נשות אברכים...אנונימי054

איך מתמודדים עם פיטורים בהפתעה?

איך מתמודדים עם משכנתא של 4200 על הראש, ילדים, הוצאות שלא נגמרות

ופיטורים בהפתעה בגלל הקורונה?

איך?

לא אחיה עם עצמי עם בעלי יצטרך לקום ולעבוד... ולא , לא רוצה לקבל הטפות, יש לי מספיק מהמשפחה, שגם ככה לא עוזרת .

שגם ככה "בגללם" אנחנו עם חובות.

איך קמה מפה?

לא מסוגלת לראות את עצמי שכירה עוד. לא עוד שברון לב ..

(4 שנים נשואה, פוטרתי לפחות מ3 מקומות עבודה. על לא עוול בכפי. בידיעה ברורה כי עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר.

כולם תמיד או בגלל הריון, או אחרי הפלות. גם עכשיו. פחות מחודש אחרי הפלה בניתוח חירום)

עוד לא הרמתי את הראש מההפלה, וכבר עוד גל... לא עומדת בזה.

 

א- חיבוק ענק - פיטורין זה לא קל מניסיון !פתק ממו

אבל תרמי ראש , זה ניסיון ,

לגבי משפחה, שגם לא עוזרים וגם מיעצים, פשוט אל תערבי אותם בחייך בפרטים האלו רק בגדול

ואל תערבי אותם בראש סתם כאב ואמוציות ...

 

בעז"ה תחתמי עכשיו אבטלה , ולאט לאט תתחילי להתרומם ולהתקדם 

 

לנו הייתה תקופה שפוטרתי מעבודה רצינית 

ואחרי שראינו שאני לא מוצאת ,

בעלי יצא לעבוד כמה חודשיים,

מיד שמצאתי ואחרי כמה חודשים של התאוששות 

הוא חזר , לכולל ולסדרים ולתורה שאנחנו כל כך אוהבים

 

מקווה בשבילכם שתמצאי מהר !

 

 

 

וואו. מעריץ.די שרוט


כנ"לסודית
המשפחה שלך ממש לא חייבת לעזור לך בכלוםLia

גידלו אותך עד גיל 18 וכל השאר בונוס.

מי שמתחתן צריך לקחת בחשבון את כל הקושי הכלכלי. במיוחד אברכים. 

 

פיטורים זה באמת לא נעים. ואחרי ההפלה שלך את לגמרי צריכה זמן לעצמך! לגוף ולנפש!

 

עם כל הכבוד לתורה של בעלך, הוא חייב לתת לך מנוחה ולקחת על עצמו לפרנס עכשיו. לפחות עד שתתאוששי ותמצאי עבודה. זאת האמת ולא יעזור שתכתבי שאת לא רוצה לשמוע את זה, אם את רוצה לטמון את הראש בחול- בבקשה. 

 

הילדים לא צריכים לסבול בגלל הייסורי מצפון שלך. הבאתם אותם לעולם? קודם תדאגו להם. זה בא הרבה הרבה לפני התורה.

 

 

 

איזו תגובה רגישה! מדהים!רעיה =)


חמודה שליאנונימי054

 ביקשתי בלי הטפות.

מה שאת לא יודעת עדיף לא לשפוט. 

אבא שלי הכניס אותי לחובות עוד שהייתי רווקה. לקחתי בשבילו ים הלוואות שהבטיח לשלם. ולא שילם.

משכורות שלמות הלכו בשבילו.

אז נכון הוא לא חייב לי כלום. אבל נראה אותך מתמודדת עם זה..

ועם דברים נוספים שהשתיקה יפה להם..

תודה.

ולא אשאיר את הילדים שלי רעבים לעולם תהי רגועה.

אז למה הלכת להתחתן אם את עם חובות?Lia

ופספסתי כנראה את השורה שכתבת שאתם בחובות בגללם. חשבתי שהתלוננת שפשוט לא עוזרים לכם כלכלית. סליחה

מציעה שתפסיקי להגיברעיה =)

מי שלא יודע לומר דברים במקום, עדיף שישתוק ולא יטיף.

אז אגיד ויותר עדיןסודית
מתוארים הרבה קשיים - כלכליים, פיטורים חוזרים, הפלות, משפחה לא תומכת, ויש עוד דברים שהשתיקה יפה להם, ככה היא כותבת.
נראה לי משא כבד עבורה.
אולי הפיתרון הוא עבודה כפרילנסרית בתחום שלך. זה יותר גמיש
גם את כותבת בצורה תוקפניתסודית
ניסחתי את מה שליה אמרה יותר עדין.
כי הם צבועיםLia


כנראה יש כאן הרבה נשות אברכיםסודית
הכל היה מכוונה טובה!
אז עדיף שתקבל את כל העידוד בעולם שהיא צריכה, קודם היא צריכה להתאושש נפשית.

ליה, חבל שתהפכי מטרה לעצבים של נשים אחרות. נשאיר את השרשור לאלו שיכולות לעזור
חכם אמר פעם "אם אין לך משהו חכם להגיב מוטב שתשתוק"אשה שלו
חבל זה רק מדרדר..
גועל נפש!משמעת עצמית
אולי פשוט תימנעי מלהגיב בנושאי אברכים/לימוד תורה.
כולנו הבנו מה דעתך בעניין, והתגובות שלך שיפוטיות ומכאיבות. חבל.
מה לעשות האמת כואבתLia

מי שלא רוצה לשמוע דעות שונות שלא יכתוב באינטרנט.

 

לא אמרתי שום דבר פוגע. תפסיקו להיות רגישים לכל דבר. אני אכתוב כשארצה לכתוב ואני לא צריכה את האישור של אף אחד פה. 

 

ממש טרור מה שהולך פה. רק כותבים משהו שלא נראה למישהו ישר כולם קופצים. ממש התורה שלכם מחנכת אתכם לסובלנות כלפיי השני.

התורה היא של כולם. זה קודם כל. גם שלך.משמעת עצמית
ודבר שני את מתנסחת בצורה מאוד מכוערת ולא רגישה, וזה בלי שום קשר לנושא אברכות.
אנשים הם בהחלט רגישים ולא מעוניינים לשמוע הטחות גם אם הם טועים לפי דעתך.
היא כתבה במיוחד שהיא לא מעוניינת בתגובות מהסוג הזה. אז אם אין לך משהו נחמד, מועיל ובונה להגיד, התגובה שלך מיותרת.
תחשבי אם את היית מעלה פה קושי שלך בנושא אחר ומישהו היה מגיב לך כמו שאת מגיבה, זה היה מכאיב לך.
כולנו אנונימיים פה, אבל יש אנשים מאחורי הניקים. תזכרי את זה.
כנראה יש לכם תורה אחרתLia

בתורה שלי לא יורדים על מישהו עם דעה שונה משלך. ובתורה שלי הגבר חייב לפרנס את אישתו. 

 

התגובה שלי הייתה עניינית ולא ירדתי לפסים אישיים ולא שפטתי אברכים. רק אמרתי מה לדעתי נכון במצב זה לעשות אפילו אם זה לא מה שהיא רוצה לשמוע. היא רוצה לשמוע שיגידו לה "את תמצאי עבודה הכל יהיה בסדר, כל הכבוד שאת לא נותנת לבעלך לעבוד! אשרייך צדיקה". אז לא, זה לא עובד ככה. לא בתורה שבעלה לומד בכל אופן. מגיע לה לנוח!! היא אחרי הפלה אלוקים אדירים! כמה חוסר אכפתיות יש כלפי בני אדם והכל בשם התורה! זו לא התורה!

זו דרך חיים שהיא בחרהמשמעת עצמית
והיא מחפשת חיזוק.
למה את לא מכבדת את זה?
את חושבת אחרת. בסדר. את לא הנושא. היא הנושא.
היא לא מחפשת שיפוטיות כמו "למה הלכת להתחתן אם יש לך חובות". למען ה', מי שואל דבר כזה?
לא משנה כרגע אם הדרך שלה נכונה או לא (בעינייך כמובן).
את לא חייבת להסכים איתה כדי להגיב בנעימות, בהכלה ובאמפתיה.
אפילו אם נניח היית כותבת משהו כמו "קשה לי להסכים אם אורח החיים הזה אבל אני מצטערת על הקשיים שלך ושיהיה בהצלחה " כבר נשמע יותר טוב.

נראלי שיש לך קושי משמעותי בלראות צד אחר של מישהו אחר, ואת לא מודעת לזה.
אולי תנסי לשים לב.
שמעו חברים, הגזמתם גם אתםחדר בריחה
כותבת השרשור בהחלט ראויה להערכה. מחזק אותך לגמרי על ההשתדלות.

מה שליה מנסה להתקומם נגדו, ולא בהכרח קשור דווקא למקרה הספציפי הזה, זו התופעה שאנשים בונים חיים עקומים עם סדר עדיפויות מעוות בשביל לכתוב בכותרת של עצמם שהם אברכים שמוסרים נפש על התורה.
כן חברים, על פי התורה, וכל גדולי ישראל בכל הדורות (האמיתיים, כן?) גבר הוא המפרנס. כך קילל אותנו הקב"ה בכבודו ובעצמו. נכון שבדורינו האפשרויות אחרות ונשים יכולות גם לפרנס וכו', אבל לא לשכוח את התפקידים האמיתיים. זו מלאכתו של הגבר.
וכן, יש גברים סמרטוטים שמסתתרים מאחורי הסינר של נשותיהם ולומדים תורה רק בשביל לא לעבוד ולהיות בסטטוס הנוח שאני מוסר נפש על התורה. ואז כולם אומרים פששש איזה מסיירוס נייפש, אבל אם האיש היה כנה עם עצמו, הוא היה יוצא מזמן לעבוד.

כותב את זה בתור מי שמכיר מקרוב ועשה את הסוויץ' בעצמו
כל כמה שכתבת נכון,משמעת עצמית
ואולי גם מה שליה כתבה.
התקוממנו על צורת התגובה שלה, במיוחד אחרי שפותחת השרשור ממש ביקשה לא להגיב כך.

הניסיונות כאן היא לא על כן אברך לא אברך, אלא על הקושי הספציפי של הפותחת.

זהו.
אין הרבה מה להוסיף כאן.
אם החברה רוצים,אפשר לפתוח שרשור נפרד ענייני על הנושא הזה.
לא על גב של מישהי שרוצה חיזוק בזמן קושי.

ובוקר טוב לכווווווווולם
אחי היקר סליחה,,, אבל אתה מבלבל את המחיהודה224
אני מכיר אברכים שהיו מתים לצאת לעבוד הרבה יותר כיף והרבה יותר נח החיים עוברים מהר, יש כסף ויש מותרות
אבל מתגברים והולכים ללמוד אפילו שקשה ודחוק.
ואני אומר את זה בתור אחד שעזב מזמן את הכולל
יותר קל לי לעבוד מאשר לשבת ללמוד בכולל
אחי היקר סליחה, אתה מבזבז חלל בשרשורחדר בריחה
כנראה למדת בישיבה של מלאכים
רואים מהכתיבה שלך את זה
ממש לא...יהודה224
אני אישית היה לי קשה יותר ללמוד בישיבה מאשר לעבוד בהתקנת מזגנים...לדוגמא..
מכירה גם כן אנשים שהרבה יותר קל להןבתאל1
לעבוד מאשר ללמוד תורה.
חושבים שזהאיזה פיקניק שם בבית מדרש.
יש ויש. אני הסברתי את הצד שאתם מתכחשים שקייםחדר בריחה
ואל תהפכו אותי לבנאדם שלא היה אברך ואין לו יד ורגל בהבנה
מסכימה איתך...תיתי2
יש אנשים שאברכות בשבילם זה מסירות נפש ממש.
אבל יש הרבה שזה נוח להם. מכל מיני בחינות. (לא יודעים מה רוצים לעשות עם עצמם, לא מחייב כמו עבודה, ובעיקר בעיקר אתה כביכול "רגוע" שעולמך הרוחני לא ניזוק. זה אשליה אבל הרבה חיים באשליה הזו...)
ונשים מסורות ללימוד תורה ולטייטל הזה של אברכות -משלמות את המחיר...

אומרת את זה כאחת שהיתה כמה שנים אברכית ומפרנסת יחידה
ואחר כך בעלי יצא ללימודים
ואנחנו עוד לא בשגרה של עבודה ופרנסה, עוד בשלבים ראשונים ומאוד קשים כשיש כבר כמה ילדים בבית ואחרי הרבה שנים של אישה שמפרנסת עיקרית (ובלעדית חלק מהשנים -וגם עכשיו בגלל הקורונה).

