שרשור חדש
הודעה מנהלתיתטיפות של אור

בתור מנהל של הפורום אני הולך למחוק על ימין ועל שמאל משפטים פוגעניים או תגובות פוגעניות. חושבים שהודעה כלשהי לא צריכה להופיע בפורום דתי? תדווחו בשמחה
 

שו"ת:

ש: אז כבר אי אפשר להעביר ביקורת?

ת: אפשר. עצה שעוזרת גם לתקשורת זוגית: לא להשתמש בגוף שני. במקום "אתה רפורמי רשע אפיקורוס!" אפשר "אני חושב שזה ממש כפירה להגיד ככה" או "בעיניי הדברים שכתבת מזעזעים". וכו'

 

ש: אתה אף פעם לא כותב תגובות פוגעניות?

ת: אני רק בן אדם, וגם אני יכול ליפול. אם מישהו נפגע ממני אני מאוד אשמח שהוא יפנה בפרטי, וכנראה אמחק את ההודעה שכתבתי (גם אם היא נכתבה מזמן מזמן). אם אני לא אחשוב שצריך למחוק משהו שכתבתי, אני מבטיח להעביר את ההכרעה לאריק מהדרום
 

א גוט מועד! 

מטרות וכללי הפורוםימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך ג' באדר ב תשע"ו 22:38
 
 

פורום בית המדרש הוא המקום בו תוכלו להיות שותפים בסדרי לימוד קבועים, לשאול שאלות ולענות תשובות בענייני אמונה הלכה ותורה, לחלוק ולשתף דעות, לדון בעניינים של אידאולוגיה השקפה יהודית ערכים ומהות ולהתחזק ולחזק בעבודת ה'.

 

 

 

עשרת הדברות של הפורום - כללים ועצות:

 

א. אנכי פורום בית מדרש אשר מיועד לעניינים של תורה והשקפה כמובא לעייל, כל שרשור שאינו שייך לתחום הרחב הזה יימחק.

 

ב. לא יהיה לך אלוהים אחרים - הפורום הוא פורום דתי ותורני. מטבעו הוא פתוח לדיונים ביהודות וגם על היהדות, דווקא לכן חשוב לשים לב ולשמור על כבוד המקום וכבוד התורה והדת.

 

ג. לא תשא שם מקור כתוב בלי להפנות אליו במקורו המדוייק או לצטט אותו בלשונו, במידה ואינך זוכר מקור ציין זאת.

 

ד. זכור את המקום בו אתה נמצא, אמנם שואלים ודנים פה בענייני הלכה אבל זהו עדיין רק פורום. אין לנהוג הלכה למעשה ע"פ הנאמר כאן ע"י החברים בפורום בלי מקור מפורש ומוסמך בפוסקים לדבריהם.

 

ה. כבד את החכמים ותלמידיהם. אין להתבטא בזלזול והתרסה כלפי כל חכם ממשה רבנו ועד דורנו זה, תגובה לא ראויה תמחק לאלתר.

 

ו. לא תרצח חבר אחר בפורום אם כתב דבר שלא מצא חן בעיניך אפילו אם בעוונותיו הוא לא הסכים איתך ואם אפילו חלק עליך, לא תביישו ולא תפגע בו.

 

ז. לא תשתף דיון מפורום אחר בלי לצרף קישור לשרשור המלא כדי לתת תמונה מלאה למגיבים. וכן הקפד על שרשור נכון.

 

ח. לא תגנוב ולא תפר זכויות יוצרים וקניין רוחני של כותבי ומדפיסי ספרים. אין להעלות ספרים שצולמו/הועתקו בדרך לא חוקית או חלקים מהם.

 

ט. לא תענה לרעך לפני שניסית להבין מה כתב. זכור - דברי תורה הם עמוקים והדעות רבות ושונות, נסה לקרוא שוב ולהבין את דברי חברך לפני שתגיב ולא תהיה בכלל "משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה".

 

י. לא תחמוד שרשור רעך ולא תנצלשו לעניין אחר שלא קשור לתוכנו המקורי.

 

 

דיונים | | אשכול מרוכז.אוהבת את אבא
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך ט"ו תמוז תשע"א 09:58
 בס"ד, לק"י
ניסינו כמה שיותר לרכז את הדיונים החשובים מתחילת דרכו של הפורום עד כה;
תהנו!
[מצטערים שלא הוכנסו לכאן כל הדיונים הנלווים בפורום, נשתדל כמה שיותר מהר לעשות זאת]
נושאים רוחניים:
דבקות ב-ה' והתרחקות, מה עושים?: /Forum/Forum.aspx/t83715#825616
קבלה/גמרא לבנות: Forum/Forum.aspx/t80380#815877
אחרית הימים: Forum/Forum.aspx/t86101#840796
עליה להר הבית: Forum/Forum.aspx/t85761#837142
שואה- איפה אלוקים היה?: Forum/Forum.aspx/t85885#838406
השוואה- ערבים/נאצים, תורה גיזענית?: Forum/Forum.aspx/t87019#848971
רק כשרע בוכים ל-ה'? למה?: Forum/Forum.aspx/t88061#858272
החברה הדתית כיום: Forum/Forum.aspx/t88942#865934
למה הקב"ה צריך אותנו?: Forum/Forum.aspx/t88809#864476
מותר/אסור לשנוא ערבים?: Forum/Forum.aspx/t87812#855769
האם קשה להיות יהודי?: Forum/Forum.aspx/t88310#860783
עבודת ה' מיראה או מאהבה?: Forum/Forum.aspx/t90153#873852
הכל לטובה- איך זה משפיע עלי?: Forum/Forum.aspx/t88250#860144
"אל תשפוט אדם, עד שתגיע למקומו"- האמנם?: Forum/Forum.aspx/t90349#875514
האם אלוקים הוא מוסרי?: Forum/Forum.aspx/t89905#871800
אוהבת את אבא: Forum/Forum.aspx/t90341#875456
מתוך שלא לשמה יבוא לשמה: Forum/Forum.aspx/t92526#889512
איך מרבים בתורה?: Forum/Forum.aspx/t92967#891608
תפילה- איך מתכוונים?: Forum/Forum.aspx/t92477#889081
חזרה בתשובה: Forum/Forum.aspx/t97426#928450
לעילוי נשמת, בשביל מי?: Forum/Forum.aspx/t102937#982465
שעשני כרצונו: Forum/Forum.aspx/t105805#1010502
למה אסור ללמוד קבלה?: Forum/Forum.aspx/t105430#1006885
"עשה לך רב" : Forum/Forum.aspx/t114355#1084913
כיפור/שבת- מה יותר חמור? /Forum/Forum.aspx/t118606#1126517
רוצה להתחזק! בצניעות! איך? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t131708#1253452
איך להתפלל בכוונה בלי לרצות לגמור את התפילה? 
חסידות- צורך הדור או מקום מפלט? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t125910#1199378
מאמינה בהקב"ה אך חסרה לי קדושה- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t126894#1210020
מה המטרה לעשות "מכות במצרים", ה' גאוותן? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t126543#1206247
יצר הרע- ביידים שלו? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t122707#1168046
נושאים שונים:
התגייסות לצה"ל: Forum/Forum.aspx/t107281#1025182
שרוולים קצרים/ניסיון קשה: Forum/Forum.aspx/t106394#1016311
טיפים להיות בשמחה: Forum/Forum.aspx/t103123#984353
פורומים- האם ולמה?: Forum/Forum.aspx/t94435#902574
הקפדה של חמץ: Forum/Forum.aspx/t95798#912874
כמה קושיות; תקופות קשות ועוד: Forum/Forum.aspx/t88939#865872
דיבור עם בנות בפורום: Forum/Forum.aspx/t80193#815574
בנות- שיער פזור, מותר, אסור?: Forum/Forum.aspx/t82215#821715
גידול בע"ח: Forum/Forum.aspx/t84920#833571
מצוות עורלה: Forum/Forum.aspx/t86709#846051
שמירת עיניים:  Forum/Forum.aspx/t114371#1085303
איסור יציאה מא"י: Forum/Forum.aspx/t115036#1091758
סגולה למציאת אבדה : Forum/Forum.aspx/t115021#1092979
איסור יחוד: Forum/Forum.aspx/t115169#1093098
איסור נגיעה- מאיזה גיל? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t131584#1252190
זנות- איפה הבעיה בעצם? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t130810#1245776
דין רודף זה נקמה למישהו? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128650#1226524
המשיח:
"האם הוא יבוא?": Forum/Forum.aspx/t85585#835270
"ואף עפ"י שיתמהמה אם כל זה, אחכה לו" באמת?: Forum/Forum.aspx/t82788#823129
אנחנו בגלות!: Forum/Forum.aspx/t86060#840353
להאמין שהמשיח יבוא מחר?: Forum/Forum.aspx/t97525#929137
אנחנו בגלות או בגאולה?: Forum/Forum.aspx/t102270#975936
"להתחזק באמונת הגאולה?" http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t129727#1235895
 צדיקים/רשעים:
להתבדל או להתחבר: Forum/Forum.aspx/t82736#823006
צדיק גמור ובעל תשובה: Forum/Forum.aspx/t82640#822580
חגים:
משהו "קטן" וטוב לפסח- מומלץ! http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136462#1293662
ראש השנה. ניסן. ממתי מחילים לספור? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136462#1293662
שאלות:
האם מותר לבת לנסוע בטרמפ עם בן? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t132327#1258813
עורך דין דתי מיצג פשע- מה עושה? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128240#1222632
עד מתי אפשר להתפלל שחרית? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128298#1223148
שלחו בקשת חברות בפייס בשבת- מותר לאשר? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t125298#1193266
איך לעורר את העם? התנוונות המדינה. http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136509#1294089
                   שיהיה קצת סדר בפורום,
                   לא כל הדיונים הוכנסו לפה,
                   אז אם אתם חושבים שיש דיון
                   שראוי להכניס לפה והוא חשוב
                   כתבו אותו.
                         בברכה,
                      אוהבת את אבא.
נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמניאחרונה

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדדאחרונה
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
הפעלה טיפות של אור

איזו חומרא או הכרעה לחומרא אתם מחבבים? 

אני אתחיל:טיפות של אור
הרב קנייבסקי פסק שגם אם קטן מתפלל שמונה עשרה מאחוריך, אסור לפסוע שלוש פסיעות לאחור

זה מקסים בעיניי

לא להתחשב בקולות של אכילה לפני התפילהadvfb

אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.

איזה כיף 🙂 הרבה זמן לא היתה הפעלה!קעלעברימבאר
 מזכיר לי את אדר שנה שעברה🙂
ואני לתומי חשבתישלג דאשתקד

שהוא הקדים בחודש

ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:

https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364

לאכול שיעור חזו"א מצה בליל הסדר😅קעלעברימבאר
חחחח קלללadvfb
ולפי משקל ולא נפח..נוגע, לא נוגע

ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..

חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'

חומרא שהתקטנו השיעורים

חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)

אני ציינתי אולי חומרה נוספת בתגובה שליצע
עקרונית זה עיקר הדין ולא חומרא, לפחות לבוצענוגע, לא נוגע
באפיקומן זו חומרא
מחבבים גדול עליי , אציין במה אני מחמירצע

* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.

* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.

* אוכל 2 כזית במוציא מצה.

* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅

(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).

איך אפשר בלי שום שירים אפילו לא ווקאלים?קעלעברימבאר

ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
 

כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב

אני חובב קולות בגבולות הסבירחתול זמני

אבל אני אוהב מצה שמורה בחול המועד

טיפות של אור
תזרוק מילה למה דווקא זה? 
מצה מבחינתי מסמלת סוג־של טוהרחתול זמני

כמה שפחות יומרות, כמה שפחות "לנסות להיות"

מצב בראשיתי טהור כזה לפני שהזמן מקלקל את הכל

אז ככל שהיא נקייה ומהודרת יותר, מוסיף לאווירה

איזה יופי (:טיפות של אוראחרונה
מה ההבדל בין פנקסי הראיה שיצאו ב8,9 כרכים עד כהצע

לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?

כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?

אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..


בשורות טובות.

אני מתכוון למשהו מעבר לזהנוגע, לא נוגע

אתה מחבר בין שני הדברים- מה שכתבת בסוגריים. מצויין.

אני מתכוון גם לזה וגם לשלב הבא- להגיע למצב שהמבט הוא מלכתחילה אחדותי (עד כמה שניתן). 

אני חולק עליך.חתול זמני
מציע לך לעיין שוב.. אלה דברים מאד עמוקיםמבקש אמונה
אה, אז אני מסכים.חתול זמני
😁מבקש אמונהאחרונה
הלכות מזוזה…סיעתא דשמייא1

קראתי את הכתבה בשבע:

מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה

נראה לי שזה לא מסתדר עם מה שכתב הרמב"ם במשנה תורה:

" מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."

מה דעת אנשי הפורום?

זה מחזק את הטענה ש…סיעתא דשמייא1
מצוות מזוזה היא מצוות עשה. "וכתבתם על מזוזות ביתיך" וזהו. שמירת הבית זה יהיה בהכרח תוצאה של קיום ההמצווה ולא ההפך.
הרעיון שמצוות מזוזה מבטאת שד' שומר עלינוהסטורי
משמע בפסוקים כפי שציין הרב מלמד ומוזכר באין ספור מקומות בדברי חז"ל. קשה לקבל שהרמב"ם חולק על זה.

בפשטות דברי ההביקורת של הרמב"ם מתייחסים למנהג שהוא מזכיר, שכנראה היה קיים בזמנו להוסיף שמות מלאכים וכד', דבר שאין בו מצווה כלל. מה שהופך בתפיסה של האנשים את המזוזה, ממצוה אלוקית שגם מבטאת שד' שומר עלינו לסוג של קמע.

גם עצם התפיסה שמזוזה בעקרה…סיעתא דשמייא1

"שומרת דלתות ישראל" זה טעות.

כשנכנסים ויוצאים מהדלת ומחזיקים בתפיסה כזאת ולא בתפיסה של קיום מצוות עשה מהתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך", טועים .

הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה.

מסכת עבודה זרה, דף יא, עמוד אנקדימון

אונקלוס בן קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד של רומאים אחריו] לתופסו ולהביאו אליו...  

 

חזר הקיסר ושלח גדוד אחר אחרי אונקלוס, להביאו. אמר להם [הקיסר]: אל תדברו איתו דבר. כאשר תפסו אותו והלכו, ראה מזוזה שמונחת על הפתח,  הניח ידו עליה ואמר להם: מהו זה? אמרו לו: אמור לנו אתה.

 

אמר להם: מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים בארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו (בני ישראל) נמצאים מבפנים בבתיהם והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח), התגיירו גם הם. 

 

אבל זה לא העיקר!גבר יהודי
זה התוצאה שקורה לבן אדם יסורים….סיעתא דשמייא1
… במקום לפשפש במעשיו רבנים אומרים לו לבדוק את המזוזה.
לא מכיר אף רב שאומר דבר כזהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19

"במקום"?!

אז תתרחק מרב כזה, ואל תכלילנקדימון
מה כתבתי:....סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19

….." הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה."

מה הגבת?: ציתתה גמרא ממסכת עבודה זרה שמדגישה את ענין ההגנה והשמירה כדי להמעיט את הרעיון שאני הדגשתי. רק כאשר יהודי יקר הזכיר לך שזה לא העיקר( ממש כמו שאני טענתי) ----- כתבת שלא טענת שזה העיקר.

לידיעתך כמעט כל יראי השמים ששאלתי בניהם גם רבנים ענו לשאלתי בנושא ישר שתפקיד המזוזה הוא שמירה והגנה .

הם התעלמו בכלל מקיום מצוות עשה מדאורייתא שאנחנו קוראים אותה פעמיים ביום לפחות.

המאמר מדבר על סגולהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 13:20

והמקור לזה מפורש בגמרא. -----

שמירת הבית היא לא עיקר המזוזה כמו שגשם בעיתו הוא לא עיקר שמירת המצוות - זה לא סותר את הסגולה או את הקביעה התורתית בנושא.

 

אף רב לא אומר שבדיקת מזוזה זה "במקום" פישפוש במעשים. ואם מצאת רב כזה, אל תכליל ותתרחק ממנו.
 

------

העריכה לא שנתה כלוםסיעתא דשמייא1
לא אמרתי שזה העיקרנקדימון
אבל זו גמרא מפורשת - והרמבם בוודאי ידע גם אותה. ולכן, אם מישהו חושב שהרמבם לא מקבל את זה, כנראה לא הבין את הרמבם.
זה כמו הלוחש על המכהחתול זמניאחרונה

לגבי מה שאונקלוס אמר לגויים היות והגויים מסתמא עושים שלא לשמה רצה להראות להם מתן שכרן של מצוות

במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

כיסוי ראש בעת ברכהימח שם עראפת
להצמיד את הראש לחפץ- למשל לקיר, נחשב כיסוי?
שאלה יפהנפש חיה.
ציפיתי לקבל תשובה יפהימח שם עראפת
אבל גם מחמאה זה נחמד, חן חן לך
ההשערה שלי היא שזה לא נחשב כיסוי, אבל מעניין לראותנפש חיה.

מה באמת התשובה לזה.

