אמר רבי יהודא בר אילעי,
לעתיד לבוא, הקב"ה מביא את יצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים.
צדיקים נראה להם כהר גבוה,
רשעים נדמה להם כחוט השערה.
הללו בוכין, והללו בוכין.
צדיקים בוכים ואומרים: איך יכולנו לכבוש את ההר הזה?
רשעים בוכים ואומרים: איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה? ואף הקב"ה תמה עמהם.
יוצא מכאן שהרשעים צודקים בעולם הזה. שכן, הם אומרים שהיצה"ר הוא הר גבוה,
ולפי ראות הצדיקים בעולם האמת, היצה"ר הוא באמת הר גבוה שקשה לנצחו עד כדי התפעלותם מהדבר.
אז מה רוצים מהרשעים, בעצם?
סובייקטיבי. על מה ידונו אותם?
'רק זה שכואב לו יכול לומר כמה זה כואב'
והם יאמרו: "ראינו מולנו הר שלא יכולנו לעבור. ואפילו הצדיקים ראו הר".
אז על מה ידונו אותם? איך אפשר, והיכן מגישים טופס התנתקות?
יצר הרע הוא יצר הרע, לכולם יש אותו (מי יותר ומי פחות) וכולם יכולים ואמורים לעמוד בו.
איך דנים כל אחד? לא יודע, אלו חשבונות שמים.
'לא הבנתי את השאלה'
אבל אולי אתה צודק. אולי באמת כולם יכולים וכו'.
ועדיין.
יש הרבה שלא אומרים 'בקטנה' אלא
רואים בדבר כהר גדול ומתייאשים. והוא באמת הר גדול לפי הצדיקים.
את מה שאמר משה-
'וישב משה אל יהוה ויאמר אנא, חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב'
ונשאלת השאלה- וכי משה רבינו רוצה לסבך אותנו יותר? מה הוא אומר שזו חטאה גדולה? אלא
שידוע שלפני חטא גדול יש חטא קטן והולך ועולה.. וכאן פתאום בום! ישר חטאה גדולה.
לכן אמר משה- רבש"ע, מה קרה שהם ישר עשו חטא גדול? זה אומר שאתה זה שגרמת להם ולא בגללם.
או בקיצור אמר,
'כאן חשדתי'.
שמעתי פעם מרב גדול שהיצר הוא באמת כחוט השערה והצדיקים בעצם מתגברים כול הזמן על היצר ואז מרוב הניצחונות נהיה הר של שערות ואילו הרשעים היצר נראה להם בטיפשותם כהר אבל באמת הוא כחוט השערה ובעולם הבא יראו באמת איזה יצר קטנצ'יק היה להם . ויש את העניין של כול הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. נראה לי שיש קשר בין הדברים, שהצדיקים התעלו ועלו למדרגה כזאת שהיצר נהיה גדול , כהר. ואילו הרשעים נשארו עדיין עם היצר הקטן שהוא כחוט השערה. כי היצר מתחיל בקטן ואז גודל ככול שמתעלים.
ולגבי מה שכתבת לגבי 'כל הגדול מחברו'..
אני אישית חושב שמדובר ביחס ישר בקושי שבין כל האנשים לגבי היצה"ר. היינו
שיש לצדיקים ולרשעים את אותו הקושי בדיוק לגבי היצר. וכל אחד קשה לו לפי מקומו אך לכולם קשה באותה מידה.
למרות שזו מסקנה אישית שלי, שאותה אפשר להפריך עם האמרה של הגר"א, כמדומני,- אם היה לכם את היצה"ר שלי, כולכם הייתם עובדים עבודה זרה.
ומצד שני, יש לו אותו כי זה הוא, לפי מעלתו. ולכל אחד קשה באותה מידה, לפי מעלתם.
למה בחרת במה שהצדיקים ראו, ולא במה שהם ראו, שזה חוט השערה?
ככה שניסוח הקושיה שלך ודאי לא הגיוני,
מה שכן, צריך באמת להבין - איך יכול להיות שני הכיוונים יחד, האם ככה זה או ככה,
ואז יש כאן את מה שהציעו,
ומסתמא ניתן גם למצוא עוד תירוצים,
בדעתי עולה כעת, לדוגמא, אפשרות כזו:
הרי כתוב "אלמלא ה' עוזרו" וכו',
והצדיקים - שקויים בהם "הבא ליטהר מסייעין אותו" - פתאום גילו כמה ענק הוא היה לולי הסיוע....
והרשעים- מגלים כמה פשוט היה להשיג סיוע.
זוהי אפשרות, ומסתמא יש עוד.
אבל בכל מקרה ככה צריכה להתנסח השאלה, לענ"ד, ולא כמו שהצגת.
אני הבנתי כך - היצר הרע של הרשעים הוא שערה,
והיצר של הצדיקים הוא הר, כי כל הגדול מחברו - יצרו גדול הימנו.
בוקר טוב.
מחפש מקום נחמד ליום כיפור, יכול כמובן להשלים מניין, גם להיות חזן בעיקרון (אשכנזי-קרליבך והמסתעף
).
אם למישהו יש רעיון במקום נגיש לתח"צ מירושלים זה יהיה מצוין, כן, הרגע האחרון וכו'.
ככה זה.
מתוך סקרנות
ל המשוגע היחידיאחרונהאם אתם מתקשים לצום ומרגישים חולשה מעיקה,
עקבו אחר ההוראות הבאות ותזכו לצום קל (אולי) ולחיסכון כספי (בוודאות):
א. קחו כדור סוכרזית
ב. תעטפו אותו בנייר עם הכיתוב ''קליצום''
ג. תבלעו את הכדור שעה לפני כניסת הצום
האפקט זהה לכדורים שנמכרים תמורת עשרות שקלים ליחידה, תמורת אגורות ספורות בלבד.
בהצלחה!
ששילמת מחיר גבוה על זה.
אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)
במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.
כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.
אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.
יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית
Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.
אז לא חסכתי כלום 😂
חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.
יש עניין?
כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?
לא הלכתי אגב
(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)
מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..
בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.
מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?
אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.
אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.
אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.
אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.
אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.
כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.
איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?
שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.
סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים
בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.
יאללה שוטו
(שמחתי לראות אותך)
אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.
אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
המשפט הזה משפיע עלי עד היום.
מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה
את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן
סוכת חירות, מהבחירות
איזה כיף שהשנה סוכות בשבת
אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.
נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".
אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)
ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
ויש עננים - לענני הכבוד
ויש לויתן גדול
ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊
אבל אני אף פעם לא שבעה...
חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.
אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)
(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)
אך אם כבר כותבים, אפשר
יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!
(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")
איוב לח, לט - מ
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א
או שזה נוטריקון של "תתאשפז"
לא, לא כמו שחשבתם 😁
הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
