הרוב ממש לא, רק יחידי סגולה ממש. ואם מתחתנים בגיל 18 כשאין את היכולת הנפשית (והכלכלית) לכך זו בעיה רצינית.

אני לא מאמינה שתצליח לשמור נגיעה וגם מה כול כך דחוף לך חברה עכשיו?

אתה בטוח שאתה "דוס"? אולי "נחשב דוס" או "נראה דוס" אבל לא דוס..

בשביל מה אתה צריך חברה? חוץ מהבעיה ההלכתית שבזה (שבדרך כלל הכינוי דוס ניתן למי שמקפיד על ההלכה בלי לחפף) עדיף לגדול בעולם של בנים והיא של בנות ואח"כ לחבר בין עולמות כשלכל אחד יש צד שלם לתת והזוג הופך לשני חצאים של דבר אחד,קשר טהור שבא עם ערכים ולא עם יצריות..

זה בקטנה,אין לי כח להרחיב.

אבל בנתיים זה יצר-איפה אתם חיים? אתם דתיים? יש הבדל בין "חברה" לבין להפגש למטרת חתונה-וגם אז זה קשה אחרי שמתקרבים ומתחברים בפגישות ורוצים להתחתן-קשה לחכות עד אחרי החתונה לקשר פיזי קרוב.

אבל אולי יש אנשים שלא בנויים ל3 פגישות ויאלה חתונה

בתקופה הזאת הם יכירו.. יתחברו.. ושתיהם יראו יחד איך מתקדמים כמה שיותר מהר לחתונה!

אם המטרה הייתה חתונה הוא היה יכול להכיר אותה הרבה אחכ. אז הוא יחכה שנתיים ואז יצא עם אשתו חצי שנה, מה קרה? רק אם הוא יכול אשכרה להתחתן בגיל 18 זה רלוונטי. הוא בעצמו אמר שהוא יוכל להתחתן רק עוד שנתיים שלוש וזה הרבה מאוד זמן, הוא יכול לחכות עוד שנה וחצי-שנתיים. 

ידוע שסה"כ אומרים להתחיל לצאת ברגע שאתה מוכן. לא לפני (כי לך תדע מתי אכן תהיה מוכן, אולי תמצא את עצמך בקשר רציני אבל לא מוכן לחתונה ואז למשוך את זה זה ממש לא מומלץ) ולא אחרי (כדי שלא תפספס את הרכבת).

בפשטות, המטרה שלו היא קשר עם בחורה. ברור שהוא רוצה גם לתעל את זה למקום של חתונה, אבל זה לא הצורך שלו כרגע. הוא לא אמר "אני מפחד שאני לא אצליח למצוא כלה בזמן" אלא "אני רוצה חברה". לגיטימי, אך למטרת חתונה קצת קשה לקרוא את זה. זה שזה (אולי) מה שיקרה בסוף לא אומר שזו המטרה.

לעשות. המטרה לא תמיד מקדשת את האמצעים... וגם מה שמתאים ליחידי סגולה לא תמיד מתאים לכולם.

ברור שזה הולך לקראת זה.

אבל תקראי מה הוא כתב.

מה שהוא רוצה עכשיו זה חברה.

בשביל חתונה הוא יכול להכיר עוד שנתיים.

חסרה לו חברה לעכשיו, וזה מה שהוא מחפש.

גם מי שרוצה לעשות מעשים שהם לא "דוסיים" (וגם בזה יש לדון) הוא "דוס". יותר מזה, זה מעיד על זה שהוא "דוס" כמו שהתורה רוצה שנהיה, כלשון הספרא: "ר' אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם "אי אפשי (=אין רצוני) ללבוש שעטנז. אי אפשי לאכול בשר חזיר. אי אפשי לבוא על הערוה" אבל "אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך"? תלמוד לומר "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי", נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים.

ולשאלת הפותח @אחלה גבר!! בגדול, לא כדאי. הסיכוי שקשר לאורך זמן יחזיק מעמד עד חתונה בגיל כזה הוא לא גבוה במיוחד, ובדרך כלל חבל על המאמצים 

בהצלחה רבה

בין לחפף וליפול [ולקום] (קורה לי הרבה אפילו שאני "נחשב דוס") לבין לשים עבירה כמטרה ועוד להתייעץ עם אנשים איך לעשות אותה.. וודאי שאנו לא מושלמים אבל אנו צריכים לשאוף ולא רק אלא גם לעשות מעשים בכיוון ולא בכיוון ההפוך.

להקפיד וליפול בשוגג. מי שמחפף מלכתחילה זה גם בעיה, שהרי הוא מכניס עצמו לידי ניסיון וזה מראה על בעיה ביראת שמים ושאננות. שלא לדבר על מי שחוטא במזיד.

הוא מביא הרבה מאוד סיבות, שאני לא זוכר כרגע, למה זה ממש לא טוב גם אם אתה אומר שזו לא עברה... בכל מקרה יש הרבה מקום להרחקות, גם אם זה לא עבירה לא לשמור עליהן

אתמהא! , שהרי יש את ההירהורי עבירה שקשים מעבירה, הסתכלות אסורה,ריבוי שיחה עם אישה, כניסה לידי ניסיון ועוד ועוד. וכי רק עריות ממש זה איסור הלכתי? 

אם זה לא למטרות חתונה. איך יתכן שהיא תהיה חברה שלו? וכי זה מנהג ישראל? אנחנו לא כמו הגויים,ב"ה, יש לנו תורה. אין דבר כזה חבר וחברה! זה לא צנוע ולא יהודי. קיצר מגעיל. סליחה על ההתבטאות אבל מישהו צריך להגיד את זה. 

מסתכל ביופיה מעצם הגדרת מה שאנחנו קוראים לו קשר רומנטי? ולכאורה זה איסור דרבנן (אם כי המעמד שלו קצת מורכב. דעת ההרחבות לפניני הלכה קצת מורכבת יותר לגבי אופי האיסור אבל היא לא חד משמעית ולא מובנת בגדרים מדוייקים דיה, מה גם שיש לי קושיות רבות עליה).

את אשתך תוכל להכיר בהמשך...

בספרות ההלכה שמהם אפשר להבין שכן אבל זה יותר מסובך מזה.

קודם כל צריך לדון כל עניין לגופו של אדם

א. אשריך שאתה דוס    

ב.שאלה אם תצליחו לשמור נגיעה זה ממש קשה במיוחד לתקופה של שנתיים שלוש 

ג. לעניות דעתי זה זה לא כל כך ריאלי בטח לא כדאי(אני לא מכיר אותך אישית אז אני פחות יכול ומר משהו מועיל

ד. אין לי מושג

ה. סבבה אבל לא נראה לי שו הבעיה אלא הקשר בתקופה הזו עלול להיות בעייתי

קיצור ממליץ לך להתייעץ עם מישהו שמבין בזה ושאתה סומך עליו.

אני בדיוק בחברה כזאת שסותמת אוזניים... וזה העניין לשאול חברה כמוני. ואם אתה אומר פשוט לזרום אם יש לי מישהי אז הפעם האחרונה שניהלתי שיחה לא עניינית עם מישהי שהיא לא אחותי/אמא/דודה זה היה בערך בגן....

תהיה רלוונטית עבורך יהיה כדאי לך להתחיל לחשוב על היכרות. עכשו- תמשיך לבנות את עצמך ואת הלימוד שלך, ותשמח בזה!

הייתי ממליץ לך לשאול תלמיד חכם שמכיר אותך ואתה סומך עליו (הוא צרי לדעת גם אם אתה בשל להתחתן מוקדם או לא, ולהכיר את המורכבות ההלכתית של הנושא). בעיקרון הצורך הכי לגיטימי בעולם, נבראנו עם משיכה טבעית לבנות אז אין מה להתבייש לפנות אליו והוא הכי יבין אותך אם הוא רב נורמלי.

