עזרה לאחותחיה אסתר
שלום לכולם! אני חדשה כאן, מקווה לקבל הכוונה.
אני עכשיו שוב אחרי שיחה עם אחותי, היא פנתה אלי כמה פעמים בתקופה האחרונה ובקול חנוק מספרת כי היא מרגישה שהיא שקופה לבעלה, שהוא דורך עליה, שכל העולם חשובים לו יותר ממנה, ניסיתי להפנות אותה לטיפול זוגי, היא התחילה להשתתף בסדנת זוגיות לנשים בלבד מכיוון שבעלה לא הסכים ללכת לייעוץ, רק רוצה לציין שהמצב מורכב, הם שייכים לקהילה חרדית סגורה, נשואים 18 שנים + 9 ילדים צעירים.
אני כמובן מכירה את בעלה ומודעת לחלק מבעיותיו, אני מבינה את אחותי היטב ויודעת שהיא סובלת, ומנגד גם מכירה את ההשקפות של בעלה על כך שייעוץ זוגי זה דבר מיותר, אחותי היא אישה רגישה ושבירה, הבית של ההורים הוא לא בית בריא, אבי כל השנים השפיל את אמי לעיני הילדים, היה מתרגז, צורח ומכה אותנו, והכריח את אחותי להנשא לבעלה בגיל 17 למרות שמאד לא רצתה אותו. היא סובלת כל השנים בשקט, פה ושם שיתפה אותי בהתמודדויות ומיד דאגה למסך את הרושם שלא אבין שהיא סובלת, הרושם שלי הוא שבתקופה האחרונה המצב שלה מדרדר, הם חיים בעוני ובצפיפות, היא משוועת לעזרה אבל חרדה ומפוחדת, היא עקרת ובעלה הוא זה שמפרנס בדוחק.
היא סובלת מאלימות רגשית ושותקת, אני חוששת שהיא סובלת לעתים גם מאלימות מינית ופיזית אבל דואגת להסתיר את זה. כלפי חוץ היא מנסה לשדר שהכל בסדר, היא מטפחת את הבית ומטפלת בילדים, אבל בשיחות שלי איתה היא נחנקת וטוענת שהיא מתפרקת.
אשמח אם תייעצו כיצד להתנהל כאחות בסיטואציה, מה אני יכולה לעשות על מנת לתת לה רוח גבית על וכח על מנת להתמודד, איך לזהות אם היא אכן סובלת מאלימות למרות שהיא מסתירה, ובאופן כללי, איך לעזור ולא להרוס אם יש מקום לתיקון.
אי אפשר שלא להתרגש ולהצטמרר למקרא הדברים.קרן-הפוך
הדבר הראדון שעולה בדעתי - תפני, את, להתייעצות עם ארכון בת מלך.

עמותת בת מלך

עמותת בת מלך - סיוע לנשים דתיות וחרדיות הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן.


גם נתקלתי בסטואציה דומה עם אחותי וזה מה שאמרו לי בארגוןאמ פי 5

או עם יועץ נישואין אחר שדברתי איתו

 

קודם כל היא צריכה לרצות בעצמה לקבל את הסיוע . זה צריך לבוא ממנה. אם ה"חולה" לא רוצה לעזור לעצמו אז לא ניתן בכח...

 

אצלי היא תמיד הייתה משתפנת אח"כ ולא מסכימה לשתף איתם פעולה למרות שהייתי מפנה אותם שיתקשרו אליה...

סוג של תסומנת האשה המוכה שמכים אותה בלחי אחת ומפנה את הלחי השניה...

 

רק הערה: שדברתי עם אחות של טיפת חלב היא שאלה אותי אם הוא נוגע בילדים ואמרתי לא. היא אמרה שברגע שנוגע בילדים יש חובת דיווח

 

בהצלחה בכל אופן. תשכנעי אותה שהיא תרצה באמת

היא רוצה אבל אין לה אומץ, לא יודעת איך לגרום לה להעזחיה אסתר
תשאלי אותה מה יגרום לה להעזציפ'קה
יכול להיות שהיא מפחדת לאבד את הילדים!
אגב הייתי ממליצה לה לתעד את מקרי האלימות במצלמה נסתרת, שיהיה לה הוכחות.
תהיי שם בשבילה!
תספקי לה מצלמה
תגידי לה שאת תהיי איתה גם ביום שאחרי
שתסדרו
שתמצאו פתרונות
שהחיים עוד יכולים להפתיע אותה.

אולי היא מפחדת מהלא נודע
תשאלי את בת מלך מה התהליך, כמה זמן היא יכולה להישאר במקלט, במה הם עוזרים, נראה לי שהם עוזרים למצוא דירה וגם עם הילדים. ויש קבוצות תמיכה גם אחרי השיקום. תגידי לה את כל זה, תרגיעי אותה. תגידי לה שזה כמו לידה. היא סבלה כל ההריון, ועכשיו היא צריכה ללדת. אז הלידה היא קשה אבל היא לדבר טוב!
^^^^44444
הערותהעני ממעש
א. תהיי שם ברקע , על מנת להיות כתובת קיימת אם וכאשר היא תרצה 'חילוץ'
וכן על מנת לרחרח אם מגיע לנקודה קריטית, שמחייב התערבות מיידית
ב. לשקול לעורר רעש לגבי הקהילה הזו- אם זה דפוס בעייתי קיים
ג. תרעיפי עליה הכלה ואהבה

בשורות טובות
זאת לא מנטליות חרדיתכוחה של מילה
זה קורה בכל מקום
יש מנטליות אצל פלגים חרדים מסוימים לחתן בת 17 בכוחציפ'קה
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ז בתמוז תש"פ 16:03

האלימות היא בכל מקום אבל זה... רק אצל חרדים. וערבים. חברות מסורתיות בקיצור.

לא נכוןאמ פי 5

אמא שלי חותנה בגיל 17 וממש לא היו חרדים....

 

אבל אולי זה מה שהיה פעם....

וואוו! תשמעו על מקרה אחד שיטלטל את הסטטיסטיקה!!ציפ'קה
למה זה נשמע כמו זלזול?נפש חיה.
כי זה זילזולבסדר גמור


בנוסף לזהLia

תני לי לנחש - היא בטח גם לא הלכה ללמוד שום דבר כי היא הייתה עסוקה כל השנים רק להביא ילדים.. כל היום בבית בלי שום תעסוקה חוץ מנקיונות, כביסות ואוכל... ועכשיו גם אם היא רוצה לעשות עם עצמה משהו - מי יתן לה עבודה? מה היא יכולה כבר לעשות? פשוט מקומם. אין לי מילים כבר.

