הייתי מאוד רוצה להדחיק
אלוהים, כמה שאני רוצה להדחיק
אבל זה באמת בלתי אפשרי, ניסיתי שנים. אני לא יכולה להדחיק
אני לא בוחרת, אני לא אמיצה מבחירה אני אמיצה מאין ברירה, אוקיי?
זה כמו מישהו שדחפו אותו באומגה מצוק ואין לו ברירה הוא קשור ואף אחד לא שאל אותו אם הוא רוצה לקפוץ פשוט דחפו אותו לא היתה לא ברירה, אתם מבינים? ועדיין אין ברירה. וזה מפחיד נורא וזה כואב בכל הגוף והלב דופק והוא צורח ורועד אבל מה הוא יכול לעשות, וגם אם הוא יעצור במקום ויתפוס חזק בחבל שלא להמשיך להחליק למטה, יעצור להשתהות מעט (והוא עושה את זה לפעמים), עדיין תשאר לו הדרך שהוא צריך לעשות כדי להגיע לקרקע. והוא רוצה לסיים כמה שיותר מהר עם הדרך הזאת ולהגיע כבר פאקינג לקרקע. זה פשוט שאין לי ברירה אתם מבינים