מכל בחינה שהיא
וואי והוא הרתיח אותי
כאילו אין לי מספיק צרות בלעדיו
אני תוהה אם לברוח לשם
למרות שאני לא רוצה
ובכלל אמרתי שנהיה לי קצת יותר טוב פה
ושם אני לא
אבלאבל
ראבק אלוהים
אי אפשר לעבור יום בלי צרות?
מחר.
יש את הדבר ההוא
אני מפחדת.
אוקיי?
זה להיות שם
עם כולם
ול.
אני מתביישת
ומתפדחת
ומפחדת
וכועסת
על אלוהים שהוא נותן לי להיות שם.
אני יכולה לנסות להסביר לה,
אבל
היא לא תבין
בטוח
ובכל מקרה אין סיכוי שאני אתחמק מזה
כשניסיתי להגיד לה משהו
היא ישר סתרה אותי
אפילו לא ניסתה להבין את ההבדל
ויש
יש הבדל
גדול.
מאוד.
ובכלל
חשבתי אולי אולי להתקשר
אבל פתאום הוא אמר שזה קורה מחר
אז למה שאני אתקשר
בחיים לא
הלוואי הלוואי שהיא בסדר.
הלוואי.
אני שונאת אותי
ואת המחשבות שלי
ולמה לעזאזל אני הופכת כל דבר ל.
מה כבר רציתי