השיקול שלך אמור להיות ההלכה, הצרכים שלך והיכולות שלך בלבד בלי להכנס לשאלה "מה יחשבו" ושטויות מהסוג הזה.

איך מציעים לבחורה לצאת איתך? בגיל תיכון לא מכירים דרך שידוך, כך שבעיקרון הדרך היא להכיר בהתנדבות/תנועת נוער ודברים מעורבים, ואם מישהי מצאה חן בעיניך אתה מנסה ליצור איתה קשר חברי (תוך יצירת רושם טוב) ואז אומר לה (זה משתנה מאוד לפי גיל ולפי אופי הקשר החברי בינכם כבר, אבל באופן כללי) משהו כמו שהיא מצאה חן בעיניך והיית שמח להכיר אותה יותר, אם היא תרצה לצאת איתך.

יש גם מקרים של לפגוש מישהי באקראי (טרמפיאדה נגיד) ואם אתה רואה שיש לזה הסיכוי אחרי שדיברתם שם קצת וזה, אז אתה מבקש מספר, ואם היא נותנת אז משם העסק מתגלגל.

בקשר להאם זה ריאלי לשמור נגיעה - ריאלי להרבה אנשים (יש לי חברים ששמרו נגיעה עם חברותיהם זמן רב) אבל יש עוד בעיות חוץ משמירת נגיעה. הרהור, ברית וכו' שזה מאוד מאוד קשה וזה תלוי גם בבנאדם.

בקשר לזה שזה לא ייפגע בכלום - זה קצת מורכב. אין ספק שקששר עם בחורה יכול להפריע מאוד בלימודים, ובמיוחד ללימוד התורה. מצד שני לפעמים הרצון לקשר עם בת בוער כל כך חזק שהוא עשוי להפריע. מאוד תלוי בבנאדם.

בכל אופן תעשה שאלת חכם בנושא. אם אתה רוצה להתייעץ בפרטי - אני כאן (אני מכיר את הנושא לא רע גם מהבחינה ההלכתית, שכן ביררתי את הנושא בזמנו מאותה סיבה כמוך. אבל בהקשר הזה בכ"ז מומלץ רב שמכיר אותך).

הערה: אם אתה חרדלניק ואתה רוצה להתחתן עם הבחורה בסוף, היא צריכה להיות באותו ראש שלך, כלומר שתמצא חברה חרדלניקית גם. וזה לא קל, כי לרוב הן נמצאות בדברים נפרדים בעיקר.

אתה בטוח שאתה כשיר לקבל עכשיו את ההחלטה מי תהיה אשתך? זו אולי ההחלטה הכי חשובה בחיים שלך. זה תלוי בהמון גורמים, וכשאתה מכיר מישהי בגיל 16-17 יש המון בעיות:

א. שינוי שלכם עם הזמן. מי אמר שאתה והיא תשארו אותו דבר 3 שנים, במיוחד שאתם בדיוק בגיל שבו משתנים המון כל שנה? אני כבר עברתי 18 ואני עדיין לא חושב שאני בשל לדבר הענק והסופר קריטי הזה שנקרא חתונה. אבל - וכאן האבל הגדול - אני הרבה יותר בשל ממה שהייתי לפני שנה, שלא לדבר על שנתיים. אנשים משתנים, אני שיניתי דעות, מידות, התנהגויות. אם תפתח קשר עכשיו אתה עלול למצוא את עצמך עם בחורה שונה ממה שהכרת, ולמצוא את עצמך שונה ממה שהיית.

