וְאִם תָּבוֹא,
אָז בּוֹא אֵלַיי לְאַט
הַחַיִּים תּוֹבְעִים הָמוֹן
וְיֵשׁ לִי רַק מְעַט
וְאִם תָּבוֹא,
תִּשְׁתֶּה לִי אֶת הַדְּמָעוֹת
הַכִּיסִים שֶׁלִּי עֲמוּקִּים
אֲבָל רֵיקִים
מִמַּטְבְּעוֹת
וְאִם תָּבוֹא,
תִּרְאֶה אוֹתִי הָפוּךְ –
הַמִּילִּים שֶׁלִּי גְּבוֹהוֹת
אֲבָל אֲנִי כָּל כָּךְ נָמוּךְ
וְאִם תָּבוֹא,
תְּכַבֶּה אֶת הָרוּחוֹת
תְּגַלֶּה לִי אֵיךְ עוֹשִׂים שֶׁזֶּה יִכְאַב
טִיפָּה פָּחוֹת
וּכְשֶׁתָּבוֹא,
בִּלְחִישָׁה
תִּגְרוֹר אוֹתִי מִתּוֹךְ הַצֵּל
לָמַדְתִּי בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה
שֶׁאֵין בּוּשָׁה
בְּלִרְצוֹת
לְהִינָּצֵל.