אז בגלל שיש לנו באמת קשר טוב ועמוק, הרגשתי בנוח להגיד לה - וואי, החצאית הזו עושה לך בטן..
עם חברה פחות טובה לא הייתי מעזה לומר.
זה כמו שאמא שלי מעירה לי על כל מיני דברים - וואי, את חייבת לחפוף את השיער היום, הוא שומני מדי. ואם למשל חברה לא-מאוד-קרובה הייתה אומרת לי את זה, זה היה קצת מבאס.
זה בא ממקום אכפתי. אכפת לי שחברה שלי תיראה טוב ולא תלבש בגדים משמינים. לאמא שלי אכפת שהבת שלה תיראה טוב.
ולכן אני גם שמחה לקבל כזו ביקורת, וגם נותנת אותה ממקום מאוד חיובי ולא מבקר או רע.
שוב, תלוי מאוד בטיב הקשר!
אבל אני חושבת שזה על דברים ברי תיקון.
לא הייתי אומרת לחברה אף פעם - יש לך אף מכוער. גם אם יש לה אף מאוד מכוער.
אם היא הייתה רוצה שנדבר על האף שלה היא הייתה יכולה להעלות את זה ואז בשמחה הייתי מגיבה ואומרת וכ'ו.
אבל בחיים לא הייתי מציעה לה - אולי תלכי לניתוח לתיקון האף?
אלא אם כן היא הייתה שואלת את דעתי או מתלוננת על האף.