אני מכירה את ההרגשה מאוד

וזה חלק מהכאב שצריך להתמודד איתו, לפעמים דווקא האנשים שאת רוצה לשתף לא מסוגלים להכיל אותך

אין לי הרבה מה לומר, לא דברים חכמים בכל אופן

אבל, תחזקי את עצמך, תהיי בשביל עצמך האדם הקרוב שהיית רוצה שיהיה שם

ויום אחד גם יהיה האדם הקרוב 

ותמיד יש עזרה מקצועית שתוכלי לפנות אליה

יומן

אנשים מפה

מטפלת

אז אני בטיפול,ויש אנשים שזה לא מציף אותם, אבל זה רק מבוגרים, ולפעמים פשוט הרבה יותר מתחשק לפרוק לחברה...

מה שאני עשיתי

היה סיפור שמאד הסעיר אותי וחברה שלי זה היה יותר מדי בשבילה

בכל מקרה אני אוהבת לכתוב אז כתבתי הכל (יצא איזה 8-10 עמודים) ושאלתי אותה אם היא רוצה לקרוא, היא אמרה שכן וככה יותר קל לה כי כשיש לה פניות נפשית היא קוראת, ואז הבנתי שאנשים נהנים לקרוא את זה ואני שולחת לכל מיני אנשים , אני לא יודעת מי את אבל לשתף זה בד'כ טוב לנו כבני אדם

אבל לפעמים רק להביא את עצמי לידי הכתיבה זה יותר מידי, קשה מידי.. 

ואני כן משתפת דרך הכתיבה, אבל וואלה, לילדה נורמלית בגילי קצת קשהה לקרוא ולעכל את הדברים שאני חווה, והמבוגרים שמלווים אותי דואגים לעדכן אותי שאני מציפה ומכבידה יותר מידי על החברות, אז משתדלת כמה שפחות לפרוק ולשתף אותם (גם דרך הכתיבה)..

המון כוחות יקירה

שמעי שזאת אחלה הצעה! תודה עלזה!
נשתדל לאמץ... 

(או על עט ונייר, אני מעדיף את הראשון).

אחרי שתעשי את זה, תראי איך שיהיה לך הרבה יותר קל. לפעמים מספיק לסדר את הדברים על המקלדת וכבר הגוף והנפש רגועים יותר.

אם לשלוח את זה אחר כך? זה שאלה אחרת. אולי תרצי, אולי לא.

__

הפורומים האלה התחילו בדיוק מתכנון כזה. הרבה מאוד חלקים שלהם התחילו כחלום כתיבה של משהו שהיה נראה לא אפשרי, ועם הזמן והנסיון והארגון נהיה אפשרי.

מסכימה לגמריי... 

הבעיה שלא תמיד יודעים מה הגיל, יש כאלה שמסתירים אתזה בכרטיס האישי..

ברור ברור שרק בנות, עם ניק כמו שלי הייתי חושבת שאשתף בנים?

תודה על התזכורת, זה באמת ממש חשוב להיזהר ולהישמר..

וכמובן שתודה על ההצעה לתמיכה ועל הכוחות. מעריכה ממש!

תודה לכל אלו שהציעו תמיכה ושמוכנים להקשיב ולהיות פה, מעריכה אתזה!

ראיתי את הסטורי שלה

וכן אני מקנאה. מודה בזה.

אני יודעת שחברויות לא נשארות לנצח

אבל דמט באלי את זה שוב

באלי אנשות שהיו איתי בתוך השיט והן היחידות שהיו איתי שם

אולי זה טוב שאין אותן עכשיו

אבל פאק זה נראה שלהן ככ טוב

ולי ככ רע

והן ביחד ונשארו חברות

ואני קצת חסרת חברות כרגע

למה לעזאזל אני מתגעגעת לפעם.

שום טוב לא היה שם. כלום.

אז מה יש לך מפגרת

המילים שלה מהבוקר לא יוצאות לי מהראש

למה זה עדיין משפיע עליי ככ חזק. מה נדפק איתי

ולראות אותו לא עשה לי טוב

ולקרוא את מה שהוא כתב עוד יותר

למה אני כישלון.

באלי לצרוח לאלוהים אבל אני שונאת אותו עכשיו

פאק.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"