אני במסלול הזה. לא חרדית.
אני ממש מרגישה קשר של להיות עם ולהרגיש בלי. אין שיחות .לא החלפנו מספרים. הכל עובר דרך שדכנית.
תכלס די סבבה לי כי בקשר הקודם שלי היה חופר מדי, כל יום דיברנו יותר משעתיים פלוס התכתבויות בווצאפ, לי היה עמוס ולו לא הספיק.
עכשיו דממה. מצד אחד חופש וסבבה לי כי אני יכולה להתפנות לעיסוקים שלי
אבל מצד שני בקצב הזה בחיים לא ייווצר אצלי רצון לקשר,
בינתיים הולכת לפגישות-סוג של ממלאת משימה וזהו ממשיכה הלאה. לא התלהבתי מכלום אצלו, הוא בחור טוב. פרווה כזה. יכול אולי אלי להתפתח משהו רק אם תהיה השקעה רצינית , אצלי אין כלום שמתעורר מעצמו. היו כבר 3 פגישות.
השאלה, אשמח שהחרדים יענו, איך זה יראה אם אעלה את עניין השיחות?
הוא יחשוב שאני 'מזרוחניקית' שרוצה "לקלקל" אותו?