בת כמה את? את לא באמת צריכה לענות.התחברתי
לא הבנתי מה הבעיה שאישה ואם יהודיה בחרה ולא מתוך כפייה להביא 9 ילדים. את יודעת כמה נשים משכילות רואות בזה ייעוד? את חושבת שהן פחות טובות? גם אם מצבן הכלכלי קשה אין שום רשות לדבר אליהן בעליונות וזלזול .
כדאי שתאמצי בחיים סגנון "רגוע ובעיקר סובלני" לאנשים שונים. זה יקל עלייך.
חרטא....יהודה224
אף חרדי לא מחתן את הבת שלו בגיל 17.5...
צודקת!Lia


מאיפה את יודעת את זהיהודה224
גדלת כחרדית? ניסו לחתן אותך בגיל 16?
ממש לא נכון!!!! מוחה בתוקף!! המנטליות החרדית לא לחתן בגיל 17מנסה לעזור

ממש לא. מאיפה הבאת את זה?

 

אני חרדית ולא נפגשתי עם בחורים לפני גיל 19+.

והתחתנתי בגיל 21+ ובכלל לא בכפיה.

 

כנ"ל גם חברות שלי ואחיות, גיסות וכל מי שאני מכירה מהציבור החרדי.

 

יש ציבור מסוים שאני לא רוצה לנקוב בשמו שמתחתנים בגיל צעיר כל כך.. 

ברור. התכוונתי לציבורים די קיצוניים אצל חרדיםציפ'קה
חסידים לרוב.
בכלל לא חסידיםמנסה לעזור

עד גיל 19-20 למדתי עם בנות מבתים חסידים.

אולי רק בחסידות גור יש נטייה לחתן בגיל צעיר אבל לא בגיל 17... בכלל לא... הם מתארסים בד"כ בגיל 18-19 ומתחתנים בגיל 19-20 (שנה אחרי).

ולא מכריחים אותם. יש כללים מסוימים אבל הבחורה יכולה להביע את דעתה ולהתנגד וכו'.

 

 

 

 

 

אני דווקא מתכוונת לקהילה מאוד מסוימת וקיצונית של בעלי תשובה שמחתנים גם בגיל 16....

 לצערי.

כמו שכתבתי.... "קהילה חרדית סגורה".....44444
זה שם קוד לכל מיני חברות על גבול הכתות....
ויש בהם הרבה חוזרים בתשובה....
קהילת משוגעים סגורהיהודה224
בדיוק כמו שחילוני עם זקן הופך להיות דתי
או דתי בלי כיפה לא הופך לחילוני...
אדם שמתלבש כמו חרדי ועושה מעשים שמנוגדים לכל גדולי הדור שלו...(החרדיים) הוא לא חרדי!
ואין שום משותף בינו לבין חרדי אמיתי
אני מסכימה.... לכן כתבתי שזה "שם קוד" לכל מיני חברות44444
על גבול כתות. בהודעה אחרת כתבתי שגם חרדים מיינסטרים סולדים מהן.....
אוי מסכנה....יהודה224
חיתנו אותך בגיל 17? אויי היית פעם חרדית???
אויייייי למה חיתנו אותך כל כך מוקדם??
אכן, הייתי פעם חרדית...ציפ'קה
וגם ניסו לחתן אותך בגיל 17 בניגוד לרצונך??יהודה224
אני היום מגדיר את עצמי חרדי.יהודה224
וגדלתי בעיר חרדית מלאה חסידים (ביתר) ובחיים לא שמעתי על חסיד שחיתן את ביתו בגיל 17
כמובן שיש יוצאים מן הכלל
כמו גואל רצון ועוד בציבור הלא חרדי... כך שלהכליל את כלל החרדים בגלל טראומה אישית וציבור שאת הכרת זה לא ערכי ולא מוסרי וחוטא לאמת.
לחתן בת 17 בכח יותר נכנס תחת הקטגוריה של "חברה חרדית סגורה"44444
שזה במילים אחרות ממש לא חרדים מיינסטרים אלא חברות מאד מסוימות שגם הרבה מאד חרדים סולדים מהם.

לא פעם יש "רב" עם או בלי מרכאות ששולט ביד רמה בחברי ה"חברה".

לא נכון בעליל.Reminder
דווקא מרגיש לי שלפחות בשנים האחרונות,
הגיל הממוצע של חתונה במגזר הדתל יורד לעומת חרדים..
מחתנים בגיל 17 בקהילות יותר סגורות,
מהמקום שאני באתי ממנו- הממוצע (לבנות) הוא 21 22 לדעתי.
כל כך לא נכון להכלילחיה אסתר
אני בעצמי חרדית, גדלתי בציבור הזה ודווקא באחת הקהילות הכי קיצוניות, ואני יודעת להגיד בוודאות שהמקרה של המשפחה שלנו לא מייצג, אבא שלי בעייתי, עם הידע שלי היום הייתי מגדירה את הבעיה שלו כהפרעת אישיות גבולית, אמא שלי היא גם מקרה לא מייצג מכיוון שהיא בעצמה מגיעה ממשפחה שבורה שלא נתנה לה גב, זה נכון שהחינוך לנשים הוא להכנע בפני הבעל, אבל רוב הגברים טובים ומתחשבים, ורוב המשפחות בריאות ומאושרות.
לצערי, אצלנו במשפחה מדובר בכמה דורות של אומללות שהלוואי ואחותי תמצא את הכל לקטוע את זה אצלה במקום להעביר הלאה לילדיה.
אוייש כמה את לא מבינה מכירה ויודעתהחוש השישי⭐????⭐
אישה מסכנה ואומללה קיימת בכל מגזר.

הנשים חרדיות מאושרות, ישנם אנשים עם מחלות נפש בכל המגזרים. המגזר החרדי עדיין לא אובחן כחולה מכל מגזר אחר בארץ ובעולם.
אם חילונים מבצע רצח בדם קר תוך כדי התעללות זה לא אומר שהמגזר החילוני חולה.

את מציעה לה לצאת לעבוד ללא תלות בבעלה, כנראה גם פה את לוקה בהבנה ובידיעה.

*כדאי שתעשי הפרדה בין מחלות נפש למגזר החרדי*, בידיעה ברורה שדרך התורה היא דרך חיים מלאת חמלה ואהבה גם לנשים שלהן.

