אפילו אל תתחילי לשאול איך זה קרה...

אפילו אחרי דייט אחד שלא צלח צריכה את הזמן שלי לעכל.

1 הצלחתי לקבל כמויות מטורפות של "לא" בשבוע. בקלות 6 או 7

2 דיברנו, ראינו שאנחנו גרים במרחק של 20 דקות באוטובוס, תוך פחות משעה נפגשנו

אבל השאלה מה קרה פה 3 דייטים שונים ב24 שעות - לקראת נישואין וזוגיות

חשבתי שזאת טעות כלשהי בהקלדה אבל אני רואה שחזרתם על המילה כמה פעמים..

אבל לצאת עם כמה במקביל תוך הסתרת המידע הזה מהם זה מעילה קשה באמון עד בגידה.

מי היה מסכים לצאת עם מישהו בידיעה שיש לו מתחרים באותו זמן בדיוק?

שנפגש/ת במקביל עם אחרים/ות?

אף אחד!

אף אחד בעולם לא היה מסכים,

טוב, חוץ אולי ממוסלמיות/בדואיות/נשות גואל רצון..

זה לא רלוונטי בכלל מה מידת ההשקעה

אז באיזה זכות עושים את זה לאחרים??

זאת חוצפה ממדרגה ראשונה

ואני בהלם שיש לזה היתר רבני.(מקווה שההיתר תקף רק במידה שהצד השני יודע ומסכים)

אנחנו מדברים על מישורים אחרים לגמרי,

השוואה במחשבה הרבה יותר דקה מיציאה בפועל עם כמה,

מבחינתי זה הבדל שמיים וארץ

כי בהשוואה אנחנו מדברים על רמה של שליטה במחשבות שזה הרבה יותר קשה למי שעושה את זה למרות שכולנו נסכים שזה לא רצוי אבל ,בניגוד לניהול קשר מקביל עם כמה אנשים, אנושי.

אני באופן אישי לא הייתי נעלב לדעת שמישהי יוצאת איתי ועם עוד מישהו. פשוט לא מעליב אותי. היא יוצאת איתי וזה אומר שהיא מחוייבת להתייחס אלי כאל אופציה לחתונה. זה הכל. ואדם שבקשר מסוים איתה. אבל אם יש עוד אדם כזה - הרי ברור שיש לה עוד אופציות. תיאורטיות, ובפועל, ואולי גם אחרי... אז מה כל כך נורא שהיא גם תשתה קפה על חשבון מישהו אחר ותשב איתו לשיחה של שעתיים? הרי ברור שבפגישות הראשונות אתה לא "האחד והיחיד" (חוץ ממקרים נדירים). יש עוד מאות כמוך. אז היא גם מודעת לזה וגם נוהגת בהתאם...

האם זה חכם - כנראה לא. הרבה אנשים לא יאהבו את זה, ולכן עוד פחות חכם. וזה בעצמו זלזול, עוד לפני עצם העובדה שאנשים רואים בזה זלזול.

אבל האי-מוסריות כאן היא מזערית.

האם אשתך תרצה אותך בגלל מספר הזהות שלך, או בגלל שאתה בחור טוב שהיא יכולה להסתדר איתו?

אני מאמין שהאפשרות השניה היא הנכונה.

אם אשתך רוצה אותך רק בגלל הייחודיות שלך, המשמעות היא שבלעדיך היא היתה נשארת רווקה לעד. זאת גישה מאד לא בריאה לחיים.

אז כן, יש מאות כמוך. אתה אדם ייחודי בהרבה דברים, אבל לא בגלל זה היא יוצאת איתך. כאשר היא בוחרת להתחתן איתך, אז מכלול התכונות שלך הופך להיות מכלול התכונות של האיש שלה, ואז מכלול התכונות הזה - שהוא כמובן במינון ייחודי - הוא דבר שהיא רוצה מאד (ואני מניח שיהיו שתיים שלש תכונות שהיא היתה שמחה לשנות).

אבל בשלב הפגישות הראשונות? כן, לגמרי, אני לא רואה שום זלזול באמירה "יש מאות כמוך". להיפך, במחשבה שזה לא נכון יש זלזול באותם מאות שהם כמוך...

"האם את/ה יוצא\ת עם עוד מישה/י\ו ולמה כן או לא"

בעיקר ה"למה כן או לא", ובדגש על ה"לא"

אזהרה: לא לכל אחד זה מתאים

הרבה אנשים לא נקשרים בפגישות ראשונות, ובפגישות הראשונות מבחינתם לא באמת נוצר קשר "כולה נפגשנו פעמיים".

אבל עקרונית אני מסכים לגמרי, שזה לא התנהלות נכונה. כי נקשרים. ורק בגלל זה יש בעיה מוסרית. לא בגלל "חוסר נאמנות" או משהו כזה

את אכן יכולה לברוח.

את רוצה להסביר מה התשובה שלך לטיעון שלי?

כי אם אין תשובה, אז הגישה שלך היא בסדר, אבל אני לא רואה מה הפגם באנשים שיש להם גישה אחרת (חוץ מההפסד שלהם בזה שאת לא רוצה קשר איתם)

כמובן רק מעיר - 

1 אני כמובן לא עושה דברים כאלה, זה יכול לפגוע באנשים שחושבים אחרת ממני, וגם התנהגות לא חכמה

2 אני משתדל להיות נחמד ורגיש לאנשים באופן כללי, גם כשאני לא בקשר איתם. 

3 אני מניח שבדיוק כמו שהבחור יתעניין בך, הוא התעניין לפני שבוע במישהי אחרת. אז לא מבין מה זה כל כך משנה אם זה לפני שבוע או לפני שתי דקות. אבל זאת התחושה שלך.

במובן מסוים עדיין לא הפרכת לגמרי את הטיעון שלי - אלא רק הצגת שוב את התחושה שלך בניסוח משכנע יותר.

4 גם לחתוך קשר מראה על חוסר נאמנות. ובכל זאת את לא טוענת נגד זה.

אם מישהו ישיר שיר שאני אוהב עם זיופים, אני אחשוב שעדיף שלא יעשה את זה, אבל לא אפגע פגיעה עמוקה.

פגיעה משמעותה שיש כאן טיעון ממשי ומוסכם. אני לא מופתע מזה שאת חושבת שזה לא ראוי. הרבה אנשים חושבים כך. אבל נשמע שאת מופתעת שמישהו בכלל יכול לקבל אופציה אחרת

כנראה אני מסכים שיש כאן רמה מסוימת של פגיעה, אבל לדעתי זאת השפעה חיצונית של אנשים כמוך ולכן אני לא ארגיש פגיעה אם מישהי תספר לי שמחר יש לה דייט (אמורים להגיד במקרה כזה "בהצלחה"?)

כמי שנכוותה בזה.

אתה שם את כל האנרגיות והכוחות שלך כדי לקדם קשר ומנסה לפתור בעיות למרות שהקשר עצמו לאו דווקא הכי מזהיר בעולם

ואז מגלה שהצד השני מתפרפר - אתה מרגיש כמו ג'וק קטן מרומה שדרכו עליו.

למרות שההיגיון הפנימי שלך לפיו קשר של בעל ואישה יחודי ,מיוחד ובלעדי ומה שלפני נמצא במישור אחר לחלוטין  יפה מאוד ואני מתחברת אליו זה לא יכול ואסור שזה יהיה מותר

זה יוצר עולם מלוכלך ומגעיל.

אני גם נגד להתיר דבר כזה שכשהקלפים גלויים והצד השני יודע הכל

כי זה נוגד את הטבע הנשי בודאי,שהיא נאמנה לאחד שלה הלוואי שזה היה נוגד גם את הטבע הגברי, למרות שאני יודעת שיש גם גברים שמסוגלים לנהל קשר רק עם אחת וככה זה צריך להיות. לא סתם הקשר שבין עמ"י להקב"ה נמשל לקשר שבין אישה ובעלה. על כן, יש להתנהג בהתאם, ולהתחנך נכון גם בדרך להגעה למטרה הזאת ,אחרת ההרגל עלול ליצור בעיות ה' ירחם, מספיק מה שכבר יש.

אשה לא מסוגלת להיות בקשר בהוא לא מיועד להיות החלטי

(מסוגלת להיות לא החלטית בקשר, אבל הקשר חייב להיות מוחלט)

אוקיי. טענה טובה. תודה

עם אישה שבודקת אותו ואחרים במקביל. אני מקווה בכל אופן.

אני יכול לעשות ראיונות עבודה, מפגשי היכרות שלא למטרה זוגית... הכל עובד בכל פורמט.

ההחלטה שכבר מהפגישה הראשונה הפורמט הוא זוגיות הדוקה הוא ממש לא מחייב.

באותה מידה זה היה יכול להיות כמו ראיון עבודה - תבוא, נשב לשיחה, נחזיר לך תשובה בשבוע הבא אם ממשיכים הלאה

מתי?

יש היגיון במה שכתבת אבל יש מי שנקשר גם מאוד מהר.

איפה שמים את הגבול?

אבל כמדיניות מוכללת, ולא כחובה מוסרית

כמו שכולנו הולכים עם מסכות כי יכול להיות שיש לידינו חולה קורונה או שאנחנו בעצמנו, וממילא זאת אפילו חובה מוסרית.

אבל אין חובה מוסרית מהותית ללכת עם מסכה, ואם אנחנו יודעים שכל הנוכחים בחדר עברו בדיקת קורונה והם בלי קורונה, אין צורך במסכה

שאין מצב שבן כלשהו, חוץ ממך כנראה,היה מסכים לצאת עם בחורה שיוצאת איתו וגברים אחרים.

נשים טיפשות, הוכח כבר שהן קיימות לצערינו.

בדיני חוזים, יש משמעות רבה למושג המופשט "תום לב".

אחד היישומים של זה, נוגע לעריכת חוזה בזמן של מו"מ עם צד אחר, למשל:

אם אני מנסה למכור את הבית שלי שלי ומגיעים 10 אנשים כדי לראות אותו, ואחד מהם אומר שהוא רוצה לקנות ולכן אנחנו מתחילים מו"מ על חוזה המכירה - אסור לי להמשיך להראות את הדירה לאנשים נוספים.

אם בסופו של דבר אמכור את הדירה למישהו אחר, בזמן שהאדם הראשון חשב שהיא "משוריינת" עבורו (אנחנו הרי כבר במו"מ על החוזה), הוא יכול לתבוע אותי על כך. 

לכאורה, על מה התביעה? הרי כל עוד לא חתמנו על חוזה אני לא חייב לו שום דבר.

אלא שהחוק אומר שהמשא ומתן צריך להתנהל בתום לב. אם הרוכש מנהל מו"מ על החוזה מתוך מחשבה שכרגע הבית משוריין עבורו, אסור לי להמשיך ולפרסם אותו לאנשים אחרים. עצם הניסיון למכור לאנשים אחרים בזמן מו"מ, מראה שאני לא באמת שלם עם הכוונה למכור לאותו אדם, ואם אני לא שלם עם ההחלטה - מדוע אני מבזבז את זמנו וכספו על עריכת הסכם?

עכשיו אחזור לעולם הדייטים.

אם משה נפרד מדנה לפני שבוע, והיום הוא פוגש את רחל - אזי דנה היא כבר לא אופצייה עבורו. אבל אם הדייט עם דנה הסתיים רק לפני שעה, ועכשיו הוא נפגש עם רחל (בלי שנפרד מדנה) - הוא פועל בחוסר תום לב משווע.

רחל בטוחה שהוא מגיע נקי למפגש, במטרה לבחון האם יש ביניהם התאמה לקראת חתונה. אבל לא, הוא מגיע למפגש בזמן שהוא עדיין נפגש עם בחורה אחרת. הבעיה נהיית אקוטית יותר בדייטים הבאים: הוא לא יכול לתת לרחל את התחושה שהיא מיוחדת עבורו, כי ממילא אם היא לא היחידה אז היא לא יכולה להיות מיוחדת. היכולת להיקשר אליה תהיה מוגבלת מאוד, כי היא בתחרות עם אדם אחר שנמצא *כרגע* במצב שלה בדיוק, כלומר בניסיון להתחבב על ידי משה. 

היא כנראה לא משקיעה את כל הזמן שלה, הכוחות הנפשיים שלה, הרגשות שלה וכו' - רק בשביל להתחרות עם אדם אחר על ליבו של משה. היא מאמינה שהיא היחידה שמעניינת אותו *כרגע*, היחידה שהוא בודק עכשיו את סיכוייו להקים עימה בית.

בנוסף, לרוב בני האדם יש חרדה פסיכולוגית הנקראת FOMO -  Fear of Missing Out, פחד מהחמצה. 

אם יוצאים עם שניים במקביל, אותו FOMO לא יאפשר לנו להיקשר לאף אחת מהאפשרויות, בגלל הידיעה שהיקשרות ל-א' פירושה ויתור על ב'. 

אמנם בכל מקרה ההחלטה להתחתן עם א' פירושה ויתור על כל שאר האנושות, אבל היי, אני לא יוצא עכשיו לדייטים עם שאר האנושות. כאשר אני יוצא עם שתי נשים במקביל, ועם שתיהן טוב לי, כמעט ואין סיכוי שאצליח להיקשר באמת לאף אחת מהן - ולוותר על השנייה. גם כאן, עולה המסקנה שזה עוול נורא כלפי הצד השני, שלא יודע שהוא יוצא עם אדם חסום.

כל אלה הן סיבות אובייקטיביות לכך שמיקבול יפגע בסיכויים של משה לבחור ברחל, וכפועל יוצא מכך - יפגעו ברחל עצמה. ועוד לא התחלתי לדבר על עצם ההנואה שבדבר, כאשר היא לא יודעת שיש לה מתחרה.

לחתוך קשר לא מראה על חוסר נאמנות, כי אלה מראש "כללי המשחק" הידועים היטב לשני הצדדים - צד שלא מרגיש שהדייטים מובילים אותו לרצון להתחתן, פורש.

אפילו לגבי דיני חוזים - אני מניח שיש שלב שבו מקובל שהכל עדיין פתוח, ויש שלב שבו כבר לא.

אתה מחליט (וכך גם הרבה אחרים כאן חושבים) שלהתחיל לצאת עם מישהי זה הבטחה שהיא משוריינת. לצערי הנסיון שלי הוא שזה הכי לא משוריין שיש. אולי היא לא תצא עם אף אחד במקביל, אבל היא יכולה עוד חצי שעה להחליט שלא רוצה להמשיך ואין לה שום מחוייבות כלפי (בדרך כלל המחוייבות היא - קבעת פגישה, תגיע לפגישה; חתכת קשר, אל תסנן אלא תנהל שיחת פרידה. זהו). בעיני לא אכפת לי אם היא החליטה שאני פחות טוב ממה שהיא דמיינה, או פחות טוב מהבחור שהיא פגשה חצי שעה אחר כך. בסופו של דבר הפגיעה המשמעותית היא שהקשר לא נמשך.

יש כל כך הרבה סיבות למה קשר מפסיק, שהסיבה "היה עוד בחור והוא יותר טוב" אחרי פגישה אחת או שתיים היא זניחה בעיני. זה לא כיף, אבל אני מניח שאנשים מגיעים לעשרות ומאות קשרים שנחתכים גם בלי הסיבה הזאת.

ולגבי העלבון של "היא רצתה אותו ולא אותי" - בסדר, כולם עוברים את זה. הרי אני לא יכול לאסור על כאלה שנפרדו ממני להתחתן, נכון? אז תמיד זה יהיה נוכח

לגבי השיקולים הפסיכולוגיים - מסכים לגמרי, שעבור רוב ואולי כל האנשים זאת התנהלות לא נכונה. אבל גם לאכול הרבה עוגות זאת התנהגות לא נכונה אבל אין בה משהו לא מוסרי.

א. כשאני אומר "משוריינת" בוודאי שזה לא לכל החיים. נכון, אין לה שום מחויבות להתחתן אחרי דייט ראשון (או דייט 100). כאמור, אלה "כללי המשחק" והם ידועים מראש לכל הצדדים. הכוונה היא שלפחות בזמן הדייט, שני הצדדים מגיעים בראש פתוח ונפש חפצה להכיר זה את זו. 

ב. אתה אומר שלא אכפת לך אם היא חותכת בגלל שאתה לא טוב בפני עצמך, או בגלל שאתה פחות טוב ממישהו אחר שהיא יוצאת אתו. אבל זה מאוד משנה, כי זה אומר מה הסיכויים שלך מלכתחילה. אם היא יוצאת עם שניים במקביל, הסיכוי שלה להחליט שאתה מתאים לה קטן משמעותית. אם ניקח דוגמה קיצונית, אני מניח שלא היית מסכים לנסוע עכשיו שעה לבית קפה בשביל לפגוש בחורה *ביחד* עם עוד 30 אנשים, כאשר בסופו של כל דייט היא מודיעה לאחד מהבחורים שהוא לא מתאים לה, וככה עד שהיא תישאר עם אדם אחד. זה אחלה תסריט לריאליטי, אבל לא לחיים האמיתיים. אתה לא היית מוכן להשתתף בתחרות כזאת בחיים האמיתיים (כאמור בכותרת - אני מניח את זה ), והיית רואה בזה בזבוז זמן מוחלט.

ב. באכילת עוגה אני לא פוגע באנשים אחרים ולא משחק ברגשות ובזמן שלהם.

א. כללי המשחק - מקבל את זה, אלה כללי המשחק. לא רואה פגם מוסרי בלשחק משחק שונה

ב. אתה טועה. 

1 דווקא נשמע מגניב להכנס לתוכנית ריאליטי כזאת.

2 זה גם כדאי - כי מעבר לגיל 25, רוב הבחורות שתצא איתן כבר עברו 30 בחורים והרבה יותר בלי להתחתן איתם. אז סיכוי של 1/30 הוא גבוה יותר מסיכוי של 1/100. אולי אפילו כדאי להציע לעשות את זה - מיזם 2/52, שתי בנות פוגשות 52 בחורים, ושתיהן צריכות לצאת עם חתן (בסוף שתיהן יבחרו את אותו אחד)

3 גם אם לא מצליח, זה אחלה מיתוג, להיות זה ששרד עד מספר 27... בעצם יש לך אפשרות לבדוק בזמן אמת עד כמה אתה יכול לשפר את ההצלחה שלך, עם קבוצת מבחן.

ג הפגיעה נמדדת לפי כללי המשחק. לשמוע "לא" כשקיוית להצליח יכול לכאוב הרבה יותר מאשר קשר שבו ידעת מראש שאתה מהמר

פגם מוסרי זה:

1 אם לא אכפת לך מקודים חברתיים

2 אם אתה לא מקפיד על דברים שהם לא רק קודים חברתיים

כי קוד חברתי אפשר פשוט לשנות. יש זמנים שמקובל משהו אחד ואחרי כמה שנים מתקבל נוהג אחר

הסכמתי שזה לא כל כך כדאי מבחינת יעילות.

התייחסתי רק לשאלה אם זה פוגע, מעליב, או לא מוסרי - והסברתי שאני לא מרגיש שזה היה מעליב אותי, וממילא אני לא רואה את זה כ"לא מוסרי מהותית" - כי יש אנשים שזה לא נורא מפריע להם, אלא רק כ"לא מוסרי בסיטואציה הסבירה" שבה הצד השני לא אוהב את זה.

הסברתי גם שעל אף שכל אדם הוא ייחודי, הייחודיות הזאת לא תמיד (ובדרך כלל לא) תבוא לידי ביטוי בסיבות להחלטה על חתונה (כלומר, הסיבות המרכזיות הן סיבות שקיימות אצל הרבה אנשים אחרים). לתת לאדם תחושה שהוא ייחודי - ודאי שזה נחמד וטוב.

אני לא חושב שיש פער משמעותי מבחינת היחס של המגזרים השונים למחוייבות לצד השני במהלך קשר.

יש הבדל באופי הקשר ובדברים נוספים, אבל לא בגישה למחויבות לקשר.

באשר לזה שבעיני הרבה אנשים זה פחות נעים - מסכים איתך, כמו שציינתי

היה סבבה סה"כ, בחורה חמודה

פעם ראשונה אני מבין, אבל למה לא למדת מהטעות בפעם השניה?

פגשת אח אחד. ואז עוד אחד. ואת ממשיכה...

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

הכרתי כמה בחורים שהודו שמעדיפים אישה פחות יפה בגלל זה. וגם לי בעבר הרחוק היה את זה..

אבל מאז הרבה מים ואקסיות דוגמניות עברו בים(;

והפי, לגבי היופי הטבעי שהזכרת יש משו מאד מושך דווקא בזה גם כי זה פשוט יפה כמו שאמרת, אבל בעיקר כי זה משדר פשטות וצניעות מסוימת.

ובחורות יפות שמאפרות תעצמן וכו הן נתפסות אצלנו כמתנשאות ועפות על עצמן וזה מוריד

אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז שהבחורות ההכי שוות שיש הן דווקא אלו ההכי זרוקות שיש, אלו שלא יודעות מזה איפור או אודם ובטח שלא דאודורואנט😌 היחפניות עם הקשרגל והפשמינה @מיפ

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

פסיכולוגית גבר נמשך למראה ואישה נמשכת לאופי - ברור, יש אנשים לכאן ולכאן אבל זה המקבץ העיקרי. בין השאר זה מסביר למה ה'התאהבות' של גובר חולפת מהר יותר (כי הוא מתרגל ליופי החיצוני) ושל האישה הולכת ונבנית (שיותר ויותר מהאופי מתגלה עם הזמן). ברור שכל אחד צריך לעשות עבודה וברור שיש קומה שצריך לפתח ולבנות, אבל כמו שאנחנו מתנגדים (ברובנו) לתופעת הלהט"ב והמגדר העצמי בטענה שיש טבע מוגדר בלתי ניתן לשינוי טרופי יסודי - כך צריך להבין שזה עובד ביסוד ובעומק, בטבע, אצל הגברים והנשים וזה בסדר, ככה נוצרנו ונבראנו ומשם אנחנו מבקשים רק להתקדם.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב