מתנצל אם אני חוזר על דברים של אחרים, לא היה לי כוח לקרוא את כל התגובות....
רק אומר לך, לעודד אותך ולייעץ.
לגבי המורכבות, זה לא רק את, אני בן וגם אני מגיע עם עולם... שונה, למרות שגדלתי בבית דתי ואני מאמין בחיי התורה יש לי דרך חיים משלי, לא שמוותרת אלא לא, נקרא לזה, רוצחת, יותר דרך אמיתית עם עצמי.
אני יודע שרוב הבנות שהכרתי עד היום לא הצליחו להבין את ההגיון וישר שמו סטיגמה כדי להסתדר איתי, רוב החיים שלי כשהייתי יוצא עם מישהי דבר ראשון היא לא הייתה מבינה אותי והיא או אני היינו מתחרפנים, דבר שני, או שהיא הייתה דתייה בדרך המוכרת, ואז אני כופר, או שהיא הייתה ממש לא קרובה, ואז אני דוס.
אבל זה לא נכון, כי זה לא על הספטרום, זה לא מדרגות, זה כמו גורם צד שלישי.
מה שאני מנסה להגיד, את לא לבד בנושא.
ורק מייעץ, מה שלי ממש עזר, זה כמה שלבים, וניראה לי הראשון הכי חשוב לך.
1. להשלים עם עצמי, אני לא צריך להשתנות בשביל העולם, (לא אומר שלא צריך לקדם את עצמך ולהשתפר) אני מי שאני, והכי חשוב זה להשלים עם *עצמך* עם איך שאת נושמת, מדברת, מחייכת, נראית, חושבת, הכל...
2. להבין שאנשים לא תמיד מבינים כי אנחנו אנשים שונים, אז לקחת באיזי אם לא הולך עם מישהו, וגם כשמתחילים קשר כל שהוא, לא לפחד להיות את ומצד שני לא לתקוף עם זה (למרות שנשמע שאת לא תוקפת)
3. ואחרון, תבססי את הדרך שלך, שיהיה לך ברור מה את רוצה, יותר ברור לך יותר ברור לאחרים, ואז אם מישהו קורא לך לייטית כי את פחות שומרת נגיעה, אז את יודעת לענות, "זה בחירה שאני החלטתי לעשות כי אני חושבת שהיא נכונה יותר", ותאמיני לי שרוב האנשים מפספסים דברים אחרים.
ואם הפוך, מישהו רוצה מגע שהוא הגבול שלך, את יכולה להגיד, "יש דברים שהם חשובים לי, וזה אחד מהם", ואם הם קוראים לך בשמות, זה כי הם אנשים קטנים שלא יכולים להבין וזה בעיה שלהם.
ולגבי כל הדרך שכתבת, שמעי שאין בעיה עם כלום, אני שם העתק הדבק אלי, אז מקווה שילך טוב וכמו שאומרים, "בנחת" חחחח