אוהבת (בעיקרון כי לרוב במצבי רוח כאלה אני לא אוהבת שום דבר. זה אחת ההתמודדויות שפסיכולוגים ממליצים עליהם בדיכאון. יש גם לעשות ספורט ואפ]שר ללכת לפסיכולוג אם זה ממש עמוק ולא חולף..) לדבר עם חברים.. לצאת לטיול..

אני לא כל כך רוצה לספר על זה למישהו בעולם

אבל לפעמים כדאי

אם יש לך עצה בשבילי מה לעשות - מקווה שזה יעזור

פשוט צריך לזכור שכל דבר שקורה זה מה', ה' רוצה שיהיה לנו אך ורק טוב והוא לא חייב לנו כלום...

כל העצבות נובעת מזה שאנחנו חושבים שה' חייב לנו משהו. צריך להבין שהוא לא חייב לנו כלום ובכל זאת הוא נותן לנו המון!!!

והוא יודע מה טוב בשבילי באמת!

וואי תודה אחי שמחת אותי

אמונה זה הבסיס וזה תמיד צריך חיזוק...

אשריך לגמרי!

הכי חשוב...

מכיל וחזק

כבר לא אפל ופחות כבר כמו שהוא היה לפני

תי

שאתה לא מכיר יהיה יותר טוב כי הוא לא יודע עליך כלום.. אפילו סתם תדבר עם ה'..

שתדבר איתי אני ממש רוצה לעזור לך...אבל אם זה לא נעים לך אז ברור שלא.

אם כן אתה ממש מוזמן במסרים..

עבר לי המצב רוח הרע להיום.

אולי יחזור לי מחר

אבל עכשיו אני סבבה לגמרי

תחושות, זה עניין שחולף.

ובכללי הדברים בעולם מתנהלים לפי הפרספקטיבה שאנחנו נותנים להם, לכן צריך תמיד לחפש וגם למצוא את הטוב,

להאמין תמיד שקיים טוב, מניסיון, תמיד יש....

מאחל לך, שתמיד תהיה מאושר.

סתם יש משפט יפה  - אף אחד לא שווה את הדמעות שלך. ומי שכן שווה אותן, לעולם לא יגרום לך לבכות.

באמת שכל פעם שיושב משהו על הלב תמיד לפרוק אם מישהו שאתה סומך עליו

@חברים מקשיבים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....