ההשערה שלי היא שזה גם ככה דרבנןימח שם עראפת
ומאחר ורבנן לא קבעו גדר ברור לכיסוי ראש(לפחות לא ידוע לי על כזה) זה ספק דרבנן לקולא ושרי
ידוע לי שכסר"ש צריך לכסות את רוב הראשנפש חיה.

לפחות לדיעה הזאת. 
 

מכוסה - מסתמא  ע"י כיסוי אחר


 

וממילא ייתכן שקיר לא יכול להיחשב ככזה. 

אין בזה שם כיסוי בכללנקדימון

אם אתה נשען על הקיר עם הבטן זה נחשב כאילו שמת שמיכה? להצמיד את הראש לקיר זה להשעין אותו, לא לכסות אותו.


וראיתי ציטוט מעניין אצל הרב מלמד בהלכות כיפה לאחר שמביא את 3 השיטות בגודל הכיפה:

"יש להוסיף, שגם לדעה המקילה כיסוי הראש צריך להיות ניכר, ולכן אי אפשר לקיים את המצווה בפאה נוכרית או בכיפה שנראית כמו שיער (עולת תמיד ב, ה, עטרת זקנים, מ”ב ב, יב)."

לא יודעטיפות של אור

אבל עיין באורח חיים סימן רו סעיף ג ('אבל אשה' וכו'), ויש לחלק

 

זה מזכיר לי שפעם שאלו את הרב נבנצל: לפי הפוסקים שאומרים שצריך בתחנון לשים בגד או משהו בין היד לפנים, האם שעון מספיק?

והוא ענה: כן, אם זה שעון קיר..


 

 

קצת הוספהטיפות של אוראחרונה

אני חושב שאפשר לבסס כיוון לפיו כיפה קשורה לצניעות או תוספת צניעות. הן מדברי הרמבם, הן מהדין של כיסוי הראש ביד חבירו. אפילו אם היא קשורה לכבוד, יתכן שהכבוד נובע מפעולת ההצנעה. הרעיון עלה לי מכיוון שלכאורה הרב צבי יהודה קוק תפס את הכיפה כחלק מענייני הצניעות (מה שהפתיע אותי). ומכאן לסעיף אליו הפניתי

זה רחוק מההגדרה המילולית של כיסויחתול זמני

על־כל־פנים

 

ב"ח:

ויכסה ראשו כתב מהרא"י בת"ה סימן עשירי דהטעם משום קלות ראש כלפי שמיא דמדכר שם המקום ב"ה שלא באימה וביראה וכובע של קש הוי נמי כסוי אבל כסוי דגוף עצמו כגון דמניח ידו על ראשו לא הוי כסוי דאין הגוף יכול לכסות את עצמו ומיהו נוהגין להמשיך הבית יד על היד ומכסה בו ראשו ושפיר הוי כסוי מבית היד כמו משאר בגד כשאין הגוף לבוש בו:

 

איך בדיוק להצמיד את הראש לקיר זה באימה וביראה או צורה של אמירת ברכה.

לעניות דעתי הפיצפונת עדיפה כבר דעת הראשונים שאומרים שאין חובה לכסות את הראש בברכה מאשר חוכא ואיטלולא.

ברור שלאאני:)))))
אני חושב שיש הרבה מקבילות ביו ספר שמואל למצב כיום:קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז באדר תשפ"ו 19:47

 

 

 

 

ורדיפת שאול את דוד.

 

 

 

דוד זה הציונות הדתית.

 

שאול (שכמובן היה צדיק גמור)  זה הציונות הישנה.

 

כיום נחה עליה רוח ה' רעה והיא משתגעת ומבקשת לרדוף את הציונות הדתית מתוך שגעון רדיפה שהצ"ד תשתלט על המדינה, תוך הפקרת בטחון המדינה לפשיטות פלשתיות.

 

יונתן בן שאול זה ביבי, לוין, יינון מגל ואברי גלעד ודומיהם.

 

כהני נוב זה החרדים.

 

יואב זה נערי הגבעות הקנאים.

 

אבנר זה גנץ אייזנקוט ואנשי המרכז.

 

דואג זה הפרוגרס.

 

הזיפים זה בנט.

 

(לא אומר מי זה נבל הכרמלי, ומי זה אביגיל).

 

מיכל זה הרבנים הליברלים שלא אוהבים את החוצפה של נוער הגבעות ודומיהם.

 

איש בושת זה לפיד.

 

 

 

צריך לזכור שדוד היה "ממלכתי" ולא התפתה לשלוח ידו במשיח ה', גם כשהיתה לו הזדמנות, וגם כשידע שבטחון ישראל יופקר כל עוד שאול שולט ומפנה את מרצו לרדוף את דוד ולא את הפלשתים. 

 


"או יבוא יומו ומת (מזקנה זקן ושבע ימים), או ה' ייגפנו, או במלחמה ירד ונספה" ההזדמנות להחלפת האליטות עוד תקרה מעצמה, ונראה שהשמאל בשגעונו מזרז את גסיסתו בעצמו

 

 

 

 

 

 

תודה. עדיין לא קראתי, בכל מקרה, איןקעלעברימבאר

מה להשוות.

 

כיום השמאל משוגע לחלוטין ואיבד את שפיות דעתו, ואחוז אמוק לרדוף את הציונות הדתית בכל דרך. ובטוח שהציונות הדתית תתפוס את מקומו ותדיח אותו. בגירוש מגוש קטיף זה לא היה. החלום על פוליטקאי שיצא מחוץ למפדלנקיות שדואגתרק למגזר היה רק חלום באותם ימים.

 

כיום השמאל , כמו שאול , יודע את האמת - הציונו תהדתית עוד ינהיגו את המדינה. הם טועים רק שחושבים שהצ"ד ימרדו בשמאל ולא יהיו ממלכתים. לעולם לא נעשה הפיכה. זה פשוט יקרה לבד.

 

כמו ששאול מת בסוף ודוד החליף אותו.

 

ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים.

 שמואל ב ג א

 

 

 

 

 

 

אתה טועה מאוד.אריאל יוסףאחרונה

לא יודע בן כמה אתה וכמה היית מעורב, אבל הנק' הזו היתה נוכחת כבר אז (למשל: הקרבות של פייגלין על ראשות הליכוד) ולכן הרב וסרמן כתב עליה.

כדי לראות "ניצוץ" מהפחד שהיה כבר אז מהמתנחלים, חפש בגוגל "דברים שאי אפשר היה לומר בזמן ההתנתקות".

למה מתפללים עמידה בלחש?תמימלה..?
אני יודעת שיש את הקטע עם חנה שרק שפתיה נעות וכזה אבל מעניין אותי אם יש לכם עוד תשובות....
..אני:)))))

אפילו כשלוחשים ממש בשקט שאפילו האדם עצמו בקושי שומע ה' שומע ומבין.

וזה מזכיר לי את רבי נחמן על קול דממה דקהאני:)))))

שאדם יכול ממש לצעוק ויצא רק קול דממה דקה וזה נחשב צעקה ממש

תפילת חנה היא המקורפ.א.

הנימוקים המרכזיים על פי המסורת וההלכה:

המקור: תפילת חנה

את עצם הדין שצריך להתפלל בלחש הגמרא במסכת ברכות (דף לא עמוד א) לומדת ממה שכתוב אצל חנה (שמואל א' א יג) "וקולה לא ישמע", מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו.

והטעם מבואר שם (דף כד עמוד ב, וברש"י) משום שמי שמשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, כי מראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע תפילת לחש.

בגמרא למדו מכאן שבתפילה המרכזית, על האדם להשמיע את המילים לאוזניו בלבד, אך לא לאחרים, כדי לבטא פנימיות ועמידה אינטימית מול בורא עולם.


מניעת בושה לחוטאים

בנוסף, חז"ל הגבילו את גובה הקול בתפילה עד לרמה שאפילו מי שעומד ממש בסמוך למתפלל, לא יוכל לשמוע את מילות התפילה, כדי שלא לבייש מי שבוחר להתוודות בתוך התפילה ולפרט את חטאיו האישיים.  


הטור (או"ח סימן קא) מביא את מחלוקת הראשונים, האם לחש התפילה יכול להישמע לאוזנו של המתפלל או שיש לומר את מילות התפילה בלחש חרישי שאף אינו נשמע למתפלל עצמו, ובהמשך דבריו מביא הטור, כי ענין זה מצוי כבר במחלקת הירושלמי והתוספתא, לשיטת הירושלמי מותר למתפלל להשמיע לאוזנו את מילות התפילה (אך אין להתפלל באופן שאחרים שומעים את דבריו), ולשיטת התוספתא יש להתפלל בלחישה אשר אף איננה נשמעת למתפלל עצמו (כשיטת הזוהר המובאת במגן אברהם או"ח סי' קא סע"ק ג).


להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן קא סעיף ב) כי יש לבטא את מילות התפילה (שמונה עשרה) באופן ברור וכן יש לומר את מילות התפילה בלחישה, אך אין צורך בלחישה מוחלטת אלא מותר להשמיען לאוזנו (כשיטת הירושלמי ושיטת הרשב"א המובאת בבית יוסף): "ולא יתפלל בליבו לבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש…"


הפוסקים (פסקי תשובות סימן קא אות ד) העירו, כי יש לתת את הדעת ולהקפיד על ביטוי מלא של האותיות והמילים שכן בשל הדיבור בלחישה מצוי שהאותיות והמילים אינן ניכרות או שאינן ברורות דיין (ויש לבטא את המילים בשפתיו באופן ברור כפסק השו"ע וכדברי הגמרא במסכת ברכות לא ע"א בענין תפילת חנה).


>> ההבדל בין הלחש לחזרת הש"ץ

התפילה בלחש היא חובת היחיד. לאחר מכן, נאמרת חזרת הש"ץ בקול רם על ידי שליח הציבור. למנהג זה היו שתי מטרות היסטוריות:

- להוציא ידי חובה את מי שאינו יודע להתפלל בעצמו.

- לאפשר אמירת "קדושה" ו"ברכת כהנים", שניתן לומר רק בציבור ובקול.


יישר כחשלג דאשתקדאחרונה
בנוסף יש עניין קבלי שלא יישמע הקול בכלל. לא זוכר את כל המקורות, אבל יש על זה תשובה ב"דברי יצחק" (תשובות הרב כדורי).

אגב, מאידך יש עניין לבטא את האותיות כראוי. החיד"א מדבר על זה בספרו שם הגדולים, נדמה לי בקטע על רבי יצחק סגי נהור.

כי תפילה היא האינטימי שבאינטימיטיפות של אור
שאלות על פורים (לא על המגילה).צע

לא חייב תשובות של פורים, אפשר גם פשט..😀😃


א. מה מיוחד בפורים שהרב קוק (ומן הסתם לא רק הוא) כותב עליו שהארת היום קשורה ל "קדושת הגוף הישראלי"  לעמת שבת או יום טוב? גם בשבת מקובל לומר שהאכילה והשינה קדושות.  וגם ביוט יש "חציו לה' *וחציו לכם* ?


ב. יפה מאוד שמציינים בפורים שלא משנה מה גם יהודי שלא מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי מתברר שהוא תמיד קרוב/דבוק בה'...

אבל מה זה עוזר לי בשאר השנה?  (אוסיף שאפשר לשאול זאת כל השנה על דברי תורה בסגנון - לא משנה מה נשמה שנתת בי טהורה.. איך זה דוחף קדימה?)

ג. מכירים הסבר מה זה פרוז ומוקף ברוחניות?


תודה.. אדר שמח.

תשובות תםשלג דאשתקד

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

אני לא חושב שיש מי שמלאקעלעברימבאר

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

גם "טיפות של אור" מלא וגדושנקדימון
נכוןקעלעברימבאראחרונה
שאלות יסודיות. ממה שאני מבין זה ככה:נוגע, לא נוגע

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

 

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

 

אבל בפורים הקדושה ממש בתוך הדוךקעלעברימבאר

ובכלל לא בשנמהמ.

 

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

 

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

אל תשתמש במילה "פרוגרסיבי" אלא ב"מתקדם".קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ה באדר תשפ"ו 19:46

(פוצל מכאן - >> - בית המדרש )

 

כיום זו מילה בעברית מוקצה מחמת מיאוס.
 

כמו לומר נאצי על "נאציונאלי"

לא מאמין במשטור הזהטיפות של אור
לא קשור למשטור. אלא למקובלות חברתית של מילה. אניקעלעברימבאר
יכול גם לא להאמין במשטור, לצעוק ברחוב "אני נאצי!" ולהתכוון לכך שאני נאציונאלי.

אבל זה לא ישנה לעוברים ולשבים לחשוב שאני לא נאצי.


כנל אם אני נכנס לישיבה וצועק "אני פרוגרסיבי" ומכוון ל"מתקדם"

פרוגרסיביות זה פשוט 'קדמה' בעבריתטיפות של אור
מדובר ברעיון של שלוש מאות שנה בערך. מטבע הדברים הקדמה מתקדמת, כלומר משתנה. הניסיון לייחד את הערכים הנוכחיים של הקידמה במערב ולטעון שהם שונים מהותית מכל מה שהיה עד עכשיו ולתת להן קונוטציות של השטן בהתגלמותו סטייל הר המור, זה פשוט משטור של השפה ושל השיח. אני לא מאמין בזה
אשרי תמימי דרך. אתה מוזמן לקרואקעלעברימבאר

את דברי מירב מיכאלי, או לסוע לקליפורניה ולהוודע לקוויריות ודומיה.
 

אבל גם אתה יכול לקרוא את ספריו של הרב חיים נבון נגד הפרוגרס ולצאת מהנאיביות המתוקה.


 

הרב נבון לא הר המורניק נכון?

הרב נבון לא מקבל בכלל את הרעיון של קידמהטיפות של אור

כלומר, את זה של שלוש מאות השנה האחרונות - שהעולם עם השנים צועד 'קדימה'

זה כלל לא העניין. קידמה זה דבר מבורך, אבלקעלעברימבאר
לא כל שינוי הוא טוב.

גם הנאצים נחשבו שינוי וקדמה בשעתם.


כל ערעור מוסעמות המשפחה והזוגיות. והערעןר על רעיון המגדריות, הוא רעה חולה. והקדר בינה לבין הקדמה, זה כמו הקשר בין הקדמה לבין הסמים

אז זה לא הרב נבוןטיפות של אור
אני לא חושב שהרב נבון לא טוען שהעולם מוסריקעלעברימבאר
יותר מלפני 300 שנה. אלא שלא כל דבר שמתפתח אז בהכרח שווה לטוב. אלא מצריך לבחון אותו.

אני לא רואה שהרב נבון לובש שטריימל ומתנהג כמו הבעשט בערבןת אוקראינה

אז זה כי לא קראת אותו 🤷‍♂️טיפות של אור
לא קראתי. שמעתי אבל כמה הרצאות שלו על זהקעלעברימבאר
באסה לך 🤷‍♂️טיפות של אור
בכל מקרה הר המור לא נגד קידמה ולא נגד המודרניזם,קעלעברימבאר
אלא נגד הפוסטמוגרניזם והמגמה המכונה (בטעות או לא) בשם "פרוגרס".

אין לי מושג איך צריך לקרוא לה, פרוגרס זרובבל או מוישה. אבל היא קיימת ורעה

אני אומר לטובתך. אםקעלעברימבאר
תכנס לישיבה, תצעק אני פרוגרסיבי ותתקל במבטים, אל תאמר שלא הזהרתי אותך קודם😉
אבל הרב נבון גם מתייחס בספריוקעלעברימבאר

לתופעות הספציפיות של פירוק משפחה זוגיות ומגדר.
 

אתה סובר שהן טובות?


 

או שאתה סובר שהרב נבון בור או שקרן?


 

ואם אתה לא מאמין לו. תקרא את מירב מיכאלי, או שתסע לקליפורניה

היית יכול לכתוב:טיפות של אור

'מעניין ממש! תוכל להפנות למאמרים או לספרים הרלוונטיים שלו?'
 

ממש הזדמנות להחכים. אבל העדפת שלא, ולי אין עניין בוויכוחים 🤷‍♂️

אני קורא מספיק פוסטים שלו, אניקעלעברימבאר
לא צריך את הספרים.

בכל מקרה זה מן הסתם


"מכים שורש"


ו"תתישנו"


צדקתי?

אבל צודק. מחילה על התקיפות קעלעברימבאר
הרב נבון טוען שהפרוגרס הואקעלעברימבאר
מרקסיסטי בשורשו, וכלל לא ליברלי
כמדומני הוא חולק על העיקרון כתפיסת עולםנקדימון
ולאו דווקא על המתרחש בפרקי זמן שונים. לבושתי, אני לא זוכר אם סיימתי את סיפרו "תתיישנו".

למיטב זכרוני הוא לא חולק שיש קידמה בשנים האחרונות, אלא שהוא טוען שהיא לא מובטחת, לא הכרחית, ויכולה להפוך כיוון בשבריר שניה במונחים היסטוריים.

להבנתיטיפות של אור

הוא אומר שהעולם בכלל לא מתקדם לשום מקום. הוא פשוט משתנה מדי פעם. חלק מהשינויים טובים וחלק רעים
 

רק בגיזרה הטכנולוגית הוא מודה שיש התקדמות (כי הידע נצבר, באמצעות נוסחאות), וגם שם זה לא חוק טבע, וגם בטכנולוגיה יכולה להיות עצירה (שאולי כבר התחילה) או אפילו נסיגה (כמו בנפילת האימפריה הרומית)


 

אבל בנוגע לשירשור, לזכרוני לכל אורך הספר הוא לגמרי אומר שהקידמה(=הפרוגרס) זה רעיון של 300 שנה, ונגדו הוא יוצא 

זה לא עניין של מישטור במקרה הזהנקדימון

בפועל בעולם המערבי בכלל, וגם בארץ הקודש שלנו, כשאומרים "פרוגרסיבי" המילה מסמנת בדווקא סוג מסוים של רעיונות ותפיסות עולם. אתה כמובן יכול להשתמש באיזו מילה שבא לך, אבל אם אתה רוצה שיבינו אותך אז אתה צריך לקחת את השומעים בחשבון. אני למשל ממש הרמתי גבה כשראיתי שכתבת על הדעות ה"פרוגרסיביות" של הרב קוק ועד עכשיו אין לי מושג למה אתה מתכוון.

 

זה מזכיר לי מקרה הפוך שבו השתמשתי במילה קומונר כדי לתאר את הקומונר בסניף, ואישה יוצאת ברית המועצות ממש אסרה להשתמש כי זה אומר קומוניזם. כמובן זה מגוחך כי ברור שכשאומרים כאן בארץ "קומונר" אז כולם חושבים על ראש הסניף ולא על הקונטקסט הקומוניסטי (גם אם זה נשאב ממנו). המסקנה זהה: השומעים הם דבר שיש לקחת בחשבון כשרוצים שיבינו אותנו. פיתרון ביניים יהיה כמובן להסביר מה בדיוק הכוונה שלך במילה המסויימת ואז להמשיך.

אני חושב שהשימוש הזה נמצא בעיקרטיפות של אור

בציבור הדתי לאומי, ואולי אפילו רק באגפים מסויימים בתוכו. ולדעתי הוא לגמרי תוצאה של השפעה מכוונת על השיח

אני חושב שערוץ 14 גם עושים בזה שימושנקדימון

מה שמגדיל את התפוצה בציבור שמבקר את תרבות ה"פרוגרס". ולתחושתי, בכל מקום שתהיה בו ביקורת תרבות המונח יישמע.
 

יש מי שיימנעו משימוש בביטוי כי הוא עם קונוטציה שלילית שהם לא מוכנים להזין.

נגיד ככהטיפות של אור

אני חושב שבאנגלית (וצרפתית) אין שתי מילים שונות לקידמה ולפרוגרס. זה פשוט אומר מתקדם, גם בהקשרים טכניים לגמרי (למשל מחלה פרוגרסיבית זה מחלה שמחמירה עם הזמן)
 

המחנות בארצות הברית הם 'שמרנים' מול 'מתקדמים', כשנקודות הוויכוח ביניהם משתנות עם הזמן. כלומר, אני חושב שזו הקונוטציה של המילים האלו אצלם בעצמם

בארהב אני חושב שהפרוגרס טרמינולוגית מתחלקקעלעברימבאראחרונה

לתת הנושאים שלהם יש מושגים בפני עצמם : "פוסטמודרניזם" , "להטביזם" "קוויריות" "פוליאמוריה" "מרקסיזם חברתי" "פמיניזם רדיקלי" "ביקורת המשפחה" "ווק" 

אז איך קוראים לו מחוץ לציבור הדת"לי? קוויריות?ווק?קעלעברימבאר

פוסטמודרנה? מה זה משנה מה שמו?

 

אגב אני יודע בוודאות שגם ראשת ממשלת איטליה בעבר קראה לתנועה זאת בשם "פרוגרס" בהתנגדותה אליה.

 

עיין בערך ויקיפדיה פרוגרסיביות בתת נושא "במאה ה21":

 

פרוגרסיביזם – ויקיפדיה

 

ובויקיפדיה באנגלית:

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Progressivism

אני להפך. ברור לי שהבנתי שהכוונה דעות "מתקדמות"ולאקעלעברימבאר

פרוגרס של היום.

 

רק הערתי הערה טרמינולוגית

אגב,קעלעברימבאר

אני בעד שאת present progressive בלימודי אנגלית, יהפכו ל present kavnikive

מה הספרות התורנית הראשונה שהאדירה ככ את פורים?צע

כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.


 

אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?

ב.  ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית..  אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..

 

וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
 

מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣

מסכת שלמה בש"סזיויק
עם המון אגדות עמוקות
מסכת פסחים. סוכה. ראש השנה. יומא.קעלעברימבאר
מגילת אסתרהסטורי
לא מבין את השאלה, זה החג היחיד שמוקדש לו ספר שלם בתנ"ך...
קשה לומר שזה קשור. פסח יותר חשוב ואזכורקעלעברימבאר

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.


וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.


בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

לזכרוני כתוב בגמרא כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץקעלעברימבאר
מפורים
המהרל כתב יותר על פסח מאשר על פוריםקעלעברימבאר
סתם מעניין...שלג דאשתקדאחרונה

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

הקשר בין זמן קריאת שמע לאכילת תרומה (חידוש)advfb

המשנה הראשונה במסכת ברכות אומרת "מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".

השאלה הידועה והמתבקשת זועקת מבין שורות המשנה - מה הקשר בין זמן קרית שמע של ערב לזמן אכילת תרומה? למה לתלות את זמן קרית שמע בזמן אכילת תרומה?
ולמעשה זוהי השאלה הראשונה של הגמרא שמתייחסת לתוכן של המשנה. השאלות הראשונות השגמרא מציבה לפני כן הן שאלות שעוסקות במסגרת הספרותית של המשנה, הסדר המוצג, אך לא בתוכן כשלעצמו. "מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים. ליתני משעת צאת הכוכבים!" אם זמן קריאת שמע להתאפיין בצורה פשוטה בתהלך מאוד ברור ומוחשי - שעת צאת הכוכבים שהיא המעבר המוחלט בין היום ללילה, למה התנא רואה צורך לאפיין את זה בהלכה שקשורה לענייני תרומה שבעצם אומרת אותו דבר רק בצורה מאוד עקיפה? לטעמי, ברור שצריך למצוא קשר מהותי כלשהו בין זמן תחילת קריאת שמע לתחילת זמן אכילת תרומה לכהנים. הרי לא הגיוני שתנא יחליט להצמיד דברים שאינם קשורים. גם כאשר חז"ל מחפשים אסמכתא להסמיך את דבריהם על דברי תורה הם עושים זאת בצורה קשורה לסגנון או לתוכן של הפסוק. ועוד, אם כל כך חשוב לגמרא ביחס לסדר של המשניות הראשונות למה הלילה קודם ליום וכו' אז קל וחומר שהתוכן של המשנה יהיה חייב להיות מסוגנן בצורה מוקפדת ובעלת הגיון. לכן התשובה "מילתא אגב ארחיה קמ"ל... והא קמ"ל דכפרא לא מעכבא וכו'" התוספות על המקום מבהירים שיש עוד משנה בנגעים שעוסקת באותה הלכה ולכן טכנית לא היינו חייבים ללמוד מפה את הלכה זו בדין אכילת תרומה אלא התוספות אומרים "וי"ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר" ובכך אפשר להמשיך לטעון שיש פה עניין עקרוני משותף בין השתיים. אחרת, אין שום סיבה שהמשנה תזכיר בקוצר במקום שלא קשור להזכיר בקוצר.
מתוך הראיה הזאת אני רוצה לקרוא את המילים "קמ"ל דכפרא לא מעכבא". כפרה לא מעכבת באכילת תרומה. זה ה"סלוגן" של "המילתא אגב אורחיה". הגמרא אומרת לנו כשאתה רואה את הצורה העקיפה שבה דיברנו על זמן קרית שמע של ערבית תדע לך שהתנא בחר בדרך העקיפה הזאת כדי להזכיר שכפרה לא מעכבת. התנא הביא את דין אכילת תרומה כדי להזכיר זאת, אך איפה הוא רצה להזכיר זאת? - בזמן קרית שמע. במשנה הראשונה של ערבית. ולכן אפשר לומר כי כמו שבתרומה הכפרה לא מעכבת והכהן יכול לאכל את התרומה לפני הכפרה, כך גם בקרית שמע. אדם יכול וחובה עליו לקרוא קרית שמע לפני הכפרה. מה עניינה של קרית שמע קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות (כפי שמופיע במשנה בהמשך ביחס לסדר קריאת הפרשיות). לכן, התנא רוצה לומר לנו שקבלת עומ"ש ועו"מ איננה תלויה בכפרה. דהיינו, כדי להגיע לקבלת עומ"ש ועו"מ חייבים לעשות תשובה לפני כן, אחרת אין פה קבלת עול. המהרהר בתשובה הוא בחינת צדיק גמור (כפי שאומר הגמרא בקידושין על המקדם על תנאי שהוא צדיק גמור והיא ספק מקודשת שמא הרהר בתשובה) וממילא במהותה מחייבת קבלה טוטאלית. הרי אדם שאיננו עושה תשובה על חטאיו הוא פורק עול ולא מקבל על עצמו את העול. אמנם היה הו"א לומר שגם האדם עצמו צריך להיות נקי ומכופר, קמ"ל כפרה לא מעכבת.גם האדם שהוא בעל היצרים שהשפלים והתאוות והתתמודדויות והקושי שלא נקי מהם וממעשיו הוא מקבל עומ"ש ועו"מ. הנקודה בה האדם נמצא איננה לב מהות קבלת עומ"ש ועו"מ אלא ההכרה שלו במחוייבות לעשות את רצון ה' ותשובתו כלפי שמיא היא היא מהות קרית שמע. הזמן הוא מאפיין את שעת חיוב מהמצווה. לפני שעת חיוב המצווה האדם לא עושה את המצווה כלל, כי אין באפשרותו לעשות. על כן, עניין זה מתאים לרמז, העבה מאוד, שהתנא שתל לנו במשנה. הטבילה שהיא מעשה הטהרה הינו הזמן שאדם נעשה טהור אך אינו בעל כפרה. כך הכניסה למרחב האחריות של עניין קבלת עומ"ש ועו"מ היא גם בזמן הזה שהאדם טהור אך אינו מכופר. בתפילת שמונה עשרה חז"ל הקדימו תשובה לכפרה. הכפרה תלויה בתשובה אך התשובה איננה תלויה בכפרה. הטהרה נעשית בצורה רצונית. הטבילה הינה פעולה שהאדם עושה על מנת להטהר. כך גם קבלת עומ"ש ועו"מ הינה רצונית. הכפרה שבאה בעקבות כך היא ע"י שמיא. גם בקרבן האדם מגיש את הקרבן אך הוא הכפרה תלויה בקבלת הקרבן ברצון. כך גם בכפרה מן החטאים, הן מן השמיים אך אינם מונעים מאיתנו את האפשרות לעשות תשובה ולקבל עומ"ש ועו"מ. כפרה לא מעכבת בזמן קרית שמע.

יפהנרשםכלפעםמחדשאחרונה
מי זה רב פפא שמזכירים את כל הבנים שלו בסיומי מסכת?תמימלה..?
כאילו, איך היו לו כל כך הרבה בנים רבנים?
לא ברור שהם היו אחיםגבר יהודי
ייתכן שהם היו אנשים זרים, אלא שלאביו של כל אחד מהם קראו פפא
זו בדיוק הנקודההסטורי

מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
 

הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.

אהה, מגניבבתמימלה..?

תודה!

שמעתי שכל הרשימה הזו אמורה להיותחושבת בקופסאאחרונה
רשימת הכותבים של הנוסח של סיום המסכת, שנראה שכולם באמת אחים, ואכשהו התגלגלנו לומר גם אותה.