קשר מוקדם ושמחהאבןגבירול

שלום לכולםן. חשבתי לאחרונה על הדבר הבא.

במהלך כל התיכון שלי נמנעתי ככל האפשר מקשר עם בנות (תנועה נפרדת וכדו'), למרות שהיה לי רצון מאוד חזק לכך ממגוון סיבות. התוצאה - בעיקר בדידות, תסכול ועצב. עשיתי זאת בעיקר בגלל הבחינה ההלכתית (שעליה אני לא מצטער וחושב שזה הדבר שההלכה דורשת ממני) אבל בין השאר גם בגלל הבחינה הזוגית לעתיד - רצון לראשוניות, לשמור את האהבה האמיתית שלי לאשתי. בסופו של דבר קשר בזמן החיפושים נראה אחרת עד שהוא ממש מתקדם ולקראת חתונה, ולא נראה כמו קשר של תיכוניסטים שמגיעים ללומר "אני אוהב אותך" מאוד מהר.

 

אז, זמן מה הייתי במחשבה שזה יהיה באסה במובן מסויים אם אשתי לעתיד תהיה כזאת שכבר עברה קשר רציני בחייה, כי במידה מסויימת הראשוניות תהיה לא הדדית. אבל אחכ חשבתי והבנתי שהיי, אני סובל מכל העסק וזה נותן לי רק עצב וכעס והאמת היא - שאני מעדיף שהיא תהיה שמחה בחיים שלה, גם אם זה אומר שלפני שאני אפגוש אותה היא תקבל ותיתן אהבה למישהו אחר ואני רוצה שיהיה לה טוב. עדיף ככה מאשר שתבלה בעצבות ובדידות כמוני.

 

אז רק רציתי לשמוע את דעתכם. הייתם מעדיפים שבן הזוג העתידי שלכם יהיה בקשר רציני לפניכם - כולל הבעת אהבה מפורשת, מחמאות על מראה, הכל עד מגע - ושיהיה שמח, או שלדעתכם הראשוניות חשובה יותר (ואולי גם תגרום ליותר שמחה בזוגיות אתכם)?

 

תודה לעונים ולעונות

 

בעיניultracrepidam

ראשוניות זה דבר נחמד

 

אבל ראשוניות מול שמחה - שמחה תנצח

 

כמובן בהנחה הסבירה שעכשיו היא מסוגלת להתמקד בקשר איתי

קצת מגוחך בעיני ויותר מידי תמיםהפי
זה כמו להגיד חטא מול שמחה
העיקר שתהיה שמחה

אז לדעתי לא היא צריכה להיות שמורה בטח ובטח מה שהיה בתיכון אם יצאה עם בחור היא צריכה להבין שזה לא היה בסדר ולעבור חזרה בתשובה.


ולא להתגאות בזה כמו שרבות טועות ומטעות...
אני הכרתי את בעלי.. בבני עקיבא
נורא יפה שהכרת את בעלך בכיתה ח ויצאתם מיליון שנים
זה אומר שבטוח הם לא שמרו נגיעה וזה כבר חטא
וזה ממש לא אידאלי


אם אני יצא עם בחור שהיה לו קשר בבני עקיבא או במהלך התיכון בטח שאני אתבאס
אם הוא מצטער על מה שהיה הוא חזר בתשובה אז אין לי מה להזכיר לו את העבר ואני אקבל את זה
את בשרשור הלא נכוןultracrepidam

השרשור הזה עוסק בשאלה של "ראשוניות מול שמחה".

 

את הופכת את השרשור לשאלה "האם חברות בין בנים לבנות בגיל תיכון זה נכון מבחינה דתית"

ועוד מוסיפה האשמה שבטוח לא שמרו נגיעה.

 

אז ממש לא.

אני מסכים שחברות בין בנים לבנות בגיל תיכון זה דבר שלילי בדרך כלל

ולא מסכים ש"בטוח לא שמרו נגיעה" (כנראה לא, כי חלק גדול מהציבור לא. אבל לא מחייב)

 

כל מה שאמרתי זה שעל אף המעלה של ראשוניות, להיות שמחים זה טוב יותר

אני יגיב לך אם יהיה לי כוחהפי
זה לא בהכרחאוי טאטע!
חייב לבוא אחד על חשבון השני
בטח אצל בנות...
אני חושב גם שאצל הרוב זה לא סותר
..בי1

אחרי שנגמר קשר השמחה שבאה כתוצאה מעצם הקשר גם נעלמת ואפילו לפעמים עלולה להשאיר איזשהו צל כי קצת נכווית..

אבל יש יתרון- אתה והיא יודעים שהיא מסוגלת לאהוב

אין עניין להיות שמחה מקשר לא אמיתי (אבל כן יש עניין להיות שמחים כמה שאפשר בלי קשר לתנאים חיצוניים) אבל אם נוצר קשר שנוצר בו קשר רגשי חזק אחד ביטויים שיכולים להיות זה שמחה אבל זה לא מוכרח.

מה שאני באה לומר הוא שהקישור של "קשר-שמחה" לא מוכרח וכך גם לא "ראשוניות- אהבה טוטאלית כלפיך"(או מה שמחשיש אותך לאבד אם לבחורה כן היה קשר.. כאן השאלה- מה אתה חושב שתאבד אם לבחורה כן היה קשר?)

 

לא יודעת איך אצל אחרים אבל אצלי מה שהיה בעבר- מת מבחינה רגשית, מה שנשאר זה זיכרון, תובנות, רשמים, לימודים.

 

לדעתי המציאות שצריך לחשוש ממנה זאת מציאות של בן/ת זוג שעוד אוהב/לא התגבר על קשרי עבר וכו'

כמובן שזה לא הכרחי שזה יבוא ביחד. מדובר במצב שזה כן בא ביחד.אבןגבירול


תאמין לי שהיא הייתה שמחה לוותר על כל ה"שמחה" הזאתבי1

ושתמצא אותה כבר.

לך לחפש!

חחח אני מדבר במצב תאורטי, לא בהכרח במקרה שלי...אבןגבירול

רוב הזוגות שאכן מתחתנים בסוף לא נפגשים עדיין בגיל שדיברתי עליו. אני לא מדבר על עצמי כרגע ואיפה אני עומד מהבחינה הזו.

ואו.. ממש אהבתי!לב אוהב

ואת ממש מזכירה לי אותי בתגובות, שיא המעניין  

לא משנה ליקל"ת
איזה מספר אני בשבילו וכמה קשרים רציניים היו לו לפני.
העיקר שיהיה בחור טוב ובוגר נפשית.
באופן מסויםצהרים
אפשר לומר שזה בסדר לאהוב כל אדם. אני יכול לאהוב מישהי ועדיין אחרי שאני מבין שזה לא מתאים, לשים בצד את האהבה הזאת ולתת מקום לאהוב מישהי אחרת.
חשוב גם לזכור שכל קשר לפני חתונה הוא מאד בוסרי וקשה לומר שממש הייתה אהבה לפני חתונה
..שסקים1245
עבר עריכה על ידי שסקים1245 בתאריך א' בתמוז תש"פ 22:38

אני לא רואה סיבה שתהיה עצוב. אגב, עיין במשנה ברורה על אורח חיים חלק ב', הלכות ברכת כהנים, על זה שכהן פנוי נושא כפיו. זה בדיוק קשור לנושא. רק אציין שאני לא בקיא גדול, וזכיתי ללמוד את זה אף שטרם זכיתי ללמוד הרבה משנה ברורה.

הוא רק אומר שפנוי אמנם לא בשמחה אבל גם לא בעצבותאבןגבירול

זה באופן כללי. זה לא אומר שבנאדם לא יכול לחוש עצוב מהעובדה שהוא עומד בלא אישה, זה תלוי בבנאדם ובנסיבות (גם רווק בן 40 לא עצוב כי הוא לא נשוי?). זה פשוט לא בהכרח. יותר מכך, אם הוא רוצה לא לשאת כפיים כשאינו נשוי אין מוחים בידו.

..שסקים1245

אם העצב לא נובע מזה, אולי עדיף להתייחס לזה כדבר נפרד

 

נובע, למה לא נובע. איך הבנת את זה. אבל זה לא קשור לשאלהאבןגבירול

בראש השרשור. שאלתי על המצב העקרוני, לא עליי.

..שסקים1245

טוב, סורי. מקווה שלא מפריע לך שסטיתי מהנושא(לא מכוונה רעה חלילה).

לא מפריע בכלל הכל בסדראבןגבירול


מבחינת הקשר עצמו אתה לא תבחין אם היה לה קשרים קודמיםadvfb

לפחות לא באופן שלילי...

 

זה נטו בראש שלך ותלוי בעיני המתבונן. הגיוני שיהיו קשרים קודמים, אפילו נגיעה. לא שזה חיובי (קטע של קשרים שלא שומרים על צניעות). בכלל לא. אבל כל אחד יש לו את האחריות למעשים שלו ואת הדברים שהוא עושה בהם תשובה ונראה לי שחבל להיות מוטרד מחשבונות שמיים (האם התשובה של הזולת התקבלה או לא) שלא תלויםים בך. "אין הדיין אלא מה שעיניו נראות. אם היא נראת לך כמו אחת שרוצה להיות בקשר באופן לא צנוע זה משהו אחד. ואם היא נראת לך כמו אחת ששומרת על צניעות שלה ואמינה אז דבר אחר. בלי קשר להסיטוריה שלה. 

האמתנועה גבריאל
אני חושבת שבסופו של דבר הייתי שמחה שאני אהיה האהבה הראשונה של בעלי לעתיד, אבל לפעמים עוברים דרך עד להגיע לבעל/אישה, ולעיתים יש גם אהבה (עד מגע) עם גברים/נשים אחרים/ות בדרך עד שהם החליטו לחתוך כי הבינו שזה לא מתאים. ולכן ,ברור שאני מעדיפה שאני אהיה הראשונה,ולכן גם אני משתדלת מאוד לשמור על עצמי ויש בי רצון לראשוניות.אך,אם בדרך בעלי(לעתיד) יחווה אהבה עם נשים אחרות(עד מגע) כחלק מהדרך למציאתי(יעני למציאת אישה) אז זה כבר משו אחר,אך אם זה יעשה מתוך רצון לפרוק כל מיני יצרים או סתם רצון לקשר בגיל תיכון בלי חשיבה על חתונה עם אותה אחת,אז אני לא אשמח בכך ולא ארצה שיעשה זאת מלכתחילה אפילו אם זה הסב לו שמחה,כי בעיני יש בקשר הזה משו פגום ומשו שלא ראוי,וכמו שאני מתעלה ומשתדלת לשמור על עצמי עם כל הרצון לקשר,כך אני אצפה גם ממנו..אבל אם כבר עשה את זה והוא באמת בחור לעניין ועם המון מעלות אז אני אקבל אותו כמו שהוא ולא כ"כ משנה לי העבר שלו.
ודאי שיש ערך לראשוניות. השאלה היא אם לדעתך הערך גובר עלאבןגבירול

שמחת החיים של בן הזוג למשך שנים מספר. כלומר שבינתיים יהיה עצוב.

 

(כמובן שאני שואל תאוריה ולא למעשה. לתורה יש את הזכות המלאה למרר את החיים של מי שתחפוץ וקשר כזה לא עומד בדרישות ההלכה בכל מקרה. שואל בהנחה שזה לא שיקול).

אני מבין מה הערך של שמחת החיים של הבן זוגadvfb

הרבה יותר משמעותי להיות בקשר עם אדם עם שמחת חיים.

מה הערך של ההסטוריה של הבן זוג? זה נראה לי פתח לעשות קונספירציות על בנאדם.. לא מוצא עוד ערך.

אז כתבתינועה גבריאל
שאם אותו קשר היה נראה לו למטרת חתונה והוא באמת חשב שאותו קשר עם 'ההיא' יכול להוביל לנישואין אז סבבה,כל עוד זה עד מגע כמובן.ואם זה מעין פריקה של יצרים בגיל ההתבגרות בלי חשיבה בכלל על חתונה,אז בעיני יש בזה משו פגום ולא ראוי,אפילו אם זה הסב לו שמחה. ובעיני אותה שמחה לא גוברת על ערך הראשוניות,כי עם כל הכבוד לו גם לי קשה אז גם אני יכולה להיות בקשר כי זה משמח אותי,אז אני אעשה את זה?!כל עוד אין באופק רצון לחתונה אז לא...זה התמודדות וכמו שהוא מתמודד גם אני,ו'השמחה' הזו בעיני לא פותרת אף אחד מהעניין הזה. יש גם דרכים אחרות שהוא יכול להיות שמח,לדוג':שיהיה עם המשפחה,שיצא עם חברים,לא שזה אותו דבר אבל אין מה לעשות. ושוב,אם זה היה חלק מהעבר שלו והוא בין אדם טוב ונראלי שזה מתאים אז אני אקבל אותו בעז"ה,ולא אסתכל כ"כ על העבר,גם די בתנאי ששינה את כל החשיבה על העניין ומסכים שמה שעשה היה פחות ראוי,כי לפעמים מתחרטים על דברים שעושים בגיל ההתבגרות.
וואלה. מעניין לקרוא. דעה לא שגרתית פה.אבןגבירול


למה?נועה גבריאל
אני חושבת שליגיטימי לחשוב ככה,אם אני כל חיי שומרת על עצמי למרות הקושי אז מן הסתם שאצפה שגם הצד השני...שוב,לא אפסול על זה אלא אם כן הוא לא שיחרר ממנה עדיין וכאלה.
לגיטימי לגמרי, לא אמרתי שלא. רק ציינתי שהרוב פה חושבים אחרתאבןגבירול

הפוך, אני מבין את זה לחלוטין וגם אני חשבתי ככה בזמנו. פשוט עם הזמן הגעתי למסקנה שלדעתי (אם מוציאים את ההלכה מהמשוואה) בגלל שאני אוהב את אשתי לעתיד אני רוצה אותה שמחה, גם אם זה יבוא על חשבון ראשוניות הקשר שלי איתה. (ברור שאנחנו מדברים פה קצת באוויר גם, כן? כי אין לנו כל כך מדד להשוואה איך נראה קשר נישואין "ראשוני" ואיך נראה כזה שבא אחרי קשרים אחרים. ובכל זאת).

ברורנועה גבריאל
אבל למעשה ההלכה קיימת...אם היא הייתה מחוץ למשוואה אז יתכן שגם לי באיזשהו מובן היה פחות אכפת ערך הראשוניות כל עוד זה לא היה מגיע למגע. ועם כל הכבוד,אני חושבת שאם אני ככ מתאמצת מכל מיני בחינות,בין אם בעניין הלבוש שאני אומרת לעצמי כדי 'לשמור הכל לבעלי' (כמובן מעוד סיבות) ובין אם בקטע שהיו לי כל מיני הצעות מפטות בקשר לבנים וסירבתי,אז אני גם מצפה שאת הדבר היחיד שעוד הוא יכול לשמור הוא ישמור,כי אין לו את עניין הצניעות בלבוש,אמנם יש לו דברים אחרים להישמר מהם והם סובבים סביב הנושא בנים-בנות,ולכן יש לקשר עם אותה בחורה שלא למטרת חתונה רובד נוסף מעבר לקשר עצמו,זה מעיד על כל מיני דברים בבן אדם והשמירה שלו בכל הנושא(אלא אם כן היא ישתנה,אז זה כבר משו אחר).
צודקתהפי
וואלה, טוב לשמוע פה גם דעה כזאתאבןגבירול

אז אולי לא נשמרתי סתם אחרי הכל חח

 

'סתם' בטוח לו.נועה גבריאל
שתדע שבחורות ששומרות על עצמן מחפשות גם בחורים שמורים,ועזוב שיש כאלה שממש לא שומרות על עצמן ועדיין מצפות לזה...
ובכללי,אני ועוד בטוח מלא בנות אפילו שהן לא שומרות על עצמן ממש מעריכות גברים כאלה,וגם להיפך,גברים אפילו 'לא שומרים' עושה להם את זה שהבחורה שמורה ואכותית(מניסיון🙃).

למה חשבת שכבר לא תמצא 'בחורות שמורות' ואתה סתם שומר על עצמך לשווא?
קודם כל השרשו היה על השאלה העקרונית ולא עליי ספציפית אבלאבןגבירול

לא אמרתי שלא אמצא בחורה "שמורה", אלא שבמבט לאחור אני לא יודע אם זה כזה קריטי לי (ביחס לשיקולים אחרים), ויהיה כזה קריטי לבחורה שאפגש איתה. כפי שאת רואה בעיני רוב הנוכחים כאן זה לא יותר מבונוס.

ו"סתם" בטוח לא גם בגלל ההלכה היבשה, אבל אני מדב בלי קשר לזה.

אההנועה גבריאל
אז לי אישית העניין הזה כן קריטי(מבחינתי השמירה בנושא זה דבר בסיסי כדי להקים בית),כל אחד והדעה שלו בנושא.
חח אם הייתי רוצה לשמוע רק דעה אחת לא היה טעם בפתיחת השרשוראבןגבירול


האמת היאנועה גבריאל
שאני די בשוק שהרוב פה רואים את זה כבונוס,אני מתחילה לחשוב אולי אני קצת 'קיצונית' או מגזימה בעניין,למרות שבעיני זה ממש חשוב.
...בע"ה ובהשתדלותי
גם לי מוזר שהרוב רואים את זה כבונוס. ולדעתי את ממש לא קיצונית. מסכימה ממש!
אשרייך!
מבין אותךעצאלון

אני באופן אישי הייתי במצב דומה למצב שלך. אני חושב שזה היה יותר ממקום של תמימות וגם קשר עם בנות לא עניין אותי לפחות בשלב התיכונית... במשך הזמן כן היה חשוב לי לשמור על עצמי כדי שאת האהבה הראשונה והבלעדית שלי אשמור לאישתי. 

כשהייתי יוצא עם בנות שכן חוו קשרים ארוכים זה היה מפריע לי אבל תלוי באיזה רמה היה הקשר... הרי טבעי שאנשים חווים קשרים ומפתחים רגשות אבל תלוי מאוד לאיזה רמה זה הגיע. יש פעמים שבאמת אתה מרגיש שהבחורה עדיין תקועה ואז לא מתאים, אבל אם זה היה קשר ברמת הכמה חודשים והרגשתי שהבחורה 'משוחררת' ממנו ממש לא היה בעיה...

על נגיעה אין מה לדבר... הייתי חותך (באופן אישי) על דברים כאלה... לא מקבל את זה שמי שאני יוצא איתה נגעה.

לשאלתך, הראשוניות לדעתי חשובה מאוד מאוד כי היא יוצרת חיבור נפשי עמוק מאוד בין בני הזוג - ממש ברית עולם. זה לא אומר שכל מי שיוצא/ יוצאת הוא כבר לא ראשוני, אלא הכל תלוי מה המקום הנפשי ביחס לזה. 

בהצלחה

נערךהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך ב' בתמוז תש"פ 15:08

לא שמתי לב בהתחלה לנושא המדובר בדיוק.

וכתבתי תשובה שאינני חושב שהיא נכונה, בהביני את הסיטואציה המדוברת.

לא כ"כ הבנתיhartkebhdxcrd

רציתי לעורר איזה נקודה ששמתי לב שלא כ"כ העירו עליה.

אז שמתי לב שלהרבה כאן ברור שהשמחה הולכת יד ביד, בהכרח, רק עם קשר לבנות.

כמובן שזה באמת מביא שמחה לאדם, ו'כל השרוי בלא אישה שרוי בלא שמחה', וברור שכאשר אדם מוצא את החצי התואם לנפשו אז הוא יהיה שמח ומאושר.

 

אבל מכאן ועד התחושה של בדידות, עצבות ובאסה - אני חושב שזה רחוק משם מאוד. ברור שגם אני מרגיש משהו חסר, והייתי שמח להשלים אותו (זה לא שאני לא מייחס חשיבות לכך.... ממש לא...). אבל אתה בשום פנים ואופן לא צריך להרגיש כל כך רע עם עצמך. 

 

לא סתם חז"ל המשילו הרבה פעמים את התורה לאישה....  אם אדם עוסק בתורה בשקידה ובאהבה, הוא יאהב את התורה כמו אישה. כמובן, שזה לא אומר שלא נתחתן, ברור שלא. וגם לא נהיה בן עזאי. אבל לפחות זה אמור לבטל או להמעיט מאוד את התחושה של הבדידות והסבל. ככה שאם אתה עכשיו בישיבה אז תחשוב על הכיוון הזה.

 

וגם אם לא, נגיד אתה לומד תואר או לא יודע מה, עדיין אני חושב שזה לא אמור להיות ככה. השמירה על עצמך בשביל אשתך לעתיד דווקא צריכה לשמח אותך. ולמלא אותך בסיפוק. ברור שזה קשה, וגם מסכים שלפעמים זה מבאס כשאתה רואה את כל שאר האנשים 'עושים חיים' ונהנים להם עם הקשרים שיש להם. אבל תחשוב על העתיד. 

לא אמרתי שזה בהכרח, רק שזה לפעמים קורה. תלוי באדם ובנסיבות.אבןגבירול


כמה דבריםשוגי~
1. אני ממש לא אוהבת את המונחים "שמור" או "שמורה".

2. אני רוצה לחלוק על הנחת היסוד שלך שחוסר בקשר זוגי מובילים בהכרח לבדידות ועצב, וכשיש קשר זוגי יש שמחה.
אני גם נמנעתי מקשרים במהלך התיכון והשירות הלאומי שלי, היו תקופות שזה היה יותר קשה כי הייתי במגע (לא פיזי, זו צורת ביטוי) עם בנים מתוקף תפקידי בתור מדריכה בבני עקיבא/בת שירות וכ'ו.
אף פעם לא הרגשתי עצובה או בודדה או מתוסכלת בגלל שלא היה לי חבר בן. יש לי חברות בנות, יש לי משפחה, יש לי משמעות-תפקיד מסוים שרק אני יכולה לבצע, וזה מספיק כדי שאני ארגיש משמעותית וחשובה - בצורך הנפשי להרגיש משמעות, ומוקפת באנשים שאוהבים אותי ומספקים לי את הצורך הרגשי להרגיש אהובה ולא בודדה.

אני לא מצליחה להבין את הקישור שעשית כאן
אין קשר עם בנות/בנים = בדידות, תסכול ועצב.
בעיניי זו משוואה לא נכונה בכלל.

3. יש ערך לראשוניות, אבל הוא לא קריטי בעיניי.
הרי גם בחור או בחורה שנמנעו מקשרים במהלך שנות התיכון, ובגיל 22 נניח התחילו לצאת, והיו להם קשרים ארוכים ומשמעותיים שנחתכו בשלבים מאוחרים יחסית - גם אצלם "ערך הראשוניות" כבר לא קיים כביכול.
אז זה פוסל את כולם כמעט, תכל'ס, לא?
יפה כתבתצהרים
משום מה כמה אנשים פה הבינו שעשיתי קישור הכרחיאבןגבירול

בין חוסר בקשר לבין עצב ובדידות. הקישור שעשיתי אינו הכרחי, אבל אצל אנשים מסויימים ונסיבות מסוימות הוא עשוי להיות נכון.

גם אני לא מת על המינוח של "שמור/ה", אבל זה מתאר מצב, שמאוד הגיוני שהוא גם נכון עובדתית, של שחיקה רגשית. זה מייצג את התאוריה שאהבה ראשונה היא לא כמו האהבה ה50. יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שלא (אני נוטה לחשוב שזה כן נכון במידה מסויימת אך נדחה לפעמים לטובת שיקולים חשובים יותר). 

ובקשר ל3, זה כנראה נכון, אבל כמו שציינתי בסופו של דבר קשר בשלב החיפושים בחברה השמרנית יותר נראה אחרת מקשר של תיכוניסטים והוא הרבה יותר מאופק רגשית (מה גם שבראש תמיד יש מאחורה את העניין שאני רק בודק עד שאני ממש מתארס). אם כי נכון שפעמים רבות זה לא יהיה ראשוני בכל מקרה, ואני חושב שיש פה הטעיה מסויימת מצד מחנכים בישיבות ואולפנות (מציבורים לא עד כדי כך שמרניים) בנושא. 

מסכים עם כל מילהultracrepidam

ורוצה גם להוסיף - יש בשרשור כאן רושם כאילו "שומר/על עצמי בשביל...." ואני לא מתחבר לזה.

 

זה קצת מתחבר להערה 1 שלך (כי עצם המושג הוא לא מדויק) וקצת להערה 3 (כי בעצם השמירה הזאת היא לא קריטית עבור מי ששומרים בשבילו)

לגבי 3hartkebhdxcrd

יש הבדל בין מי שנפגש\ה עם בנים\בנות והיה בקשר אפילו ארוך מאוד, כשזה היה למטרת חתונה, למטרת בניית בית, הכרת האדם אתו אני רוצה להמשיך את שאר חיי. זה הכרחי, וזה לא מוריד את ערך הראשוניות בכלל. אדרבה, זה גם תורם לבירור פנימי והכרת רצונותיי ועוד.

הערך של הראשוניות הזאת נפגם, ואני חושב שלכך מתכוון מי שהשתמש במושג הזה, שבזמן שהאדם משתמש ברגש הנעלה שנקרא אהבה, לשם הנאה זמנית ופרטית, זה מורה על רמה מוסרית ירודה. את הכח הזה שגורם להביא חיים חדשים לעולם, אתה לוקח ומוריד אותו לרמה פרטית ונמוכה.

אני לא יודע אם באמת יש איזה ערך עצמי ל'שמירה' הזו, אבל אני חושב כן מראה על הרמה הערכית של הבחור\בחורה. ולכן זה כן חשוב ועקרוני.

לדעתך כל ההבדל הוא המטרה ולא אופי הקשר?אבןגבירול


לא הבנתיhartkebhdxcrd

המטרה הרי משפיעה על אופי הקשר.

הלא כן?

בדר"כ כןנועה גבריאל
אבל לא מחייב. למרות שחד משמעית אתה צודק בעניין שלאיזה כיוון הקשר הולך,זה עושה את כל ההבדל.
משפיעה הרבה פעמים אך לא בהכרחאבןגבירול

אני יכול להכיר מישהי למטרת חתונה ולמרות זאת להקשר אליה ולבטא אהבה בצורה הרבה יותר מפורשת מאשר קשר בשלב החיפושים בגילאים מבוגרים יותר.

בשביל מה?hartkebhdxcrd

כי זה כיף?

נו, אז שוב חזרנו לאותה נקודה, שאני משתמש באהבה לצרכי שלי.

בעיקרון, בשביל לא להיות עצובאבןגבירול

נכון שזה בעיקרון לצרכי שלי, אבל לא לשם סתם הנאה אלא לשם מניעת סבל. מלבד זאת, אתה לא רוצה שבת הזוג שלך תהיה שמחה? כן יש בזה ערך מסויים, אני חושב.

כולם רוצים שבן או בת הזוג העתידיים יהיו שמחיםתיק
אבל לא ע"י קשרים והתאהבויות באנשים אחרים.
אם קרה אז קרה אבל אין מה "לרצות" את זה בשבילו/ה.
אפשר לצמוח גם דרך חוויות חיים אחרות ולשמוח בדברים אחרים.
אני חושב אחרתענווה1

אתה מניח שיהיה לה טוב יותר לאהוב ולתת אהבה למישהו אחר, מאשר להיות בודדה עד שהיא תכיר אותך. אני דווקא הייתי מעדיף להיות בודד עד שאני אכיר את אשתי, מאשר לאהוב מישהי שבסוף לא תהיה אשתי. אני לא אהיה עצוב מזה, השמחה שלי בכלל לא צריכה להיות תלויה בזה.

 

אני לא ממש מבין איזה שמחה יש בקשר רציני עם מישהו שבסוף לא מביא לחתונה. אני הייתי מעדיף להכיר את אשתי בלי שום קשר רציני אחר לפני כן. לא כיף להיקשר רגשית למישהי ובסוף להיפרד, לא כיף לנסות לשכוח אותה, לא כיף לנקות את הלב ממה שהיא השאירה בו. נכון שיש שמחה זמנית במהלך הקשר, אבל הייתי מוותר על השמחה הזמנית הזאת, מה היא מועילה לי. נכון שכל קשר מקדם אותי, וכל אחת שאני פוגש יש לי מה ללמוד ממנה, והכל נעשה בהשגחה, אבל עדיין הייתי מעדיף להיות מוכן ישר לאשתי מבלי להזדקק לפגוש אף אחת בשביל כך. 

 

הייתי מאחל לאשתי לעתיד להיות שמחה תמיד, שמחה אמתית. ושהיא תעבור את הדרך ש-ה' נותן לה עד שהיא תכיר אותי בקלות, בלי הרבה כאבי לב. 

 

אני רק כותב את דעתי, מבין שיש כאלה שמסתכלים על זה אחרת.

 

 

 

 

איזו גישה יפה. כל הכבוד לך!בי1


אני חושבת שראשוניות זה מדד שתמיד קייםנפש חיה.
נכון שאם יש כמה "קודמים" אז זה כבר לא ממש התרגשות של התחלה וכו'
אבל הבניית בית
הקשר הרציני שמוביל לאירוסין, לחופה ולחיים הראשוניים כזוג
זה אוסף של כל מיני רגעים מאד ראשוניים ויפים...


ואותם זוכרים.
לענ"דהקולה טובהאחרונה
אני לא הייתי בקשר בתיכון.

אבל לא היתה לי ראשוניות בקשר עם בעלי, כי היו לי קשרים רציניים עוד לפניו.

לא מרגישה שהייתי שמחה פחות כי לא היה לי קשר בתיכון.
לא מרגישה שהיום, אחרי 9 שנות נישואין יש בכלל ערך לראשוניות הזו.

נותנים לה משקל גבוהה מדי. ראשוניות זה יפה, אבל לא עד כדי כך משמעותי.


(לא סותר שאני לא בעד קשרים בתיכון. מהמון סיבות אחרות)
ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

מקסים!חתול זמני

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

 

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

 

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

מאה אחוז נכון.נחלת
אני תמיד צודק חתול זמני
מזל טוב ! משה

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

מזל טוב! ענבי הגפן בענבי הגפןנקדימון
מזל טוב!!! advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ה' בתמוז תשפ"ו 23:24

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

 

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

הכי הגיוני בעולםפצל"פ

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים


פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך


בכל מקרה מזל טוב גדול

באמת?הפי
כן, זה נכון (כי עסוקים מאוד בהתארגנויות והכנותזמירותאחרונה

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

מזל טוב!זמירות

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…


תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

וואו מזל טוב!זיויק
מרגש, וחוסר התרגשות יכול להיות מ1000 סיבות, צריך להכיר אותך בשביל זה ולא נראה לי שתשובות כאן יהיו מעשה אחראי
יאאאאאאאאאאאא מזל טובבבבב איזה יופיייייי!!נפש חיה.
מגיעים בנחת  בשלווה בטוב!  ועם הקב"ה.   השמחה האמיתית נבנית לאט לאט.  שלווה פנימית, רוגע, הרגשה טובה בלב..... שמחה לא חייבת להתבטא חיצונית (ריקודים, שירים בקול וכו) יש הרבה דרכים לבטא שמחה .    מה שחשוב הוא - שאתה נכנס לחופה בלב שלם ושמח בכלתך.        בע"ה בניין עדי עד והרבה שמחה ונחת תמיד!


מזל טוב ידידיימח שם עראפת
משמח!נחלת

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

 

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

 

המון מזל טוב. היו מאושרים!

 

"

אני לא התרגשתי בחתונה שלי.אריק מהדרום

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
אולי במכתב רגישזיויקאחרונה
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

ערבבת הרבה דבריםבחור עצובאחרונה

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

חחח חלאס לרדת עלי😂😂😂Lavender
חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגע

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אבל זה כל הקטעחתול זמניאחרונה

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

אולי יעניין אותך