כמה דברים שכתבתי כאן בעבר (לא רק בפורום הזה)?
פשוט יש לי כ"כ הרבה לכתוב לך בכ"כ הרבה תחומים,
אז ברשותך אעתיק לך לכאן כמה דברים שכתבתי בכל התחומים האלה ומקווה שידבר אל ליבך
(ערכתי כמובן שיתאים בדיוק לך ובדקתי מילה מילה, מקווה שאין טעויות בכל זאת 
) :
1.
לגבי השינוי שאת מרגישה בזוגיות:
רוצה לכתוב לך,
שאומנם את ובעלך נשארתם הזוג החמוד שהייתם,
אבל המציאות שלכם השתנתה לבלי היכר.
אם פעם הייתם זוג צעיר
ואח"כ זוג צעיר עם אישה בהריון
ואח"כ זוג צעיר עם אישה אחרי לידה
ואח"כ זוג צעיר שהאישה נהייתה גם לאמא
ואח"כ זוג צעיר שהאיש נהפך גם לאבא
ואח"כ זוג צעיר עם אישה מניקה
ואח"כ זוג צעיר שהמציאות של אסורים פתאום יותר קיימת ונוכחת בחיים
ואח"|כ זוג צעיר שכבר יש לו פז"ם של יותר משנתיים
ואח"כ זוג שמגלה לעיתים גם חוסר חשק
ואח"כ זוג שהגוף משתנה
ואח"כ זוג שמגלה את העייפות במלוא תפארתה ועוצמתה
ואח"כ זוג שיש לאישה חשש מכאב
אז בהחלט, יש המון המון שינויים!
במציאות!
המון!
לא פייר וגם לא נכון לשפוט את עצמכם של פעם לפני כל הטלטלות והשינויים האלה (כל שינוי, גם שינוי טוב הוא לא קל, קל וחומר ששינוי שלאו דווקא חיובי) לעצמכם של עכשיו.
כל זוג הכי מדהים ועם הכי הרבה תשוקה שהיה עובר את כל זה - זה היה משפיע עליו!
כל זוג!
והמציאות המשתנית משפיעה עלינו אין מה לעשות,
אז את במדהימותך ובכנות שלך והחוכמה שלך רוצה לטפל ישר וזה כ"כ כ"כ מדהים ומבורך וחשוב בעיני!!! ממש!
וכ"כ לא מובן מאליו!
ואיזה כיף לשמוע שלמרות כל השינויים את מאוד מעריכה אותו
ואת שמחה שאת נשואה לו!!!
אני באמת חושבת שעם ידע מתאים וכלים מתאימים תרגישו שיפור ע-צ-ו-ם, אני בטוחה בכך!
לאט לאט
לפרוק דבר דבר את כל השינויים שכתבתי למעלה,
ממש לגעת בכל אחד מהם ולהבין אותם ואיך אפשר לשפר
זה לגמרי לגמרי בר-שיפור, ובכמויות!
למשל (ממש על קצה המזלג) -
ואח"כ זוג צעיר עם אישה בהריון -
לברר איך ההריון השפיע עלייך, עליו, עליכם, ועל חיי האישות
ואח"כ זוג צעיר עם אישה אחרי לידה - איך הלידה השפיעה כנ"ל
האיזור וכל הגוף עבר חתיכת טראומה, ועוד פעם ראשונה,
ואיך כל השינוי והטראומה הזו והכאבים משפיעים על הנפש ועל הגוף
ואח"כ זוג צעיר שהאישה נהייתה גם לאמא - איך המעבר לאימהות השפיע כנ"ל,
מהי התפיסה של בעלך לגבי אמא?
האם יש לו תפיסה(מוטעית) שאומרתצ שאמא=דבר קדוש ולא מתאים שהיא תהיה גם מאהבת?
האם תפיסה אחרת שמעכבת?
האם לך יש תפיסה כזו?
ואח"כ זוג צעיר שהאיש נהפך גם לאבא - איך הוא תופס את האבהות האם הולך לו "חלק"?
יש לו מצב רוח טוב בכללי?
הוא ישן טוב וחיוני?
ואח"כ זוג צעיר עם אישה מניקה - איך ההנקה משפיעה?
הרבה פעמים היא מורידה חשק למשל
ואח"כ זוג צעיר שהמציאות של אסורים פתאום יותר קיימת ונוכחת בחיים - גם - לראות איך אנחנו אל מול מצבי חיים משתנים ותקופות זמן שיש או אין געגוע חידוש, ציפייה, שיגרה וכו'
ואח"|כ זוג צעיר שכבר יש לו פז"ם של יותר משנה - כנ"ל
ואח"כ זוג שמגלה לעיתים גם חוסר חשק - לברר האם יש חסמי חשק, ואם כן מהם ואיך לנטרל אותם (יכולים להיות ה-ר-ב-ה)
ואח"כ זוג שהגוף משתנה - גם לעבוד על דימוי הגוף ודימוי עצמי בכלל
שלך מול עצמך
שלך מול בעלך
מאוד יכול להשפיע גם.
ואח"כ זוג שמגלה את העייפות במלוא תפארתה ועוצמתה- הוווו זו נקודה שיכולה לגמרי להרוג כל טיפת חשק העייפות הזו!
והעוצמה שנתקלים בה פתאוטם במעבר חד מהפיכתנו להורים מדהימה אותי כל פעם מחדש!
או במילים אחרות: מה-זאת-העייפות-המטורפת-הזאת-למען-השם?!?!
2. לגבי התקופה שאתם אסורים שקשה לך עכשיו אולי יותר בה:
לפעמים עולה אצל האישה 0אולי גם אצל האיש) מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.
וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (ואולי כולן?) בזמן שאסורים.
וזה ממש לא סתם.
הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -
שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"
וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.
עכשיו,
בתקופה שאסורים,
ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,
ועוד אחרי הרבההה זמן שהייתם מותרים -
פתאום נלקחה מכם השפה הזו!
משניכם!
אז גם בעלך - זה קשה לו
כי הוא אוהב אותך
ורוצה להגיד את זה
להגיד את זה גם במגע
והוא לא יכול!!!
ואת, אוהבת אותו כל כך
ורוצה להיות קרובה אליו
אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!!!
ואז מה קורה?
למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- מממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...
ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!
ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -
*כי* כל כך אוהבים
*כי* כל כך קשה בלי המגע
אז מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי
וגם כדי לא ליפול.
אבל זה רק מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!
שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!
שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו
שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!
אם מבינים את השורש של זה,
את המקום ממנו הכל קורה -
זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.
זה לא שבעלך לא אוהב אותך פתאום
זה לא שהוא רוצה להתרחק ממך
וברור שגם לא את ממנו
זה בדיוק בדיוק להיפך!
שהוא כל כך אוהב אותך לכן זה כל כך קשה לו!!!
שאת כ"כ אוהבת אותו לכן כ"כ קשה לך!
וזה לא פחות ממדהים!
מדהים מדהים מדהים!
תראי את הקירבה הזו
הרצון הזה
האהבה הזו
איזה כיף ואיזו זכות שיש ביניכם את זה גם אחרי שנים של נישואין!
זה כ"כ לא מובן מאליו וממש לא כולם זוכים לכך!!!
המקום הזה שכתבת,
שדווקא כשאסורים את רוצה קירבה נפשית ומילולית וכו' - זה כ"כ טבעי ונורמלי ושמעתי את זה מכ"כ הרבה נשים (כולל אני עצמי
העניין הוא שלפעמים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך
ואז התסכול גדול שבעתיים
גם אין שפת המגע
וגם אין את שפת המילים
אז כאילו מה? אז מה כן יש?
מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?
מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?
מה, הוא כבר לא אוהב אותי?
מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?
מה יש לנו?!
אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!
יש ביניכם קשר שלם!!!
אהבה שלמה ואמיתית
אתם פשוט אנושיים!
פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!!!
והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!!!
עכשיו זה חשוב חשוב חשוב
אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן
וכ"כ למה?
כי דווקא בימים האלו,
הימים שאיש ואישתו אסורים,
הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".
הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש
אותו איש
או אותה אישה
יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה
ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם
ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי
ע"י קשרים אסורים ל"ע
או מריבות
ויכוחים
צעקות
חוסר הבנה
רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,
או לצחוק ממישהו אחר חלילה,
או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו
וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק
כיוון שאין ואקום בעולם.
איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.
וישר צריך למלא אותו!
כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"
ומפרש רש"י מים אין בו
אבל נחשים ועקרבים יש בו!
ז"א, אם אין את הקירבה
אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!!!
וצריך להיזהר שבעתיים!
צריך ל"סור מרע" שבעתיים!
ואז "לעשות טוב" שבעתיים
לא לדבר עם מישהו שאסור
לא לריב מריבות מכוערות
להמשיךלהבין אחד את השני
כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)
כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע
כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,
כן לדבר על הדברים
כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"
או בפתקים
או מחוות
או חיוך
כן להתמלא במה שכן יש
במה שכן היה
להיזכר בזה
לזכור את זה
להפנים את זה
להסניף את זה עמוק לתוכנו
ובשאר הזמן?
בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.
ולשחרר.
להרפות.
ככה זה.
אי אפשר תמיד מושלם.
אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*
זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו
זמן יותר לפיתוח תחביבים
זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר
זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר
זמן יותר לבקר הורים ומשפחה
זמן יותר לישון
זמן יותר לראות סדרותאולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג
וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו
זמן יותר לעצמו
לעבודה/לימוד תורה
לחברים
ליציאות עם משפחה וחברים
לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו
ואז
כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע
אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -
שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,
ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים
עוד יותר שמחים
עוד יותר *הם*
ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר
כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)
ואז יש גם את הגעגוע
והציפייה
והכמיהה
והתשוקה
ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!
ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.
אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"
שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,
שצריך מדי פעם להתאפס
לאפס אותו.
כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה
אבל כאשר מאפסים אותו
ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה
ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -
שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,
שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,
למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,
אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,
לדבר על הילדים החמודים
להקדיש יותר זמן לילדים החמודים
לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים
לרקוד
לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)
בילוי יזום יחד
שיחה טובה
מבט בעיניים א ר ו ך
ממש להעיר את הקירבה הזו
כמו שעון מעורר
ואז,
במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -
ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות
עם חברה
לצאת לאוויר עם מוזיקה
לישון
להסניף את הילדים
להתפלל על זה ולהתפלל בכלל
להתחזק
לראות סרט טוב
לראות תמונה שלכם יחד
ליצור משהו
לעזור למישהו - בטוב
ממש להתכוונן לזה!!!
לדבר את זה.
לשהות לבקש מהשם את זה.
במילים פשוטות.
כל יוםפ.
ואם קשה אז יותר חזק לבקש.
ותמיד תמיד לחשוב
מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -
אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?
ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?
וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!!!
וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!!!
בהצלחה!!!
לכולנו!
תמיד טוב להזכיר את זה לכל אחת ואחת מאיתנו
אז תודה לך על הזכות להזכיר זאת גם לעצמי
3. עוד לגבי חיי האישות והשינויים שלהם שיכולים לקרות בהם במהלך הנישואים:
יש להרבה מאוד זוגות פערים, ובפער הזה ברצון/בחשק/בתדירות/אחר בין בני הזוג במיוחד בתחום האישות,
יש מין מעגל הרסני כזה שבו בן הזוג שרוצה יותר מרגיש: אני לא אהוב, אני לא רצוי, לא רוצים בי, לא חושקים בי,
ואל מול זה בן הזוג שרוצה פחות מרגיש: מה דפוק בי? למה אני לא רוצה יותר? למה ל"כולם" (ממש שמרכאות!) זה הולך חלק ורק לי לא? מה לא בסדר בי? למה דוחקים בי? הצילוווו!
והמעגל הזה ממש מזין את עצמו -
בן הזוג שרוצה יותר מנסה -
השני לא רוצה - מרגיש שדוחקים בו - דוחה את זה -
בן הזוג שרצה יותר מרגיש כנ"ל לא אהוב וכו' -
ומנסה למחרת או לפני שוב "בכוח" הכוונה שאינטנסיביות כי הוא חייב להרגיש כמה שיותר מהר אהוב -
ואז בן הזוג השני עוד יותר מרגיש חנוק ולחוץ!
ואז שוב ושוב ושוב.
ממש כל אחד דורך לשני בלי כוונה על ה"כפתור הרגשי| שהכי כואב לו כרגע.
שלב ראשון יהיה קודם להביט בזה.
לזהות את זה.
לקבל את זה.
להבין את זה.
להבין את עצמנו.
לקבל את עצמנו.
פערים יש בין כל בני הזוג, באמת,
גם בנושא הזה יש לרוב מוחץ ככל הזוגות פערים - לפעמים האיש רוצה יותר והאישה פחות,
לפעמים האישה רוצה יותר והאיש פחות,
לפעמים אצל אותו הזוג (!) זה יכול להשתנות בתקופות החיים השונות
אבל תמיד יורגש הרגש הזה של התסכול.
זה באמת לא נעים להרגיש שלא אוהבים אותי או לא חושקים בי מספיק!
זה באמת לא נעים להרגיש שמשהו בי דפוק או למה אני לא כמו כולם או די כבר שיתנו לי ספייס!
זו הרגשה מאוד לגיטימית
לא צריך להוסיף לעצמנו רגשות אשמה *על עצמם ההרגשה הרעה הזו*
כי היא כ"כ כ"כ טבעית ונורמלי ואנושית!!!
ורק אחרי ההבנה הזו אפשר שנייה לחשוב מה אפשר לעשות?
איך כן להצליח לגשר על הפער?
אז אפשר לדבר עלזה
ושוב לדבר על זה בזמן אחר שיותר בנחת
ואפשר ליזום יום בשבוע שהוא "קבוע" ומעבר לכך אפשר אם רוצים להוסיף ספונטניות
ואפשר לחששוב על דרכים אחרות שבן הזוג השני יראה לראשון שהוא אוהב ורצוי וחושקים בו מלבד יחסים,
לדוגמא מילים טובות, תשומת לב, יחס אוהב, מתנות, פתקים, זמן איכות יחד, אמירה "אני אוהבת אותך ורוצה בך אך כרגע לא מתאים לי. אולי מחר? או אולי 5 דקות אעשה לך מסטג' מפנק במקום?"
משהו כזה - אמירה שיוצרת אצל השני בלב את הידיעה שהוא *כן|* מאוד מאוד אהוב ורצוי רק עכשיו לא מתאים ובפעם אחרת כן.
אפשר לחשוב על דרכים שבן הזוג שרוצה פחות לא ירגיש שהוא "נלחץ אל הקיר"
שהוא יותר יקשיב לרצון שלו.
הרצון כאן חשוב חשוב חשוב.
להקשיב לרצון שלו
לקצב שלו
למה מסב לו הנאה
להתרגל שהמטרה שלנו היא הקירבה הזוגית
היא ההנאה מהביחד שלנו
ולא הגעה לשיא או חדירה או אקט זה או אחר -
אלא עצם הקירבה היא היא המטרה.
לא להכניס לחצים,
להקשיב לגוף,
להיות נוכחים ברגע,
להתמלא בחיות (בשורוק) גם בפן העצמי-האישי
לפתח את העולם האישי ותחביבים ובכללי דימוי עצמי טוב
לפתח את המרחב הזוגי (לא רק האירוטי) ולהקדיש זמן, פניות, מקום, מאמץ ואנרגיה למרחב הזוגי ואח"כ גם האירוטי,
להכניס גיוון בחי האישות,
להכניס עומק בחיי האישות ולהעמיק את מה שקיים
ללמוד עוד על מנגנון ההנאה והחשק הנשי
ועל מנגנון ההנאה והחשק הגברי
ללמוד עוד ולהקשיב לגוף ולרצון
ללמוד עוד איך להגיע להנאה ואיזה מגע נעים לי
ללמוד איך לתקשר את זה נכון לבן/בת הזוג
להכיר יותר לעומק את הגוף שלנו ומה מסב לו הנאה, איפה, מתי, סוג מגע מסוים, מיקום מדויק, קצב מסוים, מהירות מסוימת וכנ"ל אצל בן הזוג,
להכניס אווירה נעימה בבית בכל היום ולא רק במיטה,
לדאוג שלא יהיו כאבים כלל
להרגיע ספקות הלכתיים אםפ יש או תפיסות מוטעות או חינוך מוטעה שהשתרשו מילדות
אם יש יובש בנרתיק – לשים ג'ל סיכה, וגם לדאוג שהאישה תהיה מגורה מספיק, לחכות בסבלנות את הזמן שדרוש לאישה כדי להגיע לכך ולא למהר מדי, כי אז האיזור של האישה עדיין יבש ועלולים להיות כאבים.
