תמיד כשעושים היכרות שואלים כמה פעמים "איך אמרת?, תגידי עוד פעם, לא הבנתי, וכו" ואז זה מעמבן אבל בכללי זה מרגיש גאווה כי זה שם ממש לא שגרתי.

לגבי להסביר - זה תלוי למי, יש כאלה שזה להסביר ממש מההתחלה ואז זה סיוט אבל יש כאלה שזה להגיד 4 מילים והם מבינים...

לפי מה שאני יודעת יש רק עוד מישי אחת בארץ עם שם כזה...

ווואווו זה שאלה שאני ממש אוהבתת

לי יש שם מיוחד אבל הוא לא נשמע מיוחד, הוא נכתב מיוחד אז כדי שידעו איך קוראים לי אני אומרת*דוגמא* נגיד אם קורים לי עורי וכולם חושבים שקוראים לי אורי אז אני אומרת: "קוראים לי אורי עם ע" הבנתם? (לא באמת קוראים לי ככה!!!)

שם לא כ''כ מקובל.. בחב''ד, אבל זה השם שלי, וכיף לי איתו..

קוראים לי שירה. שם נפוץ ברמות, אף פעם לא הייתי היחידה עם השם. בכיתה שלי יש עוד 5 שירה. וזה די מעצבן. מלא פעמים קורה שמדברים לבנות אחרות ואני עונה (וזה פאדיחההה) או להפך.

קיצר,_ @אנשים עם שמות מיוחדים_ שלא אוהבים את השם שלהם, תדעו שיש לזה גם יתרונות למיוחדות הזאת. 

אני היחידה בבי"ס שקוראים לה אדוה... הוא לא כזה מיוחד אבל ממש לא נפוץ.

אבל כמה אמהות משוטטות בפורום נוג"ה?

אתן מפקחות על הילדים שלכן כאן?

כאילו אנשי צמ"ע עד 24 נחשב לי בראש איכשהו סביר,

אבל אמהות?

למרות שיש כאלה שנהיות אמהות עד הגיל הזה, אבל זה פשוט תפקיד אחר של בן אדם.

כשגדלים זה כבר כיף יותר להיות ייחודי.

דווקא לי, הבכורה, יש שם בנאלי.

המעניין הוא, שנתנו לבן שלנו שם יהודי בנאלי כל כך, שלא ציפינו בכלל לקרוא לו, וכולם פוקחים עיניים

לשמע השם המיוחד מרוב שהוא בנאלי...היום כבר מתרגלים לשמות מיוחדים.

שם חרוש להחריד.

הוא כ"כ חרוש שזה ממש לא מסגיר להגיד אותו.

קוראים לי יעל.

ובאמת שאני אקרא לילדים שלי בשמות שהם לא חרושים ולא הזויים, משהו באמצע.

תמיד, תמיד, תמיד,

היו עוד לפחות יעל אחת בכל מקום שהייתי,

בשכבה,

בשבט (זה קטע, יש לנו בשבט 3 יעל ו3 רוני, אבל אין לנו בכלל שירה או הודיה)

ברחוב,

אנשים קוראים יעל, וזה אף פעם לא אני, וזה מעצבן ממש!

וזה גם ממש מוזר לפנות ליעלות אחרות,

"תגידי ליעל שככה וככה..."

אני יעל!

באמת תעריכו את השם שלכם.

(תלוי עד כמה הוא הזוי,

אם למשהו קוראים אריצדוק מלכיחפץ יהוחבק שטריימלשניצ'ביץ השלישי, אין לו הרבה מה להעריך)

אפשר להבין לפי השם של הילד איזה מקום הוא במשפחה.

מנחם (או מנחם מנדל)- ראשון

מנדל- שני

שנאור- שלישי

ואם יש לו שם אחר אז הוא יותר נמוך בסדר המשפחה.

זה קצת מביס את המטרה של שמות לדעתי.

לדעת איך יקראו למישהו לפי המספר שלו במשפחה.

אבל בסוף זה מה שיוצא בפועל...

מספר מסוים במשפחה...

זאת המצאה די מטופשת.

