ובכל זאת?

מה המגמה הכללית בעינייך?

בחיים זה שהוא יתגלש לי לגמרי בסוף...

כמו כן, את יכולה לדעת איך איך הבחור עכשיו ולהניח שסיכוי סביר שהחתונה תקבע את זה באופן כללי - אבל את לא יכולה לדעת ולא אמורה לנסות לנחש מה יהיה בעתיד.

אם אני אבחן לפי מה עכשיו ברור שחוזר בתשובה מתלהב יקח בהליכה בוגר ישיבה עייף...

השאלה מה יקרה אחרי שההתלהבות תחלוף (התלהבות יכולה להמשך גם 5 שנים)

יש משקל לא קטן למה שספגנו בשנים המעצבות של חיינו.

אז אם שמים זה מול זה על המשקל, מה יקרה להערכתך בהכללה גסה?

ולכן אין טעם ואין יכולת להאריך הערכה גסה.

ואכן התלהבות זה דבר שצריך לקחת בחשבון, ומתלהב גם ביחס לעכשיו לא בהכרח לוקח בהליכה בוגר ישיבה עייף כי התלהבות היא לא רמה דתית אלא גורם פסיכולוגי (יש כאן מה להאריך אבל זה כבר פחות קשור לעניין).

שמוכרח שבחור ישיבה ירד עם השנים. אני מכיר באופן אישי הרבה בחורים שלמדו כמה שנים בישיבה ואח"כ הלכו למוסדות אקדמיים (לא כמו מכון לב אלא אוניברסיטאות) ולא ירדו ברמה הרוחנית. זה תלוי אך ורק באדם הפרטי, וא"א להכלי.

אני חושב שזה ברור גם לך, רק להדגיש את הנקודה שזה ממש לא מוכרח ויש הרבה מאוד שלא יורדים ברמה.

שבוע טוב

אבל ברור לי שיש הרבה מקרים שאני לא מכירה.

מה היית מעדיף בחורה דתיה מהבית שעם השנים הולכת ונחלשת בהדרגתיות או חוזרת בתשובה יחסית טרייה שמקפידה על קלה כבחמורה בהצטיינות יתרה?

ועם שתיהן יש פער זאת לא מספיק וזאת יותר.

האמת שלא הייתי מעדיף אחת משתיהן... באופן אישי הייתי מעדיף (לפחות זו דעתי כעת) מישהי מבית דתי שממשיכה עם הערכים שינקה מהבית. לא רוצה לפגוע, ומאוד מעריך אדם שעזב את כל מה שהיה לו בעולם החילוני וחזר בתשובה, אבל אף פעם הוא לא לא יהיה כמו דתי מהבית (בהנחה שאותו דתי או דתייה לא זלגו למקומות אחרים). לא בקטע של פחות טוב או יותר טוב, פשוט זה שונה. תפיסת עולם שונה, חוויות ילדות שונות, ערכים שונים מאוד שעליהם האדם גדל בילדות, וזה מעצב מאוד את האישיות שלו בעתיד הרחוק.

מי שיש לו רב שהוא לומד ומתייעץ איתו באופן קבוע וקובע עיתים לתורה יש יותר סיכוי שהוא לא ישחק 

באמת מי שראיתי אצלם ירידה היו פחות בקשר עם רבניהם.

תודה.

יש יתרונות לאלה ולאלה.. לענ"ד יש הרבה יתרונות לבעל תשובה, ויכולות להיות גם מורכבויות מצד שני שכן צריך לדעת להכיל, אם התהליך יציב ויש לבחור דעת תורה יציבה ודרך זה מדהים.

אני חושבת שלבעלי תשובה יש בשורה לעולם ויש כאלה שמצליחים ממש להביא איתם קדושה וגם לשלב בצורה בריאה את חיי החול ולהעלות אותם לקודש ממקום גבוה יותר, ומי שמצליח לעשות את זה- עופי על זה. יש כאלה שצריכים קצת יותר הדרכה אבל גם....

יש גם דתיים מבית ששומרים על עצמם יחסית או שיורדים ואז חוזרים.. היתרון אצלם שאולי יש משהו כביכול יותר יציב בתחושה וכבר מכיר את העולם הזה כביכול יותר מקרוב בחינוך וכו'..
כל מקרה לגופו- בסוף צריך לבדוק מי האדם שמולך, היום ת'כלס כולם קצת בעלי תשובה ברמה כזו או אחרת, תראי איפה הרצון ובאיזה דרך האדם בוחר ללכת ואם אתם אותו מקום פחות או יותר..

 בסוף אומרים לאדם ש"אל תאמן בעצמך עד יום מותך".. אין לזה באמת חוקים ואף אחד לא יודע מה ייהיה בעתיד.. הרבה תפילה ואמונה שיכוון לטובה בע"ה.

ממש בהצלחה..!

"יראת ה' טהורה עומדת לעד"

מי שה'רמה דתית' שלו יורדת אחרי שהוא יוצא מהישיבה זה מעיד בדר"כ גם השלב של הישיבה שפחות תפס אצלו מקום.

זה לא משנה הסטטיסטיקה. זה משנה האם את מזהה שהבחור שאת יוצאת איתו הוא כנה עם עצמו. בדר"כ בחורים שכנים עם עצמם יוכלו 'להשאר' ברמה דתית לא משנה איזו מסגרת הם יהיו.

אני יסביר את ההכללה שהצגתי - 

יראת שמיים נמדדת בישיבה באותה מידה שהיא נמדדת באוניברסיטה.

אם אני תופס את החיים שלי כ'עובד ה'' אז לא משנה איפה אני אהיה אני אעבוד אותו. 

לכן אם הסביבה, שזה דבר חיצוני גורם לי לשנות את התפיסה שלי על העולם סביר להניח שהיא לא מספיק עמוקה וחדורת מטרה.

חיים אקדמיים ממש לא חייבים להיות פחות יראי שמיים, לכן אני לא מסכים איתך שזה "מובן" או "טבעי".

זה מזכיר לי תפיסה שרואה את מקומה של הדת בתוך בית הכנסת בלבד ומה שלא אז הוא כביכול 'פחות דתי'.

יכול להיות (וממש לא מונפץ) בחור אקדמי יותר 'ירא שמיים' מאברך..

אסייג את דברי קצת ואסכים עם זה שיש אתגרים בעולם הפתוח שאין בתוך החממה של הישיבה, זה ברור לגמרי. אבל אגלה לך סוד - בישיבה יש אתגרים לא פחות גדולים. התמודדות עם לחצים חברתיים ועם כנות בעבודת ה' הרבה יותר מאתגרת בישיבה.

בהתחלה היו סופר דוסים, שומרי עניים, מתרחקים מנשים וכו'..

תכלס דאגתי להם, לא הבנתי איך הם יסתדר לאורך זמן..

תוך שבועות בודדים מצאת אותם לומדים עם בחורות חילוניות שלא לבושות בצורה הכי דוסית בעולם..

אני לא חושבת שהם חשבו שהם חלשים בהתחלה ..

אבל המפגש עם העולם כן עושה את שלו,

אוקי, אז אתה אולי יכול לומר שמלכתחילה לא צריך ללכת עם הראש באדמה או לא יודעת מה

אבל אבל.............

המסגרת משפיעה על כל אדם וצריך להכיר בזה. כל אדם מושפע.

חוסר מודעות עצמית או חוסר רגישות לעולם הרוחני שלהם.

בישיבה אפשר לגדל 'אגו רוחני' שהוא הרבה יותר מסוכן מ'אגו רגיל'.

"הרי אני צדיק למדתי שנים רבות בישיבה ואני דוס, אז כמה בחורות חילוניות יגרמו לי לדברים לא טובים? קטן עלי"

אדם עם מודעות עצמית יודע איפה הוא נמצא ביחס לחברה שבה הוא נמצא.

ומודעות עצמית זה חלק מהעולם הרוחני. מי שאין לו מודעות עצמית - העולם הרוחני שלו חסר.

בישיבה לצערי, חוסר מודעות עצמית זה יכול להיות גם תופעה. לצערנו הרב, גם 'אגו רוחני' זה דבר שהוא לא נדיר..

מסכים עם זה שהמסגרת משפיעה על האדם, אבל כל אדם יכול לבחור מה היחס שלו למסגרת. ואם הוא חושב שהמסגרת תוליך אותו אחורה - שלא ילך אליה. זאת יראת שמיים אמיתית.

להודות באמת הפשוטה שכ-ל אדם מושפע מסביבתו זאת לא בושה, הרמב"ם אומר את זה במפורש,

יש מי שמושפע מאוד מאוד ויש מי שמושפע קצת פחות אבל השפעה תמיד יש.

לכן לכתחילה צריך להעדיף מקומות לא מאתגרים אלא אם אין ברירה אחרת, מי שחי בסרט שהוא יצור לא אנושי ולא מושפע החיים ילמדו אותו שיעור מוקדם או מאוחר.

אני מאוד מסכים איתך שהחברה משפיע על האדם והרמב"ם אומר זאת במפורש.

לכן כל אדם צריך להיות כנה עם עצמו ולדעת לא להכניס את עצמו לנסיון שיהיה קשה לו.

כמו שאמרת - לפעמים היראת שמיים דורשת לא ללכת למקומות כאלה.

לגבי עולם האקדמיה - אם אדם לומד תואר ונמצא עם בסיס חברתי קבוע שהוא מספיק תורני  (בלימודים או מחוץ ללימודים) אין לו צורך להתחבר לכל מי שלומד איתו. והרבה פעמים אתה יכול להחליט עם מי אתה יוצר קשר ועם מי לא.

תארים שלומדות בהם בנות בדר"כ זה יהיה יותר מורכב וצריך להערך בהתאם. ובאמת אולי לימוד בתארים הללו במקום מעורב לא מתרים לכל אחד.

שנינו מתכוונים למשהו אחר, לכן יהיה מקרה שאת תגדירי אותו בתור ירידה ואני יגדיר אותו בתור עלייה.

אם יש צורך - התפשרות על תפילה במניין היא לא חוסר דתיות מבחינתי. כמו שחייל לא יכול לפעמים לעשות את כל החומרות כשהוא בפעילות מבצעית כך גם יכול להיות שאדם בשגרה לפעמים לא יוכל לעשות כל דבר מהדרין מן המהדרין. לפעמים הקב"ה רוצה שתשקיע בדברים של חול על חשבון חומרות שבקודש. זה גם קורה. 

כמו לדוגמא להיות עם ילד בעגלה באמצע התפילה זה חמור מאוד ועדיף להתפלל ביחידות בבית מאשר להגיע למצב כזה.

לגבי זמן לימוד תורה - העיקר הנשמה של הלימוד. אם הלימוד הוא איכותי בדר"כ הוא יהיה גם מנוצל יותר ורב יותר.

קשרים עם בנות זה דבר 'פחות דתי' לדעתך? אולי.. אני חושב שגם בזה יש גבולות ויש ניואסים לכן יהיה קשה לי להגדיר לך מדי זה חוצה את הגבול אבל נראה לי שזה לא פחות דתי לדבר גם עם בנות המין השני.

למדוד רמה דתית ע"פ הקפדה על 3 תפילות במניין זה לא נשמע לך כמו למדוד רמה דתית ע"פ אורך שרוולים וחצאית?

אגב מבחינה דתית - צניעות זה דבר יותר חמור מאשר תפילה לא במניין.

החברה שאדם מסתובב בה

מוזיקה

תכנים שהוא סופג (מדיה)

בעיניי המצב שנוצר שהרבה בחורים שהיו בישיבות ועברו תהליך של פתיחות עד למצב של ירידה ברמה הרוחנית

זה בגלל הדברים האלו, וגם (וזה אולי מבין החשובים) שאין קשר לצדיק שהוא הרב המובהק שלו...

אז אולי כדאי לברר את הנקודות האלו.

מעבר לזה- כואבת את כאבך... מרגישה שלבנות יותר קל להישאר חזקות רוחנית ולבנים זה פשוט קשה...

לא יודעת מה להגיד... מבאס

ולא חושבת שמישהו יכול לתת לך תשובה ברורה לכאן או לכאן. הרמה התורנית היא פרט אחד מתוך מכלול שלם.אך אכן היא פרט חשוב ומשמעותי.

מנסיוני, כמי שעומדת על קו התפר הזה,

אני מוצאת כי בחורים שחוו בעבר ירידה (בגיל ההתבגרות) ובנו את עצמם אחר כך, יכולים לתת את המענה.

מצד אחד,אנחנו מרקע דומה, מאידך הוא כבר פגש בחיים ובעולם החילוני בשלב חיפוש הזהות שלו, ובחר לגבש את זהותו באופן תורני יותר. לדעתי בחורים כאלה "מחוסנים" יותר כשהם יוצאים לחיים האמיתיים, כי המפגש הזה כבר לא חדש להם והם באים אליו ממקום מבורר. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