כן, גם הדבר הכי נוראי שיכול לקרות לך-- אם הוא יקרה, הוא לטובה.
המשפט שהכי קרוב לזה הוא "לא הכל טוב אבל הכל לטובה". הוא לא ממש מושלם, המשפט הזה, אז אני אסביר את עצמי קצת יותר:
דבראשון-- את צריכה לצאת מנקודת הנחה שהקב"ה הוא זה שמסובב את העולם, והוא זה שגורם לדברים לקרות או לא לקרות. וכמובן, הקב"ה אוהב אותנו מאד ורוצה רק להיטיב לנו! זאת אומרת שכל מה שיקרה לנו בעולם, בטוח שהוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות...
אם עד פה את מסכימה איתי, מצויין
עכשיו כל מה שנותר לנו, זה להבדיל בין שני דברים:
1) המצב שבו אני נמצאת עכשיו, הוא המצב הטוב ביותר.
2) ההתמודדות עם המצב שבו אני נמצאת-- היא מה שטוב לי, והיא שתביא אותי למצב טוב יותר.
הרבה פעמים מקרים מהסוג השני נראים לנו על פני השטח לא-טובים: "למה דווקא אני?" "למה דווקא עכשיו?" "זה ממש מקשה עליי.." אבל הקושי מעיד שאנחנו בעליה. "קשה-- זה טוב."
וכשנעבור את העליה, נעלה מדרגה [כמובן בדרך לעלות עוד מדרגה..], אז נתסכל אחורה ופתאום נקלוט איך מה שקרה-- זה באמת מה שהיה הכי צריך לקרות..
כשאנחנו מתעצלים, נתקעים במקום מכל מיני סיבות -- הקב"ה נותן לנו דחיפות שיגרמו לנו לעלות למעלה-- אם נזכור כל הזמן שהכל ממנו, ושהוא רוצה רק בטובתנו, לא נתייאש ונמשיך לעלות למעלה!
אז ב"הצלחה
|מפיץ|
מוקדש לאנשים שעזרו לי להבין את זה^. (:
