדיף בלי מליון חלקים כדי שישרוד כאן קצת...

 

משחקי קלפים גם טוב?יעל מהדרום
כן מצויןחנוקה

יש לנו בנתיים משחקי הרכבה יותר ודמיון

מרגישה שצריכים משהו מעבר..

חתחתול, טאקי, שוקו בננהיעל מהדרום
הילדים שלי אהבו השועל החמקמקהשם שלי

אפשר משחק זיכרון

משחקים של דגמים

משחק מעולהבעלי במילואים
אבל עם מלא חלקים חיוניים
מר זאבייעל מהדרום
דאבל זה טובמתואמת

כי גם אם אובדים חלק מהקלפים אפשר עדיין לשחק בו. ובת הארבע שלי נהנית לשחק בו, גם אם לא ממש לפי הכללים.

אפשר גם משחק כלשהו של סולמות וחבלים (יש גם כאלה בחנויות של השקל לפעמים) - יש רק לוח משחק, חיילים וקובייה. וזה משחק מבוסס על מזל, אז לא צריך רמת משכל מיוחדת... אבל כן צריך לדעת לספור עד שש.

^^ אפשר גם את הגרסה עם החיות, יותר מתאימה לילדיםהשקט הזה
מרוץ הגבינהעוד מעט פסח
נסיך ונסיכה, יוסף המעופףnik
הכבאים באים משחק שיתופי מעולה...אמא לאוצר❤

פקאלך

מי תופס מצווה

מיץ ענבים


זה משחקים חרדים.. מצוינים לגילאים שכתבת

אצלינו ממש אוהבים

תפוס ת'דרקוןאמאשוני

מירוץ הגבינה

לוטי קרוטי

משחק הקופים

ערימת ליצנים

פאזלים

בצק

המבוך הקסוםרק טוב!

הוראות פשוטות. בלי שום צורך בקריאה. 

 

סט- משחק חשיבה. בהתחלה לוקח זמן עד שמצליחים. אבל ילדים יכולים להיות מעולים בזה הרבה יותר ממבוגרים אם הם משחקים בזה הרבה. 

 

דמקה

 

נחשים וסולמות

 

טאקי

 

פאזלים

 

 

פאזליםמאוהבת בילדיאחרונה

מנקלה

אולי יעניין אותך