עדיין אנחנו לא מוכנים מצב שבית המקדש יעזור לנו.

כמו שאמרו חז"ל שיצא בת קול לנבוזראדן ואמרה לו "בית חרוב החרבת, קמח טחון טחנת, עם הרוג הרגת", המטרה היא לא הבית כשלעצמו, אלא מה שהוא גורם לנו ולעולם כולו. ברגע שעמ"י וכל העולם לא במדרגה אנחנו לאנשיג הרבה מבית המקדש.

הזוהר הקודש מדייק "ושכנתי בתוכם" - בתוכו של כל אחד ואחד. זה לא דרוש חסידי בעלמא. זאת מציאות.

עם ישראל לא יודע מה זה שבת, רוב עם ישראל נמצא בחו"ל.

בית המקדש השלישי צריך שהוא לא יהיה כמו בית המקדש הראשון והשני אלא משהו אחר. משהו שיוביל לגאולה האחרונה והציחית שכל הגויים יבואו להתפלל במקדש. האנושות כולה תתמלא מנוכחותו (כמו שמעידות הנבואות המדברות על בית שלישי). כיום זה לא מצב לצערנו הרב ויש עוד מה ללמוד את החוסר ולנסות כמה שיותר לחוש אותו. 

זה ממש בקטנה אבל נראה לי שממש לא לעניין לדבר על בית מקדש באופן מעשי ממש כיום.

דבריך הם שפתיים ישק, באמת.

והם אומרים לי שצריך להשקיע אכן המון בהכנה לכך.

אבל נניח ואכן הגיעה ההזדמנות, וטרם  זכינו להכין אותנו ואת העם.

אתה אומר ח"ו שנדחה את קיום מצוות התורה בשל כך?

אם אני מוצא יהודי שחי כמו גוי לגמרי, בלי שום תודעה יהודית, ומוכן לשמו שבת אחת, לא תגיד לו לשמור, "כי הוא לא מוכן"?

מצוות בניית הבית היא מצווה גמורה מדאורייתא, ככל התרי"ג.

מתוקף איזו סמכות ניתן לדחות את קיומה?

המצווה חלה על כללות עמ"י, ואם כללות עמ"י לא מבין רוצה בכלל למה לקיים אותה אין לי מושג איך אפשר לקיים אותה.

ואני חושב שלא סתם אי אפשר לבנות היום את בית המקדש. מתי שנוכל לבנות אותו זה יהיה כבר שעמ"י יהיה מוכן.

האחת הפרטקית - ואיתה אני לא מתווכח...

השניה העקרונית - זה שהמצווה היא על כללות עמ"י לא פוטר כשחלקו, גם אם הגדול, תינוק שנשבה,

ועדיין קיים החיוב על מי שכן מבין.

היה רק פעמיים בהיסטוריה שבנו בית מקדש.

בבית ראשון חיכו עם זה הרבה מאוד זמן, וזה מחקר בפני עצמו למה חיכו עם זה כ"כ הרבה.

בבית שני ידוע שזה היה בית ממש לא אידיאלי. ממש לא כמו שהבית השלישי מתואר בנביאים.

לגבי בית ראשון - איזה טיימינג מושלם - הנה רמב"ן מפרשת השבוע:

"... מלבד המנין היה עונש על העם מתחלת דבר כדכתיב (כד א) ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם וכתב שם רש"י לא ידעתי על מה ואני אומר בדרך סברא שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו כענין שנאמר (דברים יב ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך שנאמר (ש"ב ז א-ב) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה והנה דוד מנעו השם יתברך מפני שאמר (דברי הימים א כב ח) כי דמים רבים שפכת ארצה לפני ונתאחר עוד הבנין עד מלוך שלמה ואלו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול או גם בימי דוד כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים אבל כאשר העם לא השגיחו ודוד הוא המשגיח והמתעורר והוא אשר הכין הכל היה הוא הבונה והוא איש משפט ומחזיק במדת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים ועל כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל... "(רמב"ן במדבר ט"ז כ"א)

לגבי בית שני - לא הבנתי מה הטיעון - כן אידיאלי או לא אידיאלי, קיימו את המצווה, ואני מקווה שאין כוונתך שעזרא טעה...

אגב, אם כבר מדברים על זה - ה"עוילם" בבנין בית שני היה אוסף של ממזרים, אסופיים, ובועלי נכריות.... אם הם היו רואייים - אנחנו גם ראויים...

עיקר מה שעומד מאחורי דברי ומה שאני חושב כעת הוא שהסיבות הטכניות כיום הם לא 'במקרה' - בגלל שאנחנו לא מוכנים אז סביר להניח שאין לנו את האפשרות. כל עוד אלו המקורות. תודה.

א' עניתי לך, עם הטכני אני לא מתווכח, שאלו פה מה יהיה אם כן יתאפשר, ומה אתה עונה? שיש לך סימן מהזמן שלא התאפשר?

לגבי המקור, נו נו, הרמב"ן כנראה לא מספיק בקו שלך אני מבין?

ואגב, לעיקר העניין לא ענית, מהיכן הכח להפקיע מצווה מהתורה. אני זה שממתין למקור...

באמת שכנעת אותי (עם זה כל אוסף המקורות, אני חושב שברור שהדיון יכול להתפרס מעבר לפורום בערוץ 7).

שכוייח!

היה נראה לי שכן...

(נ.ב. לא הבנתי, זה כן מספיק או לא מספיק בשביל להתפרסם עוד? ואיפה?)

