עכשיו עולות כל מיני שאלות...
האם זה היה נכון מצידי? האם בכלל הוא זה שמתאים לי?
פתאום עולים לראש כל הדברים השונים בינינו...
אני יודעת שכולם אומרים שאחרי שמחליטים/מתארסים תמיד עולות שאלות וחרטות,
אז כדי לראות עד כמה זה משמעותי אצלי רשמתי לי את כל הדברים שמפריעים לי,
ולצערי פתאום עלו לי לראש הרבה דברים...
ורשמתי פשוט כל מה שעלה לי לראש, החל מהדברים הקטנים כמו למשל שהוא אכל עם פה פתוח וזה הציק לי,
ועד לדברים הגדולים והמשמעותיים יותר כמו שלכל אחד מאיתנו יש סגנון שונה מהרקע שממנו הגענו, תחומי עניין שונים לחלוטין, והרשימה פתאום נהייתה ארוכה...
אמנם בפגישות שלנו היה ממש נחמד, והשיחות שלנו זרמו, ואני כן מחבבת אותו, אבל יש לי הרגשה שצריך להיות יותר מזה.
אני יודעת שמבחינת הבחור הוא בטוח שזה זה ושאני מאושרת כמוהו, ובגלל זה עוד יותר קשה לי. לראות עד כמה הוא שמח וחושב כבר על העתיד, ולעומתו כמה אני ממש לא בטוחה יותר, ורוצה רק לחזור להתחלה ולבדוק דברים מחדש.
הקטע הוא שגם אין לי נסיון עם בחורים אחרים כדי לדעת איך באמת זה צריך להרגיש, או מה ואיך למען ה' אני רוצה שזה יהיה.(כי הוא הראשון שיצאתי איתו)
אני לא יודעת אם הייתי תמימה ויותר מדי מרוגשת ואולי אמרתי "כן" מהר מדי...
גם אתם הייתם במצב כזה או דומה? או שאני במצב מיוחד שבאמת דורש לשקול מחדש להתייעץ עם מישהו מקצועי יותר.
לא יודעת כבר מה לחשוב.
)
