תמיד כשעושים היכרות שואלים כמה פעמים "איך אמרת?, תגידי עוד פעם, לא הבנתי, וכו" ואז זה מעמבן אבל בכללי זה מרגיש גאווה כי זה שם ממש לא שגרתי.

לגבי להסביר - זה תלוי למי, יש כאלה שזה להסביר ממש מההתחלה ואז זה סיוט אבל יש כאלה שזה להגיד 4 מילים והם מבינים...

לפי מה שאני יודעת יש רק עוד מישי אחת בארץ עם שם כזה...

ווואווו זה שאלה שאני ממש אוהבתת

לי יש שם מיוחד אבל הוא לא נשמע מיוחד, הוא נכתב מיוחד אז כדי שידעו איך קוראים לי אני אומרת*דוגמא* נגיד אם קורים לי עורי וכולם חושבים שקוראים לי אורי אז אני אומרת: "קוראים לי אורי עם ע" הבנתם? (לא באמת קוראים לי ככה!!!)

שם לא כ''כ מקובל.. בחב''ד, אבל זה השם שלי, וכיף לי איתו..

אני היחידה בבי"ס שקוראים לה אדוה... הוא לא כזה מיוחד אבל ממש לא נפוץ.

אבל כמה אמהות משוטטות בפורום נוג"ה?

אתן מפקחות על הילדים שלכן כאן?

כאילו אנשי צמ"ע עד 24 נחשב לי בראש איכשהו סביר,

אבל אמהות?

למרות שיש כאלה שנהיות אמהות עד הגיל הזה, אבל זה פשוט תפקיד אחר של בן אדם.

כשגדלים זה כבר כיף יותר להיות ייחודי.

דווקא לי, הבכורה, יש שם בנאלי.

המעניין הוא, שנתנו לבן שלנו שם יהודי בנאלי כל כך, שלא ציפינו בכלל לקרוא לו, וכולם פוקחים עיניים

לשמע השם המיוחד מרוב שהוא בנאלי...היום כבר מתרגלים לשמות מיוחדים.

שם חרוש להחריד.

הוא כ"כ חרוש שזה ממש לא מסגיר להגיד אותו.

קוראים לי יעל.

ובאמת שאני אקרא לילדים שלי בשמות שהם לא חרושים ולא הזויים, משהו באמצע.

תמיד, תמיד, תמיד,

היו עוד לפחות יעל אחת בכל מקום שהייתי,

בשכבה,

בשבט (זה קטע, יש לנו בשבט 3 יעל ו3 רוני, אבל אין לנו בכלל שירה או הודיה)

ברחוב,

אנשים קוראים יעל, וזה אף פעם לא אני, וזה מעצבן ממש!

וזה גם ממש מוזר לפנות ליעלות אחרות,

"תגידי ליעל שככה וככה..."

אני יעל!

באמת תעריכו את השם שלכם.

(תלוי עד כמה הוא הזוי,

אם למשהו קוראים אריצדוק מלכיחפץ יהוחבק שטריימלשניצ'ביץ השלישי, אין לו הרבה מה להעריך)

אפשר להבין לפי השם של הילד איזה מקום הוא במשפחה.

מנחם (או מנחם מנדל)- ראשון

מנדל- שני

שנאור- שלישי

ואם יש לו שם אחר אז הוא יותר נמוך בסדר המשפחה.

זה קצת מביס את המטרה של שמות לדעתי.

לדעת איך יקראו למישהו לפי המספר שלו במשפחה.

אבל בסוף זה מה שיוצא בפועל...

מספר מסוים במשפחה...

זאת המצאה די מטופשת.

וצים וכמעט בכל משפחה ממוצעת יש את השמות האלה

אני כן מכירה יש להם שניאור, חוץ ממשפחה אחת. ומנחם/מנחם מנדל יש לכולם.

פגשת פעם אחת משפחה אחת, ומחליטה על סמך זה משהו לא קשור.

אני מכירה שתי משפחות ברסלביות שיש להן בן בשם נחמן,
עכשיו לכל הברסלבים חייב להיות בן בשם נחמן?

אחריו זה נתן (על שם אחד התלמידים הגדולים שלו אם אני לא טועה)

אין חוק כזה, אבל על בסיס הסטיסטיקה הגיוני להניח ככה.

אם זה כ"כ חשוב אני גם יכולה לכתוב לך באישי את השמות של המשפחות.

אף אחד לא חושב שמשפחה חבדניקית חייבת שיהיה לה מנחם מנדל,

או שלמשפה ברסלבית יהיה נחמן,

אבל יש סיכויים גדולים שכן, זה ממש לא עניין משמעותי.

זה כמו שממש הגיוני להניח שלמשפחה דוסית מיישוב ביו"ש יהיה את השמות אמונה, מוריה, שירה, אפרת, נריה, יהודה, יוסף, יונתן וכדומה

אפשר ממש לצמצם את השמות לפי יישוב ספציפי, אבל אני לא כ"כ מכירה כאלה סטראוטיפים כ"כ טוב.

זה לא חוק, אבל זה פשוט סביר שיקרה, זה הכל.

אבל לא שמעתי על אף אחד שנקרא ככה,

סתם משיחה עם חברת על שמות יפים.

אפילו שלא הכרתי אותו לפני זה,

השם הזה העלה לי קונוטציה של איזה גבעוני עם גוזמבות מלוכלך באדמה,

אז אני עדיין לא אוהבת את השם.

באמת שקונוטציה זה חלק חשוב בקריאת שמות

אלא זה כינוי, וזה נגזר מהשם ''בער'', לא?

בדרך כלל צירוף שמות של

(שלום דוב בער)

שלום בער)

אני לא רואה עניין להתווכח על זה עם אנשים שממציאים דברים על סמך שתי מקרים שהם פגשו.

מנחם מענדל.

שקוראים על שם סבא וסבתא

ובעצם גם אשכנזים- רק שההבדל בין החיים למוות,

אפשר לדעת בברית, לדעתי זה ממש מעצבן...

הם ירצו לקרוא לבן הבכור מאיר (או כל שם אחר שקיים בעולם)

אבל מי שכתבה אצ זה כנראה בחיים לא הכירה חב"דניקים.

זו ממש לא עובדה שבדקתי.

אבל באמת לקחתי פעם ילד מגן חב"ד,

ויותר מחצי מהילדים שם היו מנדל.

על כל המגרות בגן היה כתוב:

"מנדל ג."

"מנדל ה."

"מנדל ו."

"מנדל ב."

"מנדל ב." (באמת היו שניים עם שם משפחה שמתחיל באותה האות)

זה ממש מביס את המטרה של שמות.

ברמה הכי בסיסית,

איך אמורים להבידל בין אנשים אם יש להם את אותו השם?

אבל באמת, בתור משהי בשם יעל, שזה שם חרוש ומעצבן,

אני לא אקרא לילדים שלי בשמות כאלה נפוצים,

לי יש בדיוק ההפך - נוער וגיל ההתבגרות

וכשלחצי מהילדים קוראים באותו השם,

זה כבר אני לא יכולה לדמיין איזה סיוט זה, ובטח כבר עוברים לשימוש בשמות משפחה,

אז מה התועלת בשם הפרטי?

אני לא אומרת של ילד צריך להיות איזה אחיחפץ מכלינדב כדי שלא יהיו כפילויות,

אבל באמת ששמות חרושים כל כך פשוט לא משומשים יותר כשמות, אז זה סתם בזבוז.

אני לא יודעת עד כמה שם של משהו משפיע על המהות שלו,

פגשתי אמונה שהיא ממש בקושי דתייה,

פגשתי רוני שהיא בן אדם מאוד רציני וכבד

פגשתי טוהר שהיא ממש לא זכה וטהורה (היא הייתה צוחקת עלי ביסודי)

ועד כמה אפשר לעשות שעשרות אלפי ילדים כולם כולם, יהיו מושפעים לחלוטין מאותו רב גדול בדיוק?

אין בחירה חופשית?

אין מידות שמתאימות לאדם הספציפי הזה שלא קשורות לאדם שהוא נקרא על שמו?

(באופן כללי אני לא אוהבת את הרעיון של לקרוא על משהו,

זה יותר מתעסק באדם שקוראים בשמו, ולא מי שמקבל את השם שלו)

שכשהיא קראה לי ככה היא לא ידעה שזה יהיה כל כך נפוץ.

אני גדולה בשנתון,

אני השלישית הכי גדולה בשכבה שלי (הכל בפערים של יום יומיים, מקסימום שבוע)

אז הגיוני לא לדעת מראש.

(אבל עדיין אני ממש רוצה לעשות הכל כדי להימנע מזה)

זה שלח את אותה תגובה פעמיים.

כי לא הייתי היעל היחידה, (אבל ליעל השנייה קראו בשם שלה! באמת שזה העליב אותי)

ויש לי שם משפחה אשכנזי שיש אנשים שזה ממש מתגלגל להם על הלשון.

וגם אחים שלי אומרים שהחברים שלהם קוראים להם בשם משפחה.

רק שאני מאז החטיבה ממש התעקשתי לשנות  את זה,

ומה שבאמת עזר זה שהרוב המוחלט של הבנות שקראו לי ככה פשוט לא למדו איתי יותר.

ועכשיו כבר נגרמה כיתה י', ויש רק בת אחת שקוראת לי בשם משפחה,

ואני ממש לוחצת עליה קשה שתפסיק.

בערך ככה:

"שמוביץ' (שם בדוי)! את יודעת איפה-"

-"אל תקראי לי ככה"

-"בסדר שמוביץ', אבל איפה-"

-"לא, אל תקראי לי ככה" (הפרצוף הכי רציני ולא זורם בעולם)

-"טוב, בסדר, לא משנה"

משפחה.)

אני שונאת שמסווגים שמות תנ"כיים כ"מיושנים".

אבל באמת שרבקה עולה בקונוטציה של איזה סבתא בת 80.

ואני מכירה משהי בשם רבקה!

אולי זה עניין של סביבה.

אני יכולה מיד עכשיו לחשוב על 4 שרות בלי להתאמץ,

ואם אני אתאמץ אני בטוחה שאני אגיע לעוד 5 לפחות.

אין לשם הזה הזדמנות להתיישן כי לא מפסיקים להשתמש בו.

שרה נשמע יותר סבתא מרבקה.

(אולי כי הרבה מהשרות שאני מכירה מבוגרות)

כל שרה שקפצה לי לראש עכשיו היא ממעגל שונה בחיים שלי.

אחת מהכיתה,

אחת מהשבט,

אחת אחות של משהי מהבית כנסת

ומורה אחת

(שלמרות שאין הרבה מורות שרה, כולם תמיד קוראים לה בשם המלא שלה "המורה שרה כהן (שם משפחה בדוי))

אגב בסניף שלנו יש לפחות 4 איילת השחר, אחת מהן בכלל לא ידעתי שקוראים לה ככה עד לא מזמן,

כי כולם קוראות לה בקיצור של השם משפחה שלה שנשמע כמו שם רגיל,

נגיד, קוראים לה איילת השחר הדסוביץ', אז כולם קוראים לה הדס, ולא ידעתי שזה לא השם שלה.

(שוב שם משפחה בדוי, יש סיכוי שהיא או משהי שמכירה אותה קוראת כאן ואז הלך על האנונימיות שלי)

ביחד עם אברהם כהן.

חשבתי לכתוב לך לא לגלות את השם המלא שלך, אבל באמת ששם כזה בכלל לא מסגיר כלום.

(תחשבו מה איזה כיף לכהן שמתחתנת עם כהן, 

היא לא צריכה להחליף את השם משפחה!

ועם התדירות של השם הזה זה באמת מצב שסביר שיקרה)

או משהי בשם שרה כהן?

באמת מוזר שזה קרה.

אולי בגלל שאלה בנות שאני מכירה מהחב"ב וכל האיילת השחר האלה לא באותה שכבת גיל.

אבל יש איילת השחר בכיתה שלי, חברות שלה קוראות לה פשוט שחר, אבל לי שתי האופציות נשמעות מוזר.

"איילת השחר, איילת השחר," זה נורא ארוך להגיד.

"שחר"- לא מקושר אצלי בראש אל הבת הזאת.

את אולי מכירה משהי?

אם את יודעת את השם שלה ואיך היא נראת מבחינתי זה נחשב מכירה.

חברות זה באמת משהו יותר עמוק.

לא זוכרת איך היא  נראת...

שרה זה שם נפוץ אפילו אצל גויים.

את גרה ביישוב קטן?

או בעיר גדולה?

2 בנות בשם הזה. (ורוב הפעמים אין אף אחת בשם הזה.)

ועוד יותר:

עד השנה היה בכיתה המקבילה שלי בת עם שם זהה לשלי כולל שם משפחה!!!

זה היה סיוטטטט

מכיתה א'!!!!

מזכיר לי כשהייתי קטנה ושחקתי עם חברות בחצר של הבית כנסת  בשבת היינו קראות לבנות "שרה הגדולה ו"שרה הקטנה"

כי לא היינו מודעות לרעיון של שמות משפחה

אני מכירה איזה חמש בנות עם השם שלי- המלא

ופגשתי בחיים עוד הרבה.....

מתנחמת בעובדה שבחתונה זה משתנה....

כבר אמרתי איך זה מעצבן איך קוראים לי בו ולא בשם הפרטי שלי,

אבל בעיה מיוחדת אליו, אף אחד לא יודע לכתוב אותו!

למדתי ביסודי באיזה תוכנית מחוננים מצטיינים, ובסוף כל מחצית הם חילקו תעודות,

בלי ציון, סתם איזה פסקה על הקורס שעבר אותו תלמיד.

אז בכל שנה, בלי יוצא מן הכלל, הם מצאו דרך חדשה לטעות בכתיבה של השם משפחה שלי

הוא מתחיל ב-ויי*** לצורך הדוגמה, נכתוב ויינשלר, (זה לא דומה בכלל לשם משפחה שלי, רק ההתחלה זהה)

פעם הם כתבו וינשלר,

פעם כתבו ונשלר

פעם ווינשלר

פעם אפילו הגיעו איך שהוא ל ויינשלט

והקטע פה, שאף פעם לא הלכת אליהם לבקש שיתקנו, הם טעו כל פעם מחדש לגמרי בלי שום עזרה.

רוב הבנות שטועות כותבות וינשלר

ופעם משהי הכינה איזה לוח שתלינו על הסניף והיא הדפיסה את השמות של כולם,

והיא טעתה וכתבה וינשלר,

אבל היא לא רצתה להדפיס אחד חדש, או שאני אתקן מעל זה בעט או משהו,

ועד עכשיו יש על הלוח הזה את השם שלי עם השגיאה הזאת.

חברה שלי ככה- כל קריאת שמות תיקון.....

אצלי זה הפוך, שם משפחה נפוץ מידי

כמו כהן.....

ממש מעצבן....

כשבאים לרשום בנות למשהו אני אומרת אוטומטית "יעל ויינשלר, וו יוד יוד נון שין למד ריש"

(לא באמת השם משפחה שלי)

כשאני אתחתן יהיה לי משו מסובך כזה....

מלכיחפץ יהוחבק שטריימלשניצ'ביץ השלישי,

תתחתני איתו בדוק

אין כמוהו.

מה שכן, הוא מקטלג אותי תמיד  כדוסית מתנחלת מה שלא תמיד מתחשק לי.

גם לילדיי הענקתי שמות לא שגרתיים 

לגלות את השם. מעצבן..

גמאני הרגשתי ככה

נשמע יוצא דופן..

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.