אבל מבחינת המקורות ובשביל מחקר מעמיק זה עדיין לא גורם לי להכריע אבל זה כן גם לי לפתוח את הראש בנושא.

יש באמת הרבה מקורות שניתן ללמוד מהם. בדור האחרון עשו על זה הרבה עבודה מקיפה (משפחת אריאל לדורותיה, ועוד.)

לא דיברתי כלל על הרב, אלא על משפחת אריאל, שכמות החומר שהיא הנפיקה בנושא, מה לעשות, היא פי כמה ממה שהיה לפניה במאתיים שנים אלו, והוא גם הרבה יותר נגיש לקורא והלומד בן זמנינו..

ואני האחרון שישכח מהרצ"ה קאלישער, ומהר"ש מוהליבר, ואפי' מהפחות מפורסמים - כגון הרב אלקלעי. וכו'.

יהושע בן נון, כלב בן יפונה, אלעזר בן אהרן הכהן, פנחס בן אלעזר ושמואל הנביא, בטלו מצות עשה?

תעבור על התגובות, באמת סורי, אבל אין לי כח לכתוב שוב.

נסה יותר את יוליאנוס הכופר!
הוא כבר קיבל פיצוץ אדיר של גאז מרתפים מתוך ההר...

והעיקר הוא שיש מספיק סימנים די הצורך להימנע ולהיות בגדר שב ואל תעשה.
ספק אם בכלל היהודים תמכו ברעיון המסתבר בהרבה של יוליאנוס לבנות את בית המקדש.

שנפסקה שנוהגת בכל זמן?

באמת אני לא מבין איך בסוגיה זו פתאום שומעים סברות שבימים וסוגיות כתיקונן אין מקומם בבית המדרש האורתודוכסי.

אם יש יהודי אחד שאתה ממש יכול להיות בטוח שהוא מה שהתורה קבעה שזה "כהן", ושמתקבל על הדעת למנות אותו לכהן גדול, אז מגיע לך פרס ישראל, פרס וולף ופרס טיורינג [או שאתה ממש מעוניין לבצע את זה לפי DNA מיטוכונדריאלי, אבל אני בספק רב שזה יהיה הבית שאליו ישאו את עיניהם רוב מניין ובניין היהודים {או שיישאו עיניהם אבל עם מין איזה אי אמון חשדני עמוק בבטן, כאילו יש חשש ששבתאי צבי בנה את זה, או מינימום הורדוס}, ואתה צריך לשאול את עצמך איפה השכר ואיפה ההפסד].
אבל באמת, אני חושב שזה מגוחך אפילו לצייר בראש - המוגבל והלא מסודר שלנו, אנשי הקטנות הנמוכים מאוד - תמונה של העולם הנוכחי ובו רכב מפרקי עצום מסניף ירושלים של חברת "מנופי בן ישי", מרים את אותו "גג בית המקדש" האגדי והמדרשי כשמלמטה צועק יוסי (כן, חיים, אני יודע שלא מקובל עליך שהוא יעשה את הפרוייקט...) לאבנר שמחזיק את הקונטרול "עוד! עוד! יש לך עוד!" וכמובן חמש ניידות של תחנת מרחב דוד חוסמות מרחוק את רחוב ממילא.
שמע, חבר יקר, אתה אולי לא מבין או לא מקבל את ה"סברות" אבל זה לא אומר שסברא לא קיימת כאן. אני טוען שקיימת גם קיימת. אומד וסברא זה שבית מקדש לא יהיה עוד בטונאדה ירושלמית "תיירותית" בסגנון איצטדיון טדי או גשר המיתרים - להבדיל בין הטמאים והטהור, בין קודש לחול ובין אור לחושך - אלא משהו שלך תדע, אם לא תולעת שמיר (אבל על באמת, לא ישראבלוף שאותו כמובן תספק "בייבוא מיוחד מקונגו" מחלקת חיות הפלא בקונצרן כיהון וניבוי בע"מ, או נניח אגף "דביר" במע"צ) אז מינימום שיהיה אפיית לחם פנים בסגנון בית גרמו אבל ביראה ואהבה (לא כזו שגונתה במשנה), ובקיצור תראה לי משהו, משהו מכל זה, אפס קצהו של זה, אני עוד לא רואה כאן כלום.

איך כל הגיגיך הנפלאים בכחם לעקור מצווה מהתורה, כפשוטה.

ובאיבה עוד מצוות הייתה משתמש בשיקולים אלו?

כי אני מכיר אותם אך ורק מהרפורמים, ובמקרה הטוב- מנטורי קרתא.

ובניגוד לכל מיני כאלו שמוצאים לעצמם כל מיני היתרים בגלל פיקוח נפש דחוק, ה"קולא" הזו וה"חשש" שלי הלוא הם כתובים בדם של הרבה מאוד יהודים על ספר דברי הימים (המחמירים יטענו לאיזה עשרה עד עשרים מיליון, אתה יודע, ממרד בר-כוכבא ועד לצלבנים, לגירוש ספרד, לפוגרומים, לפרעות, לשואה ולמלחמות התקומה של ישראל).
שנית ולשאלתך הכללית על מצוות, האמת, קשה לי ממש לחשוב על עוד דברים כל כך חמורים, איומים ונוראיים, שנימת הזילזול בהם כאן עגומה ומיתממת באופן מבחיל.

לא התייחסת כלל לזה קודם, לעניין הפיקו"נ, אלא רק לצורה בה זה יהיה, וע"ז היו מכוונים דברי, לגבי הפיקו"נ אכן אין לי תשובה ברורה כעת.

