זה יום הפוך והזוי,את נוסעת איתה ביחד לשם וזה המ,זה,זה להיות מכורים לחופש..מכורים לגלים..אבאלה כמה שגלים עושים לך טוב על הנשמה.
כמה שגלים גורמים לך לרצות לחלום..
אם היית מציירת את עצמך באותה סיטואצייה,ודאי הייתה מצויירת על הקנבס העצום,ילדה חופשייה,יחפה,עם שיער פזור ולב פשוט ועיניים מאושרות,אוספת צדפים בשקיעה..רק אוספת צדפים ושרה עד שזה יבוא והיא תראה.
"יש כאן שמיים גדולים",כמו שהחברה היפה שלך אומרת ובים יש את השמיים הכי גדולים..יש קרבת אלוקים.
"את לא מבינה איזו מחלה יש לי..אני מכורה לצדפים",את אומרת לה ויש לך פול צדפים בידים,את מחזיקה אותם כמו עובר קטן,שלא יפגעו..שלא יפלו אל החול החם בחזרה..בחרת כל צדף וצדף בקפידה..זה הדבר הכי יפה ושלם בעולם.
"ואני מכורה אלייך",היא קובעת.
חחחח אמא קורעת אותך שיאוו,היא ההשראה שלך היום,בחיי.
והאמת האמת,לא רק היום.
תמיד.
האלה שם בצד ימין,אבאלה כמה הם מתרגשים שהצליחו לדוג דג.
זה,..זה מרגש,אבאלה יוצאות דמעות..מזל שאמא לא רואה את הדמעות כי השקיעה מעט מעלימה לך אותן.
ההצלחות הקטנות האלו בחיים,גם אם זה לדוג דג באמצע השעה שבע בערב של יום,המ איזה יום היום טאטע?.
ואבאלה,שתמיד תזכי לדוג לך הצלחות,גם אם זה בשקיעה.
כאילו,חחחחח זה רק לצחוק לצחוק לצחוק למרות שפעם,בעבר הרחוק,לא צחקת ליד אמא וגם לא בכית לידה וגם לא כלום.משהו קרה והחומה הזאת התנפצה ונהייתם החברות הכי טובות,אפילו בקטע זיינוקי,צרחני,כמו זוג ילדות בכיתה א' שמתרגשות אפילו מאלבום מדבקות קרוע.
"גששששםם
בואאא כבר גשםםםם!!!",אמא צורחת על ההגה בחזור כמו משוגעת ואת מגבירה את הווליום עד שהאוטו כמעט מתפוצץ,והם מתקשרים-
"איפה אתן?",
"אנחנו בדרך".
"ומתי אתן חוזרות?"
"כשנרגיש שהנשמה שלנו קיבלה את החופש".
איאיאי וזה,זה..רוצה להתחתן.
מפחדת להתחתן,מאוד.
רוצה לדעת מי זאת אמא שלך
לקבוע אותה כהשראה בשבילך.
ומה שנתפס בתמונה,כאילו החלום הכי טוב נמצא שם..
אוניה ושמיים ושמש ששוקעת ואישה וגבר הולכים יד ביד והכלב שלהם,כולו לב,מלמד אותם את האהבה,
מנחה אותם איך נותנים לאהבה יד,איך רצים איתה אל החופש בגלים,נותנים לים ללטף את כפות הרגליים,ללטף..
נותנים לים להוליד אותנו מחדש.
כמה שגלים גורמים לך לרצות לחלום..
אם היית מציירת את עצמך באותה סיטואצייה,ודאי הייתה מצויירת על הקנבס העצום,ילדה חופשייה,יחפה,עם שיער פזור ולב פשוט ועיניים מאושרות,אוספת צדפים בשקיעה..רק אוספת צדפים ושרה עד שזה יבוא והיא תראה.
"יש כאן שמיים גדולים",כמו שהחברה היפה שלך אומרת ובים יש את השמיים הכי גדולים..יש קרבת אלוקים.
"את לא מבינה איזו מחלה יש לי..אני מכורה לצדפים",את אומרת לה ויש לך פול צדפים בידים,את מחזיקה אותם כמו עובר קטן,שלא יפגעו..שלא יפלו אל החול החם בחזרה..בחרת כל צדף וצדף בקפידה..זה הדבר הכי יפה ושלם בעולם.
"ואני מכורה אלייך",היא קובעת.
חחחח אמא קורעת אותך שיאוו,היא ההשראה שלך היום,בחיי.
והאמת האמת,לא רק היום.
תמיד.
האלה שם בצד ימין,אבאלה כמה הם מתרגשים שהצליחו לדוג דג.
זה,..זה מרגש,אבאלה יוצאות דמעות..מזל שאמא לא רואה את הדמעות כי השקיעה מעט מעלימה לך אותן.
ההצלחות הקטנות האלו בחיים,גם אם זה לדוג דג באמצע השעה שבע בערב של יום,המ איזה יום היום טאטע?.
ואבאלה,שתמיד תזכי לדוג לך הצלחות,גם אם זה בשקיעה.
כאילו,חחחחח זה רק לצחוק לצחוק לצחוק למרות שפעם,בעבר הרחוק,לא צחקת ליד אמא וגם לא בכית לידה וגם לא כלום.משהו קרה והחומה הזאת התנפצה ונהייתם החברות הכי טובות,אפילו בקטע זיינוקי,צרחני,כמו זוג ילדות בכיתה א' שמתרגשות אפילו מאלבום מדבקות קרוע.
"גששששםם
בואאא כבר גשםםםם!!!",אמא צורחת על ההגה בחזור כמו משוגעת ואת מגבירה את הווליום עד שהאוטו כמעט מתפוצץ,והם מתקשרים-
"איפה אתן?",
"אנחנו בדרך".
"ומתי אתן חוזרות?"
"כשנרגיש שהנשמה שלנו קיבלה את החופש".
איאיאי וזה,זה..רוצה להתחתן.
מפחדת להתחתן,מאוד.
רוצה לדעת מי זאת אמא שלך
לקבוע אותה כהשראה בשבילך.
ומה שנתפס בתמונה,כאילו החלום הכי טוב נמצא שם..
אוניה ושמיים ושמש ששוקעת ואישה וגבר הולכים יד ביד והכלב שלהם,כולו לב,מלמד אותם את האהבה,
מנחה אותם איך נותנים לאהבה יד,איך רצים איתה אל החופש בגלים,נותנים לים ללטף את כפות הרגליים,ללטף..
נותנים לים להוליד אותנו מחדש.
)