היא חייבת להתגרש ממנו (או לנסות לטפל, נשמע שאין סיכוי)חולת שוקולד
ולמצוא עבודה.
איך? איך מגיעים למצב כזה, להתחתן בגיל 17 בלי לרצות, להביא 9 ילדים בלי כסף ולא את לעזוב בעל כזה, למה???
(לא מאשימה אותה, זאת מנטליות כזאת שקשה מאוד להשתחרר ממנה)
אוו, איזה חותכתחבובוש

אולי תשמעי את הצד שלו, היא יושבת בבית מגדלת לו את הילדים והוא יוצא כל בוקר קורע את עצמו על מנת להביא כסף בשבילם בשבילה ובשבילו.

 

היא מגדלת את הילדים של שניהם והוא מפרנס אותם, שניהם נוטלים חלק בעול וזה סופר עול.

 

חוץ מזה הרבה פעמים כ"כ הרבה ילדים זה לא כלכלי לאישה לצאת לעבוד, עלות המטפלת, ימי מחלה בגין הילדים ועוד..

וגם הרבה פעמים נשים שכ"כ הרבה שנים לא עבדו הן כבר פחות רלוונטיות בשוק העבודה...

 

אני הייתי ממליצה לאחות, ראשית לתת לה כתף ומשענת,לשמוע אותה, להכיל.

 

דבר שני, לצאת איתה, לבית קפה, טיול ואפילו הליכה.

 

לקחת לה קצת את הילדים, או אפילו להציע לקחת את הילדים ע"מ שיוכלו לצאת טיפה ביחד לזמן זוגי לדבר. (אני מאמינה מבין ה-9 יש ילדים גדולים שיכולים להיות לבד בבית או להיות לעזרה)

 

וגם לעזור כלכלית, עניי ביתך קודמים ובגדול. (לא יודעת איך, אבל לדוגמא לארגן בין האחיות שאת המעשרות נותנים לה כל חודש, ככל שזה יהיה לה נעים, ואפשר לעשות את נעים)

 

 

 

 

לא קראת מה פותחת השרשור כתבה?Lia

א. חיים בעוני וצפיפות. שתצא לעבוד גם! (סייעת בגן, מטפלת במעון... היא תהיה בחופש כשהילדים שלה בחופש)

ב.סובלת מאלימות רגשית. כנראה גם פיזית/מינית

 

לא לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. יש פה בעיות רציניות שצריך לטפל בהן. שום יציאה לבית קפה לא תעזור.

תודה שענית במקומיחולת שוקולד
לא הגיוני להביא 9 ילדים ואז לא לעבוד כי זה לא כלכלי, מישהו צריך לפרנס אותם והיא כתבה שהם חיים בעוני

*ויש מצבים שבאמת אין מוצא מלעזוב, זה בהחלט נשמע אחד כזה, היא לא רצתה אותו מראש, הוא לא מוכן ללכת לטיפול, 18 שנה היא מנסה, מה עוד צריך בשביל להתגרש?
כואב לשמוענב"י
קודם מילה טובה לך כאחות אכפתית ורגישה, כל הכבוד שזה לא עובר לידך.
שנית, צריך להבין איך להגיע אליו, יש אנשים שמניע אותם הצורך בכבוד, יש אנשים שכסף מניע אותם יש הרבה מניעים לאדם.
צריך אשת מקצוע שתדע להנחות אותה איך להביא אותו לשיתוף פעולה.
חושבת ש @נגמרו לי השמות תדע לתת כאן עצה טובה.
לא חושבת שהצלחתי לתייג
תודה יקרה,נגמרו לי השמות

לצערי אלימות לכל סוגיה היא לא בתחום התמחותי.

 

מצטרפת לדברי החוכמה שכתבו כאן - לפנות לאנשי מקצוע ואירגונים שזוהי התמחותם - אלימות במשפחה לכל סוגיה ומשם להתקדם.

לא להיות לבד בתהליך ולו לרגע אלא עם תמיכה וליווי מקצועיים שמתמחים בדיוק בכך.

 

ולפותחת היקרה - גם מצטרפת שפשוט תהיי שם בשבילה, אוזן קשבת וכתף לפרוק בכל זמן. ואם אפשר כן לומר לה עוד יותר על החשיבות בפנייה לגורמים מוסמכים בנושא שיוכלו לעזור לה, או להתקשר אליהם את ולקבל אולי כלים איך כן אפשר לגרום לה לפנות לכיוונם או לסייע לה בכל דרך שהיא...

 

חיבוק גדול גדול

ממש התמודדות קשה

רק בשורות טובות שיהיו!

תודה רבה, כתבתי תגובה לנפש חיהנגמרו לי השמות

כי ראיתי את התיוג ואז ראיתי שגם את תייגת אך לא הופיע לי,

אז התגובה שכתבתי שם כנ"ל גם לכאן.

 

תודה יקרה!

איזה בית כלא נוראי!זית1
אווף סיפור כ"כ מתסכל ומכעיס!!! אני ממש בוכה.
איזה אבא יכול להכריח את הבת שלו להתחתן עם מישהו שהיא לא אוהבת ולא רוצה? למה בגיל כ"כ צעיר?
צריך לתת רשיונות להורות! באיזה זכות אדם מביא ילדים ומזניח אותם?????!!!!!!
אווף בבקשה תהיי איתה בקשר תמידי בכדי שיהיה לה אדם קרוב לדבר איתו.
תנסי לאט לאט לטפטף לה שתבקש עזרה, שתצא למקלט לנשים מוכות.
היא חייבת לגדוע את מסכת ההתעללות הזו, אולי גם בעלה יחליט שהבנות צריכות להתחתן מוקדם ולסבול.
ואולי תנסי לגשת לרב שלו שישפיע עליו?
אם הקשר שלכן ממש פתוח וטוב, ואם לך יש זוגיות תקינה, אולי תספרי לה דברים קטנים מהזוגות שלך שיראו לה בעדינות איך אמורה להתנהל זוגיות תקינה אבל בלי שתרגיש קטנה ומושפלת.
היא יודעתחיה אסתר
קודם כל, תודה על התגובה!
היא יודעת שהזוגיות שלה לא תקינה, אבל הבעיה היא שרוב הזמן היא בטוחה שזה ניסיון שהיא צריכה לעמוד בו, כפי שכבר אמרתי, אין לה את הגב של ההורים, ויותר מזה, התמונה הזוגית שאנחנו ראינו אצל ההורים היא שאמא כל הזמן מרצה את אבא, והוא מרשה לעצמו להתרגז, לכעוס, להשפיל, וככל שההתנהגות שלו כלפי אמא שלי או הילדים החמירה כך היא יותר התכנסה לתפילות וריצתה אותו, בסופו של דבר, אחותי לא מצליחה למצוא את הכוחות להפסיק את שרשרת המסכנות הזו, היא בטוחה שזה יפגע אנושות בילדיה ומעדיפה להוריד את הראש ולספוג. ברור לי שרק טיפול עמוק ויסודי יוכל אולי להביא אותה ואת בעלה למקום טוב יותר, לבעלה יש בעיות אבל הוא לא אדם רע ולפעמים אני חושבת שהוא מתייחס אליה בצורה כזו רק בגלל שהיא מאפשרת את זה, הייתי רוצה להכריח אותם לטפל אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה.
דווקא שהיא נשארת יפגע בילדים!ציפ'קה
אני מדברת על זה הרבה פה שאבא שלי התעלל באמא שלי וחלום שלי שאמא שלי תעזוב אותו. תאמיני לי, אם את יכולה להסביר לה שתבין כמה שלראות את זה פוגע בהם!!! זה אולי יגרום לה לברוח.
ועובדה, שהיא ראתה את זה בבית שלה, וזה מה שהיא חיה עכשיו.... זה מה שהיא רוצה לבת שלה??? תגידי לה שזה מה שיקרה לבת שלה, אולי זה יעיר אותה.
את שמה לב איך כל מקרה קטן מקפיץ לך את הטראומה מאבשלך??יהודה224
אולי תלכי לטפל בזה? זה נשמע שזה מצריך התייחסות מקצועית
א' זה ממש פוגע, כי אתה לא מכיר אותיציפ'קה
ב' אני מטופלת, תודה
ג' למה לראות את זה כטראומה ולא כניסיון? כי זה איך שאני רואה את זה. החיים שלי מושלמים היום. הכל טוב. רק חושבת שאני יכולה לתת מהחוויה שלי לאנשים
גם בי מאד פוגעיהודה224
שכחרדי שהכיר מכל קצות הקשת החרדית חברים ומכרים
בין אם זה חסידים,ליטאים,ספרדים,חוזרים בתשובה(שזה הבית שבו גדלתי לשמחתי הרבה)
לא הכרתי הורים שישלחו את הילדה שלהם להתחתן בגיל 17, ותבואי ותוציאי שם רע על חברה שלימה בגלל נסיון פרטי ואישי שהיה לך???
למה זה קורה לנו כעם וכחברה למה?
מכיר משוגעים מכל הספקטרום היהודי, חילונים דתיים,חרדים ויש משוגעים אבל לאפיין חברה שלימה באמירה כזו זה רדידות תפיסתית של העולם. ואתייג גם את @Lia
אז ככהLia

אם פגעתי בך אני מבקשת סליחה.

אין לי שום עניין לפגוע פה באף אחד או לרדת לפסים אישיים.

בסה"כ אני מתארת את המציאות כמו שאני רואה וחווה אותה.

ברור לי שלא כל החרדים ככה ולא התכוונתי להכליל. גם לי יש קרובי משפחה חרדים ויש להם אורח חיים מקסים. 

זה שיש בחלק מהציבור הזה בעיות שלא אופייניות במגזרים אחרים - זו עובדה שאי אפשר להתכחש אליה והמטרה שלי הייתה להציג אותה. הדברים נאמרו לא סתם בשביל להשמיץ, אלא בהתאם לתוכן דבריהם של פותחי השרשורים למיניהם שתיארו את הבעיות האלו.

"בעיות שלא אופייניות במגזרים אחרים"?אנונימי חדש
ברור שזה נכון, אבל המשפט הזה נכון גם על שאר המגזרים- לכל מגזר ומגזר יש "בעיות שלא אופייניות במגזרים אחרים".
המציאות שאת חווה ורואה מעוותת ורחוקה מהאמתהחוש השישי⭐????⭐
אנשים עם דעות כמו שלך מבלי להתכוון גרמו לפילוג ומחנות... והתוצאות נראות בשטח.
אני עובדת במקום חילוני מאוד גדול , עוד לא ראיתי שם מוסר עבודה, אהבת חינם ויושרה טוב יותר מאצל החרדים.
זה לא "דעות שלי"Lia
עבר עריכה על ידי Lia בתאריך ט"ז בתמוז תש"פ 21:02

אלו עובדות בשטח.

 

זה לא הדיון כרגע. אין צורך להמשיך להגיב.

גם למי שיש קרובי משפחה חרדים אין רשות לדבר לשון הרעהחוש השישי⭐????⭐
והוצאת שם רע על מגזר.
מגיעים למסקנות ומביעים דעה עפ"י שרשורים שנפתחו פה? לפי הבטחון שהפגנת הייתי בטוחה שתביאי מחקרים סטטיסטיקה..
כדאי י שתהי עקבית *אם זו מציאות שאת חווה ורואה* או *שזה לא דעה שלך*,
אין ספק שזו תוצאה של הסתה פרועה אלו תאוריות שלך בלי שום ביסוס על עובדות.
בוא לא נגזים. אין פה הסתה ובטח שלא פרועהבסדר גמור

ואם זה היה לשון רעה כבר הייתי מוחק את זה מרחף
תקני אותי אם אני טועה במידה ולדעתך יש צד להגיד שכן. 

הסתה פרועה של התשקורת כלפי המגזר החרדיהחוש השישי⭐????⭐
אין ספק שזה מחלחל לציבור שלנו.
אנחנו שספגנו כזו שנאה ורדיפה אחרי רצח רבין צריכים לגלות יותר חמלה ולא ליהיות מושפעים מהתקשורת השמאלנית.
את מוזמנת למחות אבל אני עדין לא מבין על מה..בסדר גמור


על זהיהודה224
מצטער אבל נאלץ למחוק תגובות עם לשון הרע​​​​​​​​​​​​​​ - נשואים טריים
הדיבור פה הוא על דברים שנאמרו לאורך זמן, ולא על זה ספציפית
באמתבסדר גמור

לא מבין איפה נאמר פה משהו "מסיט" או "לשון רעה".. 
בבקשה תפנה אותי לתגובה מסויימת.

נמחקה...יהודה224
טוב, אז כנראה שיש מישהו שמטפל בחריגותבסדר גמוראחרונה


כל המטרה שהיא תבין כמה היא טועההחוש השישי⭐????⭐
היא מתנצלת שהיא פגעה ויחד עם זאת ממשיכה להצדיק את דעותיה שזה מה שהיא רואה בסביבתה **ושאלו לא הדעות שלה**....

אז על מה בדיוק התנצלה אם היא ממשיכה לפגוע?
היא בטח תיכף תחזור שוב להתנצל.
חחחחחLia

לא התנצלתי על מה שאני חושבת. התנצלתי שירדתי לפסים אישיים, וכמובן שלא תדעי כי זה לא פה בשרשור. את פשוט סתם נדחפת בלי להבין כלום.

 

והגיע הזמן שתפסיקו להיפגע כל הזמן. בתור אנשים שכל כך בטוחים בדרך שלכם אתם מצטיירים כאנשים מאוד חסרי ביטחון. ושוב אומר- זה לא הדיון פה בכלל כרגע ואין לי שום עניין לדבר על זה שוב. 

 

עכשיו שתי כוס מים ותרגעי.

ממש לא חסרי ביטחון.יהודה224
זה כמו שאעמוד ואצהיר שכל ילד דתי לאומי אחרי שנה בצהל מגדיר את עצמו דתלש.... וחלקם של הדתיים לאומיים הם פוסט רפורמים אז מה, לא יפגעו??? יפגעו והרבה! זה עושה את זה לא נכון? לא כל כך... אבל כאחד שמאמין באישיות של כל אדם אני מאמין שכל התחלואים כולם נמצאים בכל הציבורים חילוני דתי וחרדי. השאלה איפה האדם עצמו בתוך הסיפור הזה.... האם הוא הולך בהיגיון או עם ראש בקיר? האם יש לו דעת תורה אמיתית והוא מתייעץ עם רב אחד או שהולך לפי איזה רב נח לו?
בקיצור מה שאת אומרת עדיין לא נכון אפילו שהתנצלת..
התנצלתי שירדתי לפסים אישייםLia

לא על הדעה שלי. וזכותך לחשוב שדעתי לא נכונה אבל לא יעזור לך להגיד את זה שוב ושוב כאילו שזה ישנה משהו. בינתיים צורת הדיבור שלכם מוכיחה לי עד כמה אני צודקת בעוד הרבה דברים שאני חושבת ולא אמרתי.

 

וכדאי שתתנצל בפני צ'יפקה על הרמה הנמוכה שדיברת על אבא שלה. זה היה ממש מגעיל.

תזכירי לי מה דיברתי על אבאשלה?יהודה224
אני חושב שאנחנו כעם צריכים את כולםדי שרוט

אם למשל היו נותנים לי כפתור שהיה הופך את כולם לדתיים, את כולם לחרדים או את כולם לחילונים לא הייתי לוחץ עליו.

 

יש לכולם הרבה מה ללמוד מאחרים.

 

בגלל הטבע הוכחני שלי, כשאני מתווכח עם חילוניים אני מגן בחירוף נפש על חרדים ועוקץ את החילונים. כשאני מתווכח עם חרדים אני מגן בחירוף נפש על החילונים ועוקץ את החרדים. וכן הלאה עם דתיים וכולי

ברור שאני נדחפת כי אני חולקת עלייךהחוש השישי⭐????⭐
מחקו לך שרשור האם למרות זאת את עדיין חושבת שאין מקום לבקש מחילה מאנשים חרדים ובפרט מאלו שבפורום?

טוב הבנתי מה הסגנון ומי בעיקר חסר בטחון. ידוע שכל סוג של אלימות גם בדיבור מראה על חולשה.
נ. ב. אני מאוד רגועה. למרות שלא שתיתי, להזכירך היום יום צום.
זה פוגע בך, אבל לכתוב שצל החרדים יש אלימותה' אלוקינו
ומחתנים אותם בכח בגיל 17. זה לא פוגע?

אוי, אני לא רוצה להכנס לדיון הזה. יש פה מגיבים מכל הסוגים אז אני יוצאת.
למה היא צריכה את הגב של ההורים??Lia

ההורים כבר לא קשורים... הכי הרבה הם יכולים לתמוך.. אבל ההחלטה היא שלה ואך ורק שלה.

 

היא חייבת לקחת את החיים שלה בידים. אם לא לעצמה, בשביל הילדים והעתיד שלהם!

 

דבר ראשון היא צריכה להבין איזה יחס מגיע לה - ולדרוש אותו מבעלה. הוא צריך להבין שהיא לא שק אגרוף ואולי זה יגרום לו לשנות את היחס שלו. אם זה באמת אלימות גופנית (קל וחומר מינית) אז היא פשוט צריכה לתעד את זה ואחר כך ללכת להתלונן. אין אפשרות אחרת. גבר אלים אומרים לו שלום ולא להתראות ואין שום מקום לתת עוד צ'אנס. סליחה שיבקש מאלוקים, לא ממנה.

 

דבר שני, שתלך לעבוד. בתור סייעת בגן או מטפלת במעון - בעבודות כאלה לא צריך ללמוד וגם יהיה לה חופש בזמן שלילדים שלה יהיה חופש. שתרגיש שהיא עושה משהו משמעותי שיתן לה סיפוק גם נפשי וגם כלכלי.

 

לשבת בשקט ולסבול בשביל הילדים - יגרום לילדים לסבול יותר מהכל. זה פשוט להמשיך את שרשרת המסכנות כמו שתיארת. את חייבת להעלות לה את הביטחון העצמי ולהראות לה מה היא שווה.

לדעתי צריך לבדוק טוב טוב את הפרטיםהיועץ למלך
זה מאוד מפתה להאזין לקושי של אחותך
אבל זה מורכב להכנס להם בקשר הזוגי
היא עקרת והוא המפרנס
טבעי שהעומס נופל עליו לפרנס משפחה כל כך גדולה זה לא קל לא ראיתי ראיות חותכות מציאותיות להתערבות במה שכתבת
אשמח לשמוע פרטים נוספים על הפרשייה על מנת שאכל לחשוב איך ניתן לסייע
מסכימהחיה אסתר
מנסה לקבל כלים להבין טוב יותר את התמונה, או יותר נכון, לגרום להם ללכת לטיפול.
לכשעצמי, אין לי עניין להיכנס לזוגיות שלהם, הפרטים לא מעניינים אותי, אבל כואב לי על אחותי והייתי רוצה לעשות הכל על מנת לעזור לה.
אם הייתי יודעת שהם מטפלים ומנסים לפתור את הבעיות, הייתי אולי מקשיבה לה בכדי לאפשר לה לפרוק אבל שום דבר מעבר, בגלל שהיא שנים רבות מנסה ליזום טיפול והוא לא מעוניין, ומאחר והסבל הולך ומתגבר בתקופה האחרונה אני מנסה להבין כיצד לפעול כאחות שאכפת לה.
אין לי עצה מדוייקת אבל את סוג של צריכה לשכנע אותם שההיועץ למלך
שהם צריכים תמיכה למצב שלהם
ומיצוי זכויות אולי ניתן לקבל עוד מלגות/ביטוח/וכו'
ודברים שרק הרווחה יכולים לאשר להם
ואז בעצם שלחת אותם גם לטיפולים מכל הסוגים שהם צריכים ע"י גורם שלישי
ולא עוד פעם שכל אחד יזרום עם השיטות שלו לפתרון

