אומרים לי לא לדבר, לא לספר לחברות, זה מציף אותם מידי...
מישו מוכן להסביר איך אני אמורה להתמודד ולחיות עם התמודדויות שבנות בגיל שלי לא יכולות אפילו לשמוע עליהן כי זה מציף?
(אשמח לתגובות, לא בפרטי..)
אומרים לי לא לדבר, לא לספר לחברות, זה מציף אותם מידי...
מישו מוכן להסביר איך אני אמורה להתמודד ולחיות עם התמודדויות שבנות בגיל שלי לא יכולות אפילו לשמוע עליהן כי זה מציף?
(אשמח לתגובות, לא בפרטי..)
אני מכירה את ההרגשה מאוד
וזה חלק מהכאב שצריך להתמודד איתו, לפעמים דווקא האנשים שאת רוצה לשתף לא מסוגלים להכיל אותך
אין לי הרבה מה לומר, לא דברים חכמים בכל אופן
אבל, תחזקי את עצמך, תהיי בשביל עצמך האדם הקרוב שהיית רוצה שיהיה שם
ויום אחד גם יהיה האדם הקרוב
ותמיד יש עזרה מקצועית שתוכלי לפנות אליה
יומן
אנשים מפה
מטפלת
אז אני בטיפול,ויש אנשים שזה לא מציף אותם, אבל זה רק מבוגרים, ולפעמים פשוט הרבה יותר מתחשק לפרוק לחברה...
מה שאני עשיתי
היה סיפור שמאד הסעיר אותי וחברה שלי זה היה יותר מדי בשבילה
בכל מקרה אני אוהבת לכתוב אז כתבתי הכל (יצא איזה 8-10 עמודים) ושאלתי אותה אם היא רוצה לקרוא, היא אמרה שכן וככה יותר קל לה כי כשיש לה פניות נפשית היא קוראת, ואז הבנתי שאנשים נהנים לקרוא את זה ואני שולחת לכל מיני אנשים , אני לא יודעת מי את אבל לשתף זה בד'כ טוב לנו כבני אדם
אבל לפעמים רק להביא את עצמי לידי הכתיבה זה יותר מידי, קשה מידי..
ואני כן משתפת דרך הכתיבה, אבל וואלה, לילדה נורמלית בגילי קצת קשהה לקרוא ולעכל את הדברים שאני חווה, והמבוגרים שמלווים אותי דואגים לעדכן אותי שאני מציפה ומכבידה יותר מידי על החברות, אז משתדלת כמה שפחות לפרוק ולשתף אותם (גם דרך הכתיבה)..
המון כוחות יקירה
שמעי שזאת אחלה הצעה! תודה עלזה!
נשתדל לאמץ...
(או על עט ונייר, אני מעדיף את הראשון).
אחרי שתעשי את זה, תראי איך שיהיה לך הרבה יותר קל. לפעמים מספיק לסדר את הדברים על המקלדת וכבר הגוף והנפש רגועים יותר.
אם לשלוח את זה אחר כך? זה שאלה אחרת. אולי תרצי, אולי לא.
__
הפורומים האלה התחילו בדיוק מתכנון כזה. הרבה מאוד חלקים שלהם התחילו כחלום כתיבה של משהו שהיה נראה לא אפשרי, ועם הזמן והנסיון והארגון נהיה אפשרי.
מסכימה לגמריי...
הבעיה שלא תמיד יודעים מה הגיל, יש כאלה שמסתירים אתזה בכרטיס האישי..
ברור ברור שרק בנות, עם ניק כמו שלי הייתי חושבת שאשתף בנים?
תודה על התזכורת, זה באמת ממש חשוב להיזהר ולהישמר..
וכמובן שתודה על ההצעה לתמיכה ועל הכוחות. מעריכה ממש!
תודה לכל אלו שהציעו תמיכה ושמוכנים להקשיב ולהיות פה, מעריכה אתזה!
מה את עושה לעצמך אה
מטומטמת.
It's okay to be scared
It means you're about to do something very very brave.
God I hate that I need to talk to him
I know I have to and I know I want to on some level
But it's gonna be fucking hard.
I wrote what I want to say but it's short and it doesn't well prepared
I said I'll do it on Wednesday
It makes me anxious
There's two things I need to talk to him about
And they are both hard to talk about
This morning it seems a little bit easier but now the anxiety is back and I don't wanna do itttttt
I need to calm down
Also why am I watching it
It's not helping right now
I wrote a poem that came very bad and it sucks
I need to get back to writing
I told her yesterday that I used to write short stories about a girl named Or
And it made me miss my old writing
I know I grew up and my writing grew up with me but I miss that passionate raw writing
God I need you
Be with me okay?
I really really need you.
תן בי כח
עזור לי
שלא ארגיש לבד
מנסה להבין מה פשר הניסיון הזה?
אפשר הסבר, הוראות הפעלה, כיוון, יעד, משהו??
הו התסכול
הפרפר והחיוך
והפרפר
והיא
והן
והיא
והחיוך
והפרפר
והפרפר
מה אהובתי
מה
איך אני יכולה לעזור לך
הכמיהה
הנואשות
הציפייה
הצורך העמוק הזה
הרצון שיראו
שידעו
לא להיות לבד
שרק יבוא
שרק יראה
שרק יושיט יד ויציל
שידע
שיהיה
שירגיש
שארגיש
שיהיה
שיהיה לב
החיבוק
המגע המנחם
תבוא
רק תבוא
אל תשאיר אותי לבד
והצורך והנזקקות
הנזקקות
רק חיבוק אחד
לא יותר
חיבוק אחד
😭
עזוב חיבוק
רק תהיה פה
תשים יד
תן לשים עליך ראש
להרגיש
לשמוע את הלב פועם
להרגיש את הקצב מסתנכרן
בוא
בבקשה
תבוא
ואני לא יודעת מה אתה יודע
ואם אתה יודע
ואיך אתה מרגיש
הלוואי שגם אצלך ככה
שגם אתה חסר וכמה
שגם לך יש בלב בור קטן
שרק מחכה להרגיש לב
בבקשה
תבוא
איפה העינים האלה
המבט
החיוך
איזה ביטוש זה היה
אין מילים בפי
.
אני מאמין באמונה שלמה
שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים
והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים