ערך עצמי נמוך, מה עושים?.058

היי , יש לי קושי גדול שרק עכשיו אני מבינה שאין מנוס וצריכה לטפל בו כיוון שיוצר לי בעיות בכל שטחי החיים. הערך העצמי שלי שואף לאפס ובנוי על תגובות של הסביבה ככה שכאשר אדם מחמיא לי בצורה ישירה או עקיפה אני מתמלאת שמחה וכן להיפך לדרך השלילה מייד כשמישהו נותן לי איזו שהיא אמירה שהיא לכוון השלילה מרגישה חסרת ערך לחלוטין .

אין לי ביטחון לצאת לעבודה - בתור גננת /סייעת כל פעם אני רועדת לילה לפני שלוקחת על עצמי תפקיד כזה (למרות שכאשר אני ממלאת מקום בבתי ספר אני בסדר עם זה אחרי פעם פעמיים שהתנסיתי כי אין אנשים שצופים עליי כגון סייעות) וכן לא מאמינה בעצמי שמסוגלת לבצע דברים(אפילו כדוגמת הכנת אוכל ) .פשוט לא בטוחה בשום דבר מהכישרונות שלי אף על פי שאני מקבלת מלגה מלאה ללימודי התואר שלי בזכות הפסיכומטרי והבגרויות וכל השנים מורות מדברות איתי שאני עם מנת משכל מעל הממוצע -אני כל הזמן בודקת ביחס לסביבה האם אני באמת חכמה?וכשנותנים לי לזה אישור אין מאושרת ממני.

חייבת בדחיפות לעבוד על זה אני מעוניינת להגיע למצב שאכן אני ישמח וידע לקבל מחמאות אבל לא שאלו יהיו המשענת של הערך העצמי שלי שאזי זה לא ערך עצמי שבא מתוכי ונשען על דבר יצוק ואיתן ולכן יכול לקרוס בכל רגע נתון. אשמח אם יש כאן אדם שמתמצא בזה קצת וידע לומר לי איך אני יכולה לעבוד על זה בצורה מעשית ופרקטית. תודה רבה.

תופעה נפוצה מאדultracrepidam

הערך העצמי שלנו הוא לא ביחס ישיר לערך האמיתי שלנו.

נפוץ מאד שאפילו להיפך - כמה שהאדם מבין יותר, הוא מבין יותר מה החסרונות שלו והמעלות של זולתו.

 

התהליך הכי פשוט לזה הוא אימון/טיפול. כדאי להתעניין.

 

התהליך הזול יותר הוא פשוט לעבוד יותר עם אנשים, למצוא אנשים שמאמינים בך ולהשתדל להיות בחברתם. לקחת את ההצלחות שלך ולשים אותן בפרונט.

 

זה ממש בקיצור. כל מאמן או מטפל יכול לספר המון על הדברים האלה.

 

תרגיל מסוים שחשבתי עליו (היה עוד אחד אבל כשהתחלתי לכתוב את הראשון שכחתי מה השני. אם אזכר אוסיף)

לבזבז כסף. כשאת מבזבזת כסף, על דברים שאת לא ממש צריכה או על חברות (או בדייט, ותספרי לו שאת עושה את זה לא כדי לפגוע במעמד שלו אלא כי כיף לך לשלם בעצמך) - את בעצם משדרת שיש לך כסף ואת יכולה לקנות הכל. משדרת לאחרים ולעצמך. הלקוח תמיד צודק, בעל המאה הוא בעל הדעה. 

ברור שיש חסרון מובנה בדבר הזה, כי כשנגמר הכסף פתאום הערך העצמי שנתן לך הכסף הלך. ולכן הפתרון הנכון בעיני הוא להחליט בתחילת חודש שאת מקדישה סכום מסוים לבזבוזים. יהיה לך בארנק כמות מסוימת של כסף (בהתאם לתקציב שלך. יכול להיות אפילו 30 שקל בחודש, העיקר להרגיש שיש) שמיועדת נטו להרגיש טוב עם עצמך. לקנות שטויות, לאכול בחוץ...

לא עונהHalf a man
רק מקפיץ, כי גם אני מעוניין בתשובות...
את יכולה להגיד מאיפה זה התחיל?ה-מיוחד

זה לא בא משום מקום. אם תמצאי את הסיבה זה יכול לעזור לך בפיתרון

אני חושבתהודעה

שפשוט להסתכל באמת על דברים שאת עושה ביום יום ולהעצים אותם.

את יכולה לכתוב לעצמך בסוף כל יום מה עשית טוב היום, זה סוד של הנקודה הטובה כמו שר' נחמן כותב שאדם יסתכל על הנק' הטובות שבו, עד שתסתכלי על הדברים ותראי כמה טוב שיש בך ותשתכנעי שאת טובה.. וכשאת בעצמך תדעי את זה, אז ממילא זה פחות ישנה מה החברה תגיד ולא ישפיע בצורה דרסטית.

וגם אם את גננת או עוסקת בחינוך או עם אנשים- אז אם יש מחמאות שחוזרות על עצמן מכמה אנשים שאת מקבלת תכתבי אותן כי הרי אם כמה אנשים אומרים לך שאת טובה ב-X אז כנראה יש בזה אמת. אם תדעי מה השורש של הטוב הזה ותאגדי את זה לתכונות תוכלי לדעת גם את החוזקות שלך וממילא גם אם תראי בעצמך חסרונות תוכלי לקבל אותם יותר באהבה כי תדעי שיש בך גם הרבה טוב.

תתמקדי בטוב ותזכרי אותו, כי אז גם כשיהיה איזה משהו שיוריד אותך או יראה לך כחסרונות תוכלי לתקן ממקום שאת מודעת לטוב שבך ואז זה לא יוריד אותך כי את יודעת שיש גם טוב להיאחז בו ויותר קל לתקן חסרונות ממקום מועצם מאשר ממקום שכותש את עצמו במחשבות לא טובות או ביקורת עצמית.

קיצור, על כל דבר טוב שאת עושה (ויש בטוח הרבה כי כל יהודי יש בו מלא טוב ומלא מצוות ואת האור שמייחד אותו) תטפחי לעצמך על השכם, ממש על כל  דבר קטן. 

מאמינה שזה יכול לעזור

לעניות דעתי-והוא ישמיענו
ה-אתגר של האנשים הרגישים, בעלי האופי הרגשי יותר.
יש לזה כל מיני פתרונות. אם זה משהו מתמשך כדאי מאוד לשקול טיפול אצל איש מקצוע.
אני מסכימה עם התוכן ^ברוקולי


אשמח שתפרט קצת יותר. יש קשר לדעתך בין רגישות לערך עצמי נמוך?כבר לא ישיבישער


לעניות דעתי כן.והוא ישמיענו
אני לא מבין גדול, אגיד מה שאני חושב. חלק מדברים שקראתי ולמדתי לאחרונה. ככה שאני בסך הכל הכלי להעביר את הדברים האלה, לא מחדש משהו מעצמי. ייתכן שהדברים לא מדוייקים מספיק.

צריך להקדים כמה עקרונות יסוד לפני.
קודם כל, בפסיכולוגיה התנהגותית מקובל שהאדם כשנולד הוא 'טאבולה ראסה'- זאת אומרת- 'לוח חלק'. כל דבר תלוי במה שנכנס לאדם מבחוץ, ממילא כל הדרך הזאת דוגלת במערכת התניות וכו'. אז לפי זה כל אדם יכול לרכוש כל תכונה, כל תכונה היא נרכשת.
יש בזה אמת, אבל כדרכן של שיטות פסיכולוגיות- אמת חלקית, צד אחד של התמונה (רק נציין- אני לא מחדש פה לאנשים מן הסתם- כיום מקובל יותר למזג אותה עם עוד שיטה פסיכולוגית, וביחד הן מרכיבות את שיטת ה- cbt- התיאוריה הקוגניטיבית- התנהגותית, שיטה כבר יותר מאוזנת).

בכל אופן כתבתי את כל החפירה הזאת בשביל לומר שיש גם משקל די גדול לגנטיקה. זאת אומרת, יש אנשים, וזה מבוסס מחקרית- זה תחום שעורכים בו הרבה מאוד מחקרים בשנים האחרונות- שיוולדו להיות יותר רגישים, ויש אנשים שיוולדו להיות פחות כאלה. וזה ימשיך לכל החיים, אם כי אפשר כמובן ללמוד כיצד לתפקד בסיטואציות כאלה ואחרות וכו'.. בפועל, הבסיס הגנטי נשאר קבוע ואפשר לראות את זה בפעילות המוחית של איזורים מסויימים במוח (ע''י fmri)
אגב. לפי מחקרים, כ- 70% מהאנשים הרגישים הם יהיו גם יותר מופנמים, ולעומתם רוב רובם של אלה שפחות רגישים- יהיו יותר מוחצנים.
עכשיו, ברור שכל אחד יכול וצריך (!) לעבוד על המידות שלו, אבל צריך לזכור שה' לא סתם נתן לנו אופי מסויים. וגם טכנית, ככל הנראה, אפשר להרחיב את התכונות שלך עד לגבול מסויים.. צריך איזון, והאיזון משתנה מאחד לשני.
יודעים כיום לצפות מראש בדיוק יחסית מאוד גדול אם הם יתפתחו להיות מופנמים יותר או מחצנים יותר על פי רמת הרגישות שלהם לאורות, צלילים וכדו'.. זה נושא מאוד מעניין.

זה קודם כל מה שרציתי להקדים.

התכונה הרגשית היא תכונה יותר חברתית. ולכן לדעתי הקטנה, רגישות זו תכונה שבמהותה היא גם השוואתית.. הרגש הוא מבסס את היחסים בינינו לבין החברה. ברגש נמצאים כל המידות שלנו- כל המידות משרתות בדיוק את האינטראקציה החברתית שלנו (אמנם לא רק, ודאי יש גם כלפי ה' וכלפי עצמנו.. כי הרגש נמצא באמצע ואמור לקשר את כל החלקים שלנו). וכשהרגש יותר דומיננטי מהשכל- כשאין את השכל האובייקטיבי, הקר, שלא מתפעל אלא בוחן דברים ממרחק- או לכל הפחות כשהשכל פחות שולט על הרגש- אז הרגש עורך השוואות, דווקא כי הוא מתחבר יותר לאחרים.

לכן אגב גם הרגש שייך לדרגה יותר נמוכה של האדם, לעומת השכל. גם כי כמו שאמרנו- הרגש תלוי בסביבה- בלי סביבה/ חברה רגש הוא לא ממש רלוונטי. אי אפשר להרגיש או לבטא רגש בלי חברה. רגש שייך לדרגה של אחרי בריאת העולם (לעומת השכל שהוא ביסודו נבדל).


נ.ב. לא ידעתי אם להרחיב במקורות, גם בגלל שהארכתי קצת וגם בגלל השעה (שאגב אני לא בטוח שהייתי מספיק ממוקד.. לפחות לא כמו שהייתי רוצה. אני קצת עייף 😌). אבל יש לי כמה מקורות ברב קוק ומהר''ל ועוד לגבי מה שכתבתי על הרגש שהתבססתי עליהם
וואו, באמת הארכתיוהוא ישמיענו
ויש עוד המון מה לומר 🙈⁦🤦🏻‍♂️⁩
תודה רבה ממש!כבר לא ישיבישער

 

כתבת הרבה דברים יפים וברשותך אתייחס לעיקר התוכן ולא להקדמה.

 

"רגישות היא תכונה חברתית", אמת. אדם רגיש ישים יותר לב למצב רוח של הסובבים אותו ולמה שעובר עליהם וכדו',

אבל האמנם היא 'השוואתית'? היא מאפיינת אדם שמודד את עצמו ביחס לאחרים?

 

במבט שלי זה אולי הפוך. אותם שאינם רגישים ושגם מוחצנים יותר, דווקא הם אלו שיותר תלוים בחברה ולכן יהיה להם יותר חשוב איך מסתכלים עליהם ומקבלים אותם. בעוד שלרגישים ומופנמים יותר יש פחות צורך באישור חברתי.

{ואולי אפשר להוסיף שלתחושתי לרגישים ומופנמים יש עולם פנימי גדול יותר ושנוח להם בו, ולכן אין להם חשיבות כל כך לחברה סביבם. בניגוד למוחצנים וחסרי הרגישות} 

 

והמשך דבריך על הרגש שיותר דומיננטי מהשכל ומסייע לאינטרקציה חברתית - לפי הקו הזה הדברים נכונים גם לכל שאר הרגשות הקיימים. האם תגיד למשל שאדם כעסן (שרגש הכעס אצלו דומיננטי יותר, ולא משתלט על השכל הקר) עורך יותר השוואות ויותר מתחבר לאחרים?

 

אז כנראה הדברים שלי לא היו מספיק מדוייקיםוהוא ישמיענואחרונה
בכל אופן, אני חושב שהרגש עצמו מחפש גם אישורים חברתיים מטבעו. דוקא בגלל ההתחברות שלו אל אחרים
אולי זה פחות שייך אצל מופנמים, אני לא יודע (מה גם שיש דרגות שונות של מופנמות- לא כולם כמו שתיארת מסוגרים בתוך עצמם וכו' ולא אכפת להם מה אחרים חושבים עליהם.. דוקא הרבה פעמים אני רואה שרגש חזק כן בא ביחד עם השוואה)
ככה אני חושב.. אבל אני לא ערכתי מחקר כמובן, ויכול להיות שאני משליך קצת מעצמי על אחרים

בכל מקרה יש פסקאות של הרב קוק למיטב זכרוני שממש מציינות את הקשר הזה במפורש. אולי העבודה שלנו היא לנסות להבין למה
היי יקרה כנסיהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך י"ב בתמוז תש"פ 23:02
לדעתי ערך עצמי מאופיין במה שכתבת פדבקים מהסביבה...
תקופות של הצלחה וכו' ..אם טוב לך את מאושרת אם רע -תקופה של ביקורת רע- לך באופן קיצוני
זה נוגע לכל תחום .. רגשות התנהגות מעשים ומראה.
זה פשוט באופן תמידי לחפש פידבק שעשית נכון, שאת בסדר.
שווה לעבוד על זה על מנת לקבל ערך עצמי יציב ולא משתנה
איך?
להפסיק לשפוט את עצמנו בחומרה..
יש המון אנשים שפשוט מצפים לשלמות ולא מקבלים קשיים שלהם או עבודה שלא הלכה טוב.. בצורה הנכונה .
הם ישר יקשרו את זה : " הנה זה הוכחה שאני לא מספיק טוב".
העבודה של ערך עצמי מתחיל בך.
יש אנשים שבמהלך החיים חוו קשיי למידה, חיים יותר מאתגרים או סביבה שיפוטית וקשה..
וזה בעצם גרם להם לראות את עצמם באור לא טוב .. שלילי.

כי אם הוא אמר כנראה שאני באמת ככה, כי אם יש לי קושי למידה אני מלכתחילה יותר גרוע..
למרות שהאנשים האלה יכולים להיות מאוד מאוד חכמים עם חוכמה מעל הממוצע .

מה עושים? רואים את עצמך באור מקבל פחות מאיים פחות מושלם שיכול גם לטעותת
רואים את הסביבה כפחות מאיימת עובדים על זה שגם אם העירו לי זה לא אומר עלי כלום.. אלא הם העירו ולפעמים אנשים מעירים כי הם עובדים בזה..
וכן יש אנשים שמעירים כדי להאיר ושווה להקשיב להם..

אפשר לעבוד על זה קודם כל את כבר גלית שיש לך ערך נמוך זה חצי מהבעיה.. ברגע שתגידי לעצמך אז מה יקרה אם אני אטעה? משהו יתפקשש? זה באמת שווה כדי שתשארי במקום??
דווקא בגלל שכל כך אכפת לך להצליח? חשבת כמה יתרון יש לך עם הרגישות הזאת למה שיגידו את יכולה לכבוש את העולם(;
תעשי טובה אל תשאירי אותה בתור פגיעה בעצמך.. ותמיד תזכרי שאת קצת קשה מידי עם עצמך שחררי!


עוד נקד לפעמים בתקופות שיש לך יותר עומס בחיים הביקורת עצמית שלנו עוד יותר קשה..
כי אם עבדתי כל כך קשה מי הוא שיגיד לי שלא עשיתי טוב?
ואם אני עובר מיליון וחצי דברים באיזה זכות יש לו להעיר לי?
את מבינה שזה גם הפוך.. כי אם קשה לי עכשיו בחיים ויגידו לי כמה בתחום הזה עשיתי טוב ..כמה אור זה יתן לי?

עדיף לזכור תמיד שאת את שלך עשית ותזכרי שכמו שהוא יכול להחמיא הוא יכול גם להגיד הפוך.. המילים שלו זה לא תורה.
הכי חשוב להיות שלמה עם מה שעשית, באמת זה הכי חשוב שיש .

את עשית תהיי גאה בעצמך אומנם אין לזה ערך כלפי חוץ אבל כלפי פנים את עוברת כאן תהליך עם עצמך..
עשיתי מה שהיית צריכה (לא משנה מה התוצאה) את באמת חייבת בשביל הבריאות שלך לקבל את עצמך בכל מצב.
* תדעי לך שלפעמים הערכה עצמאית נובעת מגאווה .. מה לי לא יגידו ככה וככה? שחריי תנסי לזרום עם החיים גם אם יגידו גם אם לא יפרגנו וגם אם יצחקו הכי חשוב שניצחת ונסית למרות הפחד הזה שלך של "זה לא יהיה מספיק טוב"
תשברי אותווו . תחיי
בהצלחה צדיקה ♥

יש שיעור שנקרא "מאיפה מביאים שמחה " של הרב יצחק חי זאגאנפש חיה.
מומלץ



הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

מה היית כותב לבחור? סקרנתמתוך סקרנות

נישט אין שאבעס גירעעט

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

געוואלדימח שם עראפתאחרונה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

אין סיבה לפסול על הסף.shindov

אם הקשר יהיה רציני. אז יש נושא לשיחה. אפשר עוד לפני שהקשר יהיה רציני. על הסף אין סיבה לפסול.

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך