עדיין אנחנו לא מוכנים מצב שבית המקדש יעזור לנו.

כמו שאמרו חז"ל שיצא בת קול לנבוזראדן ואמרה לו "בית חרוב החרבת, קמח טחון טחנת, עם הרוג הרגת", המטרה היא לא הבית כשלעצמו, אלא מה שהוא גורם לנו ולעולם כולו. ברגע שעמ"י וכל העולם לא במדרגה אנחנו לאנשיג הרבה מבית המקדש.

הזוהר הקודש מדייק "ושכנתי בתוכם" - בתוכו של כל אחד ואחד. זה לא דרוש חסידי בעלמא. זאת מציאות.

עם ישראל לא יודע מה זה שבת, רוב עם ישראל נמצא בחו"ל.

בית המקדש השלישי צריך שהוא לא יהיה כמו בית המקדש הראשון והשני אלא משהו אחר. משהו שיוביל לגאולה האחרונה והציחית שכל הגויים יבואו להתפלל במקדש. האנושות כולה תתמלא מנוכחותו (כמו שמעידות הנבואות המדברות על בית שלישי). כיום זה לא מצב לצערנו הרב ויש עוד מה ללמוד את החוסר ולנסות כמה שיותר לחוש אותו. 

זה ממש בקטנה אבל נראה לי שממש לא לעניין לדבר על בית מקדש באופן מעשי ממש כיום.

דבריך הם שפתיים ישק, באמת.

והם אומרים לי שצריך להשקיע אכן המון בהכנה לכך.

אבל נניח ואכן הגיעה ההזדמנות, וטרם  זכינו להכין אותנו ואת העם.

אתה אומר ח"ו שנדחה את קיום מצוות התורה בשל כך?

אם אני מוצא יהודי שחי כמו גוי לגמרי, בלי שום תודעה יהודית, ומוכן לשמו שבת אחת, לא תגיד לו לשמור, "כי הוא לא מוכן"?

מצוות בניית הבית היא מצווה גמורה מדאורייתא, ככל התרי"ג.

מתוקף איזו סמכות ניתן לדחות את קיומה?

המצווה חלה על כללות עמ"י, ואם כללות עמ"י לא מבין רוצה בכלל למה לקיים אותה אין לי מושג איך אפשר לקיים אותה.

ואני חושב שלא סתם אי אפשר לבנות היום את בית המקדש. מתי שנוכל לבנות אותו זה יהיה כבר שעמ"י יהיה מוכן.

האחת הפרטקית - ואיתה אני לא מתווכח...

השניה העקרונית - זה שהמצווה היא על כללות עמ"י לא פוטר כשחלקו, גם אם הגדול, תינוק שנשבה,

ועדיין קיים החיוב על מי שכן מבין.

היה רק פעמיים בהיסטוריה שבנו בית מקדש.

בבית ראשון חיכו עם זה הרבה מאוד זמן, וזה מחקר בפני עצמו למה חיכו עם זה כ"כ הרבה.

בבית שני ידוע שזה היה בית ממש לא אידיאלי. ממש לא כמו שהבית השלישי מתואר בנביאים.

לגבי בית ראשון - איזה טיימינג מושלם - הנה רמב"ן מפרשת השבוע:

"... מלבד המנין היה עונש על העם מתחלת דבר כדכתיב (כד א) ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם וכתב שם רש"י לא ידעתי על מה ואני אומר בדרך סברא שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו כענין שנאמר (דברים יב ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך שנאמר (ש"ב ז א-ב) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה והנה דוד מנעו השם יתברך מפני שאמר (דברי הימים א כב ח) כי דמים רבים שפכת ארצה לפני ונתאחר עוד הבנין עד מלוך שלמה ואלו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול או גם בימי דוד כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים אבל כאשר העם לא השגיחו ודוד הוא המשגיח והמתעורר והוא אשר הכין הכל היה הוא הבונה והוא איש משפט ומחזיק במדת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים ועל כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל... "(רמב"ן במדבר ט"ז כ"א)

לגבי בית שני - לא הבנתי מה הטיעון - כן אידיאלי או לא אידיאלי, קיימו את המצווה, ואני מקווה שאין כוונתך שעזרא טעה...

אגב, אם כבר מדברים על זה - ה"עוילם" בבנין בית שני היה אוסף של ממזרים, אסופיים, ובועלי נכריות.... אם הם היו רואייים - אנחנו גם ראויים...

עיקר מה שעומד מאחורי דברי ומה שאני חושב כעת הוא שהסיבות הטכניות כיום הם לא 'במקרה' - בגלל שאנחנו לא מוכנים אז סביר להניח שאין לנו את האפשרות. כל עוד אלו המקורות. תודה.

א' עניתי לך, עם הטכני אני לא מתווכח, שאלו פה מה יהיה אם כן יתאפשר, ומה אתה עונה? שיש לך סימן מהזמן שלא התאפשר?

לגבי המקור, נו נו, הרמב"ן כנראה לא מספיק בקו שלך אני מבין?

ואגב, לעיקר העניין לא ענית, מהיכן הכח להפקיע מצווה מהתורה. אני זה שממתין למקור...

באמת שכנעת אותי (עם זה כל אוסף המקורות, אני חושב שברור שהדיון יכול להתפרס מעבר לפורום בערוץ 7).

שכוייח!

היה נראה לי שכן...

(נ.ב. לא הבנתי, זה כן מספיק או לא מספיק בשביל להתפרסם עוד? ואיפה?)

אבל מבחינת המקורות ובשביל מחקר מעמיק זה עדיין לא גורם לי להכריע אבל זה כן גם לי לפתוח את הראש בנושא.

יש באמת הרבה מקורות שניתן ללמוד מהם. בדור האחרון עשו על זה הרבה עבודה מקיפה (משפחת אריאל לדורותיה, ועוד.)

לא דיברתי כלל על הרב, אלא על משפחת אריאל, שכמות החומר שהיא הנפיקה בנושא, מה לעשות, היא פי כמה ממה שהיה לפניה במאתיים שנים אלו, והוא גם הרבה יותר נגיש לקורא והלומד בן זמנינו..

ואני האחרון שישכח מהרצ"ה קאלישער, ומהר"ש מוהליבר, ואפי' מהפחות מפורסמים - כגון הרב אלקלעי. וכו'.

יהושע בן נון, כלב בן יפונה, אלעזר בן אהרן הכהן, פנחס בן אלעזר ושמואל הנביא, בטלו מצות עשה?

תעבור על התגובות, באמת סורי, אבל אין לי כח לכתוב שוב.

נסה יותר את יוליאנוס הכופר!
הוא כבר קיבל פיצוץ אדיר של גאז מרתפים מתוך ההר...