ב. חוסר דיוק בקריטריונים. אתה לא באמת יודע אולי תכונות חיוניות שיהיו בבת זוגך לחיים, וגם אם אתה חושב שאתה יודע - אני מבטיח שבעוד שנ התהיה הרבה יותר מדוייק. כל שנה בהתבגרות משתכללים בנושא הזה, במיוחד אם מנסים לחשוב עליו ברצינות ולברר עם אנשים שמבינים. אפילו בקרב אנשים מבוגרים יש בעיות כאלו, תסתכל כמה אנשים אתה רואה שמחפשים אישה לפי שטויות (אוהבת טיולים? ברצינות?) ומבינים את הטעות רק שנים אחר כך.

ג. חוסר אובייקטיביות. בוא נגיד בעדינות שלבחור מאוהב יש קצת... איך לומר... לקות מסויימת בשיקול הדעת בכל הקשור לנערה שמצאה חן בעיניו. נניח שאתה הולך להתנדב ופוגש שם בחורה חמודה שנורא היית רוצה להכיר, ולאט לאט היא מתחילה להעסיק אותך בראש די הרבה. אתה מוצא את עצמך חולמני משהו בשיעורי גמרא ואולי מתחיל לתכנן איך לקדם את העניין. עד כאן הכל בסדר; הבעיה? אתה לא באמת מכיר אותה, וההתאהבות מחפה על פגמים מסויימים ולפעמים קריטיים בעלמת החן המדוברת. במיוחד בגילך (וגם בגילי...) הרבה מההתאהבות מתחילה ממשיכה חיצונית, ואחר כך אתה כבר לא אובייקטיבי לגביה והראש שלך יעשה את העבודה לבד בחיפוי על בעיות ודברים שהיית אמור לשים לב אליהם אצלה.

בשידוך פותרים (לפחות חלקית) את הבעיה הזו בעזרת בירורים: לפני שאתה נפגש עם מי שאולי תהיה כלתך המאושרת, אתה מברר עליה אובייקטיבית דרך חברותיה ואנשים נוספים שמכירים אותה.

בקיצור, שים לב לכל הדברים הללו. ההחלטה עם מי להתחתן היא החלטה חשובה מאוד לדעתי שווה לדחות אותה בכמה זמן כדי לקבל אותה בצורה שקולה יותר שתשפיע על כל המשך חייך.

ומה עושים בנתיים עם הצורך? האמת היא שאין כל כך. כן כן, ללמוד תורה וזה, אבל זה לא 100% והמשיכה נשארת במידה כזו או אחרת (אחרת למה שדוסים היו מתחתנים?). הדבר המרכזי שאתה יכול לעשות לדעתי הוא למקסם את הסיכויים שתגיע להחלטה בצורה טובה ושאתה תהיה טוב כמה שיותר מהר. תעבוד על המידות שלך במה שקשור לחיי נישואין (מוזמן לשאול את ההורים שלך אילו מידות מועילות לזוגיות טובה ולהקמת משפחה)  ותדבר עם אנשים שמבינים + חשיבה לבד על מה שאתה מחפש באשתך, למה וכמה. כך כשתגיע לשלב שזה יהיה רלוונטי יהיה לך כבר "פור" על אנשים אחרים שרק כשמתחילים לצאת פתאום חושבים על זה ומסתבכים.

בהצלחה בע"ה שאשתך המקסימה תקבל ממך את כל האהבה שבעולם בעיתו ובזמנו.

מומלץ מאוד למצוא חבר לשתף איתו את הרגשות האלו. אני יודע שאני נשמע כמו בחורה (...) אבל אני חושב שזה מאוד עוזר. כן, זו לא בושה להגיד "אני רוצה אישה!". לא טוב היות האדם לבדו, וזה צוךר לגיטימי שיש לכולם, גם אם בחברות דוסיות זה הרבה פעמים כאילו "לא בסדר" לדבר עליו במידה כזו או אחרת. אבל אתה צריך לזכור שאתה הוא הנורמלי, ואם תשתף עם חבר יקרה אחד מ2 דברים:

- שהוא יסכים ויאמר "כן! מסכים רצח, ויש אפילו נערה חביבה שפגשתי ונורא הייתי רוצה להכיר ואני לא יכול. נורא מבאס". צרת רבים חצי נחמה.

- שהוא לא יסכים ויאמר "מה אתה משוגע? למה אתה חושב על הדברים האלה בכלל? אמור להיות לך רק גמרא בראש. בנות זה איכס". אם הוא אומר את זה בגיל התיכון, כנראה שהוא מתכחש לרגשותיו הטבעיים ולמה שאמור לקרות בכל נפש בריאה (או שהוא סתם פוחד לומר את האמת). הוא זה שצריך רופא, לא אתה.

בשל לחתונה, או רב שיתיר לו במקרה הצורך את האסור שזה להיות עם חברה?קשר עם בחורה לא למטרות חתונה הוא לא בריא ואסור הלכתית. זה טוב לפעמים להתאפק ולהיות סבלניים, ובמיוחד בנושא הזה.

אני מדריך באריאל, גר בסביבה דוסית, אבא שלי היה אברך הרבה זמן, אמא שלי מורה וכו'

אני בחברה נפרדת.........

תקשיב צדיק, יצר הרע חכם!! אל תתן לו לפתות אותך בכול מיני תחבולות שבסוף יובילו אותך לאבדון חלילה.

תהיה חזק, כתוב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד וכו'. למה כתוב דווקא איש ולא אדם או גבר וכו? אלא ללמד שדווקא בעודו איש כשהוא עוד נער שהיצר בוער בו בשיא הכוח זה העת לנצח את היצר ולגבור עליו. אשרייך על השאיפות הגבוהות, זה חשוב מאוד, אבל אתה צריך לזכור שפרוצה לרשע וצנועה לצדיק, איך תקבל דוסית אם אתה רוצה לעשות מעשים של רשע, ואני מדגישה *מעשים* של רשע. ראשית כמו שאמרו כבר גדולים גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן, אז הגיוני שאתה רוצה חברה ובמיוחד בגילך כשאתה נער ועוד רווק. אבל אין אפוטרופוס לעריות, גדולים וחשובים כבר נפלו בעריות ממש, אז מי אנחנו שננצח את טבע שברא ה'.חוץ מזה אמרת שאתה תשמור נגיעה מאותה חברה- אין מציאות כזאת, רביעם כבר נפלו, ועוד שהעבירה היא לא רק בנגיעה ממש, אלא ישנם הרבה עבריות שנכללות בכך כמו הסתכלות אסורה, שיחה יתרה, משיכת הלב , הרהורים אסורים שקשים מעבירה, וכי אתה חושב שלא יהיו לך הרהורים אסורים. בנוסף יש גם את העניין של חוטא ומחטיא, לא רק שאתה תחטא בעצמך אלא גם תגרור ותחטיא את ביתו של הקב"ה, בת ישראל קדושה, שצניעותה כבודה!. הקדושה בע"י זה הכי חשוב שיש אם אין קדושה אין שכינה והקב"ה מסתלק כמו שכתוב וראה בך ערוות דבר ושב מאחריך. ה' שונא זימה, הרבה דברים הוא לא אוהב אבל חוסר צניעות וקדושה בעמ"י הוא שונא! ואני קרבת אלוקים לי טוב! איך אפשר לחיות ללא הקב"ה ושכינתו?.אתה רוצה אחרי שהיה לך חברה שהק"ה יזכה אותך בנערה צנועה ויראת שמים? ה' ייתן לך שכר על עבירות כ"כ חמורות?ככה מתחילים את החיים, עם כאלו עבירות?. ה' נוהג במידה כנגד מידה . אני מציעה לך, להתחזק להתאזר בסבלנות ללמוד תורה לבנות אופיי של יהודי, לבנות את עצמך לבניית בית יהודי, בית של תורה וקדושה ששכינת ה' שורה בו, זה העונג האמיתי! לא דמיונות שמכניס היצר הרע! תשמח את ה' ותתענג על ה' גם כך, זו הנאה אמיתית שמביאה פירות, בגילך כדאיח לך לחזק את הקשר עם ה' ולתחזק את האהבה והאמונה בו, תזכור אנחנו עבדים שלו! של ריבון העולימים, לא שמל הסמ שהוא עבד של ה', אתה מעדיף להיות עבד של עבד או עבד של האדון האמיתי? .יהודי יקר הקב"ה אומר בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, תלמד תורה זה המפלט מהיצר.

למה בכח??

למה לגרות את היצר הרע בכח?

יש יצרים ול אא צריך להתכחש אליהם אז חכה שנה שנתיים לא יקרה כלום

וגם ממש ממש ממש ממש לא ממליצה על גבר שמתחתן בגיל 18 רק יחידי סגולה בשלים וזה גורם צרות

זה באמת מגרה ברמות ונשמע כיף במיוחד. אין לי מושג באיזה סוג של חברה אתה נמצא אבל זה יותר קשה ומגרה כשמסביב מדברים על זה. אבל תבין שיש רק מישי אחת בעולם שמיועדת להיות אישתך לא תשמור את כל האהבה שלך אליה? לא תרצה שהיא תהיה החברה הכי טובה שלך בלי השוואות לקשרים אחרים שהיו לך עם בנות? בקיצור תחשוב על זה. אני כן ממליצה אם כבר לצאת עם מישו אז לצורך חתונה כי בסופו של דבר איתה יהיה לך את הקשר הכי בעולם... ולצורך חתונה באמת לא חייב שזה יהיה 3 פגישות ויאלה חתונה זה באמת יכול לקחת גם שנה אבל יש מטרה לקשר והוא לא סתם לקטע שיש לי חברה.

אני חושב שכשזה יהיה למטרות חתונה- רק אז זה מתאים. לפני, רק בשביל ה"חברה", זה פשוט לא הזמן! מה גם שמאוד קשה להמשיך עם שמירת נגיעה וכל זה כשנמצאים כבר הרבה זמן ביחד. אני לא ממליץ בכלל...

א. שלחת את השאלה במקום הכי רחוק שאפשר "ממגוון דעות", רוב המשתתפים פה הם ראש בקיר...
ב. לעניות דעתי, אם זה מה שאתה רוצה, עוף על זה. אבל אל תתחבא מאחורי תירוצים של "חתונה" או "נשמור נגיעה". זה פשוט לא עובד. (תשאל את @נגרינסקי הוא מכיר זוג כזה של יחידי סגולה)

בהצלחה חבר!!

כתוב את דעתך כרצונך, בבקשה אל תשמיץ אחרים,

לכולם יש ראש על הכתפיים, והם חשבו ויש להם דעה, אולי "מגוון" אין פה כל כך, אבל "ראש בקיר"? ממש לא!

(איך אמר סמוטריץ' לעמית סגל? יש שכל מפוזר בעוד כמה מקומות...)

לא בעיה שלי שאנשים הולכים בעיניים עצומות אחרי הרבנים וההלכה במקום להפעיל שיקול דעת עצמי. בלי לזלזל כמובן ברבנים וכיו"ב...

למה אתה בטוח שרק אצלך יש שכל?

למה אתה בטוח שכל האחרים "הולכים בעניים עצומות"?

ולמה אתה מזלזל ברבנים? (ולא עוזר לכתוב "בלי לזלזל"...)

בא ואחדש לך:

יש אנשים חכמים ממך,

יש אנשים מוכשרים ממך,

יש אנשים מוצלחים ממך,

וחלק מהאנשים האלה,

כן, כן, המוצלחים וחכמים ומוכשרים,

החליטו בכל לב,

לקבל עול מלכות שמים,

ולעשות רצונו של מקום.

אתה יכול לזלזל,

אתה יכול ללכת בעצת יצרך,

אבל תכיר במציאות,

אם בחרת בדרך שלך - תהיה גבר להביט לה בעיניים
אל תעיז לומר שמי שמקיים הלכה,

מתגבר ושומע בקול ה',

הוא "ראש בקיר" ו"הולך בעיניים עצומות".

תכיר בכך שהוא שומע בקול ה',

ושאתה לא, עובדה.

לא זכור לי שאמרתי שאני הכי.. (תשלים\מי לבד). להפך, אני מעריך את מי שמפעיל שיקול דעת תקין ולפי זה בוחר דרך. אבל אני מזלזל מאד במי שהולך בעיינים עצומות.
דרך אגב, חשבתי שאסור לזלזל, אבל לפי התגובה שלך הכל אפשרי.

והסקת שכל מי שהביע כאן דעה תואמת הלכה -  זה כיה וא הולך בעניים עצומות.

נכון או לא?

ובמי שאומר ככה, אכן, מותר לזלזל.

אם טעיתי בביאור דבריך, ותפרשם כאן באור נאות (אבל "תפרשם", אל תאמר דבר חדש, תסביר בדיוק מה נכנס במה שכתבת) אשמח מאוד להתנצל קבל עם ועדה.

כך שבעיקרון אם הוא יהיה בשל רק בגיל 20 ככה (כמו הרוב, וכמו שהוא בעצמו אמר למעלה שהוא מתכוון להתחתן בערך בגיל הזה) אין לו סיבה ומשכך אין לו גם היתר לצאת בגיל 17. הוא יכול להתחיל גם ב19.

חשבתי על זה רבות, התייעצתי עם אנשים שמבינים ומכירים אותי, ולמען האמת אפילו עם רבנים מהמוסד שבעלך למד בו שיש לי עם כמה מהם היכרות ארוכה. ולא. מצאתי את עצמי בגיל 18 לא מוכן. ואחוז מזערי מהחברים שלי אכן מוכנים, גם כאלה שבקשר.

סטטיסטית אחוזי הגירושין גבוהים יותר בגילאים כאלה. בפועל גם רבנים שמרנים מאוד בימינו לא ממליצים על חתונה בגיל 18 לגבר (אפילו הרב מלמד, שהקמת משפחה היא ערך עליון אצלו, אומר להתחיל ב20. ויש מקומות שאפילו מעיפים מי שמתחתן מתחת לשיעור מסויים). לבנות לפעמים כן תומכים בזה כי כנראה הן אכן מוכנות יותר מוקדם. 

זאת ועוד, אנשים פעמים רבות עוברים שינויים דרמטיים במהלך השנים בין 18 ל20 (וגם אח"כ לפעמים אבל הרבה פחות). במקרה יש כאלה שנורא סגורים על עצמם בגיל הזה, אבל נדיר שזה ברמה שמאפשרת לתפוס קו עקבי לאורך כל החיים כמו שנדרש לפני שבוחרים בת זוג. לפעמים תיכוניסט מחליט שהוא רמבמיסט לדוג' ולפי זה בונה את כל הגישה שלו לחיים, לעולם החול, לדרך לימוד התורה, לפרנסה, ילדים וכו'. לפעמים הוא באמת יישאר עקבי בגישה הזאת לאורך כל חייו - אבל זה נדיר. בגיל הזה משנים את הדעה לא מעט פעמים.

הפער בין 18 ל20 בגישה הדתית ובעבודת ה' הוא עצום. עצום. לא אצל כולם, יש יוצאי דופן. אבל יש סיבה שזו לא ההנחיה הכללית, וזה שלא מנסים לחנך באינטנסיביות ליכולת לחתונה בשמינית (שהרי היו יכולים לעשות את זה, במיוחד שבימינו מודעים לקושי בלחכות עם ברצון לקשר נפשי וגופני הרבה זמן).

אני חושבת שזה הזמן לבנות את עצמך וחברה מאוד תפריע בקטע הזה 

למה זה כל כך דחוף?

עדיף לך להשקיע את השנים האלו בפיתוח האישיות שלך כדי שתיהיה יותר מוכן לקשר

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות