קודם כל זה טבעי. תחילת הריון, ילדים קטנים בבית, משרה מלאה. תתנחמי שבהמשך ההריון, בעזרת השם, הבחילות ירדו והסבלנות תעלה. עם זאת, את צודקת שהילדים אינם "אשמים" ושכדאי לנסות לגייס מאגרי סבלנות (יש כאלה?). לצורך כך אולי אפשר למצוא כן דרך שתנוחי כחצי שעה מיד כשחוזרת מהעבודה (מציאותי להביא בייביסיטר לשעה שתצאאיתם לגינה?)- מה שיאפס אותך ויתן לך כוחות להעבור את המשך הערב בזמן איכות איתם ובאופן רגוע. 

אם לא מתאפשר אולי לנוח לידם כשהם משחקים במשחק שקט (אני לא יודעת מה הגילאים) שמייעדים אותו רק לזמן המנוחה של אמא. אם הם יבינו (וילדים מבינים מגיל צעיר מאד) אפשר להסביר להם שאמא זקוקה למנוחה כדי שיהיה לה כוח להמשך הערב (הגדול/ה יבין וודאי ויכול לקחת חסות על הקטן). כך הם גם יתרגלו מגיל צעיר לכבד את זמן המנוחה של אמא (מה שלפעמים כשהם גדלים- הם עדיין לא מפנימים).

זהו, בעיקר תתעודדי שזו תקופה שחולפת..וכדאי לתרגל מיינדפולנס. נשימות וכו כדי להתמודד ביעילות רבה יותר.

שהיא ילדה מבינת עניין.

תסבירי לה שאמא בתקופה עמוסה וכשהיא חוזרת היא צריכה לנוח שעה על הספה ואח"כ יהיה לה כח.

אחרי מנוחה, אפילו סתם לשכב בטוח יהיה לך יותר כח

מזל טוב!

באמת התחושה הזו של להרגיש כ"כ כישלון זה מה שהורג אותי בעיקר...

אני רוצה ומנסה לנוח אבל המתוקים הקטנים פשוט מחוברים אלי בחבל הטבור, הם משחקים כשהם עלי, מדברים עלי, אוכלים עלי. לא עוזבים אותי לשניה, ואם אני מרשה לעצמי לשכב על הספה אני מיד הופכת לטרמפולינה חיה 

לא צריך להסביר למה. יש לך וירוס. תסבירי שאמא לא מרגישה טוב ולכן קצת קשה לה, ואיך שאת אוהבת אותם ומשתדלת להיות איתם ושינסו לעזור לך. לא תאמיני כמה זה יעזור.

אולי כדאי אפילו לוותר על כללים שבדרך כלל את עומדת עליהם (למשל מסכים) 

חשוב חשוב שתנוחי, זו תקופה כזו קשה

אולי ללכת לחברה עם ילדים,ושישחקו הילדים יחד

אז באמת מסך- התחלתי לחפף לאחרונה, שמה להם לולי ונחה, אממה שהקטן (1.5) אחרי 10 דקות משועמם ומתחיל למשוך לגדולה (3.5) בשערות, ומפה החגיגה רק מתחילה 

אותך בפרטי על הקורס של ליאורה?

אין לי המלצה לפלטפורמה ספציפית, אבל אפשר לחפש תכנים שלו.

מזהירה מראש שהוא מדבר באופן טבעי על הרבה תופעות שנפוצות יותר אצל מתבגרים חילונים, אבל יש הרבה מה ללמוד.

לעקירת הרגלים רעים ולימוד הרגלים טובים

(למרות שאני בלמידה תמידית של התפתחות אישית בהרבה נושאים

אין לי כמעט על מה להמליץ כי אני לוקחת מכל מקום

מלמידה בעבודה

מתכנים אקראיים ברשת

מסיטואציות עם אנשים

ועוד

הדברים שמלווים אותי לאורך כל השנים

זה דווקא לא תוכן

אלא למידה אישית

התבוננות עצמית על סיטואציות שהיו> למידה מטעויות> תכנון לשיפור עתידי> יישום והתמדה

כי בעצם שום תוכן לא עושה עבודה

אלא רק נותן מידע

והוא הופך משמעותי רק בלמידה עצמית אמיתית)

ולמה היא חושבת שהוא טוב

כי באינטרנט יש רק מידע שיווקי וזה לא עושה סדר בראש

בעיקרון הייתה אצלנו אזעקה אחרונה בשבת

ולפניה היה מתישהוא באמצע שבוע לא זוכרת מתי.

לא מחזירים את כל המעון, רק חלק מהילדים

ורק ילדים להורים חיוניים נשארים עד 16:00

כי חייב לישון בממד ולא לכולם יש מקום בממד 

כמה אפשר להסיק מזה.

כי נגיד יש מקומות שאפשר לפי ההנחיות לפתוח, אבל אין מספיק מיגון. אז מראש החזירו רק חצי מהילדים

אז למשל במקרה הזה, אני לא יודעת אם זה נכלל בספירה שלהם או לא

ובעלי בבית

וגם חששתי ממש

אבל זה היה מוצלח גם לה וגם לי

היא נהנתה סוף סוף מחברה

בבית משעמם לה

ולי היה קצת שקט לנשום

היה טוב לכל הילדים.

אפילו שהיתה אזעקה בזמן שהם היו במסגרות.

אם טוב לכם בבית, לא חייב לשלוח.

אם היה לך טוב איתה בבית, וגם ככה את ובעלך בבית אז למה שתרצי לשלוח?

לק"י

בעיני יותר מוזר לא לחשוש.

ואם טוב לכם בבית, אז בכלל...

והכי טבעי שתרצי שתהייה לצידך ואיתך בטח בתקופה כזו.

אצלנו פתחו ושלחתי, אבל ילדים גדולים יותר.

וסוף סוף הצלחתי לעבוד במרץ

אולי כשיולדים באוגוסט

בערב פורים בישלנו וארגנו את הבית לאירוח של סעודת פורים, ואז כשסיימנו בעלי היה צריך לצאת לערבית ולקריאת מגילה. לפני שהוא יצא הוא אמר לי: "יופי עכשיו תהיה לך איזה שעה לשבת בנחת על כוס קפה"

לא! עכשיו תהיה לי שעה לארגן חבורת ילדים מחורפנים ולרדוף אחריהם שלא יהפכו את הסלון המסודר!

ספויילר: שום כוס קפה לא הייתה בשעה הזו.

בעלי חוזר הביתה בערב, אחרי יום שלם שהייתי עם הילדים.

פתאום שמתי לב שהבן שלי שפך קודם משהו.

אז בעלי אומר לי: למה את לא שומרת עליו?

הוא גם הלך לאיבוד אתמול.

מטפס על המשענת של הכסא.

מטפס לגובה בגן שעשועים.

עומד על השולחן.

אני עסוקה בלשמור עליו מדברים יותר קריטיים, אז פספסתי את מה שהוא שפך.

היא התכוונה הלחץ דם מהעצבים על הבעל חחחח

איך הגבת כשזה מה שהוא אמר לך?

שהוא לומד כרגיל, משאיר אותי כל היום לבד עם הילדים.

ואז בא אלי בתלונות.

בעלי העביר לי בוואטסאפ דברים שכתב רב היישוב על הנקיונות לפסח, שהשנה זה לא זמן רגיל ומה המינימום שצריך לעשות וכו'.

האמת הופתעתי כי הסטנדרטים שלי הרבה יותר נמוכים משלו וזה ממש אישיו אצלנו תמיד ועוד יותר השנה..

שאלתי אותו אם הוא קרא את ההודעה לפני שהעביר לי אותה אז הוא ענה: אויש, זה היה טעות, לא התכוונתי לשלוח לך...

לעלות לשיחת סינכרון.

(יש לנו משהו מחר מוקדם בצהריים וצריכים להיות מתואמים)

עניתי לו שנדבר מחר בבוקר.

הוא כתב לי שהיינו צריכים לעשות את זה אתמול.

מההה אתהההה אומרררר??? ואיפה אתה היית יומיים ולמה חיכית לשעת השיא??

(ילדים בלי מסגרות, בעל במילואים)

ורק אני לא הבנתי מה ניסו להשוות לחופשת לידה?

כאילו חופשת לידה אמורה להיות בנחת או משהו כזה? או שזה תחרות על הכאוס?

לא הבנתי

וגם מי המשורר? 

גם לא בזמן מלחמה

שעת השכבות זה לא זמן לעבודה

אנשים מנותקיםם

ממש מתאים לאחים קטנים לומר דבר כזה 🤭

בהצלחה ממש עם כל ההתמודדויות!

באשל רהיטים בסנהדריה

אין להם תצוגה

קובעים תור מראש והמוכר יושב איתכם מול מסך ומראה דוגמאות ועושים הזמנה אישית

הבנתי שהם זולים בפער

אחד הדברים שחשוב לשים לב שכשמחברים את המיטות אין רווח בין המזרונים

יש מיטות שיש

אפשר לשאול מה נקרא זול?

חברה אמרה לי מתחיל ב16000

נבהלנו זה ממש לא מה שחשבתי..

(אבל בחיים לא קנינו רהיטים חדשים הכל יד2 בבית)

מיטות בערך 5000 וארון בערך 5000

מזרונים יש יקרים יותר או פחות

כלומר מה כולל המחיר?

שידות צד קניתי באורבניקה כי בחנויות ריהוט זה סתם עוד אלפיים שקל לפחות. ארון לא היינו צרכים באותו שלב.

אנחנו לא עשינו השוואת מחירים מטורפת. לא אומרת שזה הכי זול שיש. 

מאד מרוצים.

אין להם אולם תצוגה אבל באנו למחסן לראות.

והעיקר- עבודה יהודית כולל ההובלה

אני רואה שהמחירים באמת יותר שפויים ב"ה

ננסה במקומות שהמלצתן כאן

קנינו רק מיטות ושידה קטנה אז לא יצא יקר, בערך 4000 אם אני זוכרת נכון

ומרוצים

בגדול בבני ברק יש את ההכי יזולים (לפחות לפני כמה שנים).

לא לקנות מזרן בלי לשכב עליו לפני

לא להתפדח, ממש להקדיש שעה שעתתים פנויות וללכת לנסות את כל המזרנים שם

ולא חייבים לקנות מזרגן זהה, יכול להיות שמה שנוח לך לא נוח לו

העיקר לוודא שהם באותו גובה כדי שלא תהיה מדרגה במיטות

טווח מחירים זה סביב 3500-20000 כאשר עיקר התקציב הולך על מזרן

קודם בוחרים מזרן שאוהבים ורק אחרי זה מיטה שמתאימה לו (ולא הפוך כמו שהרבה עושים)

לחשוב אם רוצים ארגז מצעים, יש כל מיני עומקים של ארגז מצעים אז לוודא שהוא מתאים לכם

מה הגיל? אולי עדיף ברפואה הציבורית?

בדרך כלל באמת עדיף פסיכולוג לאבחון כולל ומעמיק. פסיכיאטר מתאים יותר לכיוון התרופתי או לאבחון הסופי של דברים.

בכל אופן, יש לי המלצה לפסיכולוגית שמתמחה באוטיזם, אבל יש לה ראייה רחבה בעוד תחומים - דינה זלזניק.

אחר כך אולי יהיה צורך גם בפסיכיאטר, אבל רק כשלב שני.

בהצלחה רבה! לא קל לראות את הבת שלך במצב כזה❤

בדיוק מתאים למה שכתבת, לבדוק על מה הקשיים יושבים.

האבחון הפסיכיאטרי לא מקיף כל כך.

דינה זלזניק שהומלצה כאן נחשבת מקצועית מאוד.

מקסימה.

המון בהצלחה☘️