והעיקר הוא שיש מספיק סימנים די הצורך להימנע ולהיות בגדר שב ואל תעשה.
ספק אם בכלל היהודים תמכו ברעיון המסתבר בהרבה של יוליאנוס לבנות את בית המקדש.

שנפסקה שנוהגת בכל זמן?

באמת אני לא מבין איך בסוגיה זו פתאום שומעים סברות שבימים וסוגיות כתיקונן אין מקומם בבית המדרש האורתודוכסי.

אם יש יהודי אחד שאתה ממש יכול להיות בטוח שהוא מה שהתורה קבעה שזה "כהן", ושמתקבל על הדעת למנות אותו לכהן גדול, אז מגיע לך פרס ישראל, פרס וולף ופרס טיורינג [או שאתה ממש מעוניין לבצע את זה לפי DNA מיטוכונדריאלי, אבל אני בספק רב שזה יהיה הבית שאליו ישאו את עיניהם רוב מניין ובניין היהודים {או שיישאו עיניהם אבל עם מין איזה אי אמון חשדני עמוק בבטן, כאילו יש חשש ששבתאי צבי בנה את זה, או מינימום הורדוס}, ואתה צריך לשאול את עצמך איפה השכר ואיפה ההפסד].
אבל באמת, אני חושב שזה מגוחך אפילו לצייר בראש - המוגבל והלא מסודר שלנו, אנשי הקטנות הנמוכים מאוד - תמונה של העולם הנוכחי ובו רכב מפרקי עצום מסניף ירושלים של חברת "מנופי בן ישי", מרים את אותו "גג בית המקדש" האגדי והמדרשי כשמלמטה צועק יוסי (כן, חיים, אני יודע שלא מקובל עליך שהוא יעשה את הפרוייקט...) לאבנר שמחזיק את הקונטרול "עוד! עוד! יש לך עוד!" וכמובן חמש ניידות של תחנת מרחב דוד חוסמות מרחוק את רחוב ממילא.
שמע, חבר יקר, אתה אולי לא מבין או לא מקבל את ה"סברות" אבל זה לא אומר שסברא לא קיימת כאן. אני טוען שקיימת גם קיימת. אומד וסברא זה שבית מקדש לא יהיה עוד בטונאדה ירושלמית "תיירותית" בסגנון איצטדיון טדי או גשר המיתרים - להבדיל בין הטמאים והטהור, בין קודש לחול ובין אור לחושך - אלא משהו שלך תדע, אם לא תולעת שמיר (אבל על באמת, לא ישראבלוף שאותו כמובן תספק "בייבוא מיוחד מקונגו" מחלקת חיות הפלא בקונצרן כיהון וניבוי בע"מ, או נניח אגף "דביר" במע"צ) אז מינימום שיהיה אפיית לחם פנים בסגנון בית גרמו אבל ביראה ואהבה (לא כזו שגונתה במשנה), ובקיצור תראה לי משהו, משהו מכל זה, אפס קצהו של זה, אני עוד לא רואה כאן כלום.

איך כל הגיגיך הנפלאים בכחם לעקור מצווה מהתורה, כפשוטה.

ובאיבה עוד מצוות הייתה משתמש בשיקולים אלו?

כי אני מכיר אותם אך ורק מהרפורמים, ובמקרה הטוב- מנטורי קרתא.

ובניגוד לכל מיני כאלו שמוצאים לעצמם כל מיני היתרים בגלל פיקוח נפש דחוק, ה"קולא" הזו וה"חשש" שלי הלוא הם כתובים בדם של הרבה מאוד יהודים על ספר דברי הימים (המחמירים יטענו לאיזה עשרה עד עשרים מיליון, אתה יודע, ממרד בר-כוכבא ועד לצלבנים, לגירוש ספרד, לפוגרומים, לפרעות, לשואה ולמלחמות התקומה של ישראל).
שנית ולשאלתך הכללית על מצוות, האמת, קשה לי ממש לחשוב על עוד דברים כל כך חמורים, איומים ונוראיים, שנימת הזילזול בהם כאן עגומה ומיתממת באופן מבחיל.

לא התייחסת כלל לזה קודם, לעניין הפיקו"נ, אלא רק לצורה בה זה יהיה, וע"ז היו מכוונים דברי, לגבי הפיקו"נ אכן אין לי תשובה ברורה כעת.

לחלק השני, רק אשאל שאלה, למדת את הכוזרי על "שורש האמונה שהוא שורש המרי"? אם כן -אתה מבין היטב למה אני מזלזל בשיקולים אלו, זה ממש לא בהיתממות אלא קריאת תיגר על מי שחושב שהוא יעשה לקב"ה את השיקולים. אם ה' ציווה - תקיים, ובהדי כבשי וכו'. מלבד שאת כל הדברים "האיומים והחמורים" תיארת בליצנות גמורה שגוררת באופן טבעי תגובה מהסוג שקיבלת, וזה היה עדין...

"וחי בהם ולא שימות בהם" חזק לאין שיעור מ"בהדי כבשי דרחמנא", ההיפך הוא הנכון מבחינתי, אני לא דן איתך ולאו עם כל כמינך על עניינים כאלו שנראים ונשמעים לי עצומים ורחוקים מכולנו לעסוק בהם, יש את חכמינו שקבעו בתבונה אין קץ את המדרג, אני לא מתיימר להיות הפוסק בענייני המדרג אבל חונכתי שנים על שנים לגביו, מבחינתי אתה בא אליי מאיזה בית מדרש הזוי שבו שכחו את כל החומר.
שלא לדבר על תנורו של עכנאי ו"נצחוני בניי" שמבחינתי מוכיח לגמרי את הנקודה, אבל זכותך להחזיק בדיעותיך בלי שינסו להוציא ממך בכוח הודאה בשגיאות.

כתבתי לך בפירוש שלגבי הפיקו"נ אין לי תשובה!!

אז למה להגחיך את עצמך?

"אני סתם ממציא" או שאתה סתם רמאי?

תתבייש.

זה מה שיש לי לומר.

ולעניין שאר השיקולים שלך עניתי מה שעניתי, אם אתה בבורתך חושב שמצוות הבניין בטילה כי הבנאי יהיה יורם ולא יהויעדיהו, אתה קוקו, ואל תמציא לי שמישהו קבע את המדרג הזה חוץ ממך.

עונים לך יופי לעניין, ואתה מתבכיין.
היה ברור לי שאין שום ענייניות בדיון ההזוי הזה.

למה אחרי שאמרתי לך שאין לי תשובה על הפיקו"נ,

ועניתי מה שעניתי על השאר (דימויי הבניה וכו')

חזרת ואמרת שאני ממציא ויש "וחי בהם"?

למה?

חשבת שתוכל להטעות מי שיקרא כאן כאילו אני טענתי שטות?

אז לא אתן לך לעשות את זה, צר לי.

אם תרצה להתנצל אני כאן.

(ועצוב שדיון תיאורטי על ביהמ"ק הוא כ"כ "הזוי" בעיניך, וברור לך שאין בו ענייניות...)

עריכה:

בררר.. פתאום שמתי לב לשם של הניק שלך, מסכן מה עשה לך...

חפש תשובות במה שכבר עניתי.
אתה יכול להעביר לי בביט ובפייבוקס.

@מי האיש? הח"ח!. אני עודני ממתין.

ושלמרות שהתשובה ברורה כשמש בכל זאת לא מצאת.
חבל מאוד, אבל אין לי בעיה להפנות אותך לביטוי המדוייק שבו עשיתי שימוש דהיינו "[ו]מבחינתי", לאמור שאף אחד כאן לא מנסה "להטעות" לגביך כפי שהאשמת, בין אם יש כאלו שכן יחשבו שטענת "שטות" כפי שהגדרת זאת, או שלא יהיו כאלו.
כל פרשנות אחרת לחילופי הדברים היא על אחריותך בלבד.
אגב, אעדיף שתתרום את מאה הדולר לצדקה, אבל זה בסדר גם אם תרשום את זה לפקודת "מורא מקדש".
לא שיש לי איזו שייכות אליהם או שבכלל חשוב לי סדר היום שלהם, אבל איכשהוא ברמה הפרקטית זה עדיין מתכנס.
לגבי שם המשתמש - תהיה בטוח שאתה לא הראשון שמאוד לא נוח לו להתעמת עם כינוי כזה, ויש הרבה שמאמינים שהם היו אמורים לנכס אותו לעצמם, ושהשימוש בו מחייב לפעול רק באופן שהם מוצאים לנכון כי בטוח רבי ישראל היה חושב א' או ב', ככה שאני כבר רגיל לא לספור כאלו היעלבויות מטעם יודעי נסתרות...

אז אומר לך בשיא הכנות.

עברתי 3 פעמים על המו"מ בינינו, לחפש, אולי פספסתי, אולי טעיתי.

ולא, לא מצאתי.

לא יודע על אחריות מי, אבל המו"מ לפי מה שאני רואה על המסך הוא התחלה משלל טענות שלך על אופי העניין, שום מילה על פיקו"נ, המשך בתגובה שלי שזה לא סברות אותודוקסיות, תגובה שלך שיש פיקו"נ, תגובה שלי שעל זה אכן אין לי תשובה, אבל דיברתי על השיקולים של האופי וכו', השמצה שלך שאני לא מתחשב בוחי בהם וכו' והתעקשות שלך על זה גן אחרי פעמיים שציינתי את העובדה הזו.

טעיתי?

אשמח אם תגיד לי איפה, מה פספסתי.

לגבי השם, תמשיך להיות ציני, אבל אני חושב שיש הודאת בעל דין שלו, שצריך להתנהל בהוגנות ולא להוציא ש"ר, אז זה לא ש"נח לי לחשוב" מה הייתה דעתו. לא נראה לי הגיוני שמי שמרים על נס את המילים האלו, יעבור בבוטות כ"כ על לאווין וארורין וכו' בשאט נפש. זה ממש לא גורם לי לאי נוחות, אלא לתימה נוראה על גודל דברי חז"ל עושה מעשה זמרי וכו' ומה חזיר פושט טלפיו וכו'.

ושוב - אם אתה רואה את עצמך אדם הגון- אני רוצה שתגיד לי מה לא נכון בסדר הדברים כפי שכתבתי.

כי בנתיים אני באמת ובתמים סבור שהתנהגת כלפי שלא בהוגנות, והוצאת עלי ש"ר (במזיד, ככל הנראה.) ומה אעשה ואני מקפיד על כך, אם לא תתנצל ותעשה תשובה, תאלץ להשאר עם זה, ואני סמוך ובטוח שלבך יודע אם לעקל אם לעקלקלות.

מצא מין את מינו

יש רק העמדה ונקודה למחשבה, וכשנדרשתי לשורה תחתונה "למעיישה" העליתי עניינים קשים בהרבה מזה, פיקוח נפש ועוד עניינים חמורים מבחינתי באופן בלתי פתיר.
אבל רק שוב לעניין הזה, כבר בית המקדש השני בימי שיבת ציון הוגדר בפי רואיו (כנראה שזכרו את מקדש שלמה הנפלא בהשוואה אליו) כ"יום קטנות", אז שוב לקבל את המקדש השלישי בחום הנמס הירושלמי ליד הסמטאות של שייח' ג'ראח והשלטים הכחולים החלודים של עיריית ירושלים זה פשוט לא בהבנה שלי, מה לעשות.

שאם היית אתה ליד עזרא, כנראה היית ממליץ לו שלא לבנות.. כי הרי "יום קטנות"...

כמה גדולים מעשי אלקינו, שלא שם אותך במשבצת ההיא.

ובע"ה גם לא ישים אותך במשבצת המעותדת כשנבנה במהרה את הבית השלישי, אשר גדול יהיה כבודו מן הראשון ומן השני, לכם ולא לו...

כן ישים, לא ישים.
מעניין שזה בא ממי שלא מעיז להתערב בכבשי דרחמנא.

לא מתערב בכבשי דרחמנא, להתפלל תמיד מותר..

כל המתפלל על חברו וכו' וגו', אבל באמת עצוב לי לראות את כל זה.

עדיין ממתין לקישור שלך למעלה, אחרי השקר הנבזי והמניפולטיבי שלך, ודלתי תשובה לא ננעלו.

ודאי לא היתה שום טענה כזו שאתה מגדיר באופן סנטימנטלי ושגוי.
משאיר לקורא לשפוט.

היה לי חשק לומר שאני מניח לה' לשפוט, על ההוצאת שם רע שלך עלי וכו'.

אבל חוששני ממוסר דינו לשמים.

אז אסתפק רק במסירת מודעא, שלע"ע אני מקפיד עליך, ומציאותינו בעולם מכוונת מלמעלה, והכל עין רואה וכו', יש דין ויש דיין.

אדם שאומר שהוא מקפיד על אדם אחר, משמיים יקפידו עליו לא משנה עד כמה האדם השני טעה. מידה כנגד מידה. לפני שיתחשבנו אתו יפתחו אצלך עד כמה אתה צדיק שאתה מקפיד על אחרים. תאמין לי לא שווה לך.

צודק.

אני מוחל.

רק מה, הוא צריך לדעת שעליו לעשות תשובה ל*לבקש* את המחילה.

ואל"כ עדיין יש את הב"א למקום.

העקר אתה תנצל, ואם יש לך אהבת ישראל חזקה מאוד תתפלל עליו שיזכה לשוב. מבחינת תמחול בלב שלב.

עזרת לי מאוד בלסדר מחשבות בעניין השאלה הזו. יישר כח!

ועל חורבות הניסיון הנואל בידי אדם - שחכמים הזהירו את רבי עקיבא שיעלו עשבים בלחייו ואין בן דוד בא - הוקמה איליה קפיטולינה הנוראה.
ומכל מקום אפילו יוליאנוס הכופר הצליח בוודאי יותר מבר כוכבא, והיהודים ידעו להיזהר ממעשה לא-אמיתי שכזה, ואכן העניין כולו התפוצץ באסון גדול.

מתוכו חייבת בה [ואולי כל יחיד ויחיד?], אתה אומר את זה ממקור או מסברא?

אני אומר שכשהמצווה על הכלל, זה לא אומר שאם מיהו מהכלל יחליט שלא בא לו - אנחנו בבעיה, וגם לא אם שנים או מאה או אלף, וגם לא אם רוב. אין בגדר הזה בכדי לפטור מיהו, אלא בכדי לכלול את כל המחוייבים.

סברא פשוטה וישרה, יש לי גם כמה אסמכתאות, אבל הן לא ראיות ממש אז אני מעדיף לא להכנס לנישות שלהן. חושב שניתן להסתפק בסברא גרידא.

נשאל כך - אם מקום המקדש לא היה במקום כל כך נפיץ, אלא על גבעה שכוחה בנגב, היית לוקח כמה חברים שהתנסו קצת בבניה בגבעות, ומנסה להתחיל לאלתר שם מקדש?

אם היה לך חבר מבית דוד, היית ממליך אותו למלך?

יש סברא גדולה, שבית המקדש הוא מקום עבודת ה' הציבורי, ולא יכול להיבנות ע"י יחידים.

ושמקדש שנבנה ע"י יחידים, הוא כמו מלך שהומלך ע"י יחידים.

ולגבי מקור - יש ראב"ן, ח"א סי נ, שאם יחיד יבנה מזבח במקום המזבח, יש לזה דין של במת יחיד.

[הגעתי אליו דרך המאמר הזה - http://asif.co.il/?wpfb_dl=3318 לפי מה שאני זוכר [עיינתי בדבריו לפני זמן רב], הכוונה שא"א להקריב בו קרבנות שא"א להקריב בבמת יחיד, אבל למעשה זה גם אומר שאין שום קרבן שאפשר להקריב בו, כיוון שאנחנו טמאי מתים, ואין קרבן שדוחה את הטומאה שאפשר להקריב בבמת יחיד].

ודאי שצריך שיהיה לזה תורת "כלל", ויחיד הוא יחיד.

אכן טעיתי במה שכתבתי שלא משנה אם אחד או שניים וכו.

כי ודאי אין עליהם שם "ציבור".

חוזר בי.

אבל עדיין סבור  -שמי שלא שומר מצוות - אינו בחשבון,

מי שכן אבל סבור שביהמ"ק יירד מהשמיים - גם לא.

ומתוך אלו שנשארו, 

כמות מתוכם שתהיה ראויה להקרא באמות המידה של כזו קבוצה "ציבור"

אכן תוכל לבנות.

כמה זה במספרים - אינני יודע.

וכל זה נכלל תחת הכותרת "אם תהיה אפשרות טכנית".

זו המצווה,

אם צריך מקורות לכך שצריך לקיים מצוות - אפשר ללכת לערכים, הידברות, מכון מאיר, לדעת להאמין.. מלא..

אבל מי שיוצא מנקודת הנחה שאכן מקיימים כל מצווה.

מאי שנא?

פסקו שבלי נביא אי אפשר לפסוק חד משמעית את מקום המקדש

ואכמ"ל.

אולי לא לגבי הכל, אבל לכה"פ לגבי מקום המזבח וממילא הקרבת קרבנות.

כמו"כ יש לי חשש שדבריהם הם על הדין בש"ס שצריך נביא, אבל ברגע שהיה כבר אז נביא, וכעת רק חוקרים על איזה מקום הוא הצביע - אין צורך שוב.

אשמח אם תביא מקור לדבריך, שאוכל לבדוק באמת.  

אם אתה לא יודע איפה קודש הקודשים אתה לא בונה מקדש. חד משמעית. אתה לא יכול לבנות חצי בית מקדש..

לגבי קורבן פסח שלא מצריך מקדש אתה צודק.

וזה לא כ"כ פשוט שע"פ הסברה בלבד אפשר להחליט איפה מקום בית המקדש.

וגם - לזכרוני הכוזרי חולק על הרמב"ם וסובר שיש מקום לנבואה גם בשאלות הלכה. לא? (אני לא כזה בטוח בזה)

במיוחד שלצערנו הנבואה לא גלוייה לא ראינו כיצד פסקו להלכה. ויש ספרים כמו "שו"ת מן השמיים" וגם למרן ר' יוסף קארו היה מגיד אם זכור לי נכון.

קשה לקבל היום פסיקה בנושא כולל. אין לנו כיום סנהדרין שתכריע בין מחלוקות לכן אנחנו מפוצלים כיום להמוני כתות הלכתיות. זה מצב ממש ממש ממש לא אידיאלי. במצב אידיאלי, יש סנהדרין ופוסקים הלכה ומכריעים אותה לכל כלל ישראל. איך אפשר לפסוק היום בנושאים כולליים באופן שיחייבו את כולם?

ולא לחינם..

הרבה יותר הגיוני שנביא יאחד את עמ"י מאשר שיום אחד בהיר רק כל החסידים יבחו אדמו"ר אחד לכולם...

עם ישראל ממש לא מאוחד בנושא הזה. צריך אחדות כדי לפסוק בנושא כוללני אז נראה לי שהשאלה נשראה במקומה.

לאחד את כל החסידים  הליטאים המזרוחניקים והש"סניקים לפסיקת הלכה אחידה. בקושי בפוליטיקה הם ברסיסי מפלגות - אתה רוצה בהלכה שכולם יישרו איתך קו??? זה דורש לא פחות נס גלוי במצב הנוכחי..

כרגע אנחנו במצב של "אונס רחמנא פטרי" לצערנו.

אדם או ציבור אפילו כזה או אחר. כדי לרקוד טנגו צריך שתיים.

מה ז"א "אם ננסה"? כולם רוצים אחדות (או שלא ואז זה יותר מסובך) אבל זה לא קורה..

או לפחות כיוון למשהו.. זה באמת מעניין. זה כ"כ הרבה פולטיקה שמסתירה את היחסים בין אדם לאדם כך שאני בכלל לא יודע מאיפה אפשר להתחיל.

כרגע מבחינת הדיון המשותף שלנו, מה שתוקע אותנו בבניית זה חוסר האחדות בעמ"י בכלל ואחדות ההלכתית - איך אתה מתכוון לקדם את זה? זאת שאלתי.

והיה סנהדרין בזמן חגי.. לא?

ורוב הזמן שמאז הסמיכה התבטלה אז באמת לא היה אפשרות לעסוק בהקמת בית מקדש.

אבל במצב מתוקן יש סמוכים שהם מרכיבים סנהדרין. וזהו. אחרת אי אפשר להכריע.

שלשלת הטענות עד כה - צעירים מעל עשרים

אכן הפוסקים מתייחסים בפי' לשו"ת מן השמיים, ומעמידים אותו בתחתית סדרי העדיפויות לפסק. כנ"ל המגיד, אם כי ממילא אין בו כמעט דברי הלכה (אני זוכר כעת התייחסות הלכתי אחת שם, אולי יש מעט יותר, בכל מקרה כמעט שלא)

אין סנהדרין וכו' זה נכון, ותכל'ס אנו למדים מה"שופטים שבימינו" ואלו הפוסקים בכל דור, שרובם פוסקים שאין למדין הלכה מנבואה.

ולכן אתה לא יכול לפסוק בנושא שמחייב את כל עמ"י.

נמצאת בפוסקים שכן מקובלים על כל כלל ישראל.

(וזה הנידון הנקודתי בהודעות האחרונות)

איך תפסוק מה מקום קודש הקודשים באופן שיחייב את כולם?

(נניח כרגע את הסיפור של נבואה והלכה בצד)

לגרום לנו להתנהל אחרת בפעולתינו למען בניינו במהרה.

עצם הידיעה שזה לא רק עניין טכני היא נותנת עבורנו משמעות לבנתיים שאי אפשר להקים את בית המקדש. אם יהי אפשר מבחינה טכנית אז בודאי שזה יהיה גם יותר מהותי.

שמצריך סנהדרין. הקמת ממשלה מצריכה 61 חברי כנסת בעלי אינטרס משותף וזהו..

אבל מאיפה תשיג עכשיו סנהדרין??? זה נראה במצב הנוכחי מצריך נס גלוי.

זה רעיון מצויין, מקווה מאוד שדר כזה יכול להתאפשר. כדי להקים סנהדרין אתה צריך גם את סאטמר בסיפור. הם קבוצה ממש לא שולית בעמ"י.

כיום שה'סמיכה' התבטלה אכן אין דבר כזה - צעירים מעל עשרים

איך אתה רוצה להכריע באפשרות א' יותר מב' בעניין מקום קודש הקודשים?

זה בטח לא דבר מוחלט. וגם לא בטוח שתמצא דברים שיעזרו לך.

כשאתה עושה משהו את צריך לקחת אחריות על כך שעשית אותו נכון. אם אתה לא יכול לקחת אחריות אז עדיף לא לעשות. אסור לעשות דברים בצורה חסרת אחריות ולכן עדיף, עם כל הצער, לא לעשות.

אם אתה לא יכול לקחת אחריות ברמת כלל ישראל איפה מקום ק"ק אתה לא יכול לבנות את בית המקדש. ואז לגבי המקרה הספציפי הזה שב ואל תעשה עדיף. ככה נראה לי בלי להתייחס לכלל שב ואל תעשה עדיף באופן כולל

אין לך אפשרות להרכיע לכלל ישראל כולו.

כרגע אנחנו במצב ממש לא אידיאלי. במצב פסיקה אידיאלי זה רק סנהדריך ויש הכרעה הכלתית אחידה.

לא ידוע מקום המקדש --- אם רוצים להכריע בדרך הלכתית צריך אחידות הלכתית ----- אן אחידות הלכתית.

אתה כנראה כופר בטענה האמצעית, שצריך אחידות הלכתית, הראיה כיום אין אחידות הלכתית. היום באמת אנחנו לא נדרשים לעסוק בנושא כמו בנית בית המקדש. אבל במצה אידיאלי יש אחידות ע"י סנהדרין ואם קיים מצב כזה מסתבר שלא סתם, שזה מחוייב שנשתמש בו. ואם אפשר גם בלעדיו, הוא מיותר. בודאי הוא ממש לא מיותר.

שמעתי את הרב בורשטיין טוען שהם חיפשו הסכמה אחידה בכל הציבורים שהם עוסקים בענייני פריון והסיבר כי אחד הגורמים החרדים הקיצונים שמשתפים אותו פעולה אמר לו שאם יבוא יהודי ויאכל כשרות כזאת או אחרת - זה בסדר. אבל אם ילד יוולד לפי כשרות כזאת ולא כשרות אחרת זה כבר דבר מאוד חמור..

זה אותו דבר רק ברמה אחרת לגמרי - בית מקדש לא יכול להבנות ע"פ חוז חזון איש או הרב מחפוד הוא צריך את כל ישראל זה פשוט.

ואם יש הכרעה בסנהדרין אז יש הכרעה בכללות עם ישראל באופן הלכתי.

אמרתי לך כבר מקודם שצריך נס גלוי בשביל זה

שסאטמר יסכימו לדבר איתנו.. מסכים שצריך לפעול כדי שזה יקרה (לאו דווקא אם סאטמר, הגיוני להתחיל בגופים שיותר קרובים אחד לשני).

יותר חוששים לחלוק וזה מובן. כמו כן ר' עקביא היה בשלב שההלכה היתה דינמית. היום אנחנו מחוייבים למסגרת התלמוד ולכן אנחנו הרבה יותר זהירים, כי אנחנו עסוקים של פרשנות של קודמנו מאשר ר' עקיבא שלא היה מחוייב לפרשנות קודמת של מאן דהו אלא איך הוא מבין את התורה (למיטב ידעתי בנושא הגדול הזה).

אם אני חושש אז אני נזהר יותר. המורכבות שיש לפתחנו בפסיקה הלכתית היא יותר מורכבת ממה שהיה לר' עקיבא מהבחינה שהצגתי. ולכן חוששים ונזהרים מליצור מחלוקות בנושאים מהותיים.

לפני מה שידוע לי לא.

כאשר כל אחד שותה שוקו הוא מחפש את הכשרות שלו שמפיעה על השקית. אין כיום דבר שמחייב את כלל ישראל באופן הלכתי. 

למיטב ידעתי צריך שבית המקדש ייחייב את כלל ישראל באופן הלכתי. כל עוד יש ספק גדול על מקום ק"ק, גם אם תהיה הכרעה של מאן דהו על הנושא זה לא יחייב עוד משהו מלבד מי המכריע עצמו.

כיום בגלל בעיות 'טכניות' אנחנו לא מקיימים המון ממצוות התורה. צודק.

"אבל להביא סברות כדי לבטל דינים מפורשים" - זה לא סברות... זה חוסר ידע. אם אין ידע איפה מקום המקדש אתה לא יכול לקיים את הדינים ששייכים אליו.

אלא סברא שדבר שמקובל על הרוב אינו מספיק עד שתהיה אחידות.