לחלק השני, רק אשאל שאלה, למדת את הכוזרי על "שורש האמונה שהוא שורש המרי"? אם כן -אתה מבין היטב למה אני מזלזל בשיקולים אלו, זה ממש לא בהיתממות אלא קריאת תיגר על מי שחושב שהוא יעשה לקב"ה את השיקולים. אם ה' ציווה - תקיים, ובהדי כבשי וכו'. מלבד שאת כל הדברים "האיומים והחמורים" תיארת בליצנות גמורה שגוררת באופן טבעי תגובה מהסוג שקיבלת, וזה היה עדין...

"וחי בהם ולא שימות בהם" חזק לאין שיעור מ"בהדי כבשי דרחמנא", ההיפך הוא הנכון מבחינתי, אני לא דן איתך ולאו עם כל כמינך על עניינים כאלו שנראים ונשמעים לי עצומים ורחוקים מכולנו לעסוק בהם, יש את חכמינו שקבעו בתבונה אין קץ את המדרג, אני לא מתיימר להיות הפוסק בענייני המדרג אבל חונכתי שנים על שנים לגביו, מבחינתי אתה בא אליי מאיזה בית מדרש הזוי שבו שכחו את כל החומר.
שלא לדבר על תנורו של עכנאי ו"נצחוני בניי" שמבחינתי מוכיח לגמרי את הנקודה, אבל זכותך להחזיק בדיעותיך בלי שינסו להוציא ממך בכוח הודאה בשגיאות.

כתבתי לך בפירוש שלגבי הפיקו"נ אין לי תשובה!!

אז למה להגחיך את עצמך?

"אני סתם ממציא" או שאתה סתם רמאי?

תתבייש.

זה מה שיש לי לומר.

ולעניין שאר השיקולים שלך עניתי מה שעניתי, אם אתה בבורתך חושב שמצוות הבניין בטילה כי הבנאי יהיה יורם ולא יהויעדיהו, אתה קוקו, ואל תמציא לי שמישהו קבע את המדרג הזה חוץ ממך.

עונים לך יופי לעניין, ואתה מתבכיין.
היה ברור לי שאין שום ענייניות בדיון ההזוי הזה.

למה אחרי שאמרתי לך שאין לי תשובה על הפיקו"נ,

ועניתי מה שעניתי על השאר (דימויי הבניה וכו')

חזרת ואמרת שאני ממציא ויש "וחי בהם"?

למה?

חשבת שתוכל להטעות מי שיקרא כאן כאילו אני טענתי שטות?

אז לא אתן לך לעשות את זה, צר לי.

אם תרצה להתנצל אני כאן.

(ועצוב שדיון תיאורטי על ביהמ"ק הוא כ"כ "הזוי" בעיניך, וברור לך שאין בו ענייניות...)

עריכה:

בררר.. פתאום שמתי לב לשם של הניק שלך, מסכן מה עשה לך...

חפש תשובות במה שכבר עניתי.
אתה יכול להעביר לי בביט ובפייבוקס.

@מי האיש? הח"ח!. אני עודני ממתין.

ושלמרות שהתשובה ברורה כשמש בכל זאת לא מצאת.
חבל מאוד, אבל אין לי בעיה להפנות אותך לביטוי המדוייק שבו עשיתי שימוש דהיינו "[ו]מבחינתי", לאמור שאף אחד כאן לא מנסה "להטעות" לגביך כפי שהאשמת, בין אם יש כאלו שכן יחשבו שטענת "שטות" כפי שהגדרת זאת, או שלא יהיו כאלו.
כל פרשנות אחרת לחילופי הדברים היא על אחריותך בלבד.
אגב, אעדיף שתתרום את מאה הדולר לצדקה, אבל זה בסדר גם אם תרשום את זה לפקודת "מורא מקדש".
לא שיש לי איזו שייכות אליהם או שבכלל חשוב לי סדר היום שלהם, אבל איכשהוא ברמה הפרקטית זה עדיין מתכנס.
לגבי שם המשתמש - תהיה בטוח שאתה לא הראשון שמאוד לא נוח לו להתעמת עם כינוי כזה, ויש הרבה שמאמינים שהם היו אמורים לנכס אותו לעצמם, ושהשימוש בו מחייב לפעול רק באופן שהם מוצאים לנכון כי בטוח רבי ישראל היה חושב א' או ב', ככה שאני כבר רגיל לא לספור כאלו היעלבויות מטעם יודעי נסתרות...

אז אומר לך בשיא הכנות.

עברתי 3 פעמים על המו"מ בינינו, לחפש, אולי פספסתי, אולי טעיתי.

ולא, לא מצאתי.

לא יודע על אחריות מי, אבל המו"מ לפי מה שאני רואה על המסך הוא התחלה משלל טענות שלך על אופי העניין, שום מילה על פיקו"נ, המשך בתגובה שלי שזה לא סברות אותודוקסיות, תגובה שלך שיש פיקו"נ, תגובה שלי שעל זה אכן אין לי תשובה, אבל דיברתי על השיקולים של האופי וכו', השמצה שלך שאני לא מתחשב בוחי בהם וכו' והתעקשות שלך על זה גן אחרי פעמיים שציינתי את העובדה הזו.

טעיתי?

אשמח אם תגיד לי איפה, מה פספסתי.

