השאלה אם היה לך מתישהוא חשק אליו? בתחילת הנישואים למשל?

או זה משהו עכשווי שנכנסתם לשגרה?

היו יחסים גרועים עד עכשיו משקעים כי זה גם מוסיף לאווירה.

תתני א ולי עוד מידע שהחברה המקסימים פה יוכלו לענות

לימוד עמוק, ארוך, מקיף, לפעמים לימוד של חיים!

יש כ"כ כ"כ הרבה כיוונים שאפשר להתחיל ולענות לך על זה, אבל בשביל זה צריך להכיר *אותך*

מי את ומה את

ואת הקשר שלכם למן ההתחלה

ולומר פנים אל פנים כל כך הרבה דברים...

רק אומר בקצרה שבהחלט גם לאישה שחשה כמוך בדיוק - יכול להיות עתיד מיני מאוד מאוד משמח, מספק, רחב, עמוק, מהנה, מענג וטוב שלם.

זה כמובן לא יבוא מהשמים לבד...

צריך כמובן לעבור תהליך, אבל זה בהחלט בהחלט אפשרי.

כמו שכתבת - יש את מרכז יה"ל שהם כתובת מצוינת להתחלה,

יש את אפרת צור ואת הקורסים האינטרנטים שלה שמעולים + מפגשים אישיים איתה,

יש את שירי לופוביץ ואת הקורסים האינטרנטיים גם שלה + מפגשים אישיים איתה,

יש יועצות מיניות, מטפלות מיניות,

יש לימוד אישי בנושא ממגוון ספרים/קורסים/סדנאות

ויש עוד בערך מיליון דברים...

הדבר הכי חשוב שאת צריכה שלב ראשון לעשות הוא

לגלות את ***הרצון*** שלך.

לפני החשק,

לפני התפקודים,

לפני היחסים

לפני הכל

לברר את *הרצון* *שלך*

למצוא אותו

להבין אותו

איך הוא עובד

לברר אותו

לזקק אותו

ללמוד אותו

לאפשר לו להגיע

(גם זה לימוד בפני עצמו)

ברגע שתגלי אותו ותלמדי אותו - הדרך הלאה כבר סלולה לגמרי.

איך מוצאים אותו?

שוב - דרך, תהליך, לימוד

אבל שוב אומר באופן כוללני -

א. את צריכה להרגיש שיש לך יכולת *בחירה*

שאם תרצי לקיים יחסים - תוכלי לקיים

ואם לא תרצי - לא תקיימי!

ז"א שאת צריכה להיות עצמאית,

עם תחושה פנימית שאת שולטת בגוף שלך ובכל הכרוך בכך

להרגיש שאת לא בתפקיד שמרצה אף אחד

שאת לא בתפקיד שעושה שירות למישהו אחר

להרגיש שאת בשביל עצמך ובשביל ההנאה *שלך*

ללמוד את הגוף שלך (או בעצמך, עו עם בן הזוג, או בעוד דרכים שאין כאן המקום לפרט)

ללמוד את מנגנון החשק הנשי

ללמוד את מנגנון החשק הגברי

ללמוד לתווך את הרגשות לבן הזוג

ללמוד על האורגזמה הנשית

ללמוד על חסמי החשק

ללמוד על חבלני החשק

ללמוד מה זו בכלל מיניות?

להתפתח בפן האישי

להתפתח בפן הזוגי

להרגיש חיות (בשורוק) בכללי בחיים

להרגיש שאת יכולה להיות נוכחת ברגע. נוכחות נורא נורא משמעותית וקריטית למיניות טובה ובריאה

ללמוד את ההלכה ואת הצורה שהיהדות מתייחסת למיניות בין איש לאישתו (כקודש הקודשים ממש!)

ללמוד ולהרגיע ספקות הלכתיים אם יש

ללמוש את התרבות והתפיסות החינוכיות והתרבותיות עליהן גדלת ואולי בלי להיות מודעת הן משפיעות עלייך עד היום

ללמוד את הגוף שלך

ללמוד איך להעמיק ביחסים

ללמוד איך לגוון ביחסים

ללמוד את עצמך מילדות, דרך קבלת הוסת, דרך המודל ההורי, דרך החינוך, דרך האמונות והתפיסות, ודרך עוד הרבה דברים

ללמוד איך לחוות הצלחות

ללמוד איפה יש נקודות מעבר,

נקודות "יציאה",

ואיך לצאת מהן ולחזור

ללמוד מה מעכב

ללמוד מה מוסיף

בקיצור זו ממש דרך! ולימוד שלם.

מציעה לך בחום להמשיך להיות אמיצה וחכה ולטפל בכך, עצם זה שכתבת את ההודעה הזו זה כבר חצי מהדרך.

את יכולה לפנות לכל אחד ממה שרשמתי למעלה וזה כבר פתח נפלא.

אם יש לך עוד שאלות/בירורים את יכולה לכתוב לי בפרטי בשמחה

בהצלחה רבה רבה!

1. עם בעלך? או לבד?

2. כתבת: "כל העסק לא הגייני ונורא לא מושך מבחינתי".. האם יש לך ג'רמופוביה? (פחד מחיידקים). אם כן, האם זה מתבטא אצלך בחיים בעוד תחומים?

קודם כל חשוב שתהיה משיכה פיזית. זה כן. אבל תדעי שאפשר להגיע לשיא גם בלי רגש כלפיי הבן אדם. זה בדיוק כמו שתעשי עם עצמך לבד.. השאלה אם את מספיק מאומנת לכך. בהתחלה זה יכול להיות קשה אבל כשמבינים את הקטע זה דיי קל.

בעלך צריך להיות מודע שקשה לך, והוא חייב לעזור לך קודם כל. וזה אומר לגעת בך ולגרום לך להגיע לסיפוק לפני שבכלל קיימתם יחסים. יכול להיות שהוא לא מודע לזה כי גם הוא גדל במקום שהכל אסור?

וכן, גם אני מאשימה את החברה הסגורה בהרבה בעיות בחיים, אני לא רוצה אפילו לפתוח את זה פה אחרת יקפצו עליי פה.. אבל כן את בהחלט צודקת בהרגשה שלך. וצריך לשים לזה סוף. אפילו לראות פורנו בשביל להחזיר לעצמך את הדבר הטבעי שהיה אמור להיות בך ונלקח ממך ללא בחירה חופשית. צר לי, זה נשמע רע אבל זו האמת.

ברור לי שכוונתך לטוב ורק להאיר עוד זווית שאולי יכולה להיות,

אבל במקרה הזה הייתי חייבת לכתוב שהתיאור של הפותחת יכול להיות תיאור של נשים רבות רבות (גם כאלה שלא היית מאמינה עליהן) והן ממש לא א-מיניות, אלא שהמיניות שלהן צריכה לימוד והכרה והתנסות וכלים והתבוננות ועוד הרבה דברים, שאם הם יקרו אותה אישה יכולה להיות ממשך ההיפך מא-מינית.

היה חשוב לי לכתוב גם כי אמירה כזו יכולה חלילה להחליש לפעמים ולגרום לה לחשוב שאולי היא באמת כזו.

לא שוללת שיש נשים וגברים כאלה, כמובן שיש.

אבל זה מצבי קיצון שעד שמגיעים למסקנה הזו יש הרבה הרבה (ועוד הרבה) מה לעבור בדרך וללמוד, ולרוב מגלים את ההיפך מזה...

ולך ציפקה יקרה חשוב לי להעביר את הטון האוהב שהדברים נכתבו, ממש לא חלילה נגדך אישית, רק היה חשוב לי להבהיר זאת עבור הפותחת :לב:

הבעיה שלא מלמדים גברים שלא יודעים כלום על אישה את זה. רק מדברים על הנפשי - תדבר איתה, תצחיק אותה, תלטף אותה, תפייס אותה....

האשה עצמה יכולה ללמד את בעלה

איך אפשר לכעוס עלינו שאנחנו לא יודעים ולא לימדו אותנו, אם הנשים שלנו בעצמן לא יודעות?

ולא, זה לא תפקיד האישה ללמד

להפך, אישה שלא יודעת, בעלה צריך ללמד אותה ולהראות לה. אבל מסכימה שגם את האישה צריך ללמד.

(מתייחס למשפט "להפך, אישה שלא יודעת, בעלה צריך ללמד אותה").

אלא שגם אותה צריך ללמד. אבל אם קרה והיא לא יודעת אז שבעלה ילמד אותה. 

אם המצב היה הפוך, אני חושבת שהאישה מטבעה הייתה מתביישת לבקש מהבעל לעשות לה ככה ולעשות לה ככה. בטח לא בתחילת הנישואים ובטח לא אם היא באה מחברה סגורה שלא מדברים על דברים כאלו.

אתה מתכוון לאישה החסודה והתמימה שמתביישת בכלל לדבר על עניינים כאלה? זאת שגם לא יודעת מה זה גבר ובקושי את עצמה היא מכירה?

יענו 2 אהבלים התחתנו ולא יודעים כלום..

ברור שבהדרכות חתן וכלה צריכים לדבר על זה בפרטי פרטים, ולומר את כל זה מבלי להראות להם בדיוק איך הדברים נעשים, אני לא בטוחה שתאורתית בדיבורים הם יכולים להבין משהו. אבל שיהיה.

אגב, זה אחלה סטארטאפ. לא חשבתי עליו.

הבעל או האישה יקליטו את הקול של עצמם וכשהבעל במילואים בתוספת גאג'ט מהחנות זה כאילו שהוא ממש בבית.

אני יוצא עם זה החוצה. שקל לא תראי/ה ממני!

פתחתי על זה שרשור נרחב לפי כמה שבועות.

מי אמר שככל שהבינה המלאכותית תתפתח נצטרך משהו בכלל?

אלגוריתמים משוכללים יכולים להחליט בשבילנו מה נכון ומה לא נכון.

בסוף בני אדם ישארו מיותרים.

אה בעצם התכוונת לאין יותר התנגדויות

רק זבנג וגמרנו?

או שיש עוד נדבכים בתשוקה ועונג שאפשר לגלות אחד עם השניה וככה להגביר את האש?

(לא יודע מה יש לי מהרמבם היום. הבאתי אותו כמה פעמים כבר היום).

הלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ט'.

אשתו של אדם מותרת היא לו לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה [ובא עליה כדרכה ושלא כדרכה] ובלבד שלא יוציא שכבת זרע לבטלה ואף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך ושיקדש עצמו בשעת תשמיש כמו שביארנו בהלכות דעות ולא יסיר מדרך העולם ומנהגו שאין דבר זה אלא כדי לפרות ולרבות.

ותודה לך ולכולם על הפירגון המדהים :פרח:

יש דעות לפיהן שמחת האשה (ועינוגה) חשובה יותר במקרה הזה.

גם מי שלא קיים יחסים מעולם, מרגיש בחסרונם ורוצה בהם.

א. כתבו בכותרת "לנשים בלבד".

ב. לחצו על "שלח".

לעניות דעתי כדאי להוסיף עוד נקודה:

כנראה יש השפעה לתזונה על רמת התאווה והתשוקה. 

מה שלי ידוע על קצה המזלג שירק בשם סלרי מגדיל את התאווה. כמו כן שום מגדיל את האהבה. ראו ציטוט בנספח. ניתן לאפות אותו בתנור ואז יוצא ממנו הריח. מן הסתם ישנם מאכלים טבעיים נוספים שתורמים לענין. 

ניתן לשער שלפחות חלק מהמאכלים המעובדים התעשיתיים מנמיכים את רמת התשוקה. 

נספח:

לגבי שום נכתב בגמרא בבא קמא דף פב:  תנו רבנן, חמשה דברים נאמרו בשום: משביע, ומשחין, ומצהיל פנים, ומרבה הזרע, והורג כנים שבבני מעיים; ויש אומרים מכניס אהבה ומוציא את הקנאה; 

וביאר רש"י: משחין: מחמם את הגוף. מכניס אהבה: מתוך שמשמח את הלב.  

אבל הייתי באותו מקום שלך!!

קניתי את הערכת שיעורים של ליאורה בוקסנבוים והיא הצילה אותנו!!!

https://yahalom.ravpage.co.il/hashaka

אל תרגישי בודדה במערכה כי יש עוד הרבה מאוד כמוך וחבל לחיות ככה.

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.

בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"

חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