כותבת כדי לקחת בחשבון גם את השנים של למידת מקצוע כחלק מחיי אברכות...

ואני הכי בעד להשאר בישיבה. עזבנו בכאב רב (ולא משיקולי פרנסה -אלא כי מיצה את זה ורצה את המקצוע שלו כעת. אבל מניחה שגם שיקולי פרנסה היו מגיעים בהמשך ותורמים... כמה אישה יכולה לפרנס לבד ממשכורת נמוכה של מקצוע נשי, וגם לתת לילדים מענה הולם להתפתחות שלהם)
לא לומדים הוראה תוך כדי?סודית
אין מסלול משולב כזה?
בהסדר יש אני חושבת
מי שרוצה יכול. מה הנקודה שלך?חדר בריחה
אני בעד הוראה אעפ שזה מקצוע קשה ושוחקסודית
זה שחגהבגה שונאת אותו זה עניין שלה, אישי
מי שרוצה להיות ר"מ זה כן התחום שלו - הוראה
מאיפה הנחת היסוד שכולם רוצים להיות מורים?תיתי2
בישיבות רבות אין לימודי הוראה באופן עקרוני ואידיאולוגי.
מה שמשמעת עצמית מנסה לומרדי שרוט

הוא שאת יכולה להעביר בדיוק את המסר שאת רוצה ומאמינה בו אבל בצורה אחרת. 

כלומר, בצורה קצת יותר רגישה. את לא צריכה לוותר על הדיעות שלך בשביל זה.

כותבת שבתורה שלך לא יורדים על מישהו עם דעה שונהאשה שלו
ובמקביל עושה בדיוק אותו דבר..
את נשמעת לימופאסה
בחורה ממש חכמה עם לב גדול ויש לך דברים מדהימים להגיד.

אממה יש לך טמפרמנטים שגורמים לכך שדברייך לא נכנסים אל הלב. הרי לא תשני להם ההשקפה, נכון?
הרי היא ממילא במצב ביש, בדרך ללא מוצא, סביר להניח שהיא לא פנתה לכאן כדי לבקש הלוואה מהחברים כש''כ כדי שיוכיחו אותה על מה שהיה.

אז לפעמים כשאומרים איזה מילת עידוד, איזה חיבוק ואיזה עצה טובה לעתיד, זה עושה עבודה פי אלף יותר טובה מאשר לנסות להוכיח
יעני פתיל קצרדי שרוט

 

 

תקראו את המשפט שהפותחת כתבהסודית
לא אחיה עם עצמי עם בעלי יצטרך לקום ולעבוד...
רק לי נשמע משפט מאד קיצוני?

מי קבע שצריך לעודד אותה להמשיך ככה הלאה?
אולי צריך לחשוב אחרת על כל המצב?
נכון.. את צודקת בעיקרון.ה' אלוקינו


את יודעת מה חסר בעולם?די שרוט
אנשים שמוסרים את נפשם למען ערכים שהם מאמינים בהם.

אני באיזה שהוא מקום מאוד מקנא בתחושות נחרצות כאלה עבור אמונה.
גם אתה צודק במחשבה שניה.ה' אלוקינו

אבל ! לשים לב שזה לא בא על חשבון הילדים - הם לא בחרו את הדרך הזו.
שח"ו לא יהיה חסר להם אוכל/בגדים וכו וכו .
 

גם האנשים הכי עניים במדינה עדיין לא מתים מרעב תודה לאלדי שרוט

אני בטוח שהילדים שלה לא ימותו ברעב או שיהיה להם חסר משהו.

 

אם מדובר שכתוצאה מאי יציאה לעבודה באמת תהיה הזנחה אמיתית של הילדים זה משהו אחר, אבל עושה רושם שהפותחת די אחראית בנושא.

יודעת .אנונימי (2)
יש לסבתא של בעלי קטע כזה להסכים עם מי שדיבר אחרון

זה מתוק

ושלא תפגעי חלילה .. את מקסימה ❤
יודעת.ה' אלוקינו
אני עובדת על עצמי לקבל דעות של אחרים ששונות משלי , ז"א להיות פתוחה לקבל דעות נוספות.... לומדת הרבה בפורום.
תודה♡
את באמת מיוחדת !אנונימי (2)
פשוט משהו בניסוח "גם אתה צודק במחשבה שניה" מצחיק ,לא ?

אולי פשוט הסבתא הזו נכנסה לי יותר מידי לראש .

תתעלמי 😆
זה לא משפט אובדנטבתאל1
זה אומר שזה מה שהיא מאד רוצה.
אבל החיים דינמיים ... ומן הסתם אם לא יהיה מוצא הם יעשו משהו בנידון
גם אתה נשמע לי בחור חכםאשה שלו
זה מספיק.
מחזקת אותך ליהציפ'קה
אין לי כוח לכנס לדיון אבל תדעי את לא לבד בדעה...
הסובלנות שלך נשפכת לך מהאוזניים..יהודה224
תתבגרLia


מבוגר כנראה יותר ממך וכנראה גם עברתי יותר ממךיהודה224
פשוט תרגיעי עם הבלבולי מח הלא מוסברים על אנשים שהחליטו שזו דרך החיים שלהם.
בדיוק כמו שיש שלומדים מדעי הרוח.
וכמו שיש כאלה שטסים לטיבט יפן ונפאל ללמוד אומנויות לחימה וישנים על מחצלות בבתים עם קירות מנייר אורז...
יש אנשים שזו דרך חייהם וככה הם רוצים לחיות ולחנך את ילדיהם.
יש לך עצה פרקטית למצב נתון תני בשמחה!!!
הטפות מוסר לכי תני בכנסיה...
קח כדור הרגעה שלא תקבל התקף לבLia


רק מחדדת,הילדים לא לפני התורה.הם חלק ממנהמקופלת
סליחה שאני מתערבתאמ פי 5

אבל לא עוזרים "רק" למשפחות האברכים. ממש ממש לא

 

ווואו.. קשהרעיה =)

(חשבתי שאסור לפטר אישה בהריון..)  מבחינה פרקטית, כדאי לברר מה הזכויות שלך, לגבי פיטורין באופן כללי ובמיוחד מה שקשור להריון.

ומבחינה אמונית - את יודעת את זה אבל לפעמים עוזר לשמוע מאחרים - הקב"ה משביע לכל חי, הוא לא שוכח ולא עוזב אף אחד. כל מבחן וניסיון כזה מעיד עלייך שה' סומך עלייך שיש לך את הכוחות לעמוד בו ולצאת ממנו מחוזקת יותר, בתפילה ובאמונה.

 

בהצלחה יקרה!💗💗

עברנו תקופה דומהדעה נוספת

בעלי אברך. היה לנו תקופה של חשש ואי יציבות מבחינת העבודה שלי והייתי ממש לחוצה מזה, ובעלי אמר לי:״אני לא מבין למה את דואגת, אני זה שאמור לדאוג. התנדבת לעבוד כדי שאני אוכל ללמוד? מגיע לך המון הערכה על זה, אבל העול הוא עליי, אם אין לנו כסף זה בגללי ולא בגללך״.

ב״ה המצב הסתדר אחרי כמה חודשים שבאמת היה קצת יותר מאתגר כלכלית בלי שהוא היה צריך לצאת לעבוד-בדיוק כמו שרצינו.

אבל הנקודה אמורה להיות ברורה לך-אם בעלך יצטרך לצאת לעבוד זה לא בגללך, במיוחד שאת כ״כ מתאמצת שהוא יוכל ללמוד.

לגבי בני משפחה-לא משנה מה מצבכם הכלכלי-אל תשתפו אף אחד (אלא אם כן אתם מעוניינים בבקשת עזרה ממשהו), ברוב המקרים עדיף לשמור על דיסקרטיות

כל הכבוד לכם! איזה התמודדויות!

מאחלת לכם לעלות מהר על דרך המלך מבחינת עבודה והריונות קלים בעז״ה

תודה רבה לך.. כן זה בדיוק המשפטים שבעלי אומר לי..אנונימי054

נלחמנו על זה שיישב ללמוד תורה.. הוא עזב עבודה מכובדת מאוד ... לא רוצים לעזוב את החלום

מדהים! אתם נשמעים זוג מיוחד!!!דעה נוספת


וואו מדהימהאברכית בשמחה
שה' יישלח לך כח!
בואו נהיה פרקטיםסוס פרא חופשי
במה את עובדת ומאיזה איזור אתם?
את מתנגדת שבעלך יעבוד גם במשו קטן תורני כגון ללמד ילדים תורה?

כדאי לך לפנות לעורך דין לדעתי לבדוק תביעה על פיטורין בעקבות הפלה!

ממש צר לי לשמוע על הכאב שחווית ואני ממש מעריץ אתכם על המסירות לתורה!!! אשריכם ישראל
אנחנו מהדרוםאנונימי054

עובדת בתחום הביטוח.. אבל לא מתנגדת להכיר תחומים נוספים. אנחנו גרים בעיר עם כמעט 0 תעסוקה.. ולצאת מהעיר שוב כבר לא אצא.. ( עבדתי מחוץ לעיר עד כה..)

בעלי כן מלמד ילדים תורה, ולומד בכולל ערב, ובכולל שישי, ובכולל שבת, ובמשמר. ובמה שאפשר

הוא לא מתנער מאחריות.. בגלל זה כואב לי כי מפה אם לא תהיה ישועה אני לא רואה דרך אחרת..

 

תודה רבה על החיזוק

בואי לפרטי !!!!ה' אלוקינו


קודם כלמופאסה
צריך לעשות סדר.
הייתי מחלק את המשכנתא ליותר שנים כדי להוריד מהעול החודשי, אולי גם להכניס את שאר ההלוואות בפנים ולעשות פריסה הגיונית יותר.
אולי כדאי שיצא לעבוד עד שתחזרו לתלם. זה מאוד קשה שכל העול עלייך.
אז מתרוממים לאט לאט. הגדלת הכנסות והחזרת חובות
המשכנתא שלנו פרוסה למקסימום. ויש הלוואות נוספות שנלקחואנונימי054

בדיעבד מסיבות שלא אעלה כאן אך בלית ברירה ואם היינו יודעים שנצטרך לקחת לא היינו הולכים על הצעד של לקנות בית..

אני חושבמופאסה
שכדאי לשקול פגישה עם איש מקצוע שיכוון אתכם.
(יש כל מיני דרכים כמו הלוואות בלון וכדו' ע''ח הבית של ההורים)
נראה לי שלא כ''כ מציאותי להקים עסק עצמאי במצב כזה, שזה עלול להיות תוספת עול לא קטנה
אמממאנונימי (2)
אולי בתור התחלה לעבוד במה שיש .

קופאית?מוקד מכירות?שירות לקוחות?
כדי שיהיה לכם מה לאכול.


ואולי להתייעץ עם פעמונים או מסילה נראלי קוראים להם.
ארגון שנותן למשפחות ייעוץ כלכלי.

לא בטוחה שזה ישתלם לה יותר מדמי אבטלה😬יראת גאולה
תלוי כמה אבטלה היא זכאיתבתאל1
תגובההעני ממעש
קודם כל, בהצלחה. לא פשוט
כפי שנרשם, לבדוק אופצייות נוספות. אבל בשיקול דעת.
לגבי חוויות העבר- לשקול סיוע רגשי. ואולי פלילי.
לגבי הישארות באברכות, ביקשת לא להתייחס. רק אעיר, שניתן לקחת הערות שניתנות בזמנים לא רלוונטיים, ו'לשמור' אותן במגירה למועד מאוחר, בו ניתן לדון בהן.

נשמע שכעת יש להתכנס ולעבור. בשורות טובות.

* לגבי תגובות חריפות, כל עוד אין הגזמה, ניתן לעיין ולשמוע. כוונת המגיבים היא ליצירת חשיבה, לפעמים בהקצנת נקודות.
יקרה איזו התמודדות וואו! נגעת לי ללבנב"י
אשמח לנסות לעזור בפרטי, אני עוסקת בכלכלת המשפחה
חיבוק, באמת מצב ממש לא פשוטעמקאביב
מגיע לך אבטלה? אפשר בינתיים לבקש מהבנק לעצור תשלומים לכמה חודשים ? עד שתבינו מה יהיה מצב שלכם בהמשך?
אולי לפנות לפעמונים או למקימי לייעוץ?
אולי יש איזה דרך שמשפחה שלך תתחיל לשלם הלוואות שלהם? אולי אם תספרו לשאר בני משפחה הם ישפיעו איכשהו?
וגם אם בעלך ייצא לעבוד זה לא אומר שזהו, אחרי שתמצאי עבודה הוא יוכל לחזור ללמוד.
פנו לפעמונים!פמיהלכה

מעבר לזה שנשמע שאתם במצב קשה מאוד רגשית,

אני חושבת שאתם צריכים עזרה כלכלית נטו, בתכנון. לצאת מהבוץ.

בבקשה, פנו לייעוץ.

הכותבת היא מלוות משפחות מטעם ארגון פעמונים.

יקרה. את מדהימה! מעריצה אותךכוחה של מילה
באמת תודה לכל המחזקים..גם פה , גם בפרטיאנונימי054

מחזק לראות את אהבת בני התורה שיש בכם... לא מובן מאליו בכלל בזכותכם יגיע משיח צדקנו ברחמים.

שה' יברך את כל המחזקים באמת..תודה רבה. לקחתי מכל אחד ויצאתי מחוזקת. אעשה חושבים ומקווה שה' יושיע.

והכי חשוב, ברור שאנחנו לא מהאנשים שישאירו ילדים רעבים או יקבצו תרומות. לא אני ולא בעלי, ולכתכילה סיכמנו שאם זה יגיע לזה אז קמים ועובדים. למי שחשב אחרת..

 

באמת מדהימים! אשריכם!אברכית בשמחה
איזה יופימופאסה
לגבי המשיח אני בספק...
כל דיון על אברכים/ לומדי תורה זה סכין בלב

משיח גמ' נחש
כל הכבוד לכם!! ה' יהיה בעזרתכם!מקופלת
מדהימה אתדפני11
מצטרפת לעצות הטובות שנתנו לך
לא מבינה יותר מידי בענייני הכספים והמשכנתא, אבל באמת תזכרי שאם הוא יצא לעבוד זה יכול להיות זמני ולא כל החיים.
כשאת תתייצבי ותעלי על דרך המלך נפשית וגופנית תוכלי לחזור לעבוד והוא ישוב ללימוד...

בהצלחה רבה ומרגש לשמוע על אנשים כמוכם
אשריך הלוואי שירבו כמותךקשקשתא
ריבונו של עולם, ראה את בנותיך הקדושות איך הן מוסרות נפשן למען לימוד תורתך. איך הן עומדות עם כל הייסורים וממשיכות לדחוף את בעליהן ללמוד. ובזכות מסירות הנפש הזאת תאיר עינינו בתורתך ותגאלנו מהרה למען שמך.
בזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן עתידין להגאל.

ולך פותחת, את צריכה לחשוב עם עצמך אם זה מתאים לך בשלב זה לקחת את מלוא האחריות. גם אם את חושבת שזה מה שחשוב לכם יתכן ולפעמים צריכים לעשות הפסקה קצרה בכדי שלא תשברי. כמו בכל דבר בחיים צריך שיעשה בבריאות הגוף והנפש ואם לא זה רק יפגע בהמשך. אולי בתקופה זו תבקשי מבעלך שישתתף יותר בהכנסות ואת תעבדי במשהו פחות דורש כדי שתוכלי לצבור כח לבאות.
כל הכבוד לכם ואשרי חלקכם
ראיתי שכתבו לך עצות, אהבתי כמה מהן, רוצה להגיד לך כל הכבוד,השם בשימוש כבר
איזו אהבת תורה! העיניים שלי ממש לחות עכשיו. אני כל כך מעריכה אותך, ואם אני-הקטנה, קל וחומר בורא עולם שצופה וגאה בך ללא ספק.
שכרך עצום ורב- ובטוחה שאת תראי בקרוב איך הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר..
מאחלת לך שיקוימו בך מהרה דברי הנביא-
"והיה ראשיתה מצער ואחריתה ישגה מאוד"
ישר כח גדול!
היי, כתבת כי תמיד פוטרת בעקבות הריון או הפלהחבובוש

באיזה שבוע עברת את ההפלה האחרונה?

 

אישה אחרי לידה וכן אישה אחרי הפלה משבוע 22 היא מוגנת ואסור למעסיק לפטר אותה במשך תקופה.

 

לדעתי כדאי לך לבדוק זאת.

 

אם את צריכה עזרה פני אלי בפרטי.

היי זה היה היה בשלב פחות מתקדםאנונימי054

ולגבי פיטורים בהריון, זה לא מדויק בהריון הראשון פוטרתי בשבוע מתקדם , לא היה לי וותק של חצי שנה. לכן לא היה עילה לתביעה.

תודה בכל אופן!

הי לך נשמע שאתם עוברים תקופה ממש קשה.פלא הבריאה
אז קודם כל חיבוק. הפלות, פיטורין בהחלט נשמעות כמו כמה מכות שיכולות להיות ממש ממש קשות.
כותבת כאשת אברך...
אתם במצב ממש לא פשוט עכשיו. במיוחד את. תני לעצמך רגע לאסוף את הנפש. לחזק את הגוף. ורק אחר כך תחזרי למרוץ. תלמדו את עצמכם להתחלק באחריות יכול להיות ש"אתה תלמד תורה ואני יעבוד", הוא חוזה שעם כל האידיאל המטורף והחשוב שבזה, אולי לא מתאים לכם במדוייק. תחפשו איפה אתם יכולים לנוע קצת בתוך זה כדי לאזן את המשוואה הזו. בשבילך, בשביל הגוף והנשמה שלך, בשבילכם כזוג, ובשביל התורה.
אני אשת אברך. התחתנו במין ידיעה כזו שהוא ילמד תורה ואני אפרנס. זה מה שרציתי זה מה שחיפשתי, זה מה שהוא רוצה זה מה שמתאים לו בדיוק. הוא גאון הוא מוכשר והוא ממש פורח מזה.
אבל החיים הובילו אותנו למקומות אחרים. שכרגע הם קשים וכואבים. לא משנה למה, אני כרגע מסיבות נפשיות לא מסוגלת לעבוד בצורה מלאה. במהלך השנים גם התברר לי שממש לא טוב לי נפשית העומס להיות המפרנסת. הלחץ מזה שהפרנסה עלייך ממש יכול לפגוע בפוריות.
אז דבר ראשון דיברנו על זה שאני מוכנה לעבוד. אבל לפרנס, לדאוג לחשבונות, מיסים ארנונה עליו. כלומר גם אם אני מכניסה כסף הוא מפרנס. העול עליו, ואם אני לא אוכל להכניס הוא יצטרך לדאוג לזה. זה הרבה יותר בריא לאישה לחיות ככה לטעמי.
דבר שני סיכמנו שהוא לומד 2 סדרים ביום, בוקר וצהריים. ולכן נשארות לו את שעות הערב להשלמת הכנסה. אנחנו ממש משתדלים לשמור בשלמות על הסדרים. רוצים שנצליח להחזיק בית של תורה לעוד הרבה שנים ולכן מבחינתנו להחזיק את החבל מ2 הקצוות לא עובד. 100% לימוד תורה של הגבר יום, צהריים ולילה. ו100% פרנסה של האישה זה בעיני זה מתכון לקריסה מהירה אחרי כמה שנים. ולכן אנחנו ממש משתדלים לאזן.
כרגע אנחנו במצב כלכלי עוד יותר סבוך, ולכן החלטנו שדווקא מתוך רצון להחזיק בחיי אברכות לאורך שנים, הוא יצא ללמוד קורס מקצועי (מקוון) ויעסוק בזה מן הצד. גם אם בשנתיים הבאות זה יפגע לו בכמה סידרי בוקר. עד שאני אתייצב מבחינת העיסוק שלי.
כדאי ממש לחשוב על רעיון תעסוקה-מקצוע לבעל שההכנסה היא גלובלית לא פר שעה בשכר מינימום.
אספתי לך רעיונות מעצמנו ומהאברכים לידנו: עבודת נקיון בניינים/ בתי ספר- בשעות הערב ויום שישי, חלוקת עיתונים, שמירה או אבטחה בלילות, השגחת כשרות במפעלים/אירועים, לעשות רשיון ג' ולעבוד בחברת משלוחים של רהיטים, ללמוד ייעוץ משכנתאות לא דורש הרבה, ייעוץ נדלן וכדומה.
תופתעו לגלות שלעיתים העבודות האלו יכולות גם להכניס כמה אלפים בחודש...
העיקר לפתוח את הראש א. לטווח ארוך. ב. שגם הבעל יכול לשלב מקצוע או תעסוקה ועדיין ללמוד תורה באופן עיקרי.

דבר שלישי: יש לכם נדל''ן. נדל"ן שווה כסף. יש לכם דירה יש לכם משכנתא. אלו 2 דברים שיכולים להפוך לכם להכנסה ולא להיות חלק מהחובות.
א. תחשבו האם אתם מסוגלים לעבור לדירה אחרת קטנה יותר לכמה שנים ולהשכיר את הדירה שלכם. זה עוזר לשלם את המשכנתא.
ב. אל תפחדו לפתוח שוב את המשכנתא. תבדקו מה אפשר לשנות בה. אם יש כמה חובות לכמה הלוואות שונות. אפשר למחזר הכל תחת קורת הגג של המשכנתא ולשלם את הריביות פעם אחת זה יכול ממש לחסוך כסף.
ג. תחת איזה כותרת לקחתם משכנתא? משכנתא לקניית בית זולה בהרבה ממשכנתא לכל צורך והריביות בה יותר נמוכות. אולי אפשר לשחק עם זה?
ד. אולי אפשר לשנות את המשכנתא עם פריסה יותר ארוכה והחזרים קטנים יותר. שיתן לכם אשרות לנשום.
ה. קצת קיצוני אבל תחשבו אם מתאים לכם. אולי משתלם לכם למכור את הבית להחזיר את המשכנתא. ולקנות דירה אחרת קטנה/ישנה יותר או במקום אחר, בעלות שיכולה להתאים לכם? אם תקחו משכנתא כזו לקניית בית התנאים בה יכולים להיות הרבה יותר טובים. אולי בכלל יהיה לכם טוב לקנות דירה להשקעה במקום שאתם לא רוצים לגור אבל ערך הדירות עולה מהר או שיש פינוי בינוי ואז תוך כמה שנים תקבלו דירה ששווה הרבה יותר? - מומלץ ממש להתייעץ עם אבני דרך. אנשים טובים מקצועיים בליווי אישי. (אנחנו לא שילמנו להם עד שלא רכשנו את הדירה. כלומר הייעוץ חינם בהתחלה).

והעיקר שה' ישלח לכם מלא כוח לעמוד על הרגליים, פרנסה בשפע, פריון בשפע, נחת מהילדים ותזכו להגדיל תורה ולהאדירה!!
מהממת!אשה שלו
וואו איזה השקעהאנונימי054

תודה רבה לך! על הזמן שהשקעת, על המחשבה, ועל הרצון הכנה לעזור!

בעלי אכן לומד מקצוע קודש, ולא שולל לעסוק בו במידת הצורך כהכנסה נוספת

 

למכור בית לא אפשרי עוד לא עבר שנה וחצי מהקניה

 

ולהשכיר אותו כנ"ל 

 

תודה רבה לך על הברכות את מדהימה.

שתזכו גם אתם לשפע עצום

כתובהתודה לה על הכל
כפי הידוע הגבר חותם בזמן חתונתו בכתובה שהוא זן ומפרנס ודואג לאשתו ולילדיו לכל צרכיהם, אכ דרך התורה היא שהאיש הוא זה שצריך לדאוג לעול הפרנסה והאישה תיהיה בבית עם הילדים, אך עם השנים הסכימו הנשים לקחת את עול הפרנסה על כתפן ולתת לבעל לשבת וללמוד , גם ללדת ילדים, להאכיל, לארגן את הבית, וכו וגם לפרנס שזה משהו ענק!
אבל אם האישה לא יכולה או לא מסוגלת יותר לפרנס אז ודאי שהגבר צריך לעשות זאת בלי שום שאלה. אני לא חושבת שיש כאן שאלה בכלל, הבעיה שעם הזמן מכניסים ומלמדים את הבנות שחייבים לקחת אברך ומי שלא לוקחת היא לא בתלם. ואז שיש מצבים קשים שאין אפשרות לבעל להמשיך להיות אברך , האישה אוכלת את עצמה אם להוציא אותו או לא....
צריך לדעת שודאי שאם האישה יכולה ורוצה לפרנס שבעלה ישב וילמד אדרבא , אשריה .
ואם לא , על הבעל לקחת זאת לידיו.
חשבתי אם להגיב או לא. אבל לכל הלא מבינים והמסתייגים.אנונימי054

אבל בכל זאת למען קידוש ה' ( לפחות בעיניי, בתור מישהי שהסתכלה בצורה עקומה על אלו פעם)

.חשוב לי  שיבינו מה עומד מאחורי צעדים שכאלו.

אין ספק בכלל שבעלי מודע לכתובה, מודע שצריך לפרנס, ומודע שאם חלילה לא אוכל לעבוד או לא יספיק לנו העבודה שלי, הוא יקום ויחפש הכנסה. הוא לומד כרגע מקצוע קודש אם פספסת את השרשור.

ויותר מהכל, הוא עבד עד לפני שנתיים + רק כשמצאתי עבודה מסודרת בהוראת רב ולא לפני שהתייצבתי הוא עזב עבודה דיי מכובדת .ונכנס בחסדי ה' לכולל והחיים שלנו מאושרים מאז.

לכן, כואב לי ונחמץ לי הלב אם הוא יצטרך לשוב ולעבוד. כי עברנו המון המון המון בדרך מהרגע שהתחתנו ( ואני עוד בתקופת השידוכים שזה סיפור בפני עצמו) עד שהגענו לרגל המיוחל שהוא יושב באהלי התורה , ואין מאושרת ממני בעולם מכל רגע שאני רואה את הסיפוק בעיניים שלו, את האושר והצמאון שלו . משהו שהיה נורא חסר כשעבד. 

אז שוב, אנחנו ( וכל האברכים באשר הם לפחות ההולכים בדרך התורה באמת ולשם שמיים) מיושבים בדעתנו , וזה הסיבה שנשברתי. 

אם זה היה מובן מאליו כל כך לא היה מקום לקושי.

טעם התורה הוא ממכר ולעזוב דבר כזה...זה לא פשוט בכלל , מבחינתי זה בגדר גלות ממש.

 

 

כל הכבוד. אתם אנשים גדולים.ד.


רוצה לומר שאני מאד מאד מעריך את הגישה שלך..ד.

בעיה כלכלת פתאומית, עברת מה שעברת, ולא תוכלי להיות שלמה עם  עצמך אם בעלך יצטרך כעת לצאת לעבוד במקום לימוד התורה שלו...  איזו מסירות, כל הכבוד.

 

מאד מצער שפוטרת, מאד מצער שעברת הפלות בפרק זמן קצר שכזה.

 

מה למעשה צריך לעשות כרגע, קשה לי לומר.

 

אולי, למשל, בכל זאת בעלך יוכל למצוא תעסוקה חלקית בשעות הערב למשל. משהו שלא יצטרך להניח את סדריו הקבועים - אבל השתדלות לפרק זמן מסוים עד להתייצבות המצב כיום..

 

מכל מקום, בהיות שאין כל הנתונים או עצה חד משמעית - קבלי השתתפות ועידוד לגבי ההתמודדות, והערכה לערכיכם...

 

הצלחה רבה.

אסור לפטר אותך בהריון או אחרי הפלהבתאל1
תדרשי את זכויתיך ותפני לבית הדין לעבודה.
או שתפני קודם למעסיק שאת פונה לשם, שידע טלא תהיה לו הפתעה.
ראשית, אני רוצה לחזק אותך ולשלוח חיבוק גדולאון17
על מה שאת עוברת.
מנסיון להיות זאת שאחראית על הבית ברוב המישורים זאת התמודדות עצמית וחברתית ולהישאר תמיד עם הראש מעל המים לא תמיד הדבר הכי פשוט..

המלצה שלי :תקחי לך כמה ימים בהם את מחליטה להתמקד רק בעצמך ..
במנוחת הגוף ובטיפול בו (את בכל מקרה אחרי טראומה בגוף ובנפש) ,בנשימות להפגת המתח, בעיסוק במשימות שרצית להגיע אליהן ולא עשית, תשימי לך מוזיקה ברקע שתעזור להשתיק קולות בראש, תסובבי את עצמך באנרגיות חיוביות ושחררי מתחושת השליטה ..אין לנו שליטה על כלום בעולם הזה חוץ מהיראת שמיים שלנו .
אחרי שאת מרגישה יותר טוב תתפללי ..תתפללי להקב''ה שדואג לכולם גם לך הוא ידאג במיוחד בגלל מסירות הנפש שלך.

צריך לזכור שתמיד יש תקופות קשות תנסי להיאחז במחשבה שזה זמני..ובעז''ה מאחלת לך ימים טובים ומתוקים יותר עם בעלך והילדים.
בהצלחה מרובה יקרה
מיוחדתאנונימי054אחרונה

תודה רבה לך על המילים .. אמן ואמן!!!

האם זה נכון?רועישםטוב
לאגפן36

אתה לא מכיר זוגות שנשואים עשורים וטוב להם?

וודאי שיש קשיים. גם כרווקים וגם כנשואים.

אבל בסך הכולל- לא סתם הרבה אנשים מתחתנים.

יש בזה הרבה מאוד טוב.

ובזוגיות טובה ונורמלית זה באמת כיף וטוב וממלא, היחד.

לאאריק מהדרום

גם לא נכון עובדתית.

90 אחוז חיים גרועים יותר?

חצי מתגרשים? לא נכון עובדתית

גם לא נכון שאי אפשר לעשות ילדים לבד מבחינה ביולוגית זה עדיין בלתי אפשרי.

גם לא נכון כי יש מחיר לחופש, יש מיעוט של "חופשיים" אחרי גיל 40 שהם היו מתים שתהיה להם משפחה או קריירה אבל הם התמכרו לחופש והם משלמים את המחיר החברתי של להיות "חופשיים" הרוב המוחלט חוזר לתלם אחרי גיל 20 ומשהו, מקימים משפחות, פוצחים בקריירה ומשמחים את אמא, זה האושר האמיתי, החופש שהוא מתאר בגיל 40 זה מקור לאומללות.

לא!!!הסטורי

זה שיקוף של עולם ערכי מערבי מנותק משורשים, של אכול ושתה כי מחר נמות. כשאין מוכנות להשקיע, להתאמץ, ליגעת ומצאת - תאמין, באמת זוגיות נראת סוחטת.

כשחיים נכון, כשמבינים שאדם - לעמל יולד, כשבאמת דואגים אחד לשני ומתאמצים לראות אחד את השני - אין דבר שיותר משלים וממלא ונותן שייכות מזוגיות שמתפתחת למשפחה.

לא חושב שזה תרבות מערביתפשוט אני..

גם בתרבות המערבית, רובם המוחלט של האנשים מתחתנים...

לא כל דעה מוזרה היא תרבות מערבית

ברור שזה קשור לתרבות המערביתאריק מהדרום

העלאת על נס דגל החירות.

הרווקות המאוחרת.

הפרוגרסיביות שרואה במשפחה אויב.

אחוזי הגירושים.

עשיית ילד "לבד".

מה זה כל החרא הזה אם לא תרבות המערב על סטרואידים?

כמה אנשים בתרבות המערב בוחרים לא להתחתן?פשוט אני..

וכמה אנשים מנסים באופן אקטיבי להטיף לזה שחתונה זה דבר רע?

מיעוט שבמיעוט.

הו הרבהאריק מהדרום

הפרוגרסיביזם לגמרי תומך בהשמדת המשפחה.

מעצימים את האינדיבידואליזם.

הרבה מאוד באירופה ובארהב בוחרים שלא להתחתן אני לא יודע איפה אתה חי.

לא מיעוט שבמיעוט בכלל.

יש פהoo

מרמור והתקרבנות

ויש גם דברים נכונים:

כ50% מתגרשים

אנשים נשארים לעיתים גם כשגרוע להם

ידע מגיע רק מניסיון (ולפעמים ניסיון גם הוא לא מספיק בשביל ידע)

מערכת יחסים יכולה להיות משהו רע (וגם אם היא בינונית היא יכולה להיות דבר מאד רחוק מזוגיות תקינה)

באיזו מדינה 50 אחוז מתגרשים?אריק מהדרום

שקר גס.

השקר הכי ברור בכל הפוסט.

לא שקרoo

מבט מסוים על הסטטיסטיקה

גירושין סטטיסטיקה

מה זה 47.3 אחוזאריק מהדרום

זה מספר הזוגות שמתגרשים מתוך אלה שמתחתנים? מה פתאום? אפילו לא קרוב.

צודק זה נראה שגויoo

האחוזים פחותים

לאנעמי28

ומי שלא מוכן להסתכן להיפגע לא מוכן להסכים לחיות.

זוגיות היא לא סטטית

כל זוג עובר רגעים שחורים ורגעים מאושרים.

מי שמוכן ללמוד ולעבוד על עצמו ישיג יחס גבוה של רגעים מאושרים לעומת רגעים קשים

לא כל זוגoo

עובר רגעים מאושרים

כדי להשיג אותם לא די בעבודה ותהליך עצמי

צריך פרטנר מתאים

לפעמים הוא פשוט לא

כל זוג נורמלי התחתןנעמי28

מהסיבה שחווה רגע מאושר אחד עם השני

לידה, רגע שקט ונחת עם הילדים

זה רגע של אושר ביחד

אפילו תקווה ביום החתונה שהחיים יהיו מאושרים ביחד

מי שלא חווה שום רגע כזה בשום שלב של הדרך אני בספק אם יש עם מה לעבוד

טובoo

רגע או חודש או כמה חודשים

של איזשהו אושר

לא יכול להיכנס למשוואה על חיים שלמים

אם יש טיפת פוטנציאלנעמי28

עם מספיק נכונות אפשר להגדיל אותה

תקופותoo

קטנות של אושר

זה לא בהכרח פוטנציאל

במיוחד בזוגיות ארוכת שנים

אנשים משתנים

ככל שאדם עושה יותר עבודה עם עצמו

הסטנדרטים שלו עולים

ואז הרגעים של האושר זה פירורים

מול חיים שלמים

אם יש נכונות משני הצדדים

וגם מודעות ויכולת לשניהם

אז אולי

אם זה רק מצד אחד

זה רק עוד פער לרשימת הפערים

כנראה שלא. כי לא היו ימים טובים לישראל.אדם פרו+

אמר רבן שמעון בן גמליאל שלא היו ימים שמחים וטובים לישראל כמו ט"ו באב ויום הכיפורים, משום שבימים אלו היו בנות ירושלים יוצאות בבגדים לבנים שאולים כדי לא לבייש איש, רוקדות בכרמים ומוצאות את בני זוגן.

אולי הבן אדם לא גר בירושלים?

וגם אם נכון.

אין עצה ותבונה נגד ה'

שגילה דעתו שזה טוב להתחתן.

ואמר "לא טוב היות האדם לבדו"

ומכלל לאו אתה שומע הן.

ומתפרש כאיסור הלכתי.

"שלא לישב בלא אשה".

אנחנו לא יכולים לחלוק על ה'

גם אם הוא שלח אותנו לשדה מוקשים

של סיכויי הפסד של 90%

שנקרא "זוגיות"

אנשים כאלו בעיקר מעוררים תהיה על עצמםחושבת בקופסא

הוא באמת לא ראה בחייו שום מודל זוגיות מתפקד? אפילו אחד?

ההורים שלו? חברים? הוא עצמו?

זה בעיקר נראה כמו דיבור מתוך כאב רגשי, ולא איזו התעמקות פילוסופית בטבע האדם.

ברור מאליו שמי שיש לו את התפיסה הזו לגבי זוגיות, לא יכול בהגדרה להיות בזוגיות מאושרת. זה למה אני ממש לא אוהבת את הבדיחות "נישואים זה כלא" וכל השטויות האלו. שפה ותפיסה משליכות על ההתנהגות בפועל. מי שבא מתוך נקודת הנחה שנישואים זה דבר אפשרי ודורש כבוד ההדי ועבודה על הקשר, יהיה הרבה יותר מאושר לא רק בזוגיות אלא גם בכל החיים שלו. זה דורש עבודת המידות שאנשים מהסוג הזה לא ששים לעשות.

ולא סתם מבחינה תורנית "קשר קליל ולא מחייב" זו זנות לכל דבר. להפריד את האינטימיות ממחויבות והתיחסות מכבדת לכל הרבדים באדם שמולי ולא רק הגוף, זה דבר מבזה לכל המעורבים בעניין.

הבלים לא מדעיים בעלילנקדימוןאחרונה

זה הגיג של אדם מתוסכל, פסימיסט, לא-מדעי בעליל, שחי במעגל חברתי אומלל.

מה הסקרים אמרו על זוגיות מוצלחת לפני 30 שנה? מסקנות אחרות לגמרי.

מה החרטה הכי גדולה של אנשים עריריים לפי הסקרים? מסקנות אחרות לגמרי.

לרב חיים נבון יש המון מה לומר על זה.

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

הבייסיקסשבורת,לבאחרונה

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

אולי יעניין אותך