וצים וכמעט בכל משפחה ממוצעת יש את השמות האלה

אני כן מכירה יש להם שניאור, חוץ ממשפחה אחת. ומנחם/מנחם מנדל יש לכולם.

פגשת פעם אחת משפחה אחת, ומחליטה על סמך זה משהו לא קשור.

אני מכירה שתי משפחות ברסלביות שיש להן בן בשם נחמן,
עכשיו לכל הברסלבים חייב להיות בן בשם נחמן?

אחריו זה נתן (על שם אחד התלמידים הגדולים שלו אם אני לא טועה)

אין חוק כזה, אבל על בסיס הסטיסטיקה הגיוני להניח ככה.

אם זה כ"כ חשוב אני גם יכולה לכתוב לך באישי את השמות של המשפחות.

אף אחד לא חושב שמשפחה חבדניקית חייבת שיהיה לה מנחם מנדל,

או שלמשפה ברסלבית יהיה נחמן,

אבל יש סיכויים גדולים שכן, זה ממש לא עניין משמעותי.

זה כמו שממש הגיוני להניח שלמשפחה דוסית מיישוב ביו"ש יהיה את השמות אמונה, מוריה, שירה, אפרת, נריה, יהודה, יוסף, יונתן וכדומה

אפשר ממש לצמצם את השמות לפי יישוב ספציפי, אבל אני לא כ"כ מכירה כאלה סטראוטיפים כ"כ טוב.

זה לא חוק, אבל זה פשוט סביר שיקרה, זה הכל.

אבל לא שמעתי על אף אחד שנקרא ככה,

סתם משיחה עם חברת על שמות יפים.

אפילו שלא הכרתי אותו לפני זה,

השם הזה העלה לי קונוטציה של איזה גבעוני עם גוזמבות מלוכלך באדמה,

אז אני עדיין לא אוהבת את השם.

באמת שקונוטציה זה חלק חשוב בקריאת שמות

אלא זה כינוי, וזה נגזר מהשם ''בער'', לא?

בדרך כלל צירוף שמות של

(שלום דוב בער)

שלום בער)

אני לא רואה עניין להתווכח על זה עם אנשים שממציאים דברים על סמך שתי מקרים שהם פגשו.

מנחם מענדל.

שקוראים על שם סבא וסבתא

ובעצם גם אשכנזים- רק שההבדל בין החיים למוות,

אפשר לדעת בברית, לדעתי זה ממש מעצבן...

הם ירצו לקרוא לבן הבכור מאיר (או כל שם אחר שקיים בעולם)

אבל מי שכתבה אצ זה כנראה בחיים לא הכירה חב"דניקים.

זו ממש לא עובדה שבדקתי.

אבל באמת לקחתי פעם ילד מגן חב"ד,

ויותר מחצי מהילדים שם היו מנדל.

על כל המגרות בגן היה כתוב:

"מנדל ג."

"מנדל ה."

"מנדל ו."

"מנדל ב."

"מנדל ב." (באמת היו שניים עם שם משפחה שמתחיל באותה האות)

זה ממש מביס את המטרה של שמות.

ברמה הכי בסיסית,

איך אמורים להבידל בין אנשים אם יש להם את אותו השם?

אבל באמת, בתור משהי בשם יעל, שזה שם חרוש ומעצבן,

אני לא אקרא לילדים שלי בשמות כאלה נפוצים,

לי יש בדיוק ההפך - נוער וגיל ההתבגרות

וכשלחצי מהילדים קוראים באותו השם,

זה כבר אני לא יכולה לדמיין איזה סיוט זה, ובטח כבר עוברים לשימוש בשמות משפחה,

אז מה התועלת בשם הפרטי?

אני לא אומרת של ילד צריך להיות איזה אחיחפץ מכלינדב כדי שלא יהיו כפילויות,

אבל באמת ששמות חרושים כל כך פשוט לא משומשים יותר כשמות, אז זה סתם בזבוז.

אני לא יודעת עד כמה שם של משהו משפיע על המהות שלו,

פגשתי אמונה שהיא ממש בקושי דתייה,

פגשתי רוני שהיא בן אדם מאוד רציני וכבד

פגשתי טוהר שהיא ממש לא זכה וטהורה (היא הייתה צוחקת עלי ביסודי)

ועד כמה אפשר לעשות שעשרות אלפי ילדים כולם כולם, יהיו מושפעים לחלוטין מאותו רב גדול בדיוק?

אין בחירה חופשית?

אין מידות שמתאימות לאדם הספציפי הזה שלא קשורות לאדם שהוא נקרא על שמו?

(באופן כללי אני לא אוהבת את הרעיון של לקרוא על משהו,

זה יותר מתעסק באדם שקוראים בשמו, ולא מי שמקבל את השם שלו)

שכשהיא קראה לי ככה היא לא ידעה שזה יהיה כל כך נפוץ.

אני גדולה בשנתון,

אני השלישית הכי גדולה בשכבה שלי (הכל בפערים של יום יומיים, מקסימום שבוע)

אז הגיוני לא לדעת מראש.

(אבל עדיין אני ממש רוצה לעשות הכל כדי להימנע מזה)

זה שלח את אותה תגובה פעמיים.

כי לא הייתי היעל היחידה, (אבל ליעל השנייה קראו בשם שלה! באמת שזה העליב אותי)

ויש לי שם משפחה אשכנזי שיש אנשים שזה ממש מתגלגל להם על הלשון.

וגם אחים שלי אומרים שהחברים שלהם קוראים להם בשם משפחה.

רק שאני מאז החטיבה ממש התעקשתי לשנות  את זה,

ומה שבאמת עזר זה שהרוב המוחלט של הבנות שקראו לי ככה פשוט לא למדו איתי יותר.

ועכשיו כבר נגרמה כיתה י', ויש רק בת אחת שקוראת לי בשם משפחה,

ואני ממש לוחצת עליה קשה שתפסיק.

בערך ככה:

"שמוביץ' (שם בדוי)! את יודעת איפה-"

-"אל תקראי לי ככה"

-"בסדר שמוביץ', אבל איפה-"

-"לא, אל תקראי לי ככה" (הפרצוף הכי רציני ולא זורם בעולם)

-"טוב, בסדר, לא משנה"

משפחה.)

אני שונאת שמסווגים שמות תנ"כיים כ"מיושנים".

אבל באמת שרבקה עולה בקונוטציה של איזה סבתא בת 80.

ואני מכירה משהי בשם רבקה!

אולי זה עניין של סביבה.

אני יכולה מיד עכשיו לחשוב על 4 שרות בלי להתאמץ,

ואם אני אתאמץ אני בטוחה שאני אגיע לעוד 5 לפחות.

אין לשם הזה הזדמנות להתיישן כי לא מפסיקים להשתמש בו.

שרה נשמע יותר סבתא מרבקה.

(אולי כי הרבה מהשרות שאני מכירה מבוגרות)

כל שרה שקפצה לי לראש עכשיו היא ממעגל שונה בחיים שלי.

אחת מהכיתה,

אחת מהשבט,

אחת אחות של משהי מהבית כנסת

ומורה אחת

(שלמרות שאין הרבה מורות שרה, כולם תמיד קוראים לה בשם המלא שלה "המורה שרה כהן (שם משפחה בדוי))

אגב בסניף שלנו יש לפחות 4 איילת השחר, אחת מהן בכלל לא ידעתי שקוראים לה ככה עד לא מזמן,

כי כולם קוראות לה בקיצור של השם משפחה שלה שנשמע כמו שם רגיל,

נגיד, קוראים לה איילת השחר הדסוביץ', אז כולם קוראים לה הדס, ולא ידעתי שזה לא השם שלה.

(שוב שם משפחה בדוי, יש סיכוי שהיא או משהי שמכירה אותה קוראת כאן ואז הלך על האנונימיות שלי)

ביחד עם אברהם כהן.

חשבתי לכתוב לך לא לגלות את השם המלא שלך, אבל באמת ששם כזה בכלל לא מסגיר כלום.

(תחשבו מה איזה כיף לכהן שמתחתנת עם כהן, 

היא לא צריכה להחליף את השם משפחה!