לגבי השם, תמשיך להיות ציני, אבל אני חושב שיש הודאת בעל דין שלו, שצריך להתנהל בהוגנות ולא להוציא ש"ר, אז זה לא ש"נח לי לחשוב" מה הייתה דעתו. לא נראה לי הגיוני שמי שמרים על נס את המילים האלו, יעבור בבוטות כ"כ על לאווין וארורין וכו' בשאט נפש. זה ממש לא גורם לי לאי נוחות, אלא לתימה נוראה על גודל דברי חז"ל עושה מעשה זמרי וכו' ומה חזיר פושט טלפיו וכו'.

ושוב - אם אתה רואה את עצמך אדם הגון- אני רוצה שתגיד לי מה לא נכון בסדר הדברים כפי שכתבתי.

כי בנתיים אני באמת ובתמים סבור שהתנהגת כלפי שלא בהוגנות, והוצאת עלי ש"ר (במזיד, ככל הנראה.) ומה אעשה ואני מקפיד על כך, אם לא תתנצל ותעשה תשובה, תאלץ להשאר עם זה, ואני סמוך ובטוח שלבך יודע אם לעקל אם לעקלקלות.

מצא מין את מינו

יש רק העמדה ונקודה למחשבה, וכשנדרשתי לשורה תחתונה "למעיישה" העליתי עניינים קשים בהרבה מזה, פיקוח נפש ועוד עניינים חמורים מבחינתי באופן בלתי פתיר.
אבל רק שוב לעניין הזה, כבר בית המקדש השני בימי שיבת ציון הוגדר בפי רואיו (כנראה שזכרו את מקדש שלמה הנפלא בהשוואה אליו) כ"יום קטנות", אז שוב לקבל את המקדש השלישי בחום הנמס הירושלמי ליד הסמטאות של שייח' ג'ראח והשלטים הכחולים החלודים של עיריית ירושלים זה פשוט לא בהבנה שלי, מה לעשות.

שאם היית אתה ליד עזרא, כנראה היית ממליץ לו שלא לבנות.. כי הרי "יום קטנות"...

כמה גדולים מעשי אלקינו, שלא שם אותך במשבצת ההיא.

ובע"ה גם לא ישים אותך במשבצת המעותדת כשנבנה במהרה את הבית השלישי, אשר גדול יהיה כבודו מן הראשון ומן השני, לכם ולא לו...

כן ישים, לא ישים.
מעניין שזה בא ממי שלא מעיז להתערב בכבשי דרחמנא.

לא מתערב בכבשי דרחמנא, להתפלל תמיד מותר..

כל המתפלל על חברו וכו' וגו', אבל באמת עצוב לי לראות את כל זה.

עדיין ממתין לקישור שלך למעלה, אחרי השקר הנבזי והמניפולטיבי שלך, ודלתי תשובה לא ננעלו.

ודאי לא היתה שום טענה כזו שאתה מגדיר באופן סנטימנטלי ושגוי.
משאיר לקורא לשפוט.

היה לי חשק לומר שאני מניח לה' לשפוט, על ההוצאת שם רע שלך עלי וכו'.

אבל חוששני ממוסר דינו לשמים.

אז אסתפק רק במסירת מודעא, שלע"ע אני מקפיד עליך, ומציאותינו בעולם מכוונת מלמעלה, והכל עין רואה וכו', יש דין ויש דיין.

אדם שאומר שהוא מקפיד על אדם אחר, משמיים יקפידו עליו לא משנה עד כמה האדם השני טעה. מידה כנגד מידה. לפני שיתחשבנו אתו יפתחו אצלך עד כמה אתה צדיק שאתה מקפיד על אחרים. תאמין לי לא שווה לך.

צודק.

אני מוחל.

רק מה, הוא צריך לדעת שעליו לעשות תשובה ל*לבקש* את המחילה.

ואל"כ עדיין יש את הב"א למקום.

העקר אתה תנצל, ואם יש לך אהבת ישראל חזקה מאוד תתפלל עליו שיזכה לשוב. מבחינת תמחול בלב שלב.

עזרת לי מאוד בלסדר מחשבות בעניין השאלה הזו. יישר כח!

ועל חורבות הניסיון הנואל בידי אדם - שחכמים הזהירו את רבי עקיבא שיעלו עשבים בלחייו ואין בן דוד בא - הוקמה איליה קפיטולינה הנוראה.
ומכל מקום אפילו יוליאנוס הכופר הצליח בוודאי יותר מבר כוכבא, והיהודים ידעו להיזהר ממעשה לא-אמיתי שכזה, ואכן העניין כולו התפוצץ באסון גדול.

מתוכו חייבת בה [ואולי כל יחיד ויחיד?], אתה אומר את זה ממקור או מסברא?

אני אומר שכשהמצווה על הכלל, זה לא אומר שאם מיהו מהכלל יחליט שלא בא לו - אנחנו בבעיה, וגם לא אם שנים או מאה או אלף, וגם לא אם רוב. אין בגדר הזה בכדי לפטור מיהו, אלא בכדי לכלול את כל המחוייבים.

סברא פשוטה וישרה, יש לי גם כמה אסמכתאות, אבל הן לא ראיות ממש אז אני מעדיף לא להכנס לנישות שלהן. חושב שניתן להסתפק בסברא גרידא.

נשאל כך - אם מקום המקדש לא היה במקום כל כך נפיץ, אלא על גבעה שכוחה בנגב, היית לוקח כמה חברים שהתנסו קצת בבניה בגבעות, ומנסה להתחיל לאלתר שם מקדש?

אם היה לך חבר מבית דוד, היית ממליך אותו למלך?