אם נניח בצד את הסברא הזו -יש לנו ידע מעולה על המיקום.

ואני לא מבין את גוף הטענה. מסורת וכליים הלכתיים הם שני אמצעים שונים (מסורת = ראיה, כלים הלכתיים מבוססים על סברה) ולכן יש להם תוקף שונה.

השאלה מי סומך על המסורת הזאת ומי לא וזה כר יכול להיות בעייתי.

אבל גם בו לעיתים יכולה להיות פקפוק בפוסקים ובמיוחד בנושא כזה רגיש לא יקחו במהירות כל מסורת.

מסכים איתך, מהבחינה הזאת שכנעת אותי, אם כך אין לי מה להשיב.

אף לדאורייתות.

ויש לפני"ז את השלב של קרבנות, ע"י מזבח גרידא, ולא צריך בשביל זה מקדש. לכל הקרבנות, לא רק פסח.

אני משער שראיתי את זה בספרו "הר הבית", איני זוכר בבירור, ואיני זוכר בבירור נימוקיו.

מאמר שלו על שאלה שקשורה באופן חלקי - פרה אדומה יש כאן - https://asif.co.il/download/kitvey-et/malin/mal7/mal%207%2011.pdf

(לא שבניין המקדש תלוי בפרה אדומה, אבל חלק מהנימוקים קשורים)

משתדל ממש בדרכים בהם אני מכיר.

ולוואי ואמצא טובות יותר.

ביהמ"ק השלישי בנוי מאבנים ממש.. כן...

לגבי הדעות הנ"ל, סוף כל סוף אין חולק שיש מצווה לבנותו, והדעות הנ"ל לא מפקיעות את זה, רק מה, הם אומרים, זה לא יילך, כי אנחנו יודעים שבסוף הוא יירד מהשמים, וזה כמובן לא פוטר אותנו מלעשות המוטל עלינו, (כדברי ישעיהו לחזקיהו,(ברכות י.) "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא - לעביד " דהיינו - במסתרי ה' אל תתעסק, מה שמוטל עליך עשה, והוא יעשה מה שירצה.)

כל זה חוץ מהעניין שהן דעות בודדות שאין הלכה כמותן, ואני לא יודע למה מפמפמים אותם כל היום כאילו הן תורה מסיני...

יש מצוות, אני מקווה שאת מסכימה שצריך לקיים אותן, את כולן.

אחת מהם היא לבנות לו (כן כן, בידיים, מאבנים!) בית מקדש.

מכח מה את מפקיעה את החיוב הזה?

איך ה"להתחזק ולקרב" פוטר מזה?

ש"שנינו נשאר בדעתינו"?

אני מצהיר שאני מוכן להשתכנע, אם תסבירי לי במה אני טועה, ולא אתבייש לכתוב "טעיתי".

ואת?

(תכל'ס - את מוכנה לכתוב לי מה התשובה למה שכתבתי?)

לא ידוע לי שיש כזו.
נשמע בלתי אפשרי באופן כזה.

לא הייתי שם.
אני יודע שכל מיני אנשים ירצו להחליט כל מיני דברים סותרים בנושא הזה, ויגיעו לחנוק איש את רעהו, ואולי זו בכלל היתה מנת גורלו של המקדש השני מלכתחילה, כל החוסר אחדות הזה שהסתיימה במלחמת אחים אפילו כשהרומאים צרים על שערי ירושלים.

דוחה כל התורה כולה.
"סברא" אצלך כנראה, אצלי חשש פיקוח נפש ממשי.

א'. ראה הרמב"ן שהבאתי בשרשור זה. וזה גם קשור לענייני בחירת המקום, הצורך בנביא (בעת הגילוי הראשון, אח"כ ע"י מחקר אנו יושעים על מה הצביע הנביא אז) קיומו של המשכן, ועוד.

ב'. בפועל לא זכו - מגלגלין חובה וכו', אם לא רצו לבנות - כנראה לא העירום מהשמיים בגלל ש..., זה מלבד שהרי כבר הוזכר כאן שכעת אין לנו יכולת פרקטית, ואנו אנוסין, והנידון - כשכן תהיה, וא"כ זה שלא זכינו להיכ"ת לבנות - זה בגלל...

ג'. משיח שלא בנה והבית עודו חרב - אינו משיח, זה לא אומר שלא נוכל לבנות לפני"כ. ומי שיבנה לפני"כ - אינו משיח, אא"כ נתקיים בו כל השאר. (עדיין כואב הסדר, א"י תשובה ברורה לזה כעת. אבל ודאי אי"ז פירכא מספיקה.)

א. מעולה.

ב. לא, רק הסברתי שעדיין אומרים כאילו נחרב -כי יש סיבות לכך שלא זכו באמת לבנות בעצמם, או - שלא היה היכ"ת, אוא שלא רצו -וגם זה - כי אולי לא זיכו אותם משמיים להתעורר לזה, וזה בגלל שנאת חינם וכו' ולכן שייך כאילו נחרב.

ג. כשיש מלך מוטל על המלך, כשאין מלך - על כל העם, או אולי על הממשלה באמת. אבל זה ודאי לא קשור למשיח.

זה מסתדר מצויין עם דברי.

ולגבי ג' שוב, זה מתפקידיו היינו שאם טרם נבנה -אין דבר כזה מלך שלא בונה, אבל זה לא אומר שצריך להמתין לו בשביל זה, כמו שאמרו לך כבר פה לגבי קיבוץ נדחי ישראל.. והשבתם בתשובה וכו'.

יש מושג של מגלגלין זכות וכו', וזה לא שלא היה להם סע"ד, אלא שלא העירו את ליבם כי לא היו ראויים, או שלא נתנו להם את ההזדמנות - כמו שאנו באמת אנוסים כעת.

ג. כנראה שלבד לא נוכל לעשות הכל, וקים ליה  להרמב"ם שרק המשיח יוכל לסיים הכל, אבל זה לא פוטר אותנו מלקיים חובותינו, לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בו חורין ליפטר הימנה.

לא ולא, מצינו הרבה בספרות חז"ל והקדמונים על שמעירים את הלב משמים, או שאוטמים אותו.

ואין בירושלמי "ראיה", הוא לא מוכיח ממשהו, הוא זה שמגלה לך, תדע, אם לא בנו - כנראה לא היו זכאים לבנות כי....

ג. אבל אולי הפוך? אולי את הבית אנחנו יכולים לבד וקיבוץ גלויות לא? רק דבר אחד אנחנו רואים כאן - שאת הכווול לא נוכל לבד, אין לנו מושג מה באמת, מה כן נוכל ומה ישאר למשיח, אז תפקידינו לעשות כל מה שאפשר, וממצווה דאורייתא אין שום פטור, בטח לא ע"י "גילוי" מהרמב"ם שלא נצליח...

ואגב, אולי עוד משהו, בהחלט יתכן שהרמב"ם כלל לא העלה על דעתו מציאות של שיבת ישראל בלי משיח, מה שמתקיים לעינינו, ולכן באמת היה נראה לו שאלו יהיו הראיות למשיח, תכל'ס זכינו - סמוך על הקב"ה שהוא ימצא דרכים אחרות לגרום לנו לזהות את המשיח...

צריך לא לערבב גילוי וייעודים עם מערכת הציוויים.

ריבונות סקר תענו ותפיצו

"ומלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש"

(ב"ר ויחי צז, ילקו"ש ויחי)

"מלך המשיח שנתון בצפון יבוא ויבנה בית המקדש הנתון בדרום"

(ויק"ר צו ט, שיה"ש רבה ד)

"כיון שיבוא משיח ויפרע מרשעי אומות העולם, מיד בית המקדש נבנה"

(שוח"ט כט)

בכלל חזל קישרו את המקדש השלישי למשיח - 'הלכתא למשיחא' וכו'

(בזהירות אני אומר -

אולי כדאי שתפעיל קצת חשדנות אינטלקטואלית

גם כלפי החומרים של תומכי המקדש)

חופף עליו - זה מקדש ראשון,
כל היום - זה מקדש שני,
ובין כתפיו שכן - אלו ימות המשיח.
(זבחים קיח ב)

~~*~~*~~

'ונתתי משכני בתוכם', אל תהי קורא משכני אלא משכוני...
ואם תעברו על המצות האלו,
אני ממשכן שתי משכונות, שנאמר: אם חבל תחבל.

אמר לו משה רבינו: ולעולם הם ממושכנים?
אמר לו: לאו, אלא 'עד בא השמש' - עד שיבוא משיח. 
שנאמר 'וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה'.
(שמו"ר לא י, תנחומא משפטים יג)

~~*~~*~~

המדרש מספר שביום החורבן נולד המשיח:
'דברגליה חריב וברגליה מתבניי'
(ירושלמי ברכות ב ד, איכה רבה א נא)

פחות מסכים בנוגע למדרש האחרון, אבל לא משנה

(להבנתי מההקשר בסיפור, רואים שהכוונה שעל ידו יבואו הגאולה והמקדש) 

זה לא תירוץ של נתניניהו או משהו טכני.

האמונה בהשגחה כללית מחייבת אותנו להגיד שמאחורי כל מניעה 'טכנית' עומדת מניעה מהותית.

ממילא - אם אין מניעה טכנית אין מניה מהותית.

ולפי מה שדנתי פה עם @ארץ השוקולד הגעתי למסקנה לבנות את בית המקדש צריך אחדות עמ"י בפסיקה (שזה סופר מהותי וקשור לתהליכי גאולה) זה דבר נצרך כדי להקים את בית המקדש. וזה מהותי.

ברגע שיש רוב שברור לו משהו מסויים, שוב אינו רשאי להמנע מקיום המצווה, ויעשו הרוב מה שיעלה בידם, והמיעוט אין בידם למחות.

ויגידו שזה מה שצריך לעשות, אנשים יפעלו

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!

רעיה דורשת לימוד ונסיון. מתנדבים שבאים לזמן קצר, יכולים להועיל מאוד בעזרה בשוטף - נקיון, שמירה, גידור, בניה ועוד. בשביל להכנס לרעיה, צריך להגיע ולהתחייב לזמנים משמעותיים.

גבעת אור אהוביה יש שם פרטים ליצירת קשר

אני יכול לשלוח לך מספר של בעל חווה ליד גוש טלמונים מעל צומת הדואר, עדר פרות, ולא צריך כזה נסיון הכל טוב...

הוציאה כמה פעמים בת מרעה

כמה רומזים עליו שהוא משלנו חחח

עוד יוציאו אותו להורג בגללנו... 

לא מחכים לו באמת. לא ככה? עסוקים עסוקים, נגרפים

בזרם השוטף של החיים ושוכחים להרים קצת את הראש

למעלה, מן הגלים - להביט בשמים....לקוות, להאמין

שתהיה גאולה. אולי עוד מעט? למה לא בעצם?

כדי להתכונן לעליהנלרגל של כל היהודים יחד, כרגע נדבר רק על היהודים, לא על כל העולם, צריך כמה דברים.

דבר ראשון בערך להכפיל את קיבולת החשמל, המים והביוב בירושלים פי עשרות.

לפתח את תחום המלונאות והתיירות בירושלים באלפים.

לייצר כבישים, חניות, מסילות רכבת דרכים לעליה לרגל בצורה משוכללת הרבה יותר.

להכפיל פי כמה אלפים את מספר הבהמות להקרבה.

זה רק רק על עליה לרגל לירושלים בשביל היהודים מתוך הנחה שהעולם ירשה לנו בכלל לבנות את בית המקדש בלי להלחם בנו עד טיפת הדם האחרונה.

אחרת צריך להעמיד צבא ענק שכולם ישרתו בו כולל כולם ויצטרכו להקדים את העולם טכנולוגית הרבה יותר ממה שיש לנו עכשיו, צריך להכפיל פי 3 את שעות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר לפחות.

צריך גם לוחמים כמובן, צריך לחנך מגיל אפס את ההילדים לקראת המלחמה הגדולה על ירושלים והמקדש.

כל זה לא יספיק כי במלחמת ששת הימים כבר היה הר הבית בידינו אבל ההנהגה מסרה אותו לוואקף, צריך לגדל דור של מנהיגים בעלי עמוד שדרה שמבינים את גודל השעה ואת גודל המשימה.

כרבי שלמה זלמן אוייערבאך נשאל על בניין בית המקדש הוא ענה "יש היום מספיק מחלוקות בשביל להחריב מקדש בנוי" זה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית, הביביזם, הקפלניזם, הפרוגרסיבים, הטוויטר והפייסבוק.

את תפקידי הכהן הגדול, הסגן וראש לויה וכל התפקידים הנצרכים בשביל לתפקד במקדש ינסו להשתלט עליו בצורה פוליטית, איך אני יודע? ניחוש מושכל בהתבוננות על הרבנות הראשית ועל משרד הדתות ועל בתי הדין הרבניים, אין סיבה שלא יקרה אחרת.

מי שרוצה להחזיר את בני עלי הכהן שיסתכל על איך עובדי המדינה במשרדים האלו נראים.

הרפורמים והקונסרבטיבים בארה"ב הם בקטע? לא בקטע? אנחנו רוצים אותם בגאולה? לא רוצים אותם? מה נסגר איתם?

אני יכול להמשיך עוד ועוד למה אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל פני משיח אבל אני מניח שהרעיון הובן.

רעיון מיסטי ברובו שלא מתאפשר בגלל בעיות טכניות? או שאתה ציני🤷🏼‍♀️

להקת הנח"ל שרה "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום".

כדי להביא את המשיח צריך להזיז דברים במדינה הזו, הגאולה האחרונה היא בדרך הטבע, זה לא קשיים לוגיסטיים ובעיות טכניות זה הרבה יותר מזה.

טכנית בבנית תשתיות לבית המקדש, וגם אם נגיד שכן, בטח שזו לא הסיבה  שהוא לא מגיע "כי טכנית זה לא אפשרי"

הרבה חלקים מביאת המשיח טכנית לא אפשריים ועדיין יהודים מאמינים.

הרבה יותר הגיוני שההשתדלות תהיה רוחנית ולא גשמית.

גם לפי הרמב"ם שהגישה שלו היא  טבעית ופחות ניסית, המשיח הוא זה שיקבץ גלויות ויבנה את המקדש וכל המערכת הפעלה היא עליו והביאה שלו קודמת לפעולות האלה ולא תנאי לזה.

קצת לא מובנת לי האמונה הזאת, שהגבלה פיזית תמנע את ביאת המשיח.

לא נראה לי הגיוני שמדובר בחלוקה לסנטימטרים כשמשיח בונה עד אזור ספציפי בעיר העתיקה ,ומשם, אם אנחנו לא הכנו את השטח הוא לא יגיע.

בוא נגיד שאם הוא מחכה שנכין תשתיות מגורים בארץ לכל היהודים בעולם, הוא כנראה לא יגיע בקרוב.

מסלול אחד כמו מה שאת מתארת, שיבוא המשיח ע"יי השתדלות רוחנית, והוא יסדר הכל.

מסלול שני, כמו שאומר התלמוד הירושלמי לדוג', שבניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד. וכמובן המדרש המוכר בזכות השיר- "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג ביהמ"ק...". גם הרמב"ם כמובן מתייחס למסלול הזה, כשהוא כותב שיש מצווה בנות את ביהמ"ק ולא מזכיר שצריך משיח בשביל זה.

ויש גם וריאציות של שילובים ביניהם (מתי נגמר הטבע ומתחילים הניסים), ומחלוקות איזה מסלול הוא בדרגה גבוהה יותר.

כמה נקודות חשובות:

1. בדברים האלה, צריך לזרום עם המציאות ולא להכחיש אותה. אם עמ"י חזר לארץ בדרך הטבע ורואים נבואות שמתגשמות, צריך לפעול בכיוון הזה של גאולה בדרך הטבע (המסלול השני), שחלק מזה זה עניין בניין המקדש וההכנה ההלכתית והמעשית אליו.

2. מצד שני, צריך גם להיות פתוח ולרצות שיהיה משהו פתאומי ניסי.

3. הנקודה של גאולה בדרך הטבע היא מהותית, כי היא מראה שהעולם יכול להיגאל "מתוכו" ולא מתוך משהו חיצוני שבא ומשנה אותו בעל כורחו. ממילא, צריך להסביר את כל ייעודי התורה גם בדרך טבעית (לדוג' שהמדע מוצא דרך לבטל את הזקנה ואת המוות).

4. מאידך, לזכור שזו לא הדרך היחידה, ולא לחשוב שרק ככה זה יקרה ויקח הרבה זמן.

5. מצוות תכלת מדגימה היטב את הבעייתיות שיש ביחס לעניינים האלו- אפשר לראות עד כמה אצל רבים, צדיקים וחסידים, הדיון הוא לא באמת הלכתי אלא מושפע מאוד מענייני מחשבה. שמתי לב (כמובן שיש יוצאי דופן) שככל שהרב יותר קיצוני ביחס למדינה, ככה הוא יותר "נגד" התכלת (בכל מיני טיעונים דחוקים).

וזה תמוה מאוד- יש לך פה ספק עשה דאורייתא, ואתה מסתכן בביטול עשה כשאתה הולך בבגד ארבע כנפות עם לבן בלי תכלת, וזה מדי יום וכל היום- אז איך אתה לפחות לא שם תכלת מצד החומרא, הרי אתה מחמיר בכל מיני פרטי פרטים ודקדוקי דקדוקים במצוות דרבנן?  אז ברור שיש פה בעיה שורשית, ויהיה קשה מאוד להתקדם למקדש דרך כללות ציבור שומרי התומ"צ כרגע. אני רק מקווה שאם נניח טראמפ יתן אישור לבניית המקדש, מי שנגד זה לפחות לא יפריע יותר מדי.

הרב שמואל לניאדו זצ"ל בספרו "כלי פז"

מלפני כחמש מאות שנה!

"מדינה יש רחוק מבבל ושמה בוצרה;

בין גבול אשור ופרס ובין גבול ארץ אדום,

והוא  הורמוז  . והוא נמצא תחת ממשלת

הישמעאלים. אולי...יהיה דרך שם המלחמה

האחרונה באחרית הימים".

על הפסוק בישעיהו:

"כי זבח השם בבוצרה וטבח גדול

בארץ אדום".

שמעתי זאת בשני שיעורים שונים.

מאוד מפחיד ו...הלואי ונזכה.

הייתי אז בכתה ח.

גם אז אמרו משיח

גם אז אמרו המלחמה האחרונה

גם אז שלפו מקובלים מהבוידעם

לא הגיע, לא נורא.

"נפשי לה' משומרים לבקר" - הריני מן המצפים לגאולה

"שומרים לבקר" - מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ (מצאתי).

הלקח הוא שגדולי ישראל רבים חשבו שנכון להעריך שהגאולה תהיה בימיהם על סמך המציאות שהם ראו, לא הסתייע אמנם, אבל התקווה וחזון המשיחיות לא נזנח.

שהתנצרו בגלל שהמשיח לא הגיע בשנת הת"ר

.

דיבורים חסרי אחריות על משיח מתוך כתבי אי אילו מקובלים ואניסת הכתובים על המציאות גורמת לאנשים חכמים לעשות דברים אידיוטיים כל כך מתוך יאוש.

ככה אנחנו אומרים בפיוט לפרשת זכור...

'וכל המונה וחושב/ קץ הפלאות להבין ולחשב/

נשתה גבורתו מִמְחַשב/ ולא ימצא מענה להשב

ויחשה דומיה מהקשב/ ובאמונה כסליו יְיַשב/

וזאת על לבו יָשב/ ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב'...

אמרת יפן - הזכרת לי

"האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם"

(The empire on which the sun never sets)

בשיא כוחה של האימפריה הבריטית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), היא חלשה על שטחים בכל יבשת אפשרית ובכל אזורי הזמן.

בכל רגע נתון, השמש זרחה לפחות על אחד מהטריטוריות הבריטיות (מאוסטרליה וניו זילנד, דרך הודו ואפריקה, ועד קנדה והאיים הקריביים).