הבעסות שגם הרווחה גורם די חלש ואין לי הרבה ציפיות מהם... אבל אולי זה יכול לעורר בינהם שיח שיביא לפתור בעיה אחת או יותר מהמכלול

ממליץ לנסות להעלות בפני אחותך את הרעיון שיחפשו תמיכה לצורך הרפיה מהעומס שרובץ על שני בני הזוג הזה
בדיוק חשוב בתור אחות לא להכפיל את הפערים הקיימיםהיועץ למלך
מתוך מגמה חיובית שאולי יסתדרו
יש משהו שצריך לשים לב אליו
אחותך נשואה כבר שנים עם הרבה ילדים
כל פעם שהיו לה רגעים של נחת ושמחה
בנישואיה ונראה לי שהיו הרבה כאלה
היא לא באה אלייך לפרוק
ברגע שיש עומס היא ב"ה מגיעה ויש לך תפקיד שם בתור אחות אבל לשים לב שלא יוצאים מפרופורציות

גילוי נאות נשוי 5 שנים
מצטער אבל נאלץ למחוק תגובות עם לשון הרע​​​​​​​​​​​​​​בסדר גמור

@Lia אל תקחי את זה אישי.
לדבר על ציבור כזה או אחר, באופן כל כך קיצוני, זה לשון הרע לכל הדעות (ובפרט שאין שום תועלת מכך). 

תודה לך, התלבטתי איך להגיב לזה וחסכת ממנינב"י
להבא אם אני מפספס, יכולה פשוט לתייג אותיבסדר גמור


מתקן אותךאנונימי חדש
זה לא לשון הרע- זה הוצאת שם רע
בכל ציבוראנונימי חדש
יש אנשים בעייתיים, גם אצל החילונים, גם אצל הסרוגים וגם אצל החרדים.

הכי נוח זה להסתכל על הציבור האחר כמקשה אחת וכאשר יש בעיות בציבור שלך לומר שזו קבוצה קטנה או כת, כאשר למעשה זה כך בכל הציבורים
לא נכנסתי להגדרה ההלכתית המדוייקתבסדר גמור

אני לא נכנס לשאלה האם זה נכון או לא. זה לא מעניין לעניין זה.

כמו הסלוגן "לשון הרע לא מדבר אלי", אני בטוח שהם כוללים גם רכילות ומוציא שם רע תחת הכותרת "לשון הרע". 

 

מנסה...חיים של
אם הם חרדים, בטח יש איזה רב שהוא שומע בקולו.
הייתי מדברת עם הגיס, ואם זה לא היה עוזר ללכת לרב או לחילופין ללכת ישירות לרב. ברגע שהוא יבין שהוא לא יכול לעשות מה שבא לו הוא פשוט יפחד לעשות את זה.

אז נכון שזה אולי בושות ללכת לרב ו"ללכלך" על גיסך. אבל תזכרי שלא את מלכלכת עליו אלא ההתנהגות שלו גורמת לך לבקש עזרה חיצונית.
מסכימה. זו האופציה הטובה ביותר.אורה שחורה
רצוי גם לבקש שהרב ידחוף אותו לטיפול זוגי.
שואלת-מנסה לעזור

יש להם או לו רב שמכוון אותו בכללי או מישהו (חיובי) שהוא שומע לו (אבא, חבר וכד')?

 

אם אפשר לשלוח אותו להתייעץ איתו על זה או שאחותך תפנה לאותו גורם ותבקש עזרה.

שלא תתבייש ושתבקש שהרב או אותו אדם יעזה שאת בחכמה ובלי שגיסך יידע שאחותך דיברה עם אותו רב.

 

אני יכולה לספר שבעלי סוג של רב (מוסר שיעורים ועונה לשאלות בהלכה וכדומה) והיו נשים (דווקא לא חרדיות) שהתייעצו עם בעלי על כל מיני דברים בקשר לבעל ובעלי סייע ככל יכולתו ו/או הפנה לרב שלנו שמומחה בשלום בית ועזרה מהסוג הזה.

 

כמובן שגם את תהיי שם בשבילה.

בלי לשפוט ולבקר. רק כדי לתמוך ולהקשיב ולעזור במה שאת יכולה.

 

בהצלחה ובשורות טובות

אין לו רבחיה אסתר
עד כמה שידוע לי, אין לו רב שהוא מתייעץ איתו, הוא נהג להתייעץ עם אביו וסבו שנפטרו לאחרונה.
אני לא מצליחה לחשוב על מישהו שיכול להשפיע עליו ללכת לייעוץ כשהוא לא רוצה.
יכול להיות שאם יבין שיש לו מה להפסיד מהתנהגותו הוא יסכים ללכת, הבעיה היא שאחותי לא מספיק חזקה בכדי להבהיר לו באופן חד משמעי שהיא לא מוכנה להמשיך כך, יותר נכון, עם כל הכאב המצב הזה ככל הנראה ימשך בגלל החולשה שלה מולו ובכלל.
אוליLia

תבקשי ממנה לדבר איתו בשמה? פשוט תגידי לו כל מה שהיא רוצה ולא מסוגלת! וקצת תוכיחי אותו על איך שהוא מתנהג.. כנראה אף אחד לא אמר לו בפרצוף אף פעם

לא בטוח רעיון טובהיועץ למלך
חשבתי על זה גם. אבל בלי הקטע של להוכיח בפרצופו וכאלה לא יתרום פה כלום להערכתי
אבל גם בלי זה
זה ממש נתפס כהתערבות ובעצם האשה שולחת את אחותה לייצג אותה וזה מתחיל פה מערכה של הצד שלה מול הצד של המשפחה שלו..
חבל
וללכת בדרך הזאת זה פלסטר על המכה במקום רפואה כי הנה עוד פעם האשה לא מתקשרת עם בעלה ומתנדבים (במקרה הזה אחותה) מייצגים אותה
רגע תנו לי לחשוב
אולי שחיה אסתר תציע לה לקחת חלק מהילדיםהיועץ למלך
אליה הבייתה בפרט את הפעוטים
שיוכלו לישון בלילה
ותבקש ממנה לשאול את בעלה אם הוא מסכים
ככה היא שלחה חץ לחבר בינהם
בזה שאחותה תשאל את הבעל משהו שהוא אמור להסכים
ונראה איזה השפעה תהיה למהלך
אם הוא מוצלח בטח נשים לכך לב בהקדם
זה גם אמור לעורר שיח משותף בינהםהיועץ למלך
ולעזור לנו לעמוד על תמונה טיפה יותר ברורה
באופן טבעי הם אמורים לחשוב על איך שורדים כי הרי זה לא מצב שמתאים שיישאר
יכול להיות שיבחרו לנוח
צריך לכבד גם החלטה כזאת
ואז את יכולה להציע להם שיחפשו תקציב תמיכה לשמירה ה
ושממש כדאי להם להשיג תמיכה בכל דרך
מנסה לעזור

ואין מישהו שיכול להיות לעזר לאחותך ולהיות חזק בשבילה ולהבהיר לבעל שאם הוא לא מטפל בעצמו אז...?

ושאחותך תנסה לגבות את אותו אחד?

זה מעולה שהיא מרגישה בנוח לשתף אותךיש לי
אני חושבת שעד שהיא תרצה מעצמה, לך אין כל כך מה לעשות.
זה שהיא משתפת אותך זה מדהים! וזה מה שגם יכול להציל אותה בהמשך
רק תמשיכי להקשיב לה ולשדר לה שהיא נורמלית והיא בסדר ומה שהיא עוברת- לא ככה זה צריך להיות.

שנים הייתי במצב דומה לשלה ולא הייתי מסוגלת לשתף אף אחד. בפעמים הבודדות שניסיתי, לא הבינו אותי ולא קלטו עד כמה המצב חמור (כלפי חוץ לא ראו כמעט כלום).
סבלתי שנים עד הרגע שמצאתי מישהו (אנונימי לגמרי) שהקשיב לי באמת וזה נתן לי כל כך הרבה כוח ובזכות זה השתנו לי החיים
ההכוונה היכולה שעולה בדעתי היא שהיא תתחיל לעבודסודית
כל עוד היא תלויה בו כמפרנס אין לה בעצם ברירה אחרת. מה יעזור אם תיצור קשר עם בת מלך? היא תחזור אליו.
ואת כותבת שהוא לא אדם רע
נשמע לל הגיוני שבן אחד יהיה אחראי לפרנס 11 נפשות לבד, במציאות של היום? אם היא רוצה לצאת מהמעגל המפתח הוא להתחיל לעזור לו. כשהיא תקל עליו או שהוא ירגע והעניינים ישתפרו לבד או שלה יהיה יותר כוח לדרוש.
זה שהתחתנה איתו לא מאהבה לפני 18 מפסיק להיות רלוונטי אחרי שהביאה ממנו 9 ילדים.
נורא .הריונית ותיקה
חייה לא פשוטים כנראה , יפה מצדך שאת רואה מעבר למה שהיא מנסה להסתיר.
אל תקשיבי לכל המתחסדים כאן שמדברים על "מנטליות" או על "הצד שלו" , זה לא רלוונטי בכלל ואין סיבה לאלימות מכל סוג - יחד עם זאת צריך לעשות מהלכים בחוכמה , קודם כל היא צריכה לבטוח בך בצורה מוחלטת ולספר לך את מה שקורה בביתה לאחר מכן אתן יכולות להתייעץ עם נעמת או כל ארגון נשים אחר , לא להשאיר את הסיפור בתוך הקהילה הסגורה בשום אופן !
בהצלחה
וואו ממש כואב אמא וגם
קודם כל להיות אוזן קשבת במצב הזה זה דבר ענק.
תראי לה דאגה, תקשיבי, תכילי, אל תשפטי...

תשמרי איתה על קשר ותעשי לה טוב... פינוקים מדי פעם, יציאות משותפות...
אחרי שתהיה יותר בטוחה תנסי לכוון אותה לבת מלך או לכתובת מקצועית למצבים כאלה.
כל הכבוד על הדאגה והאכפתיותrivki
חשוב שאחותך תוכל למצוא אצלך אוזן קשבת ותמיכה נפשית. אהבה ללא תנאי בלי הטפות מוסר של איך ולמה היא עשתה כך וכך.
אם את יכולה לעזור לה עם הילדים, אולי לשמור עליהם מדי פעם או לשלם למישהי שתשמור - זה יאפשר לה לצאת, קצת להתאוורר ולהרים את הראש.
תנסי לטפטף לה על מניעת הריון, כי עם עוד ילדים המצב שלהם רק יחמיר. ועל יציאה לעבודה כלשהי, אם זה בלתי אפשרי עכשיו, אז ברגע שהילדים קצת יגדלו.

נתנו לך הרבה תגובות קיצוניות. אישה עם 9 ילדים וללא מקור פרנסה לא תעזוב את הבית. ואף אחד לא יכניס אותם לשום מקלט, כי יש מעט מאוד כאלה ונשים במצב של סכנת חיים מחכות בתור כדי לעבור לשם.
ולפי מה שאת כתבת, אחותך בכלל לא רוצה לעזוב.

אז אם יש רב או קרוב משפחה או מישהו אחר שבעלה שומע בקולו- טוב שתדברי איתו. אם לא- את יכולה רק לחזק את אחותך כמה שיותר. אין לך דרך לחיות את החיים שלה במקומה.

אני מסייגת את עצמי רק למקרה שלא מדובר בסכנת חיים.
מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.


 

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.


והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבה
מטורףשבור לרסיסים

לגזור ולשמור

לא מעודדים בפורום גירושין. נקודההסטורי
יש מקרים ספציפיים, בהם עדיפים גירושין רשמיים, על פירוד פנימי ופלקט חיצוני של משפחה.
זה ממש מצחיק, כי אם יש משהו שמעודדיםלאחדשה
בפורום זה טיפול. כל הזמן 😂

מעניין איך הגעת למסקנה

וזה טוב או רע?חודש טוב ומבורך
טיפול וגירושין זה מבחינתי אותו דבראדם פרו+

זה ללכת לקיצוניות.

לא להגיד כלום בקשר למה שנאמר.

לא לעזור בכלום.

לא עולה לכתוב את זה כלום.

 

וככה יוצאים בתדמית איכפתית./קריזיונרית.

 

ומבטאים לבן אדם כמה ההודעה שלו נגעה ללב

בלי להתייחס לדברים

 

זה סוג של תגובה להוצאת הקיטור - לך לטיפול

כלומר באמת אתה בבעיה -

אותי זה לא מעודד, אבל אם יש אנשים שמרגישים

ככה מעודדים ומעודדים - באהבה ובשמחה

ומה כן תהיה תגובה טובה לדעתך, למישהו או מישהיקופצת רגע
שמספרים על קשיים בזוגיות ומבקשים עצות? 
להביע הזדהות.אדם פרו+

ואם יש ליהודי מה לתרום לנושא

שיכתוב את דעתו.


 

מה הקטע עם המשלוח לייעוץ הזה

אין לך מה לכתוב -

תכתוב "נגע לליבי"

אולי "אשמח לשוחח."


 

יש לך -תכתוב-


 

אבל מה הקטע לשלוח כל דקה לייעוץ

ממילא הוא בפורום להתייעץ לא?

לפעמים אנשים פשוט חושבים שכדאי להתייעץ עםקופצת רגעאחרונה
מומחה. הם לא אומרים את זה רק כדי להביע הזדהות זה באמת מה שנראה להם נכון.

נניח שאתה מבין בשיפוצים, וחבר שלך מתייעץ איתך, אתה יכול לייעץ לו איזה חומרים לקנות ובאיזה כלים כדאי להשתמש, אבל אם תעריך שזו עבודה גדולה ו/או מסובכת, או שתשים לב שוואלה לבן אדם אין מושג על מה אתה מדבר, לא תציע לו להזמין איש מקצוע? 

קודם כל מבפנים. 🏠❤️נגמרו לי השמות

להתחיל מבראשית.

להתחיל ממה שמבפנים.

מבפנים החוצה.

לא החוצה פנימה.

 

קודם כל להתחיל בי. 

מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.

ואז החצי השני שלי.

כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.

כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."

לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.

היינו פה קודם.

ואחרינו ומשנינו כל השאר.

והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -

*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי

ל*זאת* יקרא אישה

כי מאיש לוקחה *זאת*

וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:

- *זאת* חוקת התורה.

- ו*זאת* הברכה.

- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו

- *זה* אלי ואנווהו.

הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.

הייחודיות שלה, של אשתי.

זאת ולא אחרת.

וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.

להתכוונן אליה, ורק אליה.

זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.

 

ומה תפקידי כאן בעולם? -

לעובדה ולשומרה.

לעבוד על מה שעדיין אין.

ולשמור על מה שכבר יש.

כמה חשוב לשמור על היש והקיים.

ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.

גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -

אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.

אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו', 

אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,

אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.

לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.

להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.

שם לגדול

שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.

שם המיקוד.

בבית פנימה.

למשפחותם.

וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.

סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.

והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.

שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.

כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?

כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?

וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר. 

ללמוד להישאר בקשר

ללמוד לבנות קשר

ללמוד לתחזק קשר

ללמוד להעצים קשר

ללמוד לגדול בקשר

ללמוד לגדול מהקשר.

ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.

ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.

גן עדן של החיים עצמם, פנימה.

המשך 👈 קדושים תהיו.נגמרו לי השמותאחרונה

קראנו השבת בפרשת השבוע את פרשת קדושים.

אנו קוראים בה על המקום הכי קדוש לעם ישראל - קודש הקודשים -

שביום הכי קדוש בשנה - יום הכיפורים -

האיש הכי קדוש בעם - הכהן הגדול - נכנס לקודש הקודשים ומכפר בעדו, בעד ביתו ובעד כל עם ישראל.

 

ואנו יכולים ללמוד מכך גם בהשוואה אלינו. לקודש הקודשים שלנו. כל אחד ואחת מאיתנו:

המקום:

המקום הכי קדוש לנו - הבית שלנו.

ובתוך המקום הזה, נפנה באמת מקום. 

נראה בו באמת את מה שהוא - קדוש. נבדל. מכל הבחוץ.

ניתן לו את המקום הראוי לו ונאפשר לנו לפנות רעשי רקע למען אותו מקום פנימי שהוא רק שלנו.

 

האדם:

האיש הכי קדוש לי זה אישי.

האישה הכי קדושה לי היא אשתי.

קדוש גם במשמעות של נבדל גם כאן -

להבדיל את אשתי מכל הנשים בעולם. 

להבדיל את אישי מכל האנשים בעולם. 

"הרי את" - ורק את.

"מקודשת לי" - ורק לי.

מקודשת.

רק היא עבורי.

רק הוא עבורי.

לחזק את הייחודיות. את הבלעדיות.

לקדש אותנו.

 

הזמן:

הזמן הכי קדוש לנו הוא הזמן שלנו יחד.

לפנות זמן למרחב הזוגי שלנו.

לקדש ולבדל אותו מזמנים אחרים.

לתת זמן ופניות לביחד שלנו.

ולהבדיל אותו מהסחות דעת לדברים אחרים באותו רגע ולייחד ולקדש את הזמן הזה אך ורק עבורנו.

 

אז גם בביתנו פנימה -

מקום

זמן

אנחנו -

האיפה

המתי

המי

ולייחד אותם. ולקדש אותם. ולהבדיל אותם מאחרים.

 

"קדושים תהיו"

"כי קדוש אני"

ה' אחד ושמו אחד

וללמדנו גם מתוך כך -

אשתי אחת. ובה ורק בה אני ממוקד. ובה ורק בה אני מכוון ומוציא את האנרגיה שלי.

אישי אחד. ובו ורק בו אני ממוקדת. ובו ורק בו אני מכוונת ומוציאה את האנרגיה שלי.

ואנחנו יחד - אחד.

מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..


חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון


תודה רבה!

חלומית זה בא עם תקציב מפנק? מלון כרמים.מרגול
כן.. גם תקציב מפנק. העניין שמחפשת מהדרין ושם זה לאעינב66
אתם עם רכב? שלל מסעדות מעולות קרובותמרגולאחרונה

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

אולי יעניין אותך