יש סברא גדולה, שבית המקדש הוא מקום עבודת ה' הציבורי, ולא יכול להיבנות ע"י יחידים.

ושמקדש שנבנה ע"י יחידים, הוא כמו מלך שהומלך ע"י יחידים.

ולגבי מקור - יש ראב"ן, ח"א סי נ, שאם יחיד יבנה מזבח במקום המזבח, יש לזה דין של במת יחיד.

[הגעתי אליו דרך המאמר הזה - http://asif.co.il/?wpfb_dl=3318 לפי מה שאני זוכר [עיינתי בדבריו לפני זמן רב], הכוונה שא"א להקריב בו קרבנות שא"א להקריב בבמת יחיד, אבל למעשה זה גם אומר שאין שום קרבן שאפשר להקריב בו, כיוון שאנחנו טמאי מתים, ואין קרבן שדוחה את הטומאה שאפשר להקריב בבמת יחיד].

ודאי שצריך שיהיה לזה תורת "כלל", ויחיד הוא יחיד.

אכן טעיתי במה שכתבתי שלא משנה אם אחד או שניים וכו.

כי ודאי אין עליהם שם "ציבור".

חוזר בי.

אבל עדיין סבור  -שמי שלא שומר מצוות - אינו בחשבון,

מי שכן אבל סבור שביהמ"ק יירד מהשמיים - גם לא.

ומתוך אלו שנשארו, 

כמות מתוכם שתהיה ראויה להקרא באמות המידה של כזו קבוצה "ציבור"

אכן תוכל לבנות.

כמה זה במספרים - אינני יודע.

וכל זה נכלל תחת הכותרת "אם תהיה אפשרות טכנית".

זו המצווה,

אם צריך מקורות לכך שצריך לקיים מצוות - אפשר ללכת לערכים, הידברות, מכון מאיר, לדעת להאמין.. מלא..

אבל מי שיוצא מנקודת הנחה שאכן מקיימים כל מצווה.

מאי שנא?

פסקו שבלי נביא אי אפשר לפסוק חד משמעית את מקום המקדש

ואכמ"ל.

אולי לא לגבי הכל, אבל לכה"פ לגבי מקום המזבח וממילא הקרבת קרבנות.

כמו"כ יש לי חשש שדבריהם הם על הדין בש"ס שצריך נביא, אבל ברגע שהיה כבר אז נביא, וכעת רק חוקרים על איזה מקום הוא הצביע - אין צורך שוב.

אשמח אם תביא מקור לדבריך, שאוכל לבדוק באמת.  

אם אתה לא יודע איפה קודש הקודשים אתה לא בונה מקדש. חד משמעית. אתה לא יכול לבנות חצי בית מקדש..

לגבי קורבן פסח שלא מצריך מקדש אתה צודק.

וזה לא כ"כ פשוט שע"פ הסברה בלבד אפשר להחליט איפה מקום בית המקדש.

וגם - לזכרוני הכוזרי חולק על הרמב"ם וסובר שיש מקום לנבואה גם בשאלות הלכה. לא? (אני לא כזה בטוח בזה)

במיוחד שלצערנו הנבואה לא גלוייה לא ראינו כיצד פסקו להלכה. ויש ספרים כמו "שו"ת מן השמיים" וגם למרן ר' יוסף קארו היה מגיד אם זכור לי נכון.

קשה לקבל היום פסיקה בנושא כולל. אין לנו כיום סנהדרין שתכריע בין מחלוקות לכן אנחנו מפוצלים כיום להמוני כתות הלכתיות. זה מצב ממש ממש ממש לא אידיאלי. במצב אידיאלי, יש סנהדרין ופוסקים הלכה ומכריעים אותה לכל כלל ישראל. איך אפשר לפסוק היום בנושאים כולליים באופן שיחייבו את כולם?

ולא לחינם..

הרבה יותר הגיוני שנביא יאחד את עמ"י מאשר שיום אחד בהיר רק כל החסידים יבחו אדמו"ר אחד לכולם...

עם ישראל ממש לא מאוחד בנושא הזה. צריך אחדות כדי לפסוק בנושא כוללני אז נראה לי שהשאלה נשראה במקומה.

לאחד את כל החסידים  הליטאים המזרוחניקים והש"סניקים לפסיקת הלכה אחידה. בקושי בפוליטיקה הם ברסיסי מפלגות - אתה רוצה בהלכה שכולם יישרו איתך קו??? זה דורש לא פחות נס גלוי במצב הנוכחי..

כרגע אנחנו במצב של "אונס רחמנא פטרי" לצערנו.

אדם או ציבור אפילו כזה או אחר. כדי לרקוד טנגו צריך שתיים.

מה ז"א "אם ננסה"? כולם רוצים אחדות (או שלא ואז זה יותר מסובך) אבל זה לא קורה..

או לפחות כיוון למשהו.. זה באמת מעניין. זה כ"כ הרבה פולטיקה שמסתירה את היחסים בין אדם לאדם כך שאני בכלל לא יודע מאיפה אפשר להתחיל.

כרגע מבחינת הדיון המשותף שלנו, מה שתוקע אותנו בבניית זה חוסר האחדות בעמ"י בכלל ואחדות ההלכתית - איך אתה מתכוון לקדם את זה? זאת שאלתי.

והיה סנהדרין בזמן חגי.. לא?

ורוב הזמן שמאז הסמיכה התבטלה אז באמת לא היה אפשרות לעסוק בהקמת בית מקדש.

אבל במצב מתוקן יש סמוכים שהם מרכיבים סנהדרין. וזהו. אחרת אי אפשר להכריע.

שלשלת הטענות עד כה - צעירים מעל עשרים

אכן הפוסקים מתייחסים בפי' לשו"ת מן השמיים, ומעמידים אותו בתחתית סדרי העדיפויות לפסק. כנ"ל המגיד, אם כי ממילא אין בו כמעט דברי הלכה (אני זוכר כעת התייחסות הלכתי אחת שם, אולי יש מעט יותר, בכל מקרה כמעט שלא)

אין סנהדרין וכו' זה נכון, ותכל'ס אנו למדים מה"שופטים שבימינו" ואלו הפוסקים בכל דור, שרובם פוסקים שאין למדין הלכה מנבואה.

ולכן אתה לא יכול לפסוק בנושא שמחייב את כל עמ"י.

נמצאת בפוסקים שכן מקובלים על כל כלל ישראל.

(וזה הנידון הנקודתי בהודעות האחרונות)

איך תפסוק מה מקום קודש הקודשים באופן שיחייב את כולם?

(נניח כרגע את הסיפור של נבואה והלכה בצד)

לגרום לנו להתנהל אחרת בפעולתינו למען בניינו במהרה.

עצם הידיעה שזה לא רק עניין טכני היא נותנת עבורנו משמעות לבנתיים שאי אפשר להקים את בית המקדש. אם יהי אפשר מבחינה טכנית אז בודאי שזה יהיה גם יותר מהותי.

שמצריך סנהדרין. הקמת ממשלה מצריכה 61 חברי כנסת בעלי אינטרס משותף וזהו..

אבל מאיפה תשיג עכשיו סנהדרין??? זה נראה במצב הנוכחי מצריך נס גלוי.

זה רעיון מצויין, מקווה מאוד שדר כזה יכול להתאפשר. כדי להקים סנהדרין אתה צריך גם את סאטמר בסיפור. הם קבוצה ממש לא שולית בעמ"י.

כיום שה'סמיכה' התבטלה אכן אין דבר כזה - צעירים מעל עשרים

איך אתה רוצה להכריע באפשרות א' יותר מב' בעניין מקום קודש הקודשים?

זה בטח לא דבר מוחלט. וגם לא בטוח שתמצא דברים שיעזרו לך.

כשאתה עושה משהו את צריך לקחת אחריות על כך שעשית אותו נכון. אם אתה לא יכול לקחת אחריות אז עדיף לא לעשות. אסור לעשות דברים בצורה חסרת אחריות ולכן עדיף, עם כל הצער, לא לעשות.

אם אתה לא יכול לקחת אחריות ברמת כלל ישראל איפה מקום ק"ק אתה לא יכול לבנות את בית המקדש. ואז לגבי המקרה הספציפי הזה שב ואל תעשה עדיף. ככה נראה לי בלי להתייחס לכלל שב ואל תעשה עדיף באופן כולל

אין לך אפשרות להרכיע לכלל ישראל כולו.

כרגע אנחנו במצב ממש לא אידיאלי. במצב פסיקה אידיאלי זה רק סנהדריך ויש הכרעה הכלתית אחידה.

לא ידוע מקום המקדש --- אם רוצים להכריע בדרך הלכתית צריך אחידות הלכתית ----- אן אחידות הלכתית.

אתה כנראה כופר בטענה האמצעית, שצריך אחידות הלכתית, הראיה כיום אין אחידות הלכתית. היום באמת אנחנו לא נדרשים לעסוק בנושא כמו בנית בית המקדש. אבל במצה אידיאלי יש אחידות ע"י סנהדרין ואם קיים מצב כזה מסתבר שלא סתם, שזה מחוייב שנשתמש בו. ואם אפשר גם בלעדיו, הוא מיותר. בודאי הוא ממש לא מיותר.

שמעתי את הרב בורשטיין טוען שהם חיפשו הסכמה אחידה בכל הציבורים שהם עוסקים בענייני פריון והסיבר כי אחד הגורמים החרדים הקיצונים שמשתפים אותו פעולה אמר לו שאם יבוא יהודי ויאכל כשרות כזאת או אחרת - זה בסדר. אבל אם ילד יוולד לפי כשרות כזאת ולא כשרות אחרת זה כבר דבר מאוד חמור..

זה אותו דבר רק ברמה אחרת לגמרי - בית מקדש לא יכול להבנות ע"פ חוז חזון איש או הרב מחפוד הוא צריך את כל ישראל זה פשוט.

ואם יש הכרעה בסנהדרין אז יש הכרעה בכללות עם ישראל באופן הלכתי.

אמרתי לך כבר מקודם שצריך נס גלוי בשביל זה

שסאטמר יסכימו לדבר איתנו.. מסכים שצריך לפעול כדי שזה יקרה (לאו דווקא אם סאטמר, הגיוני להתחיל בגופים שיותר קרובים אחד לשני).

יותר חוששים לחלוק וזה מובן. כמו כן ר' עקביא היה בשלב שההלכה היתה דינמית. היום אנחנו מחוייבים למסגרת התלמוד ולכן אנחנו הרבה יותר זהירים, כי אנחנו עסוקים של פרשנות של קודמנו מאשר ר' עקיבא שלא היה מחוייב לפרשנות קודמת של מאן דהו אלא איך הוא מבין את התורה (למיטב ידעתי בנושא הגדול הזה).

אם אני חושש אז אני נזהר יותר. המורכבות שיש לפתחנו בפסיקה הלכתית היא יותר מורכבת ממה שהיה לר' עקיבא מהבחינה שהצגתי. ולכן חוששים ונזהרים מליצור מחלוקות בנושאים מהותיים.

לפני מה שידוע לי לא.

כאשר כל אחד שותה שוקו הוא מחפש את הכשרות שלו שמפיעה על השקית. אין כיום דבר שמחייב את כלל ישראל באופן הלכתי. 

למיטב ידעתי צריך שבית המקדש ייחייב את כלל ישראל באופן הלכתי. כל עוד יש ספק גדול על מקום ק"ק, גם אם תהיה הכרעה של מאן דהו על הנושא זה לא יחייב עוד משהו מלבד מי המכריע עצמו.

כיום בגלל בעיות 'טכניות' אנחנו לא מקיימים המון ממצוות התורה. צודק.

"אבל להביא סברות כדי לבטל דינים מפורשים" - זה לא סברות... זה חוסר ידע. אם אין ידע איפה מקום המקדש אתה לא יכול לקיים את הדינים ששייכים אליו.

אלא סברא שדבר שמקובל על הרוב אינו מספיק עד שתהיה אחידות.

אם נניח בצד את הסברא הזו -יש לנו ידע מעולה על המיקום.

ואני לא מבין את גוף הטענה. מסורת וכליים הלכתיים הם שני אמצעים שונים (מסורת = ראיה, כלים הלכתיים מבוססים על סברה) ולכן יש להם תוקף שונה.

השאלה מי סומך על המסורת הזאת ומי לא וזה כר יכול להיות בעייתי.

אבל גם בו לעיתים יכולה להיות פקפוק בפוסקים ובמיוחד בנושא כזה רגיש לא יקחו במהירות כל מסורת.

מסכים איתך, מהבחינה הזאת שכנעת אותי, אם כך אין לי מה להשיב.

אף לדאורייתות.

ויש לפני"ז את השלב של קרבנות, ע"י מזבח גרידא, ולא צריך בשביל זה מקדש. לכל הקרבנות, לא רק פסח.

אני משער שראיתי את זה בספרו "הר הבית", איני זוכר בבירור, ואיני זוכר בבירור נימוקיו.

מאמר שלו על שאלה שקשורה באופן חלקי - פרה אדומה יש כאן - https://asif.co.il/download/kitvey-et/malin/mal7/mal%207%2011.pdf

(לא שבניין המקדש תלוי בפרה אדומה, אבל חלק מהנימוקים קשורים)

משתדל ממש בדרכים בהם אני מכיר.

ולוואי ואמצא טובות יותר.

ביהמ"ק השלישי בנוי מאבנים ממש.. כן...

לגבי הדעות הנ"ל, סוף כל סוף אין חולק שיש מצווה לבנותו, והדעות הנ"ל לא מפקיעות את זה, רק מה, הם אומרים, זה לא יילך, כי אנחנו יודעים שבסוף הוא יירד מהשמים, וזה כמובן לא פוטר אותנו מלעשות המוטל עלינו, (כדברי ישעיהו לחזקיהו,(ברכות י.) "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא - לעביד " דהיינו - במסתרי ה' אל תתעסק, מה שמוטל עליך עשה, והוא יעשה מה שירצה.)

כל זה חוץ מהעניין שהן דעות בודדות שאין הלכה כמותן, ואני לא יודע למה מפמפמים אותם כל היום כאילו הן תורה מסיני...

יש מצוות, אני מקווה שאת מסכימה שצריך לקיים אותן, את כולן.

אחת מהם היא לבנות לו (כן כן, בידיים, מאבנים!) בית מקדש.

מכח מה את מפקיעה את החיוב הזה?

איך ה"להתחזק ולקרב" פוטר מזה?

ש"שנינו נשאר בדעתינו"?

אני מצהיר שאני מוכן להשתכנע, אם תסבירי לי במה אני טועה, ולא אתבייש לכתוב "טעיתי".

ואת?

(תכל'ס - את מוכנה לכתוב לי מה התשובה למה שכתבתי?)

לא ידוע לי שיש כזו.
נשמע בלתי אפשרי באופן כזה.

לא הייתי שם.
אני יודע שכל מיני אנשים ירצו להחליט כל מיני דברים סותרים בנושא הזה, ויגיעו לחנוק איש את רעהו, ואולי זו בכלל היתה מנת גורלו של המקדש השני מלכתחילה, כל החוסר אחדות הזה שהסתיימה במלחמת אחים אפילו כשהרומאים צרים על שערי ירושלים.

דוחה כל התורה כולה.
"סברא" אצלך כנראה, אצלי חשש פיקוח נפש ממשי.

א'. ראה הרמב"ן שהבאתי בשרשור זה. וזה גם קשור לענייני בחירת המקום, הצורך בנביא (בעת הגילוי הראשון, אח"כ ע"י מחקר אנו יושעים על מה הצביע הנביא אז) קיומו של המשכן, ועוד.

ב'. בפועל לא זכו - מגלגלין חובה וכו', אם לא רצו לבנות - כנראה לא העירום מהשמיים בגלל ש..., זה מלבד שהרי כבר הוזכר כאן שכעת אין לנו יכולת פרקטית, ואנו אנוסין, והנידון - כשכן תהיה, וא"כ זה שלא זכינו להיכ"ת לבנות - זה בגלל...

ג'. משיח שלא בנה והבית עודו חרב - אינו משיח, זה לא אומר שלא נוכל לבנות לפני"כ. ומי שיבנה לפני"כ - אינו משיח, אא"כ נתקיים בו כל השאר. (עדיין כואב הסדר, א"י תשובה ברורה לזה כעת. אבל ודאי אי"ז פירכא מספיקה.)

א. מעולה.

ב. לא, רק הסברתי שעדיין אומרים כאילו נחרב -כי יש סיבות לכך שלא זכו באמת לבנות בעצמם, או - שלא היה היכ"ת, אוא שלא רצו -וגם זה - כי אולי לא זיכו אותם משמיים להתעורר לזה, וזה בגלל שנאת חינם וכו' ולכן שייך כאילו נחרב.

ג. כשיש מלך מוטל על המלך, כשאין מלך - על כל העם, או אולי על הממשלה באמת. אבל זה ודאי לא קשור למשיח.

זה מסתדר מצויין עם דברי.

ולגבי ג' שוב, זה מתפקידיו היינו שאם טרם נבנה -אין דבר כזה מלך שלא בונה, אבל זה לא אומר שצריך להמתין לו בשביל זה, כמו שאמרו לך כבר פה לגבי קיבוץ נדחי ישראל.. והשבתם בתשובה וכו'.

יש מושג של מגלגלין זכות וכו', וזה לא שלא היה להם סע"ד, אלא שלא העירו את ליבם כי לא היו ראויים, או שלא נתנו להם את ההזדמנות - כמו שאנו באמת אנוסים כעת.

ג. כנראה שלבד לא נוכל לעשות הכל, וקים ליה  להרמב"ם שרק המשיח יוכל לסיים הכל, אבל זה לא פוטר אותנו מלקיים חובותינו, לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בו חורין ליפטר הימנה.

לא ולא, מצינו הרבה בספרות חז"ל והקדמונים על שמעירים את הלב משמים, או שאוטמים אותו.

ואין בירושלמי "ראיה", הוא לא מוכיח ממשהו, הוא זה שמגלה לך, תדע, אם לא בנו - כנראה לא היו זכאים לבנות כי....

ג. אבל אולי הפוך? אולי את הבית אנחנו יכולים לבד וקיבוץ גלויות לא? רק דבר אחד אנחנו רואים כאן - שאת הכווול לא נוכל לבד, אין לנו מושג מה באמת, מה כן נוכל ומה ישאר למשיח, אז תפקידינו לעשות כל מה שאפשר, וממצווה דאורייתא אין שום פטור, בטח לא ע"י "גילוי" מהרמב"ם שלא נצליח...

ואגב, אולי עוד משהו, בהחלט יתכן שהרמב"ם כלל לא העלה על דעתו מציאות של שיבת ישראל בלי משיח, מה שמתקיים לעינינו, ולכן באמת היה נראה לו שאלו יהיו הראיות למשיח, תכל'ס זכינו - סמוך על הקב"ה שהוא ימצא דרכים אחרות לגרום לנו לזהות את המשיח...

צריך לא לערבב גילוי וייעודים עם מערכת הציוויים.

ריבונות סקר תענו ותפיצו

"ומלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש"

(ב"ר ויחי צז, ילקו"ש ויחי)

"מלך המשיח שנתון בצפון יבוא ויבנה בית המקדש הנתון בדרום"

(ויק"ר צו ט, שיה"ש רבה ד)

"כיון שיבוא משיח ויפרע מרשעי אומות העולם, מיד בית המקדש נבנה"

(שוח"ט כט)

בכלל חזל קישרו את המקדש השלישי למשיח - 'הלכתא למשיחא' וכו'

(בזהירות אני אומר -

אולי כדאי שתפעיל קצת חשדנות אינטלקטואלית

גם כלפי החומרים של תומכי המקדש)

חופף עליו - זה מקדש ראשון,
כל היום - זה מקדש שני,
ובין כתפיו שכן - אלו ימות המשיח.
(זבחים קיח ב)

~~*~~*~~

'ונתתי משכני בתוכם', אל תהי קורא משכני אלא משכוני...
ואם תעברו על המצות האלו,
אני ממשכן שתי משכונות, שנאמר: אם חבל תחבל.

אמר לו משה רבינו: ולעולם הם ממושכנים?
אמר לו: לאו, אלא 'עד בא השמש' - עד שיבוא משיח. 
שנאמר 'וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה'.
(שמו"ר לא י, תנחומא משפטים יג)

~~*~~*~~

המדרש מספר שביום החורבן נולד המשיח:
'דברגליה חריב וברגליה מתבניי'
(ירושלמי ברכות ב ד, איכה רבה א נא)

פחות מסכים בנוגע למדרש האחרון, אבל לא משנה

(להבנתי מההקשר בסיפור, רואים שהכוונה שעל ידו יבואו הגאולה והמקדש) 

זה לא תירוץ של נתניניהו או משהו טכני.

האמונה בהשגחה כללית מחייבת אותנו להגיד שמאחורי כל מניעה 'טכנית' עומדת מניעה מהותית.

ממילא - אם אין מניעה טכנית אין מניה מהותית.

ולפי מה שדנתי פה עם @ארץ השוקולד הגעתי למסקנה לבנות את בית המקדש צריך אחדות עמ"י בפסיקה (שזה סופר מהותי וקשור לתהליכי גאולה) זה דבר נצרך כדי להקים את בית המקדש. וזה מהותי.

ברגע שיש רוב שברור לו משהו מסויים, שוב אינו רשאי להמנע מקיום המצווה, ויעשו הרוב מה שיעלה בידם, והמיעוט אין בידם למחות.

ויגידו שזה מה שצריך לעשות, אנשים יפעלו

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם