אפילו אל תתחילי לשאול איך זה קרה...

אפילו אחרי דייט אחד שלא צלח צריכה את הזמן שלי לעכל.

1 הצלחתי לקבל כמויות מטורפות של "לא" בשבוע. בקלות 6 או 7

2 דיברנו, ראינו שאנחנו גרים במרחק של 20 דקות באוטובוס, תוך פחות משעה נפגשנו

אבל השאלה מה קרה פה 3 דייטים שונים ב24 שעות - לקראת נישואין וזוגיות

חשבתי שזאת טעות כלשהי בהקלדה אבל אני רואה שחזרתם על המילה כמה פעמים..

אבל לצאת עם כמה במקביל תוך הסתרת המידע הזה מהם זה מעילה קשה באמון עד בגידה.

מי היה מסכים לצאת עם מישהו בידיעה שיש לו מתחרים באותו זמן בדיוק?

שנפגש/ת במקביל עם אחרים/ות?

אף אחד!

אף אחד בעולם לא היה מסכים,

טוב, חוץ אולי ממוסלמיות/בדואיות/נשות גואל רצון..

זה לא רלוונטי בכלל מה מידת ההשקעה

אז באיזה זכות עושים את זה לאחרים??

זאת חוצפה ממדרגה ראשונה

ואני בהלם שיש לזה היתר רבני.(מקווה שההיתר תקף רק במידה שהצד השני יודע ומסכים)

אנחנו מדברים על מישורים אחרים לגמרי,

השוואה במחשבה הרבה יותר דקה מיציאה בפועל עם כמה,

מבחינתי זה הבדל שמיים וארץ

כי בהשוואה אנחנו מדברים על רמה של שליטה במחשבות שזה הרבה יותר קשה למי שעושה את זה למרות שכולנו נסכים שזה לא רצוי אבל ,בניגוד לניהול קשר מקביל עם כמה אנשים, אנושי.

אני באופן אישי לא הייתי נעלב לדעת שמישהי יוצאת איתי ועם עוד מישהו. פשוט לא מעליב אותי. היא יוצאת איתי וזה אומר שהיא מחוייבת להתייחס אלי כאל אופציה לחתונה. זה הכל. ואדם שבקשר מסוים איתה. אבל אם יש עוד אדם כזה - הרי ברור שיש לה עוד אופציות. תיאורטיות, ובפועל, ואולי גם אחרי... אז מה כל כך נורא שהיא גם תשתה קפה על חשבון מישהו אחר ותשב איתו לשיחה של שעתיים? הרי ברור שבפגישות הראשונות אתה לא "האחד והיחיד" (חוץ ממקרים נדירים). יש עוד מאות כמוך. אז היא גם מודעת לזה וגם נוהגת בהתאם...

האם זה חכם - כנראה לא. הרבה אנשים לא יאהבו את זה, ולכן עוד פחות חכם. וזה בעצמו זלזול, עוד לפני עצם העובדה שאנשים רואים בזה זלזול.

אבל האי-מוסריות כאן היא מזערית.

האם אשתך תרצה אותך בגלל מספר הזהות שלך, או בגלל שאתה בחור טוב שהיא יכולה להסתדר איתו?

אני מאמין שהאפשרות השניה היא הנכונה.

אם אשתך רוצה אותך רק בגלל הייחודיות שלך, המשמעות היא שבלעדיך היא היתה נשארת רווקה לעד. זאת גישה מאד לא בריאה לחיים.

אז כן, יש מאות כמוך. אתה אדם ייחודי בהרבה דברים, אבל לא בגלל זה היא יוצאת איתך. כאשר היא בוחרת להתחתן איתך, אז מכלול התכונות שלך הופך להיות מכלול התכונות של האיש שלה, ואז מכלול התכונות הזה - שהוא כמובן במינון ייחודי - הוא דבר שהיא רוצה מאד (ואני מניח שיהיו שתיים שלש תכונות שהיא היתה שמחה לשנות).

אבל בשלב הפגישות הראשונות? כן, לגמרי, אני לא רואה שום זלזול באמירה "יש מאות כמוך". להיפך, במחשבה שזה לא נכון יש זלזול באותם מאות שהם כמוך...

"האם את/ה יוצא\ת עם עוד מישה/י\ו ולמה כן או לא"

בעיקר ה"למה כן או לא", ובדגש על ה"לא"

אזהרה: לא לכל אחד זה מתאים

הרבה אנשים לא נקשרים בפגישות ראשונות, ובפגישות הראשונות מבחינתם לא באמת נוצר קשר "כולה נפגשנו פעמיים".

אבל עקרונית אני מסכים לגמרי, שזה לא התנהלות נכונה. כי נקשרים. ורק בגלל זה יש בעיה מוסרית. לא בגלל "חוסר נאמנות" או משהו כזה

את אכן יכולה לברוח.

את רוצה להסביר מה התשובה שלך לטיעון שלי?

כי אם אין תשובה, אז הגישה שלך היא בסדר, אבל אני לא רואה מה הפגם באנשים שיש להם גישה אחרת (חוץ מההפסד שלהם בזה שאת לא רוצה קשר איתם)

כמובן רק מעיר - 

1 אני כמובן לא עושה דברים כאלה, זה יכול לפגוע באנשים שחושבים אחרת ממני, וגם התנהגות לא חכמה

2 אני משתדל להיות נחמד ורגיש לאנשים באופן כללי, גם כשאני לא בקשר איתם. 

3 אני מניח שבדיוק כמו שהבחור יתעניין בך, הוא התעניין לפני שבוע במישהי אחרת. אז לא מבין מה זה כל כך משנה אם זה לפני שבוע או לפני שתי דקות. אבל זאת התחושה שלך.

במובן מסוים עדיין לא הפרכת לגמרי את הטיעון שלי - אלא רק הצגת שוב את התחושה שלך בניסוח משכנע יותר.

4 גם לחתוך קשר מראה על חוסר נאמנות. ובכל זאת את לא טוענת נגד זה.

אם מישהו ישיר שיר שאני אוהב עם זיופים, אני אחשוב שעדיף שלא יעשה את זה, אבל לא אפגע פגיעה עמוקה.

פגיעה משמעותה שיש כאן טיעון ממשי ומוסכם. אני לא מופתע מזה שאת חושבת שזה לא ראוי. הרבה אנשים חושבים כך. אבל נשמע שאת מופתעת שמישהו בכלל יכול לקבל אופציה אחרת

כנראה אני מסכים שיש כאן רמה מסוימת של פגיעה, אבל לדעתי זאת השפעה חיצונית של אנשים כמוך ולכן אני לא ארגיש פגיעה אם מישהי תספר לי שמחר יש לה דייט (אמורים להגיד במקרה כזה "בהצלחה"?)

כמי שנכוותה בזה.

אתה שם את כל האנרגיות והכוחות שלך כדי לקדם קשר ומנסה לפתור בעיות למרות שהקשר עצמו לאו דווקא הכי מזהיר בעולם

ואז מגלה שהצד השני מתפרפר - אתה מרגיש כמו ג'וק קטן מרומה שדרכו עליו.

למרות שההיגיון הפנימי שלך לפיו קשר של בעל ואישה יחודי ,מיוחד ובלעדי ומה שלפני נמצא במישור אחר לחלוטין  יפה מאוד ואני מתחברת אליו זה לא יכול ואסור שזה יהיה מותר

זה יוצר עולם מלוכלך ומגעיל.

אני גם נגד להתיר דבר כזה שכשהקלפים גלויים והצד השני יודע הכל

כי זה נוגד את הטבע הנשי בודאי,שהיא נאמנה לאחד שלה הלוואי שזה היה נוגד גם את הטבע הגברי, למרות שאני יודעת שיש גם גברים שמסוגלים לנהל קשר רק עם אחת וככה זה צריך להיות. לא סתם הקשר שבין עמ"י להקב"ה נמשל לקשר שבין אישה ובעלה. על כן, יש להתנהג בהתאם, ולהתחנך נכון גם בדרך להגעה למטרה הזאת ,אחרת ההרגל עלול ליצור בעיות ה' ירחם, מספיק מה שכבר יש.

אשה לא מסוגלת להיות בקשר בהוא לא מיועד להיות החלטי

(מסוגלת להיות לא החלטית בקשר, אבל הקשר חייב להיות מוחלט)

אוקיי. טענה טובה. תודה

עם אישה שבודקת אותו ואחרים במקביל. אני מקווה בכל אופן.

אני יכול לעשות ראיונות עבודה, מפגשי היכרות שלא למטרה זוגית... הכל עובד בכל פורמט.

ההחלטה שכבר מהפגישה הראשונה הפורמט הוא זוגיות הדוקה הוא ממש לא מחייב.

באותה מידה זה היה יכול להיות כמו ראיון עבודה - תבוא, נשב לשיחה, נחזיר לך תשובה בשבוע הבא אם ממשיכים הלאה

מתי?

יש היגיון במה שכתבת אבל יש מי שנקשר גם מאוד מהר.

איפה שמים את הגבול?

אבל כמדיניות מוכללת, ולא כחובה מוסרית

כמו שכולנו הולכים עם מסכות כי יכול להיות שיש לידינו חולה קורונה או שאנחנו בעצמנו, וממילא זאת אפילו חובה מוסרית.

אבל אין חובה מוסרית מהותית ללכת עם מסכה, ואם אנחנו יודעים שכל הנוכחים בחדר עברו בדיקת קורונה והם בלי קורונה, אין צורך במסכה

שאין מצב שבן כלשהו, חוץ ממך כנראה,היה מסכים לצאת עם בחורה שיוצאת איתו וגברים אחרים.

נשים טיפשות, הוכח כבר שהן קיימות לצערינו.

בדיני חוזים, יש משמעות רבה למושג המופשט "תום לב".

אחד היישומים של זה, נוגע לעריכת חוזה בזמן של מו"מ עם צד אחר, למשל:

אם אני מנסה למכור את הבית שלי שלי ומגיעים 10 אנשים כדי לראות אותו, ואחד מהם אומר שהוא רוצה לקנות ולכן אנחנו מתחילים מו"מ על חוזה המכירה - אסור לי להמשיך להראות את הדירה לאנשים נוספים.

אם בסופו של דבר אמכור את הדירה למישהו אחר, בזמן שהאדם הראשון חשב שהיא "משוריינת" עבורו (אנחנו הרי כבר במו"מ על החוזה), הוא יכול לתבוע אותי על כך. 

לכאורה, על מה התביעה? הרי כל עוד לא חתמנו על חוזה אני לא חייב לו שום דבר.

אלא שהחוק אומר שהמשא ומתן צריך להתנהל בתום לב. אם הרוכש מנהל מו"מ על החוזה מתוך מחשבה שכרגע הבית משוריין עבורו, אסור לי להמשיך ולפרסם אותו לאנשים אחרים. עצם הניסיון למכור לאנשים אחרים בזמן מו"מ, מראה שאני לא באמת שלם עם הכוונה למכור לאותו אדם, ואם אני לא שלם עם ההחלטה - מדוע אני מבזבז את זמנו וכספו על עריכת הסכם?

עכשיו אחזור לעולם הדייטים.

אם משה נפרד מדנה לפני שבוע, והיום הוא פוגש את רחל - אזי דנה היא כבר לא אופצייה עבורו. אבל אם הדייט עם דנה הסתיים רק לפני שעה, ועכשיו הוא נפגש עם רחל (בלי שנפרד מדנה) - הוא פועל בחוסר תום לב משווע.

רחל בטוחה שהוא מגיע נקי למפגש, במטרה לבחון האם יש ביניהם התאמה לקראת חתונה. אבל לא, הוא מגיע למפגש בזמן שהוא עדיין נפגש עם בחורה אחרת. הבעיה נהיית אקוטית יותר בדייטים הבאים: הוא לא יכול לתת לרחל את התחושה שהיא מיוחדת עבורו, כי ממילא אם היא לא היחידה אז היא לא יכולה להיות מיוחדת. היכולת להיקשר אליה תהיה מוגבלת מאוד, כי היא בתחרות עם אדם אחר שנמצא *כרגע* במצב שלה בדיוק, כלומר בניסיון להתחבב על ידי משה. 

היא כנראה לא משקיעה את כל הזמן שלה, הכוחות הנפשיים שלה, הרגשות שלה וכו' - רק בשביל להתחרות עם אדם אחר על ליבו של משה. היא מאמינה שהיא היחידה שמעניינת אותו *כרגע*, היחידה שהוא בודק עכשיו את סיכוייו להקים עימה בית.

בנוסף, לרוב בני האדם יש חרדה פסיכולוגית הנקראת FOMO -  Fear of Missing Out, פחד מהחמצה. 

אם יוצאים עם שניים במקביל, אותו FOMO לא יאפשר לנו להיקשר לאף אחת מהאפשרויות, בגלל הידיעה שהיקשרות ל-א' פירושה ויתור על ב'. 

אמנם בכל מקרה ההחלטה להתחתן עם א' פירושה ויתור על כל שאר האנושות, אבל היי, אני לא יוצא עכשיו לדייטים עם שאר האנושות. כאשר אני יוצא עם שתי נשים במקביל, ועם שתיהן טוב לי, כמעט ואין סיכוי שאצליח להיקשר באמת לאף אחת מהן - ולוותר על השנייה. גם כאן, עולה המסקנה שזה עוול נורא כלפי הצד השני, שלא יודע שהוא יוצא עם אדם חסום.

כל אלה הן סיבות אובייקטיביות לכך שמיקבול יפגע בסיכויים של משה לבחור ברחל, וכפועל יוצא מכך - יפגעו ברחל עצמה. ועוד לא התחלתי לדבר על עצם ההנואה שבדבר, כאשר היא לא יודעת שיש לה מתחרה.

לחתוך קשר לא מראה על חוסר נאמנות, כי אלה מראש "כללי המשחק" הידועים היטב לשני הצדדים - צד שלא מרגיש שהדייטים מובילים אותו לרצון להתחתן, פורש.

אפילו לגבי דיני חוזים - אני מניח שיש שלב שבו מקובל שהכל עדיין פתוח, ויש שלב שבו כבר לא.

אתה מחליט (וכך גם הרבה אחרים כאן חושבים) שלהתחיל לצאת עם מישהי זה הבטחה שהיא משוריינת. לצערי הנסיון שלי הוא שזה הכי לא משוריין שיש. אולי היא לא תצא עם אף אחד במקביל, אבל היא יכולה עוד חצי שעה להחליט שלא רוצה להמשיך ואין לה שום מחוייבות כלפי (בדרך כלל המחוייבות היא - קבעת פגישה, תגיע לפגישה; חתכת קשר, אל תסנן אלא תנהל שיחת פרידה. זהו). בעיני לא אכפת לי אם היא החליטה שאני פחות טוב ממה שהיא דמיינה, או פחות טוב מהבחור שהיא פגשה חצי שעה אחר כך. בסופו של דבר הפגיעה המשמעותית היא שהקשר לא נמשך.

יש כל כך הרבה סיבות למה קשר מפסיק, שהסיבה "היה עוד בחור והוא יותר טוב" אחרי פגישה אחת או שתיים היא זניחה בעיני. זה לא כיף, אבל אני מניח שאנשים מגיעים לעשרות ומאות קשרים שנחתכים גם בלי הסיבה הזאת.

ולגבי העלבון של "היא רצתה אותו ולא אותי" - בסדר, כולם עוברים את זה. הרי אני לא יכול לאסור על כאלה שנפרדו ממני להתחתן, נכון? אז תמיד זה יהיה נוכח

לגבי השיקולים הפסיכולוגיים - מסכים לגמרי, שעבור רוב ואולי כל האנשים זאת התנהלות לא נכונה. אבל גם לאכול הרבה עוגות זאת התנהגות לא נכונה אבל אין בה משהו לא מוסרי.

א. כשאני אומר "משוריינת" בוודאי שזה לא לכל החיים. נכון, אין לה שום מחויבות להתחתן אחרי דייט ראשון (או דייט 100). כאמור, אלה "כללי המשחק" והם ידועים מראש לכל הצדדים. הכוונה היא שלפחות בזמן הדייט, שני הצדדים מגיעים בראש פתוח ונפש חפצה להכיר זה את זו. 

ב. אתה אומר שלא אכפת לך אם היא חותכת בגלל שאתה לא טוב בפני עצמך, או בגלל שאתה פחות טוב ממישהו אחר שהיא יוצאת אתו. אבל זה מאוד משנה, כי זה אומר מה הסיכויים שלך מלכתחילה. אם היא יוצאת עם שניים במקביל, הסיכוי שלה להחליט שאתה מתאים לה קטן משמעותית. אם ניקח דוגמה קיצונית, אני מניח שלא היית מסכים לנסוע עכשיו שעה לבית קפה בשביל לפגוש בחורה *ביחד* עם עוד 30 אנשים, כאשר בסופו של כל דייט היא מודיעה לאחד מהבחורים שהוא לא מתאים לה, וככה עד שהיא תישאר עם אדם אחד. זה אחלה תסריט לריאליטי, אבל לא לחיים האמיתיים. אתה לא היית מוכן להשתתף בתחרות כזאת בחיים האמיתיים (כאמור בכותרת - אני מניח את זה ), והיית רואה בזה בזבוז זמן מוחלט.

ב. באכילת עוגה אני לא פוגע באנשים אחרים ולא משחק ברגשות ובזמן שלהם.

א. כללי המשחק - מקבל את זה, אלה כללי המשחק. לא רואה פגם מוסרי בלשחק משחק שונה

ב. אתה טועה. 

1 דווקא נשמע מגניב להכנס לתוכנית ריאליטי כזאת.

2 זה גם כדאי - כי מעבר לגיל 25, רוב הבחורות שתצא איתן כבר עברו 30 בחורים והרבה יותר בלי להתחתן איתם. אז סיכוי של 1/30 הוא גבוה יותר מסיכוי של 1/100. אולי אפילו כדאי להציע לעשות את זה - מיזם 2/52, שתי בנות פוגשות 52 בחורים, ושתיהן צריכות לצאת עם חתן (בסוף שתיהן יבחרו את אותו אחד)

3 גם אם לא מצליח, זה אחלה מיתוג, להיות זה ששרד עד מספר 27... בעצם יש לך אפשרות לבדוק בזמן אמת עד כמה אתה יכול לשפר את ההצלחה שלך, עם קבוצת מבחן.

ג הפגיעה נמדדת לפי כללי המשחק. לשמוע "לא" כשקיוית להצליח יכול לכאוב הרבה יותר מאשר קשר שבו ידעת מראש שאתה מהמר

פגם מוסרי זה:

1 אם לא אכפת לך מקודים חברתיים

2 אם אתה לא מקפיד על דברים שהם לא רק קודים חברתיים

כי קוד חברתי אפשר פשוט לשנות. יש זמנים שמקובל משהו אחד ואחרי כמה שנים מתקבל נוהג אחר

הסכמתי שזה לא כל כך כדאי מבחינת יעילות.

התייחסתי רק לשאלה אם זה פוגע, מעליב, או לא מוסרי - והסברתי שאני לא מרגיש שזה היה מעליב אותי, וממילא אני לא רואה את זה כ"לא מוסרי מהותית" - כי יש אנשים שזה לא נורא מפריע להם, אלא רק כ"לא מוסרי בסיטואציה הסבירה" שבה הצד השני לא אוהב את זה.

הסברתי גם שעל אף שכל אדם הוא ייחודי, הייחודיות הזאת לא תמיד (ובדרך כלל לא) תבוא לידי ביטוי בסיבות להחלטה על חתונה (כלומר, הסיבות המרכזיות הן סיבות שקיימות אצל הרבה אנשים אחרים). לתת לאדם תחושה שהוא ייחודי - ודאי שזה נחמד וטוב.

אני לא חושב שיש פער משמעותי מבחינת היחס של המגזרים השונים למחוייבות לצד השני במהלך קשר.

יש הבדל באופי הקשר ובדברים נוספים, אבל לא בגישה למחויבות לקשר.

באשר לזה שבעיני הרבה אנשים זה פחות נעים - מסכים איתך, כמו שציינתי

היה סבבה סה"כ, בחורה חמודה

פעם ראשונה אני מבין, אבל למה לא למדת מהטעות בפעם השניה?

פגשת אח אחד. ואז עוד אחד. ואת ממשיכה...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?