שרשור חדש
הודעה מנהלתיתטיפות של אור

בתור מנהל של הפורום אני הולך למחוק על ימין ועל שמאל משפטים פוגעניים או תגובות פוגעניות. חושבים שהודעה כלשהי לא צריכה להופיע בפורום דתי? תדווחו בשמחה
 

שו"ת:

ש: אז כבר אי אפשר להעביר ביקורת?

ת: אפשר. עצה שעוזרת גם לתקשורת זוגית: לא להשתמש בגוף שני. במקום "אתה רפורמי רשע אפיקורוס!" אפשר "אני חושב שזה ממש כפירה להגיד ככה" או "בעיניי הדברים שכתבת מזעזעים". וכו'

 

ש: אתה אף פעם לא כותב תגובות פוגעניות?

ת: אני רק בן אדם, וגם אני יכול ליפול. אם מישהו נפגע ממני אני מאוד אשמח שהוא יפנה בפרטי, וכנראה אמחק את ההודעה שכתבתי (גם אם היא נכתבה מזמן מזמן). אם אני לא אחשוב שצריך למחוק משהו שכתבתי, אני מבטיח להעביר את ההכרעה לאריק מהדרום
 

א גוט מועד! 

מטרות וכללי הפורוםימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך ג' באדר ב תשע"ו 22:38
 
 

פורום בית המדרש הוא המקום בו תוכלו להיות שותפים בסדרי לימוד קבועים, לשאול שאלות ולענות תשובות בענייני אמונה הלכה ותורה, לחלוק ולשתף דעות, לדון בעניינים של אידאולוגיה השקפה יהודית ערכים ומהות ולהתחזק ולחזק בעבודת ה'.

 

 

 

עשרת הדברות של הפורום - כללים ועצות:

 

א. אנכי פורום בית מדרש אשר מיועד לעניינים של תורה והשקפה כמובא לעייל, כל שרשור שאינו שייך לתחום הרחב הזה יימחק.

 

ב. לא יהיה לך אלוהים אחרים - הפורום הוא פורום דתי ותורני. מטבעו הוא פתוח לדיונים ביהודות וגם על היהדות, דווקא לכן חשוב לשים לב ולשמור על כבוד המקום וכבוד התורה והדת.

 

ג. לא תשא שם מקור כתוב בלי להפנות אליו במקורו המדוייק או לצטט אותו בלשונו, במידה ואינך זוכר מקור ציין זאת.

 

ד. זכור את המקום בו אתה נמצא, אמנם שואלים ודנים פה בענייני הלכה אבל זהו עדיין רק פורום. אין לנהוג הלכה למעשה ע"פ הנאמר כאן ע"י החברים בפורום בלי מקור מפורש ומוסמך בפוסקים לדבריהם.

 

ה. כבד את החכמים ותלמידיהם. אין להתבטא בזלזול והתרסה כלפי כל חכם ממשה רבנו ועד דורנו זה, תגובה לא ראויה תמחק לאלתר.

 

ו. לא תרצח חבר אחר בפורום אם כתב דבר שלא מצא חן בעיניך אפילו אם בעוונותיו הוא לא הסכים איתך ואם אפילו חלק עליך, לא תביישו ולא תפגע בו.

 

ז. לא תשתף דיון מפורום אחר בלי לצרף קישור לשרשור המלא כדי לתת תמונה מלאה למגיבים. וכן הקפד על שרשור נכון.

 

ח. לא תגנוב ולא תפר זכויות יוצרים וקניין רוחני של כותבי ומדפיסי ספרים. אין להעלות ספרים שצולמו/הועתקו בדרך לא חוקית או חלקים מהם.

 

ט. לא תענה לרעך לפני שניסית להבין מה כתב. זכור - דברי תורה הם עמוקים והדעות רבות ושונות, נסה לקרוא שוב ולהבין את דברי חברך לפני שתגיב ולא תהיה בכלל "משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה".

 

י. לא תחמוד שרשור רעך ולא תנצלשו לעניין אחר שלא קשור לתוכנו המקורי.

 

 

דיונים | | אשכול מרוכז.אוהבת את אבא
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך ט"ו תמוז תשע"א 09:58
 בס"ד, לק"י
ניסינו כמה שיותר לרכז את הדיונים החשובים מתחילת דרכו של הפורום עד כה;
תהנו!
[מצטערים שלא הוכנסו לכאן כל הדיונים הנלווים בפורום, נשתדל כמה שיותר מהר לעשות זאת]
נושאים רוחניים:
דבקות ב-ה' והתרחקות, מה עושים?: /Forum/Forum.aspx/t83715#825616
קבלה/גמרא לבנות: Forum/Forum.aspx/t80380#815877
אחרית הימים: Forum/Forum.aspx/t86101#840796
עליה להר הבית: Forum/Forum.aspx/t85761#837142
שואה- איפה אלוקים היה?: Forum/Forum.aspx/t85885#838406
השוואה- ערבים/נאצים, תורה גיזענית?: Forum/Forum.aspx/t87019#848971
רק כשרע בוכים ל-ה'? למה?: Forum/Forum.aspx/t88061#858272
החברה הדתית כיום: Forum/Forum.aspx/t88942#865934
למה הקב"ה צריך אותנו?: Forum/Forum.aspx/t88809#864476
מותר/אסור לשנוא ערבים?: Forum/Forum.aspx/t87812#855769
האם קשה להיות יהודי?: Forum/Forum.aspx/t88310#860783
עבודת ה' מיראה או מאהבה?: Forum/Forum.aspx/t90153#873852
הכל לטובה- איך זה משפיע עלי?: Forum/Forum.aspx/t88250#860144
"אל תשפוט אדם, עד שתגיע למקומו"- האמנם?: Forum/Forum.aspx/t90349#875514
האם אלוקים הוא מוסרי?: Forum/Forum.aspx/t89905#871800
אוהבת את אבא: Forum/Forum.aspx/t90341#875456
מתוך שלא לשמה יבוא לשמה: Forum/Forum.aspx/t92526#889512
איך מרבים בתורה?: Forum/Forum.aspx/t92967#891608
תפילה- איך מתכוונים?: Forum/Forum.aspx/t92477#889081
חזרה בתשובה: Forum/Forum.aspx/t97426#928450
לעילוי נשמת, בשביל מי?: Forum/Forum.aspx/t102937#982465
שעשני כרצונו: Forum/Forum.aspx/t105805#1010502
למה אסור ללמוד קבלה?: Forum/Forum.aspx/t105430#1006885
"עשה לך רב" : Forum/Forum.aspx/t114355#1084913
כיפור/שבת- מה יותר חמור? /Forum/Forum.aspx/t118606#1126517
רוצה להתחזק! בצניעות! איך? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t131708#1253452
איך להתפלל בכוונה בלי לרצות לגמור את התפילה? 
חסידות- צורך הדור או מקום מפלט? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t125910#1199378
מאמינה בהקב"ה אך חסרה לי קדושה- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t126894#1210020
מה המטרה לעשות "מכות במצרים", ה' גאוותן? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t126543#1206247
יצר הרע- ביידים שלו? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t122707#1168046
נושאים שונים:
התגייסות לצה"ל: Forum/Forum.aspx/t107281#1025182
שרוולים קצרים/ניסיון קשה: Forum/Forum.aspx/t106394#1016311
טיפים להיות בשמחה: Forum/Forum.aspx/t103123#984353
פורומים- האם ולמה?: Forum/Forum.aspx/t94435#902574
הקפדה של חמץ: Forum/Forum.aspx/t95798#912874
כמה קושיות; תקופות קשות ועוד: Forum/Forum.aspx/t88939#865872
דיבור עם בנות בפורום: Forum/Forum.aspx/t80193#815574
בנות- שיער פזור, מותר, אסור?: Forum/Forum.aspx/t82215#821715
גידול בע"ח: Forum/Forum.aspx/t84920#833571
מצוות עורלה: Forum/Forum.aspx/t86709#846051
שמירת עיניים:  Forum/Forum.aspx/t114371#1085303
איסור יציאה מא"י: Forum/Forum.aspx/t115036#1091758
סגולה למציאת אבדה : Forum/Forum.aspx/t115021#1092979
איסור יחוד: Forum/Forum.aspx/t115169#1093098
איסור נגיעה- מאיזה גיל? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t131584#1252190
זנות- איפה הבעיה בעצם? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t130810#1245776
דין רודף זה נקמה למישהו? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128650#1226524
המשיח:
"האם הוא יבוא?": Forum/Forum.aspx/t85585#835270
"ואף עפ"י שיתמהמה אם כל זה, אחכה לו" באמת?: Forum/Forum.aspx/t82788#823129
אנחנו בגלות!: Forum/Forum.aspx/t86060#840353
להאמין שהמשיח יבוא מחר?: Forum/Forum.aspx/t97525#929137
אנחנו בגלות או בגאולה?: Forum/Forum.aspx/t102270#975936
"להתחזק באמונת הגאולה?" http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t129727#1235895
 צדיקים/רשעים:
להתבדל או להתחבר: Forum/Forum.aspx/t82736#823006
צדיק גמור ובעל תשובה: Forum/Forum.aspx/t82640#822580
חגים:
משהו "קטן" וטוב לפסח- מומלץ! http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136462#1293662
ראש השנה. ניסן. ממתי מחילים לספור? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136462#1293662
שאלות:
האם מותר לבת לנסוע בטרמפ עם בן? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t132327#1258813
עורך דין דתי מיצג פשע- מה עושה? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128240#1222632
עד מתי אפשר להתפלל שחרית? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t128298#1223148
שלחו בקשת חברות בפייס בשבת- מותר לאשר? http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t125298#1193266
איך לעורר את העם? התנוונות המדינה. http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t136509#1294089
                   שיהיה קצת סדר בפורום,
                   לא כל הדיונים הוכנסו לפה,
                   אז אם אתם חושבים שיש דיון
                   שראוי להכניס לפה והוא חשוב
                   כתבו אותו.
                         בברכה,
                      אוהבת את אבא.
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

אני.סיעתא דשמייא1אחרונה
שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
פרויקט תרי"ג המצוות בסרטונים קצרים613-מצוות

שלום לכולם, 

התחלתי פרויקט אישי ומרגש של הנגשת תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך בסרטונים קצרים וקולעים. 

היום הגעתי למצוות קורבן הפסח (מצוות ה'-ח') – וגיליתי שם כמה דברים מדהימים על מושג החירות והקשר שלו לדרך האכילה שלנו.

אשמח מאוד אם תצפו ותכתבו לי מה דעתכם:

שנזכה ללמוד ולעשות!

הכיצד מותר לפתוח ברז מים בשבת?אריק מהדרום

הרי:

1. האדם קונה את המים.

2. שעוני המים היום הם אלקטרונים ולא מכאנים כמו פעם.

3. הברז מפעיל המון מערכות בקרה, משאבות ומנועים.

אתה בהפסקה בעבודה החדשה, ויש זמן לחשוב מחשבות?פ.א.

לשעוני המים החכמים החדשים יש היתר של מכון צומת.  

לא מזמן התקינו אצלנו בבית, החליפו מהמכני, ונחשפתי למידע ששלחו (ואפילו איפשרו לבחור בין דגם שומר שבת רגיל לשומר שבת למהדרין) + קראתי במכון צומ"ת על הנושא.  


מערכות בבניינים ובתים המושפעות מפתיחת ברז מים - אכן נושא בעייתי בשנים האחרונות.  

יש פתרונות טכנולוגיים והתאמות - שעולים כסף וצריך לדרוש ולוודא בבנינים חדשים שיש התייחסות לכך.


בית יהודי חכם | מדריך הבניה המלא למערכות מותאמות לשבת | מכון צומת

למיטב הבנתיחתול זמני

1. נראה לי שזה די נבלע בתוך דמי השימוש החודשיים הגם שזה לפי מונה. אפשר גם לקנות אוכל בשבת כמו שבת חתן...

 

2. אצלי מכני. בדיגיטליים זה לכל היותר זה פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן (היינו שמחים יותר אם לא היה נרשם...) ראיתי שיש גם פתרונות kosher למי שרוצה.

 

3. ברז ביתי לא מפעיל ישירות כלום. זה בסך־הכל שסתום מפחית לחץ, מבחינת המשתמש בבית זה כמו למזוג מים מברז חבית. יש אמנם משאבות אבל הן עובדות בקנה מידה הרבה יותר גדול וברז קטן לא מזיז להן לכל היותר זה גרמא או דבר שאינו מתכוון (=> סבירות נמוכה למדי שהמשאבה "תידלק" כתוצאה מהפעלת הברז + אין כוונתנו להפעיל את המשאבה כדי שיתווסף לחץ למים...)

 

4. עצם פתיחת הברז יש שאמרו שיש בה צד של גרמא כי זה הסרת מונע ולא פעולה ממש.

לגבי 3, בבניינים גבוהים זו בעיה אמיתית,11111

המשאבה היא של הבניין ספציפית וסבירות גבוהה שפתיחת ברז תפעיל משאבה לשירותך

משאבת לחץ לאספקת מים בבניין מגורים בשבת - צומת

גם בבניינים לא כ''כ גבוהיםמשה
יש משאבה. ולפעמים על מעט דיירים.
לא רוצה להיות כזה אבל יש לי תחושה קטנהחתול זמניאחרונה

שמי שמפתח פתרונות ספציפיים לעניין הזה, מן־הסתם זה נובע מתוך הדעה המחמירה.

"יש מקרים נדירים" יעני 99% משומרי השבת בארץ (שאינם טכנאי מערכות מים / מבינים בזה) מחללים שבת? ואף־אחד לא מדבר על זה? לא נראה לי. אם זה היה כל־כך חילול שבת אז היו אוסרים את זה כמו שידוע שאסור להפעיל חשמל.

 

כאמור אם זה לא וודאי מפעיל אז זה דבר שאינו מתכוון = מותר לכתחילה

וייתכן שגם אם וודאי, זה נחשב גרמא

2. יש לי בארון תקשורת בבית עדכון כל כמה שעותמשה
על צריכת המים.

בשבת נדמה לי שהוא מעדכן רק עם צאתה.

ל"ג בעומר!!אשר ברא

אשמח לשמוע מה זה ל"ג בעומר בשבילכם? איזה הכנה צריך לעשות [ולא רק לשפד מרשמלו ;)]? מקורות בנושא?


וגם,

מחפשת מקור על הדרשה האחרונה של רשב"י בבית שלו ואחרי זה הבית נשרף?.. מכירים? שמעתם?..


אשריכם ישראל

לגבי השאלה השנייהפצל"פ

את מתכוונת לסוף של האדרא זוטא?

לא חושב שכתוב שהבית נשרף פשוט הייתה בו אש


ולגבי השאלה הראשונה

אני לא מהמתכוננים לא יודע אם לצערי או שאני בסדר עם זה

אבל יש מדרש שממש מחבר אותי לדמות של רשב"י

שיר השירים רבה א':ד'


דָּבָר אַחֵר, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, תַּמָּן תְּנֵינַן, נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה וְשָׁהָהּ עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל (מפרו ורבו),

אָמַר רַבִּי אִידֵי מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת בְּצִידוֹן שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים עִם בַּעֲלָהּ וְלֹא יָלְדָה,

אֲתוֹן גַּבֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בָּעַיִן לְמִשְׁתַּבְקָא דֵּין מִדֵּין (רצו להתגרש),

אֲמַר לְהוֹן חַיֵּיכוֹן כְּשֵׁם שֶׁנִּזְדַּוַּגְתֶּם זֶה לָזֶה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, כָּךְ אֵין אַתֶּם מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה.

הָלְכוּ בִּדְרָכָיו וְעָשׂוּ לְעַצְמָן יוֹם טוֹב וְעָשׂוּ סְעוּדָה גְדוֹלָה וְשִׁכְּרַתּוּ יוֹתֵר מִדַּאי,

כֵּיוָן שֶׁנִּתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ עָלָיו אָמַר לָהּ בִּתִּי רְאִי כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת, וּטְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ,

מֶה עָשְׂתָה הִיא, לְאַחַר שֶׁיָּשַׁן רָמְזָה לַעֲבָדֶיהָ וּלְשִׁפְחוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לָהֶם, שָׂאוּהוּ בַּמִּטָּה וּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְבֵית אַבָּא.

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִנְעַר מִשִּׁנְתֵיהּ כֵּיוָן דְּפָג חַמְרֵיהּ (התפקח מניין),

אָמַר לָהּ בִּתִּי הֵיכָן אֲנִי נָתוּן, אָמְרָה לֵיהּ בְּבֵית אַבָּא,

אָמַר לָהּ מַה לִּי לְבֵית אָבִיךְ,

אָמְרָה לֵיהּ וְלֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי בָּעֶרֶב, כָּל חֵפֶץ טוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּבֵיתִי טְלִי אוֹתוֹ וּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ. אֵין חֵפֶץ טוֹב לִי בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִמָּךְ.

הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנִפְקָדוּ,

לְלַמֶּדְךָ מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵד עֲקָרוֹת אַף צַדִּיקִים פּוֹקְדִים עֲקָרוֹת,

וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם בָּשָׂר וָדָם עַל שֶׁאָמַר לְבָשָׂר וָדָם שֶׁכְּמוֹתוֹ אֵין לִי חֵפֶץ בָּעוֹלָם טוֹב מִמְךָ נִפְקְדוּ, יִשְׂרָאֵל הַמְחַכִּים לִישׁוּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים אֵין לָנוּ חֵפֶץ טוֹב בָּעוֹלָם אֶלָּא אַתָּה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ.


לי זה מאוד מחבר את היום הזה ואת רבי שמעון לזה שעצם זה שאנחנו רוצים את הקב"ה זה דבר עצום שפועל ישועות ומשנה את המציאות

זה גם מאוד מופיע בחסידות וברב קוק שכמובן כל דבריהם נובעים מתורת הסוד והפנימיות שרבי שמעון הופיע

וזה נראלי גם משהו שהוא כ"כ הדור שלנו

ולכן באמת היום זה אחד האירועים הגדולים בישראל (לפחות עד לפני ההגבלות בעקבות האסון...) כי הדור שלנו כ"כ צריך את התורה הזאת של הלב

תודה פצל"פ!אשר ברא
יש לך מקורות נוספים בנושא להוסיף מהחסידות והרב זצ"ל?
לא כ"כ לצעריפצל"פ
אם יש לך איך לפתוח מפתחות לכתבי הראי"ה אז הגיוני שיש שם ערך על ר' שמעון 
יום של התבוננות במעלת התורה ובפרט פנימיות התורהפינג פונג
מקור מומלץ -מהר"ל, ספר נתיבות עולם, נתיב התורה לקראת סוף פרק יב.

אפשר לומר שספירת העומר מבטאת את ההכנה לקבלת התורה, ומחולקת לשתי תקופות - עד יום לב בעומר, המיקוד הוא בהכנה לרובד הנגלה של התורה, והחל מל"ג בעומר, מתמקדים יותר ברובד הנסתר של התורה, וההשתוקקות לתורה גוברת, וכמו כן ההכרה בערכה ונחיצותה של השגת התורה והאדרתה.

יש לך מקורות ספציפים להפנות אותי אליהם?אשר ברא
אחחחחזיויק
יום גדול של התבוננות פנימית 
גם אם מטילים ספק באירועים שכביכול התרחשו בל"ג בעופינג פונג
כמו פטירת רשב"י, זה לא הופך את ל"ג בעומר לתאריך מדומיין. יכולה להיות משמעות רוחנית ליום מסויים גם אם לא אירע בו איזה משהו חשוב, וגם אם הוא לא צויין עד לפני כמה מאות שנים.
כשמחפשים משמעות רוחניקית...shaulreznik
לתאריך כלשהו, אין בעיה למצוא אותה. כי המתודולוגיה מאוד חופשית וחסרת כללים. 
כל הכבוד על הרצון להתקרב ולהיקשר!שלג דאשתקד

לגבי הדרשה האחרונה של רשב"י, נדמה לי שהכל כתוב באידרא. אם קשה לך עם ארמית תחפשי תרגום טוב לעברית (אולי יש בסולם או מתוק מדבש?).


 

לגבי המקורות ללג בעומר, את תמיד יכולה לקרוא בחוברת של הרב זעליג מרגליות, שמצורפת לספר "טעמי המנהגים" מהדורת אשכול. רק קחי בחשבון שהרב מרגליות בכלל והספר הזה בפרט, זכו להרבה ביקורות לא חיוביות.


 

משהו יותר קליל וכיף וממש מעניין, שבי לשמוע את הפודקסט הזה: פרק 67 • ל"ג בעומר במירון


 

ברמה האישית אני נוטה להאמין שה"חג" הזה נולד מתוך טעות דפוס, לכן אני לא מייחס לו משמעות. אבל אני בהחלט מעריך אנשים שמחפשים משמעות רוחנית ומתעלים ומתדבקים לה' מכל דבר.

אז אוסיף עוד שני דברים:

1. לגבי אנשים שמתעלים ומתדבקים מכל דבר, יש מאמר יפה של ר' צדוק בצדקת הצדיק, על "ההוא דהוה אזיל ואמר". שלכל דיבור יש שורש, גם לדיבורים פשוטים ושטותיים, אם הם מחזקים זו המטרה שלהם.

2. סתם משהו יפה שמצאתי ואנשים לא מכירים. יש בספר של ר' משה מבויאן-קראקוב הי"ד (נרצח בשואה), בשם זקני החסידות. ששאלו למה בז' אדר עצובים ובל"ג בעומר שמחים. וענו שאנחנו ממשיכים את התפיסה של הנפטר: משה היה עצוב כשנפטר, כי הוא רצה להיכנס לארץ. רשב"י היה שמח כשנפטר כי הוא השיג את המעלה הכי גבוהה שהוא יכל ולא היה צריך יותר (יש קטע כזה של הרמ"ק, שברגע שהפרי נהיה הכי בשל ומתוק, קוטפים אותו מהר לפני שיירקב).


 

זהו, זה מה שעומד לי בראש.

בהצלחה יקרה, בהכל!

איך אני אמורה למצוא אתאשר ברא

החלק באידרא?🤔


מעניין על המחלוקות לגבי היום הזה...

דווקא שמעתי שיעור של הרב יהושע שפירא שליט"א על כמה אירועים שהתרחשו ביום הזה.

איזה חלק את מחפשת?פצל"פ

כל האידרא זה על היום שרבי שמעון מת

הסוף ממש זה המוות שלו

מה את מחפשת בדיוק בדרשה שלו?

נראה לי שזה מה ששלג צירף🤔 צריכה תרגום חחאשר ברא
תודה!!!אשר ברא
בשמחה 😊טיפות של אור
זה אמור להיות לקראת הסוףשלג דאשתקד

אשתדל לחפש.


יש הרבה דברים שאירעו ביום הזה, אבל נוצרה עיסה שלימה שאיכשהו הפכה למסיבת אוכל ושירים במירון (וזה ממש נחמד! אני לגמרי בעד!). מצד שני, לא כל מה שאת חושבת קרה ביום הזה ולא כל מה שקרה ביום הזה מאוזכר כיום.

אני חושב שבתפיסה חסידית פשטנית (בסגנון של אבות החסידות), כשיש מסיבה עממית גדולה והיא מיוחסת למשהו טוב, צריך לשמוח שיש את זה ולהאמין שזה משרת משהו טוב.

להלן ציטוט של סוף האידרא-זוטאשלג דאשתקד
אמר רבי אבא, לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים, עד דאשתככו מלוי, ואנא כתבנא, סברנא למכתב טפי, ולא שמענא. ולא זקיפנא רישא, דנהורא הוה סגי, ולא הוה יכילנא לאסתכלא. אדהכי אזדעזענא, שמענא קלא דקארי ואמר (משלי ג): "ארך ימים ושנות חיים ושלום יוספו לך". שמענא קלא אחרא, (תהלים כא): "חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימין עולם ועד".

כל ההוא יומא, לא אפסיק אשא מן ביתא, ולא הוה מאן דמטי לגביה, דלא יכילו דנהורא ואשא הוה בסוחרניה. כל ההוא יומא נפילנא על ארעא, וגעינא.


בתר דאזיל אשא, חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים, דאסתלק מן עלמא, אתעטף שכיב על ימיניה, ואנפוי חייכין.


קם רבי אלעזר בריה, ונטיל ידוי ונשיק לון, ואנא לחיכנא עפרא דתחות רגלוי. בעו חברייא למבכי, ולא יכילו למללא. שארו חברייא בבכיה, ורבי אלעזר בריה נפיל תלת זמנין, ולא יכיל למפתח פומיה. לבתר פתח ואמר, אבא אבא. תלת הוו, חד אתחזרו.


השתא תנוד חיותא, צפראן טאסין, משתקען בנוקבאן דימא רבא, וחברייא כלהו שתיין דמא.


קם רבי חייא על רגלוי ואמר, עד השתא, בוצינא קדישא מסתכל (ס"א משתדל) עלן. השתא לאו הוא עדן, אלא לאשתדלא ביקריה. קם רבי אלעזר ורבי אבא, נטלו ליה בטיקרא דסיקלא.


מאן חמא (ס"א ערעורא וערבוביא) ערבוביא דחברייא, וכל ביתא הוה סליק ריחין. סליקו ביה בפורייה, ולא אשתמש ביה, אלא רבי אלעזר ורבי אבא. אתו טריקין, ומארי תריסין דכפר צפרי וטרדאן בהו (ס"א דצפרי וטרדיא והוו) בני מרוניא, צווחין בקטירין, דחשיבו דלא יתקבר תמן.


בתר דנפק פורייא, הוה סליק באוירא. ואשא הוה להיט קמיה? שמעו קלא, עולו ואתו, ואתכנשו להילולא דרבי שמעון, (ישעיה נז): "יבא שלום ינוחו על משכבותם".


כד עאל למערתא: שמעו קלא במערתא, זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות, כמה פטרין ברקיעא משתככין (ס"א ולא משתכחין) ביומא דין בגינך.


דנא רבי שמעון בן יוחאי, דמאריה משתבח ביה בכל יומא. זכאה חולקיה לעילא ותתא. כמה גניזין עלאין מסתמרן ליה, עליה אתמר: (דניאל יב): "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין".

שמעתי בשם הרב דודי דודקביץ'אשר ברא

שאנשים היום בהילולה צועקים "טיהר את טבריה" ובכלל לא בכוונה של מה מה שהתרחש..

בסופו של דבר הילולה, גם אם יש מחלוקות על מה אירע ומה לא אירע ביום הזה- זה ממש קיבוץ (במיוחד במירון) של כל הגוונים והזרמים, עם ובלי כיפה.

וזה מרגש ממש!

וכמו כל אירוע, תמיד יהיו קבוצות שינסו להפוך את הקדושה למשהו אחר. מיעוט.

לא הבנתישלג דאשתקד
בפשטות, טיהר את העיר טבריה, הכוונה שהוא הגדיר מה אזור טהור ומה טמא ובכך יש מקום שהוא טהור וכהנים יכולים ללכת שם. זו גמרא מפורשת על הנס הזה שהוא עשה.

אנחנו מתייחסים למה שטוב בקיבוץ היהודים. רע אפשר למצוא בכל מקום...

משהו יפה שקראתי בשבת מהספר בעין טובה של הרב זלמןנוגע, לא נוגעאחרונה

מלמד

מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פאחרונה
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

הנה מה אנחנו עושים בעיר העתיקה שפוגע בזכויותמי האיש? הח"ח!
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"א באייר תשפ"ו 8:37

(פוצל משירשור אחר)

 

הענקנו את רחבת הכותל לשימושי דת, שפוגעים בי כיהודי ישראלי ציוני. במקום שזה יהיה רחבה פתוחה של מוזיאון לאומי ארכיאולוגי עצום מימדים, למקדשי היהודים וירושלים בירת ישראל בתקופות המקרא והמלכות, והתהילה החשמונאית, זה הפך לבית כנסת מבולבל-משהו, עם איזה פעמיים בשנה של סגירת המקום לצורך טקס חצי-ממשלתי חצי-צבאי. מי שעושה שטויות כאלו, שלא יתבכיין על וואקף בהר. השטויות האלו הן חיסול הציונות במעשה טרור מכוון. מי שמבחינתו המקום הזה צריך להוסיף להיות מה שהיה בימי הגלות והיישוב הישן משלם הד'ימי והג'יזיה, הכופר ומס הגולגולת לערבים ולתורכים, מבחינתי הוא איום ישיר וקיומי נגד הציונות ונגד הריבונות והממלכתיות של ישראל.

קצת סוטים מהעניין, אבל אגיב בכל זאת:קעלעברימבאר

א.   הר הבית הוא מקום קדוש ולא מוזיאון. העם היהודי הוא עם האלוהים ולא עם ככל העמים, בניגוד לזהות הפלאפל ה"ישראלית" המזויפת. בית המקדש הוא בית ה' ולא מוזיאון לאומי. ולכן מכיוון שאין ביכולתינו לעלות להר הבית, אז בדיעבד ממירים את מקום התפילה הקדוש הן לכותל המערבי והן לכל כתלי הר הבית מסביב הר הבית, בדיוק כמו המדרגה ה7 במערת המכפלה. 

 

להפוך את הר הבית או קירותיו ממקום תפילה למוזיאון , זה פשוט חטא העגל. כלומר לסגוד ללאומיות במקום לראות אותה כככלי להופעת השראת שכינה.  כמובן אני לגמרי בעד גן דווידסון הארכיאולוגי, כי במילא יש את רחבת הכותל. אבל לא ניתן להפוך את רחבת הכותל למוזיאון, או את גן דוידסון לבית כנסת רפורמי/קראי/דת אחרת. (וגם שם צריך להיות נוהל להתלבש באופן צנוע מכיוון שזה אתר קדוש בסמוך לכותלי הר הבית).

 

בית המקדש הוא בית קרבנות ותפילה. זה מה שהאדם כשבא לה' השוכן במקדש עושה. אף שלמלכי בית דוד יש היתר לשבת על כיסא בעזרה, זה לא אומר שהעזרה הפכה אצלם לאולם משפט המלך או לארמון. הרצים לפי התנך ליוו עם המגנים את המלך עד המקדש, אבל לא נכנסו עם המגנים למקדש.

 

"ולא יטמאו את מקדשי בפגרי מלכיהם במותם. בתיתם סיפי את סיפם ומזותם את מזוזתי והקיר ביני ובניהם. עתה ירחקו את פגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם". (יחזקאל).

 

ולכן גם הכותל הוא מקום תפילה ולימוד תורה, כקדושת בית כנסת. ולא מקום טקסים ומוזיאון. גם את טקס חללי צהל עושים ברחבה החיצונית וגם זה פעם בשנה.

 

ב.  ציונות אמיתית זה שאנחנו עם ה' .  המקדש ההר וקירותיו מוקדשים לעבודת ה'. את ארמון המלך ומוזיאון וכדומה עושים בסמוך למקדש, לא במקדש עצמו. ירושלים שם ישבו כסאות לבית דוד. לא במקדש.

 

ג. אנחנו עדיין לא בתקופה המתאימה למקדש. לכן אין אפשרות כרגע להקריב קרבנות (בטח לא בכותל) וגם אין מלך בית דוד שיקרא בהקהל אז יש רק זכר להקהל עם נשיא המדינה בכותל. אז הכותל נראה כמו שטייטל במזרח אירופה. כל הפולחן הדתי הוא כרגע כמו במזרח אירופה. למה ציפית כרגע? לקרבנות ושירת לויים והשתחוויה? עדיין לא הגיע הזמן.

 

 

(נערך)

 

 

 

 

 

 

 

לי יש דעות.מי האיש? הח"ח!

לך יש דעות.
הן כנראה לא מתיישבות.
אולי נפתור את זה בדרך של האמריקאים, כשהעסק לא נפתר.

זה לא דעות. המקדש חד משמעית לפי היהדות הוא לאקעלעברימבאר

מוזיאון אלא מקום השראת השכינה בלב עיר הבירה ועיר השלטון. והאדם בא לשכינה עם קרבנות, שירה, תפ]ילה , הלל והשתחוויה. לא עם מוזיאונים. מוזיאונים מותר (ואכן מאוד ראוי) שיהיהו בעיר העתיקה. בשביל זה יש את קדושת העיר העתיקה, כדי שהקדושה תתפרש בחיים עצמם ולא רק במקדש.

 

נ.ב: מחילה על התגובות בחריפות. פשוט בגלל השעה המאוחרת פרקתי. אל תקח אישית. אני אערוך

אין שום צורך לערוך.מי האיש? הח"ח!

יש כאן מחלוקת בהירה ביותר.
יש בהחלט מצב שרק אמצעים אמריקאיים ישימו קץ למחלוקת.

שום גוי לא ימנע את רצונינו שה' ישכון בתוך מדינתינוקעלעברימבאר

ולא העגל.

 

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"

תהיה בטוחמי האיש? הח"ח!

שמורדי הקונפדרציה היו בטוחים לא רק שהצדק עימם, אלא גם שהיושב במרומים עימם.
לצבא היאנקים היו הכלים וגם הרצון להוכיח למורדי הקונפדרציה שהם טועים.
יריות, פורט סאמטר, גטיסברג, בסוף צ'רלסטון, אטלנטה, מדורות בוערות לשמיים.

ההבדל שהם האמינו בזה כאידאולוגיה ודת. ואילו אצלקעלעברימבאר

העם היהודי זה בסיס האתוס הלאומי של האומה לדורותיה.

 

האומה האמריקאית לא קיבלה עצמאות מהבריטים בניסים אותות ומופתים ובמורא גדול וגילוי שכינה, ואילו האומה היהודית ביציאת מצרים כן, לפי הנרטיב הלאומי

הורדוס לא בנה את המקדש בתולעת השמירמי האיש? הח"ח!

אלא באומנות של סתתים איטלקים, שהגיעו לכאן במפוארות של אוניות הפאר הרומיות בשיט מיוחד. אנחנו אפילו מבינים שחלק מעיטורי השיש ברצפה ההרודיאנית כללו מעין תבניות סוואסטיקה (ללא שום קשר למיתולוגיות גרמאניות). ועם כל זה אמרו חכמינו שמי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו. מבחינתי צריך מוזיאון, ולסלק את רגלי הדת הממסדית מהשטח.

עיקר המקדש הוא לא מזיאון לאדריכלות אלא בית ה', אתהקעלעברימבאר

מזכיר את אוהבו של המלך שבא להפגש עם המלך בארמונו. ובמקום לדבר עם המלך מתמקד בארכיטקטורה המרשימה (האמת שהמשל היותר טוב זה המלכה שבאה לפגוש את המלך בארמון, או בניו)

בכל רגע מצפה אני לבוא המלךמי האיש? הח"ח!

ובוודאי אם יביא עימו את ארמונו, בנוי באש כפי שהבטיח, הרי זה מבטל כל עניין מהעבר.

בינתיים אין לי אלא המצוי תחת ידנו.

קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולדורות, ושכינהקעלעברימבאר

לא זזה מהכותל המערבי (של ההיכל איפה שכיפת הסלע, לא של הכותל שלנו). 

 

וגם אם לא. אשתו או בניו של המלך שמבקרים את המלך בארמונו, גם אם המלך לא נמצא,  יתמקדו בעיקר באדריכלות או יזכרו במקומות בהם המלך ישב ויצפו לבואו?

 

אני לא נגד אדריכלות של המקדש וההר אבל זה לא העיקר.

 

את זה משאירים בעיקר לעיר העתיקה, שם יש הרבה ארכאולוגיה ואדריכלות ואכן שם ראוי לשים אותה עיקר "כי רצו עבדיך את אבניה". נאמר על העיר העתיקה, לא על המקדש. ואדריכלות וארכאוולוגיה בכלל אבנים. האבנים עם לב אדם.

אז לכן יש מחלוקתמי האיש? הח"ח!

וכל השאלה היא איך מיישבים אותה.

מה המחלוקת? אם קדושה ראושנה קידשה גם לדורות?קעלעברימבאר
לא, מי יקבע כאן ובאיזה אופן צריך ליישם מה שקובעים.מי האיש? הח"ח!
האתוס של אומה לדורתיה יקבע. ייתכןקעלעברימבאר

שנקודת ההתחברות של הנשמה שלך היא אכן דרך קדושת הארכיטקטורה במקדש, וזה מצוין. אבל גם זה צריך להיות לא כפרישה מהציבור. וברור שהעיקר זה היות הר הבית בית ה', והאריכטקטורה חשובה אך טפילה לעיקר ומקבלת משם את קדושתה

מה שברור לך כנראה לא ברור לכל אחד.מי האיש? הח"ח!

האמצעים האמריקאיים יכולים להבהיר לכולם מה שלא ברור.
כשהושגה בהירות באמריקה, כל אחד בעולם הבין מה כוחם של האמצעים האמריקאיים ליישב מחלוקות פנימיות באופן בהיר ביותר.

גם אם האמירקאים ייגברו עלינו, זה יהיה זמני, איקעלעברימבאר

אפשר להרוג רעיון ואתוס.

 

והאתוס של האומה היהודית הוא לצפות לה' שישכון בתוכה, ובמילא האדריכלות של ביתו תהיה גם אבל משנית.

 

מה שלא הלך לאנטיכוס לא יצליח לארהב

אתה עושה את עצמך?מי האיש? הח"ח!

מה ששייך לאמריקאים זה באמריקה.
מה ששייך לנו יהיה כאן.

ומה ששיך לנו חייב להיות לפי האתוס של האומה לדורתיהקעלעברימבאר

הן במקדש בהר וכתליו, והן בבחינות של הרבנות הראשית

טוב, זה ייבחן, לא?מי האיש? הח"ח!

(ולא רק בבחינות של הרבנות, או משרד הדתות, או מכרזים תפורים למינייהו)

טוב סטיתי מהעניין זה אכן ייבחן, וכלקעלעברימבאר

מה שלא מתאים לאתוס של האומה לדורתיה. יכו לשרוד מקסימום 100 שנה אבל יחלוף. ראה מה קרה לאחאב, למתיוונים, לצדוקים ולקראים ולרפורמים

אז סוף סוף אפשר להתפשרמי האיש? הח"ח!

אם אראה אפילו יום אחד את המוזיאון הזה מתקיים, לא כל כך יהיה אכפת לי אם למחרת זה כבר ישתנה בדומה למה שבא אחרי אחאב (או בכלל בית עמרי). הנה, מספיק טוב?

למה מראש לעשות משהו שלא מתאים לאתוס של האומהקעלעברימבאר

לדורתיה?

 

ולמה כל כך בוער לך שהמוזיאון יהיה בכותל ולא ברובע?

כי בהתאם לחוק הישראלימי האיש? הח"ח!

זה אתר ארכיאולוגי, ואת החוק צריך לקיים ולא לדרוס. עבריינות היא האויב שלי.

אה. כלומר מפריע לך הרס הארכאולוגיה. אז תאמר! גםקעלעברימבאר

לי זה מפריע.

 

הפתרון הוא לעשות קומה מתחת לרחבת הכותל שם יהיה מוזיאון ארכאולוגי. כמובן גם שם אנשים יצטרכו להתלבש בצניעות כראוי למקום קדוש

אתה מצחיק מאוד.מי האיש? הח"ח!

יש כבר את מנהרות הכותל, אבל זה לא מספיק. מוזיאון ארכיאולוגי לא חופרים מתחת לאדמה כשהפאר וההדר נמצאים למעלה בחוץ לעין השמש. שאת הבית כנסת יחפרו מתחת לאדמה.

בסוף יש שני ערכים טובים שמתנגשים:קעלעברימבאר

ארכאולוגיה מול עבודת ה' במקדשו.

 

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה. חייבים פשרה.

 

החיים יותר חשובים מאבנים מתות, גם אם זה אבנים עם לב אדם (ואגב גם בכותל מנשקים את האבנים אז זה מוזיאון ארכאולוגי חוויתי לילדים שאפשר לגעת בממצאים

משמעות הנשיקה היא העיקרמי האיש? הח"ח!

האם זה במסגרת עלייה לרגל דתית, או מפגש מרטיט עם פאר האומה והארץ.
מכל מקום, מבחינתי הפשרה תהיה מה שאני מציע.
וכל ניסיון לסחוט מעבר לזה, הוא פשע ואלימות טרוריסטית רצחנית שתחסל או תחוסל.

באבני החומה זה המפגש המרטיט, באבני הכותלקעלעברימבאראחרונה

זה שניהם.

 

כמובן תפילה בכותל היא רק הראשון. לכן אני לא מתפלל כשנוגע באבנים שלא יראה שאני מתפלל לאבנים. אלא מתפלל לחוד. ואחר ניגש לנשק את האבנים של הכותל לקיים "כי רצו עבדיך את אבניה" בנפרד. אבל אלו אבני הר הבית כלומר אבני המקדש, ולכן הם לא רק פאר האומה אלא אבני השראת השכינה.

 

הקשר של האדם כשעולה מהאידאה הלאומית לאלוהית, הוא דרך האידאה הדתית. כמו שאמרתי. פניית האדם אל אלוהים=דת. בעוד  שאלוהים פונה אל ישראל דרך הלאום.

אבהיר, וייתכן שאנחנו פחות חולקים ממה שנראה:קעלעברימבאר

א. עיקר קדושת עם ישראל היא קדושה לאומית ולא דתית.

ולכן גם עניין ירושלים היא קדושה ממלכתית כעיר בירה ולא דתית. ולכן את הכנסת ומשרדי הממשלה צריך להעביר קרוב להר הבית בתוך העיר העתיקה. ובאופן כללי העיר העתיקה אמורה להיות המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. (האידאה הלאומית)

 

ב. אבל המקדש עניינו שהקודש הנבדל והעליון (אללה בלעז) מתחבר ושוכן בתוך קדושת הלאומיות והממלכתיות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".  ולכן המקדש הוא בית ה', לא בית המלך, לא בית העם, ולא מוזיאון היסטורי לאומי. כי אנו עם ה' ותמצית לאומיותינו זה השתוקקות לאלוהים. (האידאה האלוהית).

 

ג. הפניה של האדם הפרטי לאלוהים היא דתית (האידאה הדתית). ולכן הפרט שעולה למקדש מתקשר לאלוהים על ידי תפילה הלל שיר התחווי הוקרבן, ולא על ידי סיור מוזיאוני לאומי במקדש. גם כשהמלך (נציג קדושת האידאה הלאומית) עולה למקדש הוא עולה להקריב קרבן "ועולתו של שלמה אשר יעלה בית ה' " ולא כדי לשפוט את העם.

 

@מי האיש? הח"ח!  ייתכן שאנו יותר מסכימים עכשיו?

 

 

 

אני אסכים לתת כניסה חינם למוזיאוןמי האיש? הח"ח!

לזה אני אסכים.

קראת את דברי האחרונים? עלקעלעברימבאר

מה אתה לא מסכים?

 

בא נשים את הריב בצד.

 

מחילה, אני התחלתי וגרמתי לזה. והטעות והאחריות כולה עליי.

 

בא נחזור לדיון ענייני

לא מבין איפה הריב.מי האיש? הח"ח!

יש כאן חילוקי דעות.
לא רואה על מה יש מבחינתי להתפשר.

קראת את דברי האחרונים? כתבתי מפורשות שאכןקעלעברימבאר

זה שהעיר העתיקה הפכה לשטייטל ולא למקום השלטון ומרכז התרבות של המדינה זה אכן בושה וחרפה, וצריך להעביר את הכנסת והמשרדי הממשלה לעיר העתיקה סמוך יחסית להר הבית.

 

(אלא שהר הבית עצמו וכתליו לא שייכים לזה, ומכאן מחלוקתינו).

 

אבל בשאר הדברים אני מסכים איתך.

 

הפיכת העיר העתיקה לשטייטל מזרח אירופאי זה עיכוב מימוש חזון הציונות

אני מדגיש:קעלעברימבאר

העיר העתיקה אכן חייבת להיות מרכז ארכאולוגי וארכיטקטוני. אבל לא המקדש ההר וכתליו

 

@מי האיש? הח"ח! 

אני מדגישמי האיש? הח"ח!

שארלינגטון וגטיסברג מספקים די והותר בהירות למה שקורה כשלא מבינים בדרך הנוחה יותר איך לטפל במחלוקות פנימיות, לפני שזה מאוחר.

אולי תענה לעניין?קעלעברימבאר

 מתנצל על הסגנון שכתבתי, לקחתי את מלוא האחריות עליי. בא נחזור לדיון ענייני

זה דיון ענייני ביותר.מי האיש? הח"ח!

רק שלפעמים יש אמצעים יוצאי דופן לנהל את הדיון.

לא הבנתי את הקטע עם ארלינגטוןקעלעברימבאר
אסור לקרוא ליום "יום העצמאות" אלא יום הגאולה.קעלעברימבאר

עצמאות זה ככל לא מילה בעברית, אלא חידוש של בן יהודה. המונח של יציאה משעבוד מלכויות נקרא גאולה במקורות, לא עצמאות.

 

לעניות דעתי אסור לקרוא לחג זה יום העצמאות

אבל זה עדיין לא הגאולה. אנחנו רוצים משיח והית מקדשיעל...
גאולה זה יציאה משעבוד מלכויות. כשם שפסח היה גאולהקעלעברימבאר

גם אם עדיין לא היה משכן מקדש ומלכות בית דוד

ויצאנו?כְּקֶדֶם
לא בטוח
אתה רואה עם אחר שולט עלקעלעברימבאר

השטח שבתוך הקו הירוק חוץ מהעם היהודי?

איזה עם בדיוק?קעלעברימבאר
צאצאי אדוםכְּקֶדֶם
למה, יש בממשלה צאצאי אדום? כולם יהודיםקעלעברימבאר
להפך, דווקא השימוש במילה מחודשת היא המתאימה יותרא.ק.צ
אני קוראת ליום העצמאות יום תחיית האומה
גם שם הגיוני. למרות שאם הולכים לפי ההגיון שלקעלעברימבאר

חנוכה ופורים השם צריך להיות על שם המאורע שקרה באותו יום, ולא על פי מהות היום. כמו "יום חנוכת המזבח" או "יום הפור (שהפיל המן)". אז אולי "יום ההכרזה" או "יום החירות"

נתפס על ידי החבדניקיםטיפות של אור

חג הגאולה
 

אני בעד 'קרטסים'

מה זה קרטסים? ואיך יט כסלו זה חג אם אין בו קרבןקעלעברימבאר

חגיגה?

>>טיפות של אור

Avodah Zarah 1
 

(בנוגע לשאלה השניה, ראה תענית ל עמוד א ורשי דיבור המתחיל 'מחגה')

חחח אבל זה לא שרומא קיבלה עצמאות מיוון, אלאקעלעברימבאר

שכבשה אותה.

 

ואילו ביום העצמאות אנו חוגגים על יציאה משעבוד מלכויות, לא על הקמת הממשלה הזמנית. שהרי לא קבעו חג ולא אמרו הלל לא בהמלכת שאול ולא בהמלכת דוד

נע, בכוונה קישרתי דווקא לשטיינזלץ טיפות של אור
"מקור המילה ביוונית, κράτησις (קְרָטֵסִיס), ומשמעותה 'תפיסה', ובמיוחד 'תפיסת שלטון'." 
אבל הסמנטיקה בתורה היא "יציאה מבית עבדים" "חירות"קעלעברימבאר

"שבירת עול" "יציאה משעבוד מלכויות" "חופש" "פדות" "גאולה מ- " . כלומר על דרך השלילה ממה יצאנו, ולא על דרך החיוב מה קרה לנו. עצמאות היא מילה מקבילה לחירות, אלא שהיא מודרנית ומחודשת

וגם מצוות ירושת הארץ לפי הרמבן היא על דרך השלילהקעלעברימבאר

ולא על דרך החיוב: "ו*לא* נמסרנה ביד זולתי מן האומות או לשממה", ולא "נחיל עליה שלטון"

מה גם שבימי השופטים בין שופט לשופט קשהקעלעברימבאר

לדבר ע "תפיסת שלטון" שהרי לא היה שום שופט שתפס את השלטון אלא איש הישר בעיניו יעשה אבל עדיין היינו בחירות משעבוד מלכויות בארץ

מה, ידוע שיום העצמאות זה יום אידםטיפות של אור
רק הייתי ספציפי
הם שמחים לאד השקר, כי שופטים את הקומקום קעלעברימבאר

ומזרבבים את הזרבובית

מה זה הדינים האלו??שבור לרסיסים

תשתחרר

כנס לאווירה

אל תקח קשה סתם פרקתי מחשבה. טוב, הגזמתי ב"אסור"קעלעברימבאראחרונה

יותר נכון "נשמע לי צורם"

השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חגקעלעברימבאר

מקרא זה בא ללמד ונמצא למד

מה אני לוקח מפרשת נדב ואביהוא?סיעתא דשמייא1
מכוון שכיום תפילות באו במקום קורבנות ("ונשלמה פרים שפתינו") הרי שאש זרה כיום זה דיבורים בזמן תפילה בבית הכנסת.
לא. האש הזרה זה תפילות רפורמיות. כי הריקעלעברימבאר

נדב ואביהוא עשו את זה לכבוד עבודת ה'. אבל לא על פי ההלכה.

 

דיבורים בתפילה, זה יותר כמו ביזוי המקדש שהיה 

הרפורמים לא עושים לכבוד השם ולכן....סיעתא דשמייא1

...ההשוואה שלך לא נכונה ונובעת מדרך מחשבה מסויימת.

מי שכבר נמצא בבית הכנסת כמו נדב ואביהוא עושה את זה לכבוד השם

אבל כילוד אשה נופל בדיבור  או באמירת אמן בקול רם הרבה מעבר לקולו של

שליח ציבור דבר שאסור לפי ההלכה או שאומר ברוך הוא וברוך שמו במקום שלא צריך לאמר.

כל הדוגמאות הללו הם האש הזרה של תקופת הגלות.

"או שאומר ברוך הוא וברוך שמו במקום שלא צריך לאמר"סקתה התולע
אתה ש"סניק קנאי אני מבין
אש זרה אשר לא ציוה ד' - זה להמציא מה ד' רוצההסטורי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ז בניסן תשפ"ו 13:19

לא לפי מה שהוא ציווה. מה שנדב ואביהו עשו - זה להביא אש שד' לא ציווה להביא.

(מנצל את התגובה לדיון פרודוקטיבי)טיפות של אור

יש מהלך יפה, שמצביע על כך שמיד אחר כך אהרון לכאורה עושה אותו דבר - מחדש מעצמו מה שלא נאמר לו ושורף את החטאת, ואפילו בלי לשאול את משה. ולכן משה כועס, אבל כשהוא שומע את ההסבר של אהרון הוטב בעיניו
 

מה שמלמד אותנו שלפעמים ה' דווקא כן מצפה מאיתנו להפעיל שיקול דעת ולעשות לא רק מה שנאמר. ואז צריך לחפש את ההבדל שבגללו נדב ואביהוא כן נענשו (אולי היוזמה מול ההיקלעות לסיטואציה, אולי המוטיבציה והמטרה, אולי חילוק אחר)

מדוע אתה פוסל את…סיעתא דשמייא1

…ההקבלה שלי בין אש זרה של נדב ואביהו לבין

דיבור בתפילה?

הו, אני לא טיפות של אור

מחילה אם השתמע אחרת

(הערתי רק על הפרשנות של היסטורי לחטא נדב ואביהוא)

זה לא פרשנות - זה פשט פשוטהסטורי
שהתורה חוזרת עליו פעמים רבות.
פרשנות ופשט זה לא מילים סותרות לדעתיטיפות של אור

אבל אם להחזיר את הדיון למסלול פרודוקטיבי - זה יהיה מעניין אם תרצה להתייחס למהלך שהזכרתי, ולספר את החילוק שלך בין מעשה נדב ואביהוא לשריפת החטאת 
 

(כמובן, אתה לא חייב. ואני לא בעמדה מתווכחת או משהו, פשוט מעניין אותי לשמוע. גם מאחרים, אם מישהו קורא את זה )

מעניין!!אנונימי 14
משהו בסגנון "פיקוח נפש דוחה שבת" ….סיעתא דשמייא1

…. לא יותר מזה. אהרון פשוט היה אבל על בניו.

כשיש קונפליקט בין שני מצוות אזי אנו יכולים להפעיל יוזמה אישית אבל רק אז.

טיפות של אור

חילוק יפה

למה ה הרג את נדב ואביהוא אם לא עשו שום חטא?קעלעברימבאר
הרי לא אסר עליהם עדיין לא להקטיר אש זרה?
כנראה שזה המקור לזה…סיעתא דשמייא1אחרונה

… שכל עוד המת לא נקבר האבלים פטורים מתפילין ותפילה כי הם עסוקים בעסקי הלוויה.

זה עוד הבט של קשר בין תפילות לקורבנות מה שמחזק את טענתי לגבי אש זרה ודיבור חולין בתפילה.

השבת אבידהסקתה התולע

שיר של הראי"ה קוק שבו הוא מדמה כוח טומאה כלשהו לצפעוני ואת עצמו לסרטן אש.

המוצא הישר יבוא על שכרו בעוה"ב אי"ה.

מה זה סרטן אש?קעלעברימבאר
ניתי ספרא ונחזי.סקתה התולע
מצא את אבידתי ונוכל לדון בטיבו של הביטוי.
זהטיפות של אור

'למענך פתן, אל תקרב לנשכני,

לא סרטן אנכי,

רק צבת לוהט אדמוני.

ומה על הגבעה שם,

חרש ציד אדוני, והוא קם'.
 

(פנקס "ראשון ליפו" פיסקה קי4)

וכאן יש הצעה להסבר של הרב חנן פורתטיפות של אור
מה זה אומר ציד אדוני?קעלעברימבאר
הקישור לא נפתח כאילו? 🤔טיפות של אור
אה לא סתם שאלתי לא פתחתיקעלעברימבאר
מה הכוונה? מחילה אם התרחטי🙏קעלעברימבאר

כאילו לא היה לי זמן לפתוח סתם הסתקרנתי

לא מכבד בעיניי טיפות של אור
להתעצל ללחוץ על קישור
מחילה. לא התכוונתי לא לכבד🙏קעלעברימבאראחרונה
תספורת וגילוח בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדיםעיתים לתורה

מצרף פסק שנכתב על ידי הרב ירון אליה בעניין תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

ההלכה בקצרה

גילוח - מי שמגלח זקנו בקביעות מותר לו להתגלח בערב שבת זו של ר"ח אייר.

תספורת - בתספורת הראש נכון להחמיר. למעט מי שרגיל להסתפר כל שבוע וכעת נראה פרוע או מצטער. וטוב לחוש לדברי הסוד ולהמנע בכל אופן מתספורת הראש עד שבועות.

 

טעמי ההיתר בקצרה:

  • היתר גילוח בערב שבת ור"ח הובא בכל נושאי הכלים בפירוש בשיטת השו"ע שאוסר גילוח בראש חודש.
  • גם השו"ע עצמו התיר לקצר את ימי האבלות בצירוף של שמחת שבת לשמחת ל"ג בעומר אע"פ שלא יהיו בהם ל"ג יום שלמים.
  • מנהג רבים מגדולי פוסקי ספרד להתיר אפילו בראש חודש רגיל. ודי להחמיר במה שכתב השו"ע בפירוש.
  • גילוח הזקן קל מגילוח הראש לכמה שיטות כנפסק למעשה בחזו"ע ובילקו"י אפילו בראש חודש רגיל.
  • לא נהגו גדולי הדורות לדחות סברא של פוסק רק מצד שאינו שייך למוצא או לחוג הקרוב 'שלנו', אלא היה כבוד הדדי לכל סברא שהיא ישרה.

לדך מקורת מפורט עם הסבר לפסק ראה באתר: תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

וכן מצורף קובץ PDF עם המקורות וההסבר 20260415130158.pdf

 

כל טוב.

 

 

שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?