- לגלות עוד סוגי מגע נעימים, למשל ע"י המשחק "1-5" שבו אחד מבני הזוג בתורו "מטייל" על גופו של בן הזוג השני כל פעם במגע אחר: מגע מרפרף, מגע מסיבי יותר, עם קצות הציפורניים, עם כריות האצבעות, כמו מסאז' וכן הלאה, כל פעם באזור אחר בגוף, ובן הזוג השני רק אומר עד כמה נעים לו מ1-5.
מה שנעים – ממשיכים, מה שלא – עוצרים מיד.
- לדעת שכדי להגיע לאורגזמה נשית, צריך שלא יהיו הפרעות טרדות, מחשבות ודאגות במוח – כי אז האמיגדלה במוח פעילה ואי אפשר להפריש הורמונים של חשק מיני.
לכן לדאוג לפנות את המוח מטרדות, לדחות אותן לאח"כ, לנעול את הדלת עם מפתח, לשים מאוורר אם צריך, לנתק פלאפונים, לא לחשוב כל הזמן: "מה בן הזוג חושב עליי? איך אני נראית? אני שקטה מדי? קולנית מדי? הוא עושה טוב? אני עושה טוב?
פשוט לא לחשוב אלא להתרכז רק בהנאה וברגע בשלווה ובנחת.
- להכיר את הדגדגן, איזה מגע נעים, התמדה, סבלנות, קצב, אזור מדויק,
"טיזינג" – להתקרב – ולסגת, להתקרב ולסגת כדי ליצור תשוקה רבה יותר, תנוחות שונות שיכולות לגוון וגם ליצור מגע נעים יותר,
להוריד תחושת חובה מלהגיע לשיא – המטרה היא ההנאה והביחד לא ההגעה לשיא!
-היכרות וירטואלית מחדש בכאילו עם בן הזוג שלנו, יכול ליצור עניין וחשק
- חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:
גלולות,
תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),
תזונה לא מאוזנת
אלכוהול וסמים
חוסר פעילות גופנית
עייפות
לחץ וטרדות
הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)
ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)
דימוי עצמי נמוך
קושי לקבל
חרדת ביצוע
חרדת דחייה
חשש מקירבה
רשימת מטלות
חסמים זוגיים
משבר ההורות
-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!
זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!
לא מחכים לו שיבוא מהשמים,
אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,
ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),
להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,
להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים
לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.
-לדעת לתת ולדעת לקבל - לפעמים חושבים בטעות שרק לתת זה טוב.
אבל הלימוד (זה ממש לימוד!) של לדעת לקבל הוא כל כך משמעותי בכללי, ועבור חיי האישות הפרטי, ממש לאין ערוך!
גם לאישה וגם לאיש!
-אינטימיות טובה- חשוב לשתף לשתף לשתף בהכל- גם בטוב, גם ברע, גם בחלומות, גם בקשיים.
-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי - תורם רבות מאוד גם לזוגיות וגם למיניות.
-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור מעורר ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.
-עוד כל מיני טיפים קטנים שיכולים גם לעזור קצת: חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.
-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.
לתכנן זמן לרומנטיקה.
-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.
-תשוקה זו יצירה.
יוצרים תשוקה ע"י מרחב אירוטי, הסרת חסמים, עיסוק בזה, לימוד על זה, לא לחכות לתשוקה שתגיע משמים, אלא להתמיד עד שתהיה יצירה של תשוקה.
בהצלחה רבה רבה יקרה!