ועם התדירות של השם הזה זה באמת מצב שסביר שיקרה)

או משהי בשם שרה כהן?

באמת מוזר שזה קרה.

אולי בגלל שאלה בנות שאני מכירה מהחב"ב וכל האיילת השחר האלה לא באותה שכבת גיל.

אבל יש איילת השחר בכיתה שלי, חברות שלה קוראות לה פשוט שחר, אבל לי שתי האופציות נשמעות מוזר.

"איילת השחר, איילת השחר," זה נורא ארוך להגיד.

"שחר"- לא מקושר אצלי בראש אל הבת הזאת.

את אולי מכירה משהי?

אם את יודעת את השם שלה ואיך היא נראת מבחינתי זה נחשב מכירה.

חברות זה באמת משהו יותר עמוק.

לא זוכרת איך היא  נראת...

שרה זה שם נפוץ אפילו אצל גויים.

את גרה ביישוב קטן?

או בעיר גדולה?

2 בנות בשם הזה. (ורוב הפעמים אין אף אחת בשם הזה.)

ועוד יותר:

עד השנה היה בכיתה המקבילה שלי בת עם שם זהה לשלי כולל שם משפחה!!!

זה היה סיוטטטט

מכיתה א'!!!!

מזכיר לי כשהייתי קטנה ושחקתי עם חברות בחצר של הבית כנסת  בשבת היינו קראות לבנות "שרה הגדולה ו"שרה הקטנה"

כי לא היינו מודעות לרעיון של שמות משפחה

אני מכירה איזה חמש בנות עם השם שלי- המלא

ופגשתי בחיים עוד הרבה.....

מתנחמת בעובדה שבחתונה זה משתנה....

כבר אמרתי איך זה מעצבן איך קוראים לי בו ולא בשם הפרטי שלי,

אבל בעיה מיוחדת אליו, אף אחד לא יודע לכתוב אותו!

למדתי ביסודי באיזה תוכנית מחוננים מצטיינים, ובסוף כל מחצית הם חילקו תעודות,

בלי ציון, סתם איזה פסקה על הקורס שעבר אותו תלמיד.

אז בכל שנה, בלי יוצא מן הכלל, הם מצאו דרך חדשה לטעות בכתיבה של השם משפחה שלי

הוא מתחיל ב-ויי*** לצורך הדוגמה, נכתוב ויינשלר, (זה לא דומה בכלל לשם משפחה שלי, רק ההתחלה זהה)

פעם הם כתבו וינשלר,

פעם כתבו ונשלר

פעם ווינשלר

פעם אפילו הגיעו איך שהוא ל ויינשלט

והקטע פה, שאף פעם לא הלכת אליהם לבקש שיתקנו, הם טעו כל פעם מחדש לגמרי בלי שום עזרה.

רוב הבנות שטועות כותבות וינשלר

ופעם משהי הכינה איזה לוח שתלינו על הסניף והיא הדפיסה את השמות של כולם,

והיא טעתה וכתבה וינשלר,

אבל היא לא רצתה להדפיס אחד חדש, או שאני אתקן מעל זה בעט או משהו,

ועד עכשיו יש על הלוח הזה את השם שלי עם השגיאה הזאת.

חברה שלי ככה- כל קריאת שמות תיקון.....

אצלי זה הפוך, שם משפחה נפוץ מידי

כמו כהן.....

ממש מעצבן....

כשבאים לרשום בנות למשהו אני אומרת אוטומטית "יעל ויינשלר, וו יוד יוד נון שין למד ריש"

(לא באמת השם משפחה שלי)

כשאני אתחתן יהיה לי משו מסובך כזה....

מלכיחפץ יהוחבק שטריימלשניצ'ביץ השלישי,

תתחתני איתו בדוק

אין כמוהו.

מה שכן, הוא מקטלג אותי תמיד  כדוסית מתנחלת מה שלא תמיד מתחשק לי.

גם לילדיי הענקתי שמות לא שגרתיים 

לגלות את השם. מעצבן..

גמאני הרגשתי ככה

נשמע יוצא דופן..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות