אני יודעת שההתנהגות שלי לא גורמת לאנשים להתקרב אבל אין לי מה לעשות נגד זה.
אמרתי שאני צריכה שיקחו עליי אחריות אבל זרקו את זה אליי בחזרה
היא התקשרה להגיד לי שהיא על זה.
ושהיה לה חשוב לדבר איתי לפני שבת כדי שתהיה לי שבת שקטה, כדי שאני אדע שהיא איתי, שאנחנו ביחד בזה
וכשהיא אמרה את זה נשמתי כבד
היא כל-כך מקסימה
כדורים. אני שונאת ללכת אליו. אני שונאת את השאלות של האם יש שיפור, כי נניח שיש שיפור,
למה לעזאזל שהשיפור יהיה קשור לכדורים
הדיכאון שלי נופל וקם, הולך וחוזר ונחבט, נמצא ונעלם. אז למה נראה לך שהוא נעלם כי הכדורים
(פעם אחרונה שהייתי אצלו, מרחתי אודם חזק שניה לפני שנכנסתי. ואז הוא אמר שאני נראית בסדר אז אני יכולה להמשיך בלי כדורים. וזה היה אז כשזה, והיא היתה בטוחה שצריך כדורים, היא הופתעה שהוא אמר שלא.
אבל אני נראית בסדר.
בטח שאני נראית בסדר, אני אלופה בלהציג, בלהתאפר
בלשכוח כמה רע היה ברגע שטיפה פחות רע)
בכלל נראה לי שהיא מתכוונת שהכדורים יעזרו לי להחליט מה קורה איתי בראשון לספטמבר, אבל עד שהכדורים כאילו ישפיעו יעבור הראשון לספטמבר
כבד לי לחשוב על הכל. ולא נעים לי שחושבים בשבילי כי בסוף אני מטילה וטו על הכל אז מה זה עוזר שחשבו בשבילי