אני עכשיו שוב אחרי שיחה עם אחותי, היא פנתה אלי כמה פעמים בתקופה האחרונה ובקול חנוק מספרת כי היא מרגישה שהיא שקופה לבעלה, שהוא דורך עליה, שכל העולם חשובים לו יותר ממנה, ניסיתי להפנות אותה לטיפול זוגי, היא התחילה להשתתף בסדנת זוגיות לנשים בלבד מכיוון שבעלה לא הסכים ללכת לייעוץ, רק רוצה לציין שהמצב מורכב, הם שייכים לקהילה חרדית סגורה, נשואים 18 שנים + 9 ילדים צעירים.
אני כמובן מכירה את בעלה ומודעת לחלק מבעיותיו, אני מבינה את אחותי היטב ויודעת שהיא סובלת, ומנגד גם מכירה את ההשקפות של בעלה על כך שייעוץ זוגי זה דבר מיותר, אחותי היא אישה רגישה ושבירה, הבית של ההורים הוא לא בית בריא, אבי כל השנים השפיל את אמי לעיני הילדים, היה מתרגז, צורח ומכה אותנו, והכריח את אחותי להנשא לבעלה בגיל 17 למרות שמאד לא רצתה אותו. היא סובלת כל השנים בשקט, פה ושם שיתפה אותי בהתמודדויות ומיד דאגה למסך את הרושם שלא אבין שהיא סובלת, הרושם שלי הוא שבתקופה האחרונה המצב שלה מדרדר, הם חיים בעוני ובצפיפות, היא משוועת לעזרה אבל חרדה ומפוחדת, היא עקרת ובעלה הוא זה שמפרנס בדוחק.
היא סובלת מאלימות רגשית ושותקת, אני חוששת שהיא סובלת לעתים גם מאלימות מינית ופיזית אבל דואגת להסתיר את זה. כלפי חוץ היא מנסה לשדר שהכל בסדר, היא מטפחת את הבית ומטפלת בילדים, אבל בשיחות שלי איתה היא נחנקת וטוענת שהיא מתפרקת.
אשמח אם תייעצו כיצד להתנהל כאחות בסיטואציה, מה אני יכולה לעשות על מנת לתת לה רוח גבית על וכח על מנת להתמודד, איך לזהות אם היא אכן סובלת מאלימות למרות שהיא מסתירה, ובאופן כללי, איך לעזור ולא להרוס אם יש מקום לתיקון.


