הריון שני, התחיל בהתרגשות גדולה לאחר i.v.f
ההריון ב"ה תקין, מרגישה מעולה, לא הולכת כמעט למעקב אצל הרופא, מבקשת ממנו הכל דרך האפליקציה
שבוע 35 בערך , מתנפחות לי הרגליים ממש, קשה לי ללכת
ערב יום כיפור, נמצאת אצל סבתא שלי, אומרת לה שאני לא מרגישה כל כך טוב
אמרנו בוא נמדוד ל"ד , היה קצת גבוה , אבל לא נורא
החלטתי שאחרי יו"כ אלך להיבדק בקופ"ח
יום אחרי יו"כ עולה לקופ"ח , בודקים שתן ל"ד הכל תקין
הרגליים ממשיכות להתנפח , מצליחה ללכת רק עם נעלי בית
הימים עוברים, יום לפני התאריך מתחילים צירים בקטנה ממש, ויום למחרת כשהייתי בשבוע 40+1 כמו ילדה טובה הלכתי למעקב הריון עודף, ( תודה לה' שהיה לי את השכל ללכת), לפני זה נכנסת למכולת ליד , קונה לי ארוחת בוקר, שמה לב פתאום שהכל בוהק לי מול העיניים, ומסוחררת קצת
מגיעה , עושה מוניטור , יש צירים לא משמעותיים, אחר כך אולטראסאונד שיוצא תקין
האחות בודקת לי ל"ד , גבוה, בודקת שוב , עדיין גבוה, עושה בדיקת שתן, חלבון גבוה ממש. שולחת אותי לרופא, עושה לי כמה בדיקות, ואומר לי שהוא הרגע שולח אותי עם אמבולנס לבית חולים. , בהפניה כתוב , רעלת הריון חמורה, מזמינים לי אמבולנס, לא הכי נעים כמובן
וטסים לבית חולים,
מתקשרת לבעלי, שבאותו יום לא נסע לעבודה, ואומרת לו שאני בדאך לבית חולים, הוא לחוץ כולו , יוצא לשם עם האוטו
ועד שהוא מוצא חניה , אני כבר מספיקה להגיע לבית חולים, השעה 11 בבוקר , מעבירים אותי ישר למיטה , ומחברים אותי למלא דברים, נוזלים, מגנזיום שאמור להוריד את הלחץ דם, ושגואם לתחושה נוראית, כאילו נשרפים מבפנים
רק אחרי שעה בערך הצוות נרגע, ומתחילים להסביר לי מה קורה כאן, הם היו כל כך בלחץ ..
מסתבר שהרעלת התפתחה אצלי ממש מהר , לדעתי ביומיים שלושה
מחברים לי לרגליים גם משהו מיוחד שיעסה לי אותם כדי שלא יווצרו חלילה קרישים בדם...
בינתיים בעלי נכנס, כולו בהיסטריה , לא מבין כלום...
מבקשים ממני את הבדיקות דם וכ"ו
החליטו לנכניס לי בלון , ואסור לי לאכול מחשש שיכניסו לניתוח, ( לא אמרו לי שיש חשש כזה , כדי לא להלחיץ אותי כנראה...) בינתיים סבתא שלי הגיעה, תותחית בלידות
מרגיעה אותי וזה...
המילדת בדקה לי את הבצקות ברגליים, וגילתה שאפילו , בבטן יש לי בצקת, שאני לא שמתי לב אפילו שיש לי גם שם בצקת, מפחיד!
המילדת המקסימה , אמרה לי שכדאי לקחת אפידורל עוד לפני שמתחילים את הזרוז, והמרדים מכין אותי לאפידורל
אז מכניסים לי בלון. כאבי תופתתת, אחר כך קצת פיטוצין ומתחילים צירים יפים, אני לא מרגישה אותם בזכות האפידורל
הפתיחה מתקדמת יפה, באיזה שהוא דלב , קצת נתקע המצב, פקעו לי גם את המים והצירים מתחזקים
בעלי נוסע להוציא את הגדול מהגן, שם אותו אצל אחותו, וחוזר לבית חולים,
פתיחה מלאה, מתחילה ללחוץ, אחרי כמה לחיצות, ההנתי שהחליטו לעשות וואקום קל כח היו קצת ירידות בדופק, ואני לוחצת כמו משוגעת, לא שמה לב למה שקורה סביבי , מרוכזת רק בלחיצות, באיזה שהוא שלב החדר התמלא במלא רופאים, וכולם ביחד לוחצים לי על הבטן, ואני לוחצת, זה היה נוראאא
בסוף יצאה הנסיכה ב 19:20, בוכה ויפהה , ציון אפגר 9 ,תינוקת מדהימהה. , שמים אותה עלי , ואני צועקת בלי כח, לא לחתוך את חבל הטבור עד שהוא לבן....
מניקה אותה קצת, ואני מורעבת, נותנים לי משו לאכול....
אחרי שעתיים בערך מעבירים למחלקה, ופה היה, לילה מהסיוטים, דיממתי בכמויות הזויות, התכוצויות של הרחם כמו צירים ממש
כל שעה באה אחות ללחוץ לי על הבטן ...., דיממתי המון
בבוקר לא יכולתי לקןם מהמיטה , ביקשתי שיביאו לי את הילדה להנקה, הביאו והחזירו
הלחץ דם לא יורד, ממדיך להיות גבוה מאד , נתנו לי עוד סבב של מגנזיום שבאמצע נשברתי והכרחתי אותם לנתק אותי מזה , זה סיוט נוראי....
איבדתי מלאא דם וקיבלתי שתי מנות, כי הברזל ירד לי ל6!
לא הצלחתי לרדץ מהמיטה מרוב חולשה, ביקשתי שלא יבואו לבקר אותי, בקושי לדבר בטלפון לא הצלחתי
יום לאחר הערוי דם, הרגשתי הרבה יותר טוב, ההמוגלובין עלה ל 8 , והצלחתי לרדת מבמיטה וללכת למקלית עם האחות, באמצע המקלחת כמעט התעלפתי , האחות לחצה על כפתור המצוקה ולקחו אותי עם כסא למיטה,
הצלחתי יותר מאוחר להגיע לתינוקיה לבד ולהביא את התינוקת ב"ה
אחרי 9 ימי אשפוז מדכאים , כשהל"ד מסרב לרדת, הביאו פנימאי מומחה שבדק אותי , ושיחרר אותי עם כדורים למשך חודשיים הביתה
הגענו הביתה ב"ה, לקח לי הרבה זמן להתאושש , ולחזור לעצמי, הל"ד חזר לעצמו לאחר חודשיים , והפסקתי עם הכדורים...., ב"ה , והיום הנסיכה כבר בת שנה וחצי
מוסיפה עוד משהו, בבי חולים שאלו אם זו לידה ראשונה
כי רעלת הריון נםוצה בלידה ראשונה בדרך כלל, הם היו בהלם שזה הריון שני שלי, ובהריון הראשון הכל עבר חלק
מה שגם לאמאנשלי יש היסטוריה של רעלת הריון, וזה תורשתי, גם לאחותי כמעט התפתחה רעלת, היו לה לחצי דם מאד גבוהים....
ב"ה שהלידה שלי נגמרה בשלום, רעלת זה לא דבר פשוט...
שיהיה בקלות אצל כולן
ותודה למי שקראה...

"זה לא כזה שונה מחופשת לידה"

ומה העלה לכן את